בראשוב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ויקיזציה
←‏פתיח: , עריכה
שורה 52:
|סטטיסטיקות=
}}
[[קובץ:RO_BV_Black_Church_104.jpg|ימין|ממוזער|250px|הכנסייה השחורה בבראשוב]]
'''בראשוב''' (ב[[רומנית]]: Braşov, [[אלפבית פונטי בינלאומי]]: {{יפא|/bra'ʃov/}}; ב[[הונגרית]]: Brassó; ב[[גרמנית]]: Kronstadt; ב[[לטינית|לטינית של ימי הביניים]]: Brassovia או Corona) היא [[עיר]] במרכז [[רומניה]] ([[טרנסילבניה]]), [[עיר בירה|בירת]] [[מחוז בראשוב]]. העיר ממוקמת כ־166 [[קילומטר]] צפונית ל[[בוקרשט]]. היא שוכנת לרגלי ההר טימפה ומוקפת ברכס [[הקרפטים]] הדרומיים בחבל ההיסטורי [[טרנסילבניה]]. על פי [[מפקד אוכלוסין]] שנערך בשנת [[2011]], אוכלוסיית העיר מנתה 253,200 נפש.
 
== היסטוריה והווה ==
שם העיר נגזר מהמילה ה[[פצ'נגית]] "barasu", שמשמעותה "מצודה". ה[[פצ'נגים]] הם [[עמים טורקיים|עם טורקי]] שחי באזור בסביבות [[המאה ה-11]] לספירה. ה[[רומנים]] וה[[מדיארים|הונגרים]] שהגיעו לאזור אימצו את השם. במאה ה-12 התיישבו בה סוחרים גרמנים מ[[סקסוניה]], שקראו לעיר "קרונשטאט". במאה ה-14 נבנתה [[חומה|חומת]] העיר.
 
במאה ה-12 התיישבו באיזור סוחרים גרמנים מ[[סקסוניה]], שקראו לעיר "קרונשטאט".
בראשוב נוסדה ב-[[1211]] על ידי [[אביר]]ים [[גרמנים]]. התיישבו בה גרמנים [[סקסונים]] שצאצאיהם היו במשך מאות שנים ה[[אוכלוסייה]] העיקרית של העיר ונתנו לה את אופייה הגרמני. ב[[המאה ה-16|מאה ה-16]] תמכו מרבית תושבי העיר בתנועת [[הרפורמציה הפרוטסטנטית]], ובראשוב הייתה למרכז החדרת [[נצרות פרוטסטנטית|הנצרות הפרוטסטנטית]] ל[[טרנסילבניה]]. העיר נפגעה קשות ב-[[1689]] ב[[שריפה|דליקה]] גדולה שהחריבה חלק גדול ממנה. בסוף [[המאה ה-17]] שוחררה העיר מידי [[האימפריה העות'מאנית]] ועברה לידי [[האימפריה האוסטרו-הונגרית]], ששלטה בה עד 1918. ערב [[מלחמת העולם השנייה]] מנתה אוכלוסיית העיר כ-62,000 נפש והייתה מורכבת משלוש קבוצות אתניות עיקריות: [[רומנים]], [[גרמנים]] ו[[מדיארים|הונגרים]]. כל קבוצה היוותה כשליש מהתושבים, והעיר החדשה נחלקה לשלושה [[רובע|רבעים]] בהתאם. עם תבוסת [[גרמניה]], עזבו את העיר רבים מהגרמנים וחלק מההונגרים, כך שכיום רוב התושבים רומנים. הגרמנים וההונגרים שנותרו נטמעו ברומנים, שמספרים בעיר גדל פי חמישה ויותר.{{הערה|1={{מאמר|[[משה ברור]]|ברשוב|[[האנציקלופדיה העברית]]|מילואים א'|תשכ"ז|725-724}}}} במהלך תקופה קצרה, בין [[1950]] ל-[[1960]], [[:קטגוריה:ערים על שם סטלין|שונה שמה של העיר]] על ידי [[היסטוריה של רומניה#התקופה הקומוניסטית|השלטונות הקומוניסטיים ברומניה]] ל־"Oraşul Stalin" – "עירו של [[סטלין]]".
 
בראשוב נוסדה באופן רשמי ב-[[1211]] על ידי [[אביר]]ים [[גרמנים]]. התיישבו בה גרמנים [[סקסונים]] שצאצאיהם היו במשך מאות שנים ה[[אוכלוסייה]] העיקרית של העיר ונתנו לה את אופייה הגרמני.
בסמוך לבראשוב נמצאת עיירת ה[[תיירות]] הציורית [[פויאנה בראשוב]] המושכת אליה תיירים רבים מרומניה ומכל העולם. ב[[חורף]] פועל באזור אתר [[סקי]] וב[[קיץ]] ניתן להשקיף מפסגות הקרפטים אל עבר הנוף עוצר הנשימה.
 
במאה ה-14 נבנתה [[חומה|חומת]] העיר.
אחד האתרים המפורסמים בבראשוב הוא '''הכנסייה השחורה'''. זו [[כנסייה]] [[אדריכלות גותית|גותית]] מהגדולות ביותר במזרח [[אירופה]]. היא נבנתה ב-[[1477]] על ידי הקהילה הגרמנית ה[[מרטין לותר|לותרנית]] שהייתה בבראשוב. בשנת [[1689]], באחד הקרבות בין הנוצרים ל[[טורקיה|טורקים]] היא עלתה באש וקירותיה השחירו, ומכאן שמה.
 
ב{{ה|מאה ה-16}} תמכו מרבית תושבי העיר בתנועת [[הרפורמציה הפרוטסטנטית]], ובראשוב הייתה למרכז החדרת [[נצרות פרוטסטנטית|הנצרות הפרוטסטנטית]] ל[[טרנסילבניה]].
במלחמת העולם השנייה נכבשה בראשוב על ידי ההונגרים שהיו בעלי בריתם של הנאצים, ההונגרים רצו לרכז את היהודים במחנות עבודה ולהשמידם בדרכם הם (כמעט מחצית מיהודי רומניה הושמדו בשואה),
אולם האוכלוסייה בבראשוב התנגדה וכך ניצלו חייהם של היהודים שגרו בה.
כיום יש בבראשוב כ-300 יהודים רובם מבוגרים.
 
העיר נפגעה קשות ב-[[1689]] ב[[שריפה|דליקה]] גדולה שהחריבה חלק גדול ממנה. בסוף [[המאה ה-17]] שוחררה העיר מידי [[האימפריה העות'מאנית]] ועברה לידי [[האימפריה האוסטרו-הונגרית]], ששלטה בה עד 1918.
[[קובץ:RO_BV_Black_Church_104.jpg|ימין|ממוזער|250px|הכנסייה השחורה בבראשוב]]
 
ערב [[מלחמת העולם השנייה]] מנתה אוכלוסיית העיר כ-62,000 נפש והייתה מורכבת משלוש קבוצות אתניות עיקריות: [[רומנים]], [[גרמנים]] ו[[מדיארים|הונגרים]]. כל קבוצה היוותה כשליש מהתושבים, והעיר החדשה נחלקה לשלושה [[רובע|רבעים]] בהתאם. במלחמת העולם השנייה נכבשה בראשוב על ידי ההונגרים שהיו בעלי בריתם של הנאצים, ההונגרים רצו לרכז את היהודים במחנות עבודה ולהשמידם בדרכם הם (כמעט מחצית מיהודי רומניה הושמדו בשואה), אולם האוכלוסייה בבראשוב התנגדה וכך ניצלו חייהם של היהודים שגרו בה. עם תבוסת [[גרמניה]], עזבו את העיר רבים מהגרמנים וחלק מההונגרים, כך שמאז, רוב התושבים רומנים. הגרמנים וההונגרים שנותרו נטמעו ברומנים, שמספרם בעיר גדל פי חמישה ויותר.{{הערה|1={{מאמר|[[משה ברור]]|ברשוב|[[האנציקלופדיה העברית]]|מילואים א'|תשכ"ז|725-724}}}}
 
במהלך תקופה קצרה, בין [[1950]] ל-[[1960]], [[:קטגוריה:ערים על שם סטלין|שונה שמה של העיר]] על ידי [[היסטוריה של רומניה#התקופה הקומוניסטית|השלטונות הקומוניסטיים ברומניה]] ל־"Oraşul Stalin" – "עירו של [[סטלין]]".
 
כיוםב[[שנות ישהאלפיים]], מתגוררים בבראשוב כ-300 יהודים; רובם מבוגרים.
 
== אתרי תיירות ==
בסמוך לבראשוב נמצאת עיירת ה[[תיירות]] הציורית [[פויאנה בראשוב]] המושכת אליה תיירים רבים מרומניה ומכל העולם. ב[[חורף]] פועל באזור אתר [[סקי]] וב[[קיץ]] ניתן להשקיף מפסגות הקרפטים אל עבר הנוף עוצר הנשימה.
 
אחד האתרים המפורסמים בבראשוב הוא '''הכנסייה השחורה'''. זו [[כנסייה]] [[אדריכלות גותית|גותית]] מהגדולות ביותר במזרח [[אירופה]]. היא נבנתה ב-[[1477]] על ידי הקהילה הגרמנית ה[[מרטין לותר|לותרנית]] שהייתה בבראשוב. בשנת [[1689]], באחד הקרבות בין הנוצרים ל[[טורקיה|טורקים]] היא עלתה באש וקירותיה השחירו, ומכאן שמה.
 
== ערים תאומות ==