שייטת 13 – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קו מפריד בין מספרים §
מ קו מפריד בטווח מספרים, אחידות במיקום הערות שוליים ביחס לסימני פיסוק, הסרת קישורים עודפים
שורה 23:
'''שייטת 13''' היא יחידת [[קומנדו ימי|הקומנדו הימי]] של [[חיל הים|חיל הים הישראלי]]. בסיס הקבע של היחידה הוא [[בסיס עתלית]], והיא כפופה ישירות למפקד חיל הים. מפקד השייטת הוא [[קצין ים]] בדרגת [[אלוף משנה]].
 
נוסף על סוגי הלוחמה האופיינים לקומנדו ימי, בפרט פעולות המצריכות [[לוחמה אמפיבית|נחיתה מהים]], פעולות חבלה ב[[כלי שיט]] והשתלטות על כלי שיט, מאומנים לוחמי היחידה ב[[פאסט-רופ]] (השתלשלות בחבלים מ[[מסוק|מסוקי סער]]) ובכל צורות לוחמת היבשה. השייטת מפעילה [[צלף (ירי)|צלפים]] ומשתתפת בלחימה יבשתית טיפוסית ללוחמי [[חיל רגלים]] (כך למשל, בזמן [[האינתיפאדה השנייה]] השתתפו לוחמי השייטת במספר רב של פשיטות, פעולות ומבצעי [[מעצר]] בשטחי [[יהודה ושומרון]] כנגד [[טרור|פעילי טרור]]). מוטו היחידה: "כעטלף המגיח בעלטה, כלהב המבתר בדומיה, כרימון המנפץ ברעם". בעשורים האחרונים ה[[מוניטין]] של שייטת 13 עלה באופן ניכר וכיום היא נחשבת לאחת מיחידות ה[[קומנדו]] הטובות ביותר בישראל, ולאחת מיחידות [[כוחות מיוחדים|הכוחות המיוחדים]] הטובות בעולם.{{הערה|Uzi Mahnaimi, Gareth Jenkins, Jamie McGinnes ו- Jon Swain,{{כ}} [http://www.timesonline.co.uk/tol/news/world/middle_east/article7144753.ece Operation calamity], באתר TimesOnline,{{כ}} 6 ביוני 2010}}. נכון ל-2014 זכתה היחידה ב-5 [[צל"ש הרמטכ"ל|ציונים לשבח מטעם הרמטכ"ל]].
 
==היסטוריה==
שורשיה של השייטת נעוצים בימי שלטון [[המנדט הבריטי]], כאשר פעלו מספר יחידות [[קומנדו ימי]] כגון: [[מתנדבי היישוב לצי המלכותי הבריטי#יחידות|יחידת מבצעים משולבים (Combined Operation)]] שנוסדה מקבוצת ה[[כ"ג יורדי הסירה|כ"ג]] ופעלה בעורף האויב הנאצי במסגרת הצי המלכותי הבריטי ו[[החוליה לחבלה ימית]] שהוקמה במסגרת ה[[פלי"ם]], הזרוע הימית של ה[[פלמ"ח]]. החוליה פעלה באמצעים פרימיטיביים להטבעת ספינות קרב ואוניות תובלה בריטיות שאורגנו במסגרת [[הסיירת הפלשתינאית]] שהוקמה במטרה למנוע את [[ההעפלה]] לארץ.
 
עם פריצת [[מלחמת העצמאות]] בסוף 1947 והקמת [[השירות הימי]] לפני הכרזת העצמאות, החלו לפעול שתי יחידות קומנדו ימי, שמקורן ב[[חוליה (צבא)|חוליה]], אחת של צוללנים והשנייה של מפעילי סירות, שביצעו מספר פעולות נועזות, שהמפורסמת ביותר בהן היא הטבעת [[האמיר פארוק]], [[אוניית דגל|אוניית הדגל]] של [[הצי המצרי]]. לאחר המלחמה התגבשו שתי היחידות, יחידת סירות הנפץ בפיקודו של [[יוחאי בן-נון]] שהייתה מוצבת ב[[יפו]] ויחידת הצוללנים בפיקודו של [[יוסף דרור]] שהייתה מוצבת ב[[שדות ים]]. בסוף שנת [[1949]] הוחלט לאחד את כל היחידות וב-[[1 בינואר]] [[1950]] הוקמה היחידה המאוחדת שנקראה '''שייטת 13'''. מקור השם בתקופת הפלי"ם, שחבריו נהגו להיפגש מדי 13 בחודש בעקבות אירוע שאירע ב-13 בחודש - ספינה בה הפליג חבר הפלי"ם זאב פריד, טבעה והוא הצליח להגיע בשחייה אל החוף. חברי הפלי"ם החליטו להיפגש בתאריך זה ולהרים כוסית. הדבר אף הונצח בפזמון "שושנה", מאת [[חיים חפר]], בשורה הבאה: "ב-13 דן ([[דן בן אמוץ|בן אמוץ]]) הרים עוד כוסית, לפתע הגיחו ספינות המשחית".{{הערה|‏רברב חובל [[זאב הים (רב חובל)|זאב הים]], '''ספינות מספרות''', הוצאת אחיאסף, עמ' 177-178177–178. {{ש}}אברום שביט, "בנתיבי שביט", 2007, עמ' 71{{ש}}יהודה בראגינסקי, "עם חותר אל חוף", הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשכ"ח, עמ' 296-297296–297. {{ש}}יהודה בן-צור מחוליה לשייטת - http://www.palyam.org/KhabalaYamit/HTS13}}.
[[יוחאי בן-נון]] מונה למפקד השייטת ו[[יוסף דרור]] מונה לסגנו.
 
===לאחר מלחמת העצמאות===
בתקופה שבין מלחמת השחרור ו[[מלחמת ששת הימים]] לא ניתנו לשייטת 13 הרבה הזדמנויות להדגים את כוחה. הגבולות של מדינת ישראל היו יבשתיים בעיקרם וליחידה היו בעיקר משימות של איסוף מודיעין בנמלי אויב ובחופיו (כמו [[מבצע שנונית]]). באחת הפעולות ב[[נמל ביירות]], ב-[[10 באוגוסט]] [[1959]], נתקלו הצוללים [[זאב אלמוג]] וזאב אריאל בשומר לבנוני. החלה מהומה בנמל ויריות באוויר וכמעט שהתפתחה תקרית אש בין ספינות חיל הים שהמתינו בעומק הים לבין ספינות משמר לבנוניות. מפקד הפעולה [[יוחאי בן נון]] ירה באוויר באחד מתותחי [[ספינת טורפדו|ספינות הטורפדו]] של חיל הים שליוו את הכוח כדי להרתיע ספינת משמר לבנונית.{{הערה|1=שמשון עדן, '''אנשי הברזל על ספינות העץ''', הוצאת אפי מלצר בע"מ, 2000, עמ' 126}}. לאריאל הוענק [[עיטור העוז]] על תפקודו בתקרית זו.{{הערה|{{אתר הגבורה|4509|סגן זאב אריאל}}}}.
 
===מלחמת ששת הימים===
שורה 47:
הוגדרו מחדש הכישורים הנדרשים מלוחמי השייטת, ונעשו רביזיה ואיזון בחלוקת המשימות שבין יחידות הלחימה שלה. נקבע, שכל הלוחמים יהיו גם צוללים וגם פּוׄשטים. איוש הלוחמים ביחידות הלחימה נקבע על-פי קריטריונים איכותיים ורמת המאמצים הנדרשת לביצוע המשימות. התבצעה הכשרה יסודית ומקפת של הדור הצעיר של הקצינים והלוחמים שאומן וחונך לחתור ולהצטיין בקרב. נלמדו ונותחו כשלי השייטת במלחמת ששת הימים, והחינוך התמקד בחתירה לביצוע מושלם השוקד למלא עד תום את המשימה המוטלת. זאת, תוך שמירה והקפדה על ערכי הלחימה ובעיקר - דבקות במשימה, מקצוענות צבאית ומשמעת ברזל.
 
מפקדת השייטת העריכה כי קרוב היום וצה"ל יחתור לפצל ולפזר את מאמצי האויב על ידי הרחבת הפעולות ההתקפיות היזומות אל מעבר לתעלת סואץ ודרומה ובעיקר לצפון המפרץ, שבמרחבו – בים ובחוף - נמצאו אובייקטים רבים וחיוניים לאויב. השייטת נערכה לפעול נגדם בעיקר באמצעות פעולות חי"ר ו"חזירים".{{הערה|[[זאב אלמוג]], '''עטלפים בים האדום – פעולות הקומנדו הימי במלחמת ההתשה ובמלחמת יום הכיפורים''', פרק א}}.
 
במהלך שנת 1969 ביצעה שייטת 13 שורה של פעולות: [[מיקוש]] ביבשה, סיורים ביעדים ובמתקנים בלב-ים ובחוף, כשבחלק מהם גם בוצעה חבלה; כמעט בכל הפעילויות הללו הופעלו "חזירים", אם לצורך סיור והכרות מקדימים ואם כחלק ממרכיבי הכוח הנוטל חלק בפעולה עצמה. פעולות אלו עלו בהדרגה בהיקפן ובעוצמת הכוח שהונחת על האויב המצרי. במחצית שנת 1969 החלה השייטת להסתייע בתא"ל [[רפאל איתן]], שהיה [[קצח"ר]] (קצין צנחנים וחי"ר ראשי), בתכנון מבצעי החי"ר ובאימונים לקראתם.
שורה 58:
בדרכם חזרה, כנראה כתוצאה מתקלה במנגנון השמדה עצמי, התפוצץ אחד החזירים וגרם למותם של שלושה לוחמים.
 
לאחר תום המלחמה ביצעה היחידה פעולות של חבלה ימית ופשיטות על קיני המחבלים ב[[לבנון]]. שייטת 13 לקחה חלק ב[[מבצע אביב נעורים]] יחד עם [[סיירת מטכ"ל]],{{הערה|1=[http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?p=4412287#post4412287 מוקי בצר על מספר מבצע "אביב נעורים"], אתר [[חטיבת הצנחנים]], כפי שהועלה באתר [[פרש (אתר אינטרנט)|פרש]].}}, ה[[חטיבת הצנחנים|צנחנים]]{{הערה|1=פנחס וולף, [http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=171463#post4094595 התחילו פרצי ירי. היה ברור שמשהו לא מתנהל לפי התוכנית], [[במחנה]], {{כ}} 30.03.2007, כפי שהועלה באתר [[פרש (אתר אינטרנט)|פרש]].}} ו"[[המוסד]]"{{הערה|1=[[בן כספית]], [http://www.thepost.co.il/news/new.aspx?pn6Vq=EE&0r9VQ=IKFG "אביב נעורים", 40 שנה אחרי] [[סופשבוע]], {{כ}} 12.04.2013.}} בו חוסלו ב[[ביירות]] מחבלים מארגון [[ספטמבר השחור (ארגון טרור)|ספטמבר השחור]] שהיו אחראים ל[[טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן]].
 
פעילות הלחימה הרבה והמוצלחת של שייטת 13 במהלך מלחמת ההתשה, אשר הציבה את חיל הים על מפת הפעילות המבצעית של צה"ל, העלתה את האמון בשייטת 13 ובעקבותיה בחיל הים בכללו. פעילות זו העניקה רהביליטציה לשייטת 13 בפרט ולחיל-הים בכלל על כשליהם ב[[מלחמת ששת הימים]] ושורת האסונות הרצופה שאירעו בזירה הימית במחצית השנה שלאחר המלחמה.
שורה 69:
 
===הלחימה בלבנון===
לוחמי שייטת 13 פעלו גם ב[[לבנון]].{{הערה|1={{nrg|עמרי אסנהיים|קרמבו האמיתי|880/957|11.03.2005||1|}}.}}. באפריל [[1980]], ב[[מבצע מתח גבוה]] השמידו כוחות השייטת בסיס בדרום לבנון, ממנו עמדו לצאת [[מחבל]]ים ל[[פיגוע מיקוח]] בישראל והרגו תשעה עשר מהם. במבצע השתתף גם [[יואב גלנט]] ששב מקורס קצינים זמן קצר לפני כן, כמפקד צוות. משנפצע מפקדו לקח גלנט פיקוד על הכוח כולו והשלים את המשימה.{{הערה|1=[http://reshet.tv/Shows/360/videomarklist,179612/ ראיון שערך גדי סוקניק עם האלוף יואב גלנט], תוכנית התחקירים "360", {{כ}} 02.02.2011}}. במאי 1981 קיבלה השייטת [[צל"ש יחידתי]] מהרמטכ"ל, על כך ש"לוחמי שייטת 13 בין ינואר 1979 - אפריל 1981 ביצעו 22 פעולות התקפיות יזומות כנגד המחבלים בגזרת לבנון".{{הערה|1=[http://www.gvura.org/a.php?c=gvura&a=163&rc=gvura תיאור הצל"ש היחידתי] באתר הגבורה}}.
 
ב[[מבצע שלום הגליל]] פעלו כוחות השייטת להכנה ואבטחה של חוף ה[[לוחמה אמפיבית|נחיתה]] בשפך נהר [[אל-אוואלי]], [[הזירה הימית במלחמת לבנון|מבצע שהסתיים בהצלחה גדולה וללא נפגעים]]. במהלך מלחמת לבנון פעלו נגד מטרות מחבלים ומטרות סוריות, ביוני [[1983]] יצא כוח השייטת למבצע שנועד לפגוע בכוחות מחבלים תוך ניסיון לשייך את הפעולה לקבוצת מחבלים אחרת, אך המבצע הסתיים בכישלון לאחר שהכוחות פגעו בניגוד לתכנון בחיילי הצבא הסורי. ביוני [[1984]] השתתף כוח השייטת, בפיקודו של [[ידידיה יערי]], ב[[תקיפת אי הארנבות]] שמצפון ל[[טריפולי (לבנון)|טריפולי]]. בפעולה שולבו גם ה[[צוללת]] "[[אח"י תנין (צוללת מסדרת גל)|אח"י תנין]]", [[ספינת טילים|ספינות טילים]] ומטוסי [[חיל האוויר הישראלי|חיל האוויר]].{{הערה|{{זאב אלמוג|1314-1309}}{{ש}}[[מייק אלדר]], '''דקר וסיפורה של שייטת הצוללות''', הוצאת אריה ניר והוצאת מודן, עמ' 174-176}}.
 
פעילות שייטת 13 במהלך השנים הבאות לוותה במספר קטן, יחסית, של נפגעים. הפעולה הקשה ביותר, מבחינת מספר הנפגעים, ידועה בשם [[אסון השייטת]]: בלילה שבין [[4 בספטמבר|4]] ל-[[5 בספטמבר]] [[1997]], יצא כוח של 16 לוחמים למבצע שטיבו עדיין לא פורסם. הכוח נתקל ב[[מארב]] [[מטען חבלה|מטענים]] שהניח ה[[חזבאללה]] שגרם ל-11 הרוגים, ולכוח החילוץ היה הרוג נוסף. בפעולה נהרג מפל"ג לוחמים, סא"ל {{נזכור את כולם|515019|יוסי קורקין}}.
שורה 79:
}}{{הערה|שם=אתגרים ומשימות|1=[http://glz.fm/index.php?action=media;sa=item;in=8548 חיל הים - אתגרים ומשימות], [[האוניברסיטה המשודרת]], [[גלי צה"ל]]}} השייטת לקחה חלק פעיל בלחימה, דבר שעלה לה באבדות. לוחמי השייטת הרגו עשרות מחבלים, ועצרו מאות. כוח גדול של כוחות סדיר ומילואים מהשייטת השתתף ב[[הקרב בג'נין 2002|קרב בג'נין]] במהלך [[מבצע חומת מגן]]. בשנת [[2004]] הושעתה השייטת זמנית מפעילות לאחר שארגון "[[בצלם]]" האשים את החיילים בכך שבמהלך פעולה ב[[ג'נין]] ירו במבוקש ששכב פצוע ולא היווה סכנה לחיילים{{הערה|1{{הארץ|עמוס הראל|החייל היורה מחברון הפך לבן הקולקטיבי|1.2901426|1 באפריל 2016}}.}}. [[תחקיר מבצעי|תחקיר]] שנערך על ידי [[אלוף פיקוד המרכז]] הצדיק את הירי אל עבר המבוקש בטענה שהייתה לחיילים סיבה מוצדקת לחשוד שהוא מסתיר [[רימון יד]] בידו, אך מתח ביקורת על "כשלים מקצועיים" שהיו בפעולה{{הערה|1={{nrg|אמיר בוחבוט|"הכוח לא סטה מערכי צה"ל"|834/330|8 בדצמבר 2004||1|}}.}}. לאחר התחקיר הוחזרה השייטת לפעילות ולמפקדה, [[נבו ארז]], נרשמה בעקבות האירוע [[הערה פיקודית]] בשל פער בנהלים המקצועיים{{הערה|‫{{nrg|אמיר בוחבוט|הערה פיקודית למפקד השייטת|848/515|4 בינואר 2005||1|}}‬.}}.
 
לוחמי השייטת תפסו שלוש [[ספינה|ספינות]] שהבריחו נשק לפלסטינים - "[[קארין איי]]" (הגדולה שבהן, שללכידתה הייתה משמעות אסטרטגית), "[[סנטוריני (ספינה)|סנטוריני]]" ו"אבו חסן".{{הערה|{{אתר חיל האוויר||מסוקי העטלף של חיל-האוויר סייעו לשייטת בלכידת ספינת הטרור|1101-18362|יוני 2003}}}}.
 
על [[לוחמה בטרור|פעילותה כנגד הטרור]] זכתה השייטת להערכה רבה, קיבלה את [[צל"ש הרמטכ"ל]] בשנת [[2002]] וזכתה פעמיים בפרס הרמטכ"ל ליחידות מצטיינות.
שורה 86:
במהלך [[מלחמת לבנון השנייה]] נטלה שייטת 13 חלק במספר רב של פעולות בעומק שטח לבנון.
 
במהלך [[פשיטת שייטת 13 בצור (2006)|אחת הפעולות שנערכה בצור]]{{הערה|{{nrg|אמיר בוחבוט ואיתמר ענברי|השייטת פשטה על צור; 8 לוחמים נפצעו|459/415|5 באוגוסט 2006|}}}} נפצעו 8 לוחמים ובהם קצין וחייל שנפצעו קשה. בפעולה חוסלו לפחות 10 מחבלים, בהם פעילים במערך הרקטות לטווח בינוני-ארוך של [[חזבאללה]]. לרופא השייטת, [[סרן]] [[ד"ר]] תמיר, הוענק בשל טיפולו בפצועים תחת אש, [[עיטור המופת]].{{הערה|1=[http://www.aka-idf.idf.il/iturim/asp/diploma.asp?docId=63071.עיטור המופת שהוענק לד"ר תמיר באתר "בעוז רוחם"]}}.
[[צל"ש אלוף|צל"ש מפקד חיל הים]] הוענק למפקדי כוח השייטת רס"ן א'{{הערה|1={{אתר הגבורה|5161|צל"ש מפקד חיל הים לרס"ן א' כפי שמופיע}}.}} וסא"ל [[רפי מילוא]].{{הערה|{{ynet|יואב לימור ואלון בן דוד|מקום שני: שייטת 13|3507559|17 בפברואר 2008|}}}}.
 
[[קובץ:Flickr - Israel Defense Forces - Chief of Staff Visits Navy, Jan 2011 (1).jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[ראש המטה הכללי|הרמטכ"ל]] [[גבי אשכנזי]] על גבי [[מורנה (כלי שיט)|מורנה]] של שייטת 13, ינואר 2011]]
 
===מבצעים מיוחדים===
בשנים [[1972]] - [[1973]] קיימה השייטת (בשיתוף [[המוסד]]) כ-20 מבצעים להעלאת צעירים יהודים מ[[סוריה]] לישראל דרך חופי [[טרטוס]] ולבנון.{{הערה|1=[[מיכאל בר-זהר]] ו[[נסים משעל]] - '''המוסד: המבצעים הגדולים''', הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד, 2010, פרק 12.}}.
 
ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20]], ב[[מבצע משה]] ובתקופה שקדמה לו, השתתפו לוחמי שייטת 13 בהעלאת יהודים מ[[אתיופיה]] לישראל בדרך הים.{{הערה|1=[http://www.iaej.co.il/newsite/content.asp?pageid=880 שייטת 13 ו"מבצע משה"], באתר "אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה", 25 באוגוסט 2008}}.
 
ב[[מרץ]] [[1985]] הטביע כוח של שייטת 13 את הספינה "Moon Light" של ארגון [[פת"ח]] בנמל [[ענאבה]] ב[[אלג'יריה]].{{הערה|{{ישראל היום|אריאל שמידברג|אודיסיאה באלג'יריה|2298|28 באפריל 2009}}}}. המודיעין הישראלי סבר, בעקבות הטעייה מוצלחת שביצע הפת"ח, שספינה זו הייתה מיועדת לביצוע פיגוע בישראל.{{הערה|[[עמיר רפפורט]], '''ארבע הנשמות של אבו ג'יהאד''', מוסף סופשבוע, "[[מעריב]]", 4/4/2008}}.
 
בעקבות חטיפתה של אוניית הנוסעים האיטלקית "[[אכילה לאורו]]" באוקטובר [[1985]] פותחו בשייטת שיטות מיוחדות ללוחמה בטרור ימי והשתלטות גלויה וחשאית על ספינות בלב ים. יכולת זו אפשרה לשייטת לסכל הברחות דרך הים ולהשתלט על כלי שיט.{{הערה|שם=אתגרים ומשימות}}.
 
ב[[פברואר]] [[1988]], בתחילת [[האינתיפאדה הראשונה]], [[חבלה (פעילות מלחמתית)|חיבל]] כוח של השייטת, בפיקוד [[יואב גלנט]]{{הערה|1=[[דן מרגלית]] ו[[רונן ברגמן]], '''[[הבור (ספר)|הבור]] - הסודות האפלים מאחורי משבר המנהיגות החמור בתולדות צה"ל''', [[כנרת, זמורה-ביתן]], [[2011]], המהדורה המוקדמת, עמודים 139-140.}} בספינה ה[[יוון|יוונית]] "סול פרין" באמצעות הצמדת מטען חבלה לתחתיתה כשעגנה בנמל [[לימסול]]. הספינה, שנרכשה בידי [[אש"ף]] וכונתה על ידו "ספינת השיבה", עמדה להפליג ל[[רצועת עזה]] ולהביא לשם 131 מאנשי הארגון שגורשו מ[[השטחים]].{{הערה|משה רונן ואתי אברמוב, '''מטען קטן וגמרנו''', "[[ידיעות אחרונות]]", 1/6/2010}}.
 
ב-[[16 באפריל]] [[1988]] הובילה שייטת 13 את לוחמי [[סיירת מטכ"ל]] שהשתתפו ב[[מבצע הצגת תכלית]] ב[[תוניס]]. הכוח ה[[פשיטה|פושט]] של סיירת מטכ"ל הגיע ליעד מן הים באמצעות כלי שיט אותם הפעילו לוחמי [[שייטת 13]], בפיקוד [[יואב גלנט]],{{הערה|‫{{mako|אילנה דיין {{!}} גלעד טוקטלי {{!}} אמיר תיבון {{!}}|לילה בחוף תוניס: מבצע חיסולו של אבו ג'יהאד|e2c01582c57ee31006|tv-ilana_dayan/2013-db3468683efde310|27 במאי 2013}}‬.}}, והיו אחראים גם לאבטחת חוף הנחיתה.
 
ב-[[26 באוקטובר]] [[1995]] סייעו לוחמי שייטת 13, עליה פיקד באותם ימים [[יואב גלנט]],{{הערה|1=[[דן מרגלית]] ו[[רונן ברגמן]], '''[[הבור (ספר)|הבור]] - הסודות האפלים מאחורי משבר המנהיגות החמור בתולדות צה"ל''', [[כנרת, זמורה-ביתן]], [[2011]], המהדורה המוקדמת, עמודים 140-142.}}, ללוחמי [[המוסד]] להיחלץ מן האי [[מלטה]], לאחר ביצוע ה[[סיכול ממוקד|התנקשות]] בחיי [[פתחי שקאקי]], מייסד תנועת [[הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני]] והמזכ"ל הראשון שלה.{{הערה|1={{הארץ|עמוס הראל|מתנת הפרידה לגבי אשכנזי|1.1162044|14 בפברואר 2011}}.}}.
 
ב-[[3 בנובמבר]] [[2009]], במסגרת [[מבצע ארבעת המינים]], השתלטה השייטת על ספינת הובלה חשודה בשם "[[פרנקופ]]" שהתבררה כנושאת לפחות חמש מכולות עם אמצעי לחימה ותחמושת, במסווה של משלוח אזרחי. בספינה נמצאו [[רקטה|רקטות]], [[נשק קל]], [[רימון (נשק)|רימונים]], [[פצצת מרגמה|פצצות מרגמה]] ו[[טיל]]ים. ההשתלטות אירעה מעט לפני חצות במרחק של כ-180 ק"מ מהחוף, סמוך ל[[קפריסין]].
[[קובץ:IDF Soldiers board the vessel Saoirse en-route to the Gaza Strip.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השתלטות על ספינה שעשתה את דרכה לעזה]]
 
באפריל [[2010]] פורסם כי לשייטת יוענקו שני [[צל"ש הרמטכ"ל|צל"שים מטעם הרמטכ"ל]] "על ביצועם המוצלח של רצף מבצעים מורכבים בשנה וחצי האחרונות".{{הערה|{{ערוץ7|עוזי ברוך|צל"ש הרמטכ"ל יינתן לסיירת מטכ"ל|203053|14 באפריל 2010}}}}.
 
ב-[[31 במאי]] [[2010]], ב[[מבצע רוחות שמים]], השתלטו לוחמי השייטת על 6 אוניות שניסו לשבור את ה[[הסגר על רצועת עזה|הסגר הימי]] שהטילה ישראל על [[רצועת עזה]], מאז עליית [[חמאס]] לשלטון. במהלך ההשתלטות על הספינה הגדולה ביותר, "מאווי מרמרה", התפתח עימות אלים בין החיילים לפעילים שהיו על סיפונה, וכתוצאה ממנו נהרגו 9 פעילים ונפצעו 20. מבין לוחמי השייטת נפצעו 10, בהם שניים באורח קשה. כשבוע לאחר תקרית המשט, סיכלו לוחמי השייטת פיגוע שתכנן [[חמאס]] כאשר הרגו 4 מחבלים שניסו לחדור ל[[ישראל]] מרצועת עזה דרך הים.{{הערה|{{nrg|אמיר בוחבוט|סוכל פיגוע: השייטת חיסלה 4 מחבלים שיצאו מעזה|117/099|7 ביוני 2010||1|2}}}}.
 
ב-[[2010]] הוענק לשייטת 13 [[פרס בגין|פרס מנחם בגין]] "על פעילותה למען ביטחון המדינה ואזרחיה".{{הערה|{{NFC|ראובן לייב|שייטת 13 זוכה בפרס בגין|001-D-255860-00|7 בדצמבר 2010}}}}.
 
ב-[[15 במרץ]] [[2011]] השתלטו לוחמי השייטת על [[הספינה ויקטוריה]] שהובילה אמצעי לחימה בכמות של כ-50 טונות מ[[איראן]] דרך [[סוריה]] לרצועת עזה, בהם [[טיל נגד ספינות|טילים נגד ספינות]] מדגם [[C-704]], מערכות [[מכ"ם]], [[פצמ"ר]]ים, [[כדור (תחמושת)|כדורי רובה]] ועוד, במבצע השתלטות במרחק של כ-200 מיילים מחופי ישראל.{{הערה|[http://dover.idf.il/IDF/mini_sites/victoria/ תפיסת אוניית הנשק "ויקטוריה"], באתר [[דובר צה"ל]].}}.
 
ב-[[5 במרץ]] [[2014]] השתלטו לוחמי השייטת, בסיוע [[שייטת ספינות הטילים]], על הספינה קלוס סי שהובילה עשרות [[ארטילריה רקטית|רקטות קרקע-קרקע]] מדגם [[M-302]] מ[[סוריה]] ו[[איראן]] ל[[רצועת עזה]]. מבצע ההשתלטות נקרא [[מבצע חשיפה מלאה]].
 
ב-[[12 ביולי]] 2014 במהלך [[מבצע צוק איתן]] פשט כוח שייטת 13 על מתחם בצפון רצועת עזה שממנו נורו רקטות ארוכות טווח רבות.{{הערה|1={{mako|ניר דבורי|השייטת פשטה על מתחם בעזה, 4 לוחמים נפצעו קל בהיתקלות עם מחבלים|3896701f98c2741004|news-military/security|13 ביולי 2014}}.}}. ארבעה מחיילי הכוח נפצעו קל.{{הערה|1={{וואלה!|אמיר בוחבוט|כוח שייטת 13 פשט על משגרי רקטות בעזה, 4 לוחמים נפצעו|2764408|13 ביולי 2014||2689}}.}}. הכוח השלים את משימתו ופגע במספר משגרים. 3 מחבלים נהרגו.{{הערה|1={{ynet|[[יואב זיתון]] ואליאור לוי|חיילי שייטת ערכו פשיטה בעזה, 4 נפצעו קל|4542405|13 ביולי 2014|}}.}}.
 
באוקטובר 2014 זכתה היחידה בצל"ש רמטכ"ל, חמישי במספר, על "רצף פעולות מבצעיות חשאיות בעומק שטח האויב, אשר נחלו הצלחה מרובה".{{הערה|{{דובר צה"ל|מערכת אתר צה"ל|צל"ש ללוחמי שייטת 13 על פעולות חשאיות בעומק שטח האויב|1133-21323|6 באוקטובר 2014}}.}}.
 
==מיון, קבלה והכשרה==
שורה 129:
'''מיון'''- [[גיבושים בצה"ל|גיבוש]] שאורכו 5 ימים (אחרי מעבר [[יום סיירות]]), שכולל מבדקי ים ויבשה, או, לבוגרי כיתות י"א גיבוש דרך [[גדנ"ע צלילה]].
 
[[רפאל איתן]] שהיה [[קצין חי"ר וצנחנים ראשי]] בסוף [[שנות ה-60 של המאה ה-20]], קבע שהשייטת חייבת להתאמן במתווה דומה ל[[חטיבת הצנחנים|יחידות הצנחנים]], בעקבות כך שונה מסלול ההכשרה בשייטת, ובתחילתו רוכזו מרבית הכשרות החי"ר ולאחר מכן הכשרות מקצועיות ימיות. כמו כן נקבע שהן הלוחמים מיחידת הצוללים והן מיחידת הפושטים יהיו בעלי מכנה לחימה משותף, המסוגלים לבצע את כלל הפעולות. תפיסה זו האריכה מאד את מסלול הכשרת הלוחם והיא השתנתה לאחר [[אסון השייטת]] בעקבותיו נוסחה מחדש תפיסת בניין הכוח ביחידה.{{הערה|1=ד"ר [[יועז הנדל]], [http://glz.fm/index.php?PHPSESSID=69bfeeec5d4d07af2ae58feec63a5179&action=media;sa=item;in=7920 חיל הים - אתגרים ומשימות], [[האוניברסיטה המשודרת]], [[גלי צה"ל]]}}. צוותי היחידה פועלים באופן אורגני לאורך שירות הלוחמים, והם עוברים התמקצעות שונה בהתאם לייעודם.
 
מסלול הכשרת הלוחם בשייטת נמשך כ-20 חודשים ונחשב לאחד הקשים בצה"ל. המסלול מתחיל בארבעה חודשים של [[טירונות]] [[חי"ר]] ואימון מתקדם, ולאחר מכן טירונות יחידה ("המכין"), קורס [[צניחה]], [[צלילה]] קרבית, [[ניווט]]ים ו[[לוחמה בטרור]] בים וביבשה, שיט, הפעלת סירות תקיפה וכלי-שיט תת-ימיים, ושלב ייעודי. בשלב הייעודי מחולקים הלוחמים לשלושה מקצועות עיקריים: משיט, האחראי להפעלת כלי השיט, [[צולל]], המתמחה בצלילה מבצעית, ופושט, לוחם המגיח מהים ומבצע משימות רגליות. בסיום הקורס מוענקים לבוגרים סיכת לוחם הקומנדו הימי ודרגת [[דרגות צה"ל#סמל ראשון|סמל ראשון]].
שורה 141:
רוב [[אמצעי לחימה|אמצעי הלחימה]] של שייטת 13 מסווגים.
 
[[נשק קל|הנשק הקל]] של ה[[לוחם|לוחמים]] כולל [[רובה סער]] קלאצ'ניקוב [[AK-47]] הידועים באמינותם ועמידותם, ושיכולים לפעול גם אחרי שהיה מתחת ל[[מי ים]], רובי [[M4 קרבין|M4A1 קרבין]] לפעולות יבשתיות, [[תת-מקלע]] [[עוזי|מיקרו-עוזי]] עם [[משתיק קול]] ו[[אקדח]] [[גלוק 17|גלוק]]. לאחרונה נחשף שלוחמי השייטת מצוידים גם בגרסה מיוחדת של ה[[מיקרו-תבור]] מדגם X-95-SMG ב[[קליבר]] [[9 מ"מ]] בתוספת [[משתיק קול]] ושיפורים המקנים עמידות למים ומי ים, בדומה לקלאצ'ניקוב.{{הערה|שם=אמלח-2015|1={{mako|שי לוי|מצוידים: באילו כלים משתמשים לוחמי השייטת?|a515893f1039f41006|pzm-magazine/war-games|3 בספטמבר 2015}}.}}. מלבד רובי סער, תת-מקלעים ואקדחים השייטת מפעילה גם [[צליפה|צלפים]] החמושים ב[[רובה צלפים|רובי צלפים]] מדויקים לפגיעה במטרות מרחוק.
 
הלוחמים לבושים ב[[סרבל]] [[לוחמה בטרור|לוט"ר]] עמיד למים שמותאם היטב למשימות שלהם. עליו הם לובשים [[אפוד מגן]] שתוכנן במיוחד עבור השייטת וכל לוחם מתאים אישית לפני המשימה. ה[[צולל]]ים לובשים [[חליפת צלילה]] שחורות שמאפשרות תנועה נוחה הן בתוך הים והן ביבשה. [[קסדה|קסדות]] הלוחמים הן קסדות מסוג [[קסדת FAST|FAST]] עם אפשרות להתקנת עזרים טקטיים שונים ומגוונים, חלקם מסווגים.{{הערה|שם=אמלח-2015}}.
 
לזירה מגיעים לוחמי השייטת באמצעות [[כלי שיט]]. הדגמים שהותרו לפרסום הם ה[[מורנה (כלי שיט)|מורנה]] המהירה, ה[[זהרון (כלי שיט)|זהרון]] הכבד יותר{{הערה|שם=אמלח-2015}} והמנטה, שהיא [[נחתת]] קלה.{{הערה|[http://www.navy.idf.il/1132-9014-he/Navy.aspx "מנטה"], באתר חיל הים}}{{הערה|[http://www.mako.co.il/pzm-israel-wars/operation-protective-edge/Article-47014a2bdb44741006.htm כתבה על ה"מנטה"], באתר Mako}}.
 
==מפקדי השייטת==
שורה 216:
בעקבות דעת המיעוט של יו"ר הוועדה, לפיה "ישנו קשר סיבתי והגיוני בין מצב הקישון לבין מחלת הסרטן אשר פגעה בחיילים", הכיר [[משרד הביטחון]] בנפגעי הצלילות כ[[חלל צה"ל|חללי צה"ל]] או [[נכה צה"ל|נכי צה"ל]]. עם אלה שזכו להכרה כחללי צה"ל נמנים שניים ממפקדי שייטת 13 לשעבר, [[אהרון בן יוסף]] ו[[שאול זיו]].
 
קבוצת צוללים הגישה תביעות נזיקין נגד חלק מהמפעלים שהזרימו שפכים תעשייתיים לקישון. ב-[[17 ביוני]] [[2013]] דחה בית המשפט את תביעות הצוללים בנימוק שלא הוכח ה"קשר הסיבתי" בין הצלילות בנחל ובין המחלות שבהן חלו התובעים, או מי מהם.{{הערה|1=[http://www.court.gov.il/BookReader/getbook.asp?path=%5C%5CIDCNFSV01%5Cidc_repository3%5C350%5C982%5Cb515360435884b75a5060674ba4e51c4&OlvDataProto=file&Language=Hebrew&Hebrew=1&ReaderStyle=ILCourts&h=BE510A9B9440490E243F310469C75011&OnePageMode=1 ת"א (חיפה) 972/00 מיכאל עצמון ואחרים נגד חיפה כימיקלים ואחרים], ניתן ב-17 ביוני 2013}}.
 
==ראו גם==
שורה 224:
==לקריאה נוספת==
* {{צ-ספר|מחבר=יוסף דרור|שם=הקומנדו הימי, אליו וממנו|מו"ל=משרד הביטחון}}
* {{צ-ספר|מחבר=[[מייק אלדר|מיכאל (מייק) אלדר]]|שם=שייטת 13‏13 - סיפורו של הקומנדו הימי|מו"ל=ספריית מעריב|שנת הוצאה=1993|מקום הוצאה=תל אביב}}
* {{צ-ספר|מחבר=מיכאל (מייק) אלדר|שם=שייטת 11 - הקרב על הצל"ש|מו"ל=ספריית מעריב}} (בספר פרק המשך לספר "שייטת 13").
* {{צ-ספר|מחבר=[[זאב אלמוג]]|שם=עטלפים בים האדום - פעולות מיוחדות של הקומנדו הימי במלחמות ההתשה ויום הכיפורים|מו"ל=משרד הביטחון ו"מכון גלילי לחקר כוח המגן"|שנת הוצאה=2007|ISBN=9650513426|מקום הוצאה=תל אביב}}
שורה 260:
* {{וואלה!|אמיר בוחבוט|דו-חיים: חיל הים יוצא מהמים|2809951|11 בדצמבר 2014|}}
* {{וידאו}} {{mako|שי לוי|מצוידים: באילו כלים משתמשים לוחמי השייטת?|a515893f1039f41006|pzm-magazine/war-games|3 בספטמבר 2015}}
* [[יוסי יהושוע]] וראובן וייס, [http://www.fresh.co.il/vBulletin/showpost.php?p=4587713&postcount=23 שובר את הדממה], מוסף [[יום הכיפורים]] [[ידיעות אחרונות]], {{כ}} 22.09.2015, עמודים 10-1610–16, כפי שהועלה באתר [[פרש (אתר אינטרנט)|פרש]].
* שי לוי, [http://www.mako.co.il/pzm-magazine/Article-0bad6a1a509c451006.htm?partner=tagit מאחורי הקלעים: היחידה הסודית של השייטת] אתר מאקו, פז"ם, 19 במאי 2016.
 
==הערות שוליים==