הבדלים בין גרסאות בדף "אירועי כיכר טיין-אן-מן (1989)"

מחיקת מידע שגוי על פי הערך המלא על הפסל
מ (שוחזר מעריכות של 5.29.125.135 (שיחה) לעריכה האחרונה של Doror)
(מחיקת מידע שגוי על פי הערך המלא על הפסל)
[[שביתה|שביתות]] ומחאות החלו מתקיימות באוניברסיטאות וב[[מכללה|מכללות]] בערים נוספות בסין, וסטודנטים רבים עשו דרכם אל עבר הבירה כדי להשתתף במחאה המרכזית. לרוב היו ההפגנות מסודרות ומאורגנות היטב, ובמהלכן נערכו מצעדי תמיכה והזדהות של סטודנטים מרחבי המדינה עם המאבק. הצעד הסופי שננקט במחאה היה [[שביתת רעב]] שהונהגה בקרב המוחים. [[אגדה אורבנית]] מספרת כי מספר שובתים רעבו למוות, למרות שאין תיעוד לאירוע שכזה.{{מקור}}
 
ניסיונות הידברות עם ראשי השלטון שהיו מסוגרים במטה המפלגה הסמוך לכיכר נחלו הצלחה חלקית. ביקורו של מיכאיל גורבצ'וב בסין שנערך באותה עת גרם להימצאותם של כתבים ו[[עיתונאי]]ם רבים בעיר, ואלה לרוב גילו יחס אוהד למפגינים בדיווחיהם. לקראת סוף המחאה, ב-[[30 במאי]] הוצב בכיכר פסלה של [[אלת הדמוקרטיה]]: פסל בגובה 10 מטרים אשר פוסל בידי סטודנטים ל[[אמנות]] בהשראת [[פסל החירות]] האמריקני, ואשר הפך עד מהרה לסמלה של המחאה בקרב צופי ה[[טלוויזיה]] ברחבי העולם.
 
ראשי המפלגה הקומוניסטית וזקניה (אנשים שפרשו מהנהגת המפלגה אך עדיין ניהלו אותה מעמדות כוח שונות) קיוו בהתחלה כי המחאות ידעכו מעצמן במהרה, וששינויים קוסמטיים שוליים שיערכו יספקו את המפגינים. הם רצו להימנע מ[[אלימות]] ככל האפשר, והסתמכו על יכולתם של מנגנוני הביון של המפלגה לשכנע את המפגינים להניח למחאה ולחזור אל ספסל הלימודים. אך הממשלה נתקלה בקשיים לעצור את המחאה בדרכי נועם, וזאת גם עקב תמיכה של אנשי מפתח במפלגה במספר דרישות שאותן הציגו הסטודנטים, ובעיקר בדרישה לניקוי השחיתות. בעיה נוספת הייתה שהמפגינים הורכבו ממספר קבוצות בעלות סדר יום שונה, דבר שהקשה על המפלגה להחליט מול מי לנהל [[משא ומתן]] להפסקת ההפגנות.
553

עריכות