ביטוח פנסיוני – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קישור פנימי בשני חלקים זהים
שורה 13:
 
==ביטוח פנסיוני בישראל==
{{להשלים|נושא=ישראל}}
הביטוח הפנסיוני בישראל מתקיים בשלוש שכבות:
* במסגרת [[המוסד לביטוח לאומי]] פועלים ענפי ביטוח נכות וביטוח זקנה ושאירים, שבהם מבוטחים כל [[תושב ישראל|תושבי ישראל]].
שורה 42:
בתחילת שנת [[2008]] הוציא [[שר התמ"ת]] [[צו הרחבה]] לביטוח פנסיוני מקיף במשק, לפיו כל שכיר בישראל זכאי לביטוח פנסיוני. צו ההרחבה מוכר בשם פנסיה חובה. צו ההרחבה מתבסס על [[הסכם קיבוצי (ישראל)|הסכם קיבוצי]] בין [[הסתדרות העובדים הכללית]] ו[[לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים]] (המעסיקים) ומחיל חובת הפרשה לפנסיה על המעבידים של כל העובדים, כולל כמיליון עובדים, שלפני שנת 2008 לא הפרישו מעבידיהם עבורם לפנסיה. הצו קובע אחוזים מינימליים להפרשה לפנסיה בכל שנה. האחוז הולך וגדל. כך למשל בשנת [[2008]] חויבו המעביד והעובד להפריש לפחות 0.833% מהשכר הקובע לתגמולים (כל אחד) ו- 0.834% לפיצויים (רק המעביד). ההפרשות עלו בהדרגה, בכל שנה, עד שלבסוף, ביום 1.1.2014, ההפרשות הגיעו ל-6% לגמל על ידי המעביד, 5.5% לגמל על ידי העובד, ו- 6% לפיצויים על ידי המעביד. ביום 20.6.2016 ניתן צו הרחבה, שהגדיל את ההפרשות עוד יותר{{הערה|1= הגדלה של 0.25% על חשבון המעביד ו- 0.25% על חשבון העובד ביום 1.7.2016, והגדלה בשיעורים זהים נוספים ביום 1.1.2017. הצו פורסם ב[http://www.glima.info/publications/7287.pdf ילקוט הפרסומים 7287, התשע"ו, 20.6.2016, עמ' 7974]. הוא הרחיב [http://www.glima.info/agreements/7008-2016.pdf הסכם קיבוצי כללי (מסגרת), שהצדדים לו הם נשיאות הארגונים העסקיים וההסתדרות הכללית, ושנחתם ביום 3.4.2016].}}.
 
בעקבות המשבר הכלכלי משנת [[2008]] וגל הסדרי החוב במשק משנת [[2009]] נמתחה ביקורת ציבורית על אופן ניהול כספי הפנסיה של הציבור, שהגיעו לסך של 928 מיליארד ש"ח בספטמבר [[2011]]. ביקורת זו התייחסה בעיקר לנקודות אלה: גובה דמי הניהול, בעיקר בביטוחי המנהלים וקופות הגמל, וחוסר השוויון בהם, אופן ניהול הסיכונים ברכישת [[אג"ח קונצרנית|אג"ח קונצרניות]] על ידי הגופים המוסדיים, וטיפול הגופים המוסדיים ב[[הסדר חוב|הסדרי החוב]] ("תספורות"), אופן ניהול כספים שלא מותאם לגיל החוסכים ולרמת הסיכון המתאימה להם, והעדר השפעה חיובית של הגופים המוסדיים בניהול החברות הציבוריות שהם מושקעים בהן. בעקבות ביקורת זו הוקם [[פורום החוסכים לפנסיה בישראל]], עמותה המובילה מאבקים ציבוריים בתחום החיסכון הפנסיוני, פעילות שקיבלה תנופה בעקבות [[מחאת_האוהלים|מחאת האוהלים]]. בעקבות הביקורת בציבור, ב[[הכנסת|כנסת]] ובעיתונות הכלכלית, החל [[משרד_האוצר|משרד האוצר]] בסדרת רפורמות, ביניהן: הקמת ועדת [[דוד_חודקדוד חודק|חודק]] בשנת 2009, שקבעה כללי השקעה באג"ח קונצרניות, ואישור מסקנותיה בשנת 2010, הודעה על כוונה לאמץ את [[המודל_הצ%27יליאני|המודל הצ'יליאני]], הפחתת תקרת דמי הניהול בפברואר 2012, וגם חלק מתיקון מס' 16 ב[[חוק_החברות|חוק החברות]], שהתקבל בשנת [[2011]].
 
===איתור עמיתים שהקשר עמם נותק===