התנדבות היישוב לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה – הבדלי גרסאות

הראשונים שהתגייסו מקרב יהודי ארץ ישראל הייו כמה אלפי צעירים שהצטרפו לחיל החפרים ( Auxiliary Pioneers), ליחידות ההנדסה השונות, לפלוגת תפעול הנמלים 1039 וליחידות אחרות כמו חיל הקשר, התובלה, התחזוקה, חיל האוירהאוויר ועוד. חיילים אלו שרתו בכוח עזר לצבא הלוחם במסגרת [[חיל החפרים]], שעסק בין היתר בחפירת עמדות וביצורים, סלילת כבישים ופריצת דרכים, הנחת קוי מים ועוד שלל פעולות הנדסה בינוי. היחידות שבהם היו חיילים יהודים השתתפו בלחימה ב[[צרפת]], ב[[יוון]] ובאי [[כרתים]]. בשנת [[1941]] 1,500 מהם שנלחמו במערכה ביוון, עם כניעת הכוחות הברטיים, נפלו ב[[שבויי היישוב במלחמת העולם השנייה|שבי הגרמנים]]. נשלחו למחנות שבויים בשטחי פולין : הוחזקו כשבויים במחנות עבודה (עבודת פרך כפויה, במכרות פחם, כריתת יערות ועוד) . לקראת תום המלחמה, נשלחו ל"צעדות מוות" לשטחי גרמניה. 400 חיילים נהרגו במהלך הלחימה והשבי. מרבית השבויים, שוחררו רק בשנת 1945, עם סיום המלחמה., לאחר שבעצם עברו "שואה פרטית משלהם".

קרוב ל 200 חללים נפלו מפלוגות החפרים השונות, פלוגת תפעול הנמלים 1039, חיל ההנדסה הקשר התובלה התחזוקה וחיל האוירהאוויר במהלך קרבות הבלימה ביוון וכרתים, וחלקם מונצחים באנדרטאות משרד הביטחון ובאתר היזכור. מרבית חללים אלו נפלו בחודשים אפריל-מאי ביוון וכרתים ומיעוטם בשנים שקדמו להם עת שרתו לאורך ציר הלחימה במדבר המערבי. השבויים הארצישראליים שנפלו בשבי בקלמטה ובכרתים בידי הנאצים ספרו כ-40 חללים החל מימי השבי הראשונים במחות המעבר ביוון דרך 4 שנות השבי הארוכות בפולין ובצעדות המוות.

קבוצה נוספת היתההייתה מבין [[פלוגת ההובלה 462]] שטובעה בים התיכון בידי מטוסים גרמניים. באסון זה נספו 140 חיילים.