יישום רשת – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קט' |
ויקישיתוף בשורה |
||
שורה 1:
[[
'''יישום רשת''' (קרוי לפעמים גם "אפליקצית אינטרנט") (ב[[אנגלית]]: '''Web application''') הוא [[יישום מחשב|יישום]] הבנוי במודל [[שרת-לקוח]] ונגיש דרך [[תקשורת נתונים#רשתות תקשורת|רשת מחשבים]], כגון רשת ה[[אינטרנט]] או [[אינטראנט]]. לרוב, יישומי רשת משתמשים ב[[דפדפן]] כתוכנת [[שרת-לקוח|לקוח]], והם מורכבים מ[[דף אינטרנט דינמי|דפי אינטרנט דינמיים]] המסתמכים על [[תוכנה]] שמורצת הן ב[[צד-שרת|צד השרת]] והן ב[[צד לקוח|צד הלקוח]]. בדרך כלל, בצד השרת מתבצע מרבית עיבוד הנתונים ויצירה דינמית של התוכן שנשלח להצגה בצד הלקוח (הדפדפן). בצד הלקוח, הדפדפן [[מפרש (תוכנה)|מפרש]] ומריץ את קוד ה־[[CSS]], [[HTML]] ו־[[JavaScript]] שהתקבל מהשרת, מציג את התוכן, ושולח את ה[[קלט]] מה[[משתמש (מחשבים)|משתמש]] חזרה לעיבוד ואחסון על השרת.
שורה 12:
* בימים המוקדמים של רשת האינטרנט, כל [[דף אינטרנט]] נפרד היה מועבר ללקוח כמסמך סטאטי, אבל רצף הדפים יכול היה לספק חוויה אינטראקטיבית. הקלט מהמשתמש היה מוחזר אל השרת דרך אלמנטים של טפסים המוטמעים בתוך [[שפת תגיות|שפת התגיות]] של הדף.
* בשנת [[1995]], חברת [[נטסקייפ]] הציגה [[שפת תסריט]] לצד הלקוח בשם [[JavaScript]], אשר מאפשרת ל[[מתכנת
* בשנת [[1996]], חברת [[מקרומדיה]] הציגה את [[אדובי פלאש|Flash]], נגן של [[גרפיקה וקטורית|הנפשה וקטורית]], הניתן להוספה לדפדפנים כ[[תוסף]], מה שאפשר להטמיע הנפשות בדפי אינטרנט. יישום זה נתן אפשרות להשתמש בשפת תסריט נוספת בשם [[ActionScript]] על מנת לתכנת אינטראקציות בצד הלקוח, בלי הצורך ליצור קשר עם השרת.
שורה 18:
* בשנת [[1999]], רעיון יישום הרשת הוצג בשפת [[Java]], בגרסה 2.2 של מפרט [[Servlet]]. באותו זמן [[JavaScript]] ו־[[XML]] כבר פותחו, אבל המושג [[Ajax (תכנות)|Ajax]] טרם הוטבע, והאובייקט [[XMLHttpRequest]] הוצג רק לאחרונה בדפדפן [[Internet Explorer|Internet Explorer 5]], כאובייקט [[ActiveX]].
[[
* בשנת [[2005]] הוטבע המושג [[Ajax (תכנות)|Ajax]], ויישומים כמו [[Gmail]] התחילו להפוך את צד הלקוח שלהם ליותר ויותר [[אינטראקטיביות|אינטראקטיבי]]. כעת סקריפט בדף האינטרנט היה מסוגל ליצור קשר עם השרת לצורך אחסון או קבלה של [[נתונים]], בלי הצורך להוריד דף אינטרנט שלם.
שורה 46:
השימוש בתשתיות לפיתוח יישומי רשת יכול לעתים קרובות להוריד את כמות ה[[באג|שגיאות]] בתוכנה, הן על ידי פישוט הקוד והן בכך שהן מאפשרות לצוות מסוים להתרכז רק בתשתית. ביישומים החשופים לניסיונות [[קראקר|התקפה]] קבועים דרך האינטרנט, בעיות [[אבטחת מערכות מידע|אבטחה]] עשויות להיגרם על ידי שגיאות בתוכנית. תשתיות הפיתוח יכולות לסייע גם לקידום של שיטות עבודה מומלצות כמו [[Post/Redirect/Get]].
[[
== סוגי יישומים ==
שורה 63:
* יישומי דפדפן מסתמכים על [[קובץ|קבצים]] הנמצאים על גבי שרתים מרוחקים הנגישים דרך האינטרנט. כתוצאה מכך, כאשר קיימת הפרעה בחיבור, לא ניתן להשתמש יותר ביישום. עם זאת, יישומים המשתמשים באפשרויות הקיימות ב־[[HTML5]], כמו offline web application caching, ניתנים להורדה והתקנה מקומית לצורך שימוש במצב לא מקוון.
* יישומי רשת תלויים לגמרי בזמינות השרת שמספק את היישום. אם החברה שפיתחה את היישום פושטת רגל והשרת שלה נסגר, למשתמשים אין יותר לאן לפנות. תוכנה מסורתית המותקנת על גבי המחשב ממשיכה לפעול גם לאחר הפסקת פעילותה של החברה שפיתחה אותה (אם כי כמובן לא יהיו עבורה יותר עדכונים או שירות לקוחות).
* לחברה המפתחת יש שליטה חזקה בהרבה על התוכנה ואופן הפעולה שלה. החברה יכולה לשחרר תכונות חדשות בכל עת שתרצה, אפילו אם המשתמש יעדיף תחילה לחכות עד אשר כל ה[[באג
* תאורטית החברה יכולה לעקוב אחרי כל דבר שהמשתמש עושה, דבר העלול להוביל לבעיות [[הזכות לפרטיות|פרטיות]].
שורה 75:
* [[יישום אינטרנט עשיר]]
* [[מפתח רשת]]
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
[[קטגוריה:יישומי רשת|*]]
|