תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ עדכון מחוזות ונפות ליחידות שלטוניות בתבנית עיר#
קו מפריד בין מספרים §
שורה 102:
 
[[קובץ:Subashi desant.jpg|ימין|ממוזער|200px|הגעת הצי הרוסי לסוצ'י ב-1838 - ציור מאת [[איוון אייווזובסקי]]]]
מ[[המאה ה-15]] ואילך שלטו שבטים הרריים [[צ'רקסים|צ'רקסיים]] מקומיים בחופיו הצפון-מזרחיים של הים השחור, ועל אלה נימנים ה[[אוביחים]], ה[[שפסוגים]] וה[[סדזים]]. האזור היה אמנם נתון לשליטה [[האימפריה העות'מאנית|עות'מאנית]], אך זו הייתה רופפת למדי. השם סוצ'י נזכר לראשונה בתקופה זו על ידי [[אווליה צ'לבי]], הנוסע העות'מאני בן [[המאה ה-17]], אשר הזכיר את ההרים הסמוכים למקום וכינה אותם בשם "סוצ'ה"{{הערה|1=[http://sochi.org.ru/history/?domain=6 ההיסטוריה של סוצ'י]}}. [[המלחמה העות'מאנית-רוסית (1828-18291828–1829)|המלחמה העות'מאנית-רוסית]] הסתיימה ב[[הסכם אדירנה]] שנחתם ב-[[14 בספטמבר]] [[1829]] ולפיו קיבלה [[האימפריה הרוסית]] את השליטה במזרחו של הים השחור.
 
בשנת [[1837]] הקימו הרוסים את "מבצרי רוח הקודש" (форты Святого Духа - "פורטי סוויאטוגו דוחה") באזור שהיה מיושב בידי הסדזים והמהווה כיום את רובע אדלר בדרום-מזרח העיר. ב-[[21 באפריל]] [[1838]] הוקם מבצר גם בשפך הנהר סוצ'י במרכזה של העיר כיום, אזור בו ישבו האוביחים. המבצר נקרא "מבצר אלכסנדריה" (форт Александрия) על שמה של אלכסנדרה פאודרובנה, אשתו של ה[[צאר]] [[ניקולאי הראשון]], אך שנה לאחר מכן, ב-[[18 במאי]] [[1839]], שונה שמו למבצר נווגינסקי (Навагинское - "נווגינסקויה") על שמו של הכוח הצבאי שהיה מוצב בו. עוד הוקמו שני מבצרים נוספים - "לזרבסקי" (Лазаревский) על שמו של אדמירל [[מיכאיל לזרב]] בשטחם של השפסוגים, ו"גולובינסקי" ( Головинский) באזור שיושב בידי האוביחים, ואלה היו לגרעין היישוב העתידי בחלקה המערבי של העיר. המבצרים היו חלק מקו ההגנה שהקימו הרוסים ב[[מלחמת קווקז]] אותה ניהלו כנגד ה[[צ'רקסים]]. ב-[[1854]], שנה לאחר פרוץ [[מלחמת קרים]], פונה מבצר נווגינסקי כדי למנוע את נפילתו בשבי של הכוח הצבאי שהיה מוצב בו, והצבא הטורקי אכן נחת בחופי אדלר זמן קצר לאחר מכן.