לוו-יאנג – הבדלי גרסאות

בשנת [[25]] לספירה הפכה לוויאנג לבירת [[שושלת האן המזרחית]], תוך שמעמדה מתבסס כאחד ממוקדי התרבות הסינית במשך מאות השנים שלאחר מכן. בשנת [[68]] הוקם בעיר מקדש הסוס הלבן, המקדש ה[[בודהיזם|בודהיסטי]] הראשון בסין. המקדש עדיין קיים, אם כי המבנים הנוכחיים הם בעיקר מן [[המאה ה-16]].

 

 

בשנת [[493]] העתיקה שושלת וֵיי הצפונית, אחת מ[[השושלות הדרומיות והצפוניות]], את בירתה ללוויאנג. סמוך לעיר החלו לחצוב פסלי בודהה במערכת [[מערות לונגמן|מערות לוֹנְגְמֶן]]. למעלה מ-30,000 פסלי בודהה נחצבו בסלע באותה תקופה, והם מהווים היום [[אתר מורשת עולמית]], אף כי ראשיהם של רבים מן הפסלים נותצו בזמן [[מהפכת התרבות]]. עם פיצול השושלת ב-[[534]] לשושלת ויי המזרחית והמערבית, שוב איבדה העיר את בכורתה, כשהשושלת העתיקו את בירותיהם ליֶצֵ'נְג ולצָ'אנְגאָן, בהתאמה. צָ'אנגְאָן נותרה הבירה גם לאחר איחוד הקיסרות תחת שושלת סווי וכן תחת שושלת טאנג אחריה. לאחר מכן לא חזרה לוויאנג להיות הבירה, אלא לשנים ספורות בשלהי שושלת טאנג ([[904]]-[[907]]), וכן תחת ממלכת טאנג המאוחרת ([[923]]-[[936]]) בתקופת [[חמש השושלות ועשר הממלכות]].