ויקיפדיה

טיטוס קווינקטיוס פלמינינוס – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
שורה 16:
בסיוע [[חארופס מאפירוס]], הצליח פלמינינוס למצוא שביל עוקף שאפשר לו ל[[איגוף|אגף]] את פיליפוס ולהביס אותו ב[[קרב אאוס (198 לפנה"ס)|קרב אאוס]]. פלמינינוס לא ניצל את ניצחונו כדי לכבוש את מוקדון עצמה. הוא היה מדינאי נבון דיו כדי לנצל את התנופה בדרכים אחרות. הוא צעד לאורך [[אפירוס]], ושבטי הארץ התייצבו כולם לימינו בבהלה. לאחר מכן חדר פלמינינוס ל[[תסליה]], מתוך מגמה ברורה לנתק את מוקדון מארץ האם היוונית. פיליפוס לא חפץ בקרב הכרעה, והסתפק בהשארת חילות מצב חזקים בערים החשובות. חיל המצב המוקדוני ב[[פאלוריה]] התגונן באומץ, ולאחר כיבוש העיר החליט פלמינינוס להעלות אותה באש למען יראו וייראו. ואכן, הערים הסמוכות [[מטרופוליס (יוון)|מטרופוליס]] ו[[קאריון]] נכנעו עד מהרה ללא קרב. לאחר מכן נע פלמיניניוס דרומה, ופלש ל[[פוקיס]]. מרבית הערים במחוז זה נכנעו לו מתוך בהלה, ורק [[אלאטיאה]] סגרה בפניו את שעריה. פלמינינוס הטיל מצור על העיר, אולם מצור זה נועד בעיקר לספק תעסוקה לחייליו והוא לא תלה בו תקוות רבות.{{הערה|גולן, עמ' 459.}}
 
פלמינינוס נאלץ לחדור ל[[פלופונסוס]] כדי לקיים את התחייבותה של רומא כלפי [[הליגה האכאית]], שהסכימה ללחום לימין רומא תמורת העיר [[קורינתוס (עיר)|קורינתוס]], שעדיין נשלטה בידי המוקדונים. המוקדונים הגנו היטב על קורינתוס, והאזרחים גם הם סייעו בנפש חפצה בעבודות הביצורים. לא די בכך שהניסיון האכאי-רומי לכבוש את העיר עלה בתוהו, המושל המוקדוני של העיר, [[אנדרוסתנס]], אף הצליח לקבל לעיר תגבורת בת 1,500 איש שהועברה לו דרך [[בויאוטיה]]. בגלל שהחורף התקרב, הורה פלמינינוס להפסיק את המצור, והחזיר את חייליו למחנותיהם. במוקדון התקבלה נסיגה זו כניצחון, ופיליפוס ניצל זאת כדי לבקש שלום פעם נוספת. פלמינינוס ידע ששנת כהותו כקונסול עומדת להסתיים, ושבשנה הבאה יובא מצביא חדש לזירה, ולפיכך הסכים למגעים. פלמינינוס דרש שפיליפוס יפנה את כל יוון וכן את הערים שבעבר היו שייכות ל[[מצרים התלמיית|מצרים]], וכן תבע את החזרת השבויים והעריקים הרומאים. בעלי בריתה של רומא העלו עוד סדרה של תביעות בלתי אפשריות. למרות זאת, הוחלט על שביתת נשק למשך חודשיים.{{הערה|[http://www.perseus.tufts.edu/hopper/text?doc=Liv.+32+36&fromdoc=Perseus%3Atext%3A1999.02.0164 טיטוס ליוויוס, ספר שלושים ושתיים, 36].}} תומכיו של פלמינינוס בסנאט הצליחו להאריך את ה[[אימפריום]] שלו, וכעת הבין פיליפוס שהמלחמה תימשך וכי השיחות היו אחיזת עיניים בלבד. פיליפוס החליט לשנות את האסטרטגיה שבה נקט עד עתה - היינו הארכת המלחמה ככל האפשר, והגיע למסקנה שאין מנוס מקרב הכרעה.{{הערה|שם=גולן 465|גולן, עמ' 465.}}
 
משהחליטו שני הצדדים על קרב הכרעה, החליט פיליפוס שהקרב ייערך בשטח מישורי המתאים להפעלת ה[[פלנקס]] המוקדוני. פלמינינוס כמובן קיווה שהקרב ייערך בתנאי שטח הרריים שבהם ל[[מאניפולוס]] הרומאי תהיה עדיפות ברורה. ב[[יוני]] של שנת [[197 לפנה"ס]],{{הערה|[http://www.livius.org/articles/battle/cynoscephalae-197-bce/ קרב קינוסקאפאלאי באתר ליוויוס]}} פיליפוס החליט לנוע מערבה לכיוון סקוטוסה כדי לחדש את מלאי האספקה שלו. בדרך הוא עבר בתסליה בין גבעות שכונו "קינוסקאפאלאי". פלמינינוס לא ידע היכן פיליפוס חונה, אולם מרגלים יווניים דיווחו לו על המיקום.{{הערה|שם=גולן 465}} לאחר כמה ימים שבהם השקיף המחנה הרומאי על המוקדונים, ירד גשם כבד שמנע מהרומאים לראות היטב את שקורה. פלמיניניוס שלח 1,000 רגליים ו-300 פרשים כדי לאתר את פיליפוס,{{הערה|טיטוס ליוויוס, ספר שלושים ושלושה, 7.}} פיליפוס מצדו שלח את אנשיו ללכוד את הגבעות.{{הערה|שם=גולן 466|גולן, עמ' 466.}} הכוח של פלמינינוס התנגש בכוח מוקדוני עדיף, ונאלץ לסגת. פלמיניניוס שלח לעזרתו עוד 2,000 רגליים ו-500 פרשים. כעת היחידות המוקדוניות נאלצו לסגת ולבקש תגבורת. תנאי השטח היו מאוד לא נוחים עבור המוקדונים, ופלמינינוס רצה שהקרב יערך דווקא שם. לכאורה היה על פיליפוס להורות על נסיגה ולהמתין עד שיגיעו לנקודה מישורית יותר, אולם הוא נתן הוראה הפוכה וציווה על הכוחות הפזורים באזור להתקבץ חזרה ולצאת לקרב.{{הערה|שם=גולן 466}} הקרב שהתפתח זכה לשם "[[קרב קינוסקאפאלאי]]", ובמהלכו הוכיח המאניפולוס הרומאי את יתרונו הבולט על פני הפלנקס המוקדוני המגושם והמיושן. צבאו של פיליפוס נסוג משדה הקרב.
שורה 22:
===הסכם השלום===
[[File:Comic History of Rome Table 07 Flaminius restoring Liberty to Greece at the Isthmian Games.jpg|thumb|פלמינינוס מכריז על עצמאות היוונים]]
לאחר הקרב, ביקש פיליפוס מפלמינינוס שביתת נשק בת חמישה עשר יום, ופלמינינוס נענה לבקשה. חלק מבעלי בריתם של הרומאים דרשו מפלמינינוס לסלק את פיליפוס כליל ממלכותו, אולם פלמינינוס ידע היטב שאם כך ייעשה, תתפוס מעצמה יוונית חדשה את הוואקום שתותיר מוקדון, מה גם שמוקדון שימשה עד אז אזור חיץ בין יוון לבין שלל השבטים מהצפון, וחבל היה לרומאים לוותר על כך.{{הערה|גולן, עמ' 468.}} פלמינינוס הבהיר לנציגיהם של בני בריתו שהוא כבר קבע את אופיה של המדיניות שמתכננים הרומאים להותיר מאחוריהם. הוא הודיע שהוא מתכוון לפעול בדרכה המסורתית של ארצו: "במתינות, בסלחנות ובאנושיות".{{הערה|[http://www.perseus.tufts.edu/hopper/text?doc=Plb.+18.37&fromdoc=Perseus%3Atext%3A1999.01.0234 פוליביוס, ספר שמונה עשר, 37].}} הוא הודיע שהוא סתפקיסתפק בצמצום כוחו של פיליפוס עד שלא יוכל לפתוח במלחמה חדשה אף אם ירצה. כמו כן, בנאומו הוא הבהיר היטב ליוונים מה התפקיד (הנחות) שרומא מועידה להם. פיליפוס נפגש עם הרומאים ובעלי בריתם ב[[טמפי]], עם הכרזה מוכנה מראש, על פיה הוא "מקבל את כל התביעות שהופנו אליו לפני כן",{{הערה|[http://www.perseus.tufts.edu/hopper/text?doc=Perseus%3Atext%3A1999.02.0164%3Abook%3D33%3Achapter%3D13 טיטוס ליוויוס, ספר שלושים ושלושה, 13].}} במפגשים שנערכו בחורף שעבר.
 
ביוון עצמה כבר התכוננו הכל לחילוף אדונים, נראה היה שלאחר שהשתחררה מעול הכיבוש המוקדוני, בסך הכל באה תחת עול כיבוש חדש, העול הרומי. פלמינינוס נפגש עם וועדה מיוחדת של עשרה שליחים מיוחדים מטעם הסנאט ברומא, אשר תפקידה היה להחליט כיצד לשלוט ביוון. הוועדה התכנסה בקורינתוס, וחבריה הצהירו שבשל המלחמה המתקרבת נגד [[אנטיוכוס השלישי]] ("[[מלחמת אנטיוכוס]]"), על רומא לשמור על מספר תחנות אסטרטגיות ביוון, ולפחות על [[דמטריאס]], [[כלקיס]] וקורינתוס. עם זאת, פלמינינוס הצליח לשכנע אותם שאדרבה, אל לה לרומא להחזיק מצודות מדיניות הרחוקות מאיטליה יותר משבע, שכן משום שהן מהוות טרף קל, והחזקתן היא למעשה עיתוי לפתיחת מלחמה אם יותקפו, ורומא המחויבת להגיב תמצא את עצמה מסובכת במלחמה שכלל לא חפצה בה. לפיכך, קיבלו העשרה את דעתו שיש "לפנות הכל", וביקשו לעשות זאת במעמד רב רושם. במהלך [[המשחקים האיסתמיים]] שנערכו בקורינתוס, הקריא הכרוז הרומאי את "הכרזת העצמאות" של יוון:
שורה 32:
===מלחמת נאביס===
{{הפניה לערך מורחב|מלחמת נאביס}}
במהלך המלחמה המוקדונית, מסר מלך מוקדון באופן זמני את [[ארגוס העתיקה|ארגוס]] לידי [[נאביס]], ה[[טיראניה|טיראן]] אשר שלט ב[[ספרטה]]. מיד לאחר מכן פנה נאביס אל מפקד פלמינינוס בהצעת שלום. פלמינינוס הביא עמו למפגש עם נאביס גם את [[אטאלוס הראשון, מלך פרגמון]], ו[[ניקוסטראטוס]], סטרטגוס האכאים.{{הערה|[http://www.perseus.tufts.edu/hopper/text?doc=Perseus%3Atext%3A1999.02.0164%3Abook%3D32%3Achapter%3D40 טיטוס ליוויוס, ספר שלושים ושניים, 40].}} אטאלוס וניקוסטראטוס מחו על כך שארגוס נשארת בידיו של נאביס, ותמכו שניהם בהעברתה לידי האכאים. אולם פלמינינוס החליט להשאיר אותה בידיו של נאביס והבטיח לבדוק שוב את הנושא לאחר שתיגמר המלחמה בפיליפוס.
 
לאחר המלחמה פנו האכאים אל פלמיניניוס בבקשה שיקיים את הבטחתו. פלמיניניוס כינס בשנת [[195 לפנה"ס]] בקורינתוס וועדה של כל נציגי הערים היווניות, וביקש מהם להצביע בנושא. מרבית הערים תמכו בסילוק נאביס מארגוס.{{הערה|גולן, עמ' 474.}} אולם נאביס סרב, ופלמינינוס החל לארגן קואליציה בהיקף עצום נגדו. האכאים העמידו לרשותו 10,000 רגליים ו-1,000 פרשים, כמו כן הגיעו אליו עוד 1,500 מוקדונים ו-400 תסאלים. [[רודוס (עיר)|רודוס]] הציבה 18 ספינות מלחמה, [[פרגמון]] 30 ומרומא הגיעו 40. נאביס הובס בקלות, והכוח המשולב החל להשחית את היישובים מסביב לספרטה. נאביס הציע שלום, אולם בעלי הברית של פלמינינוס דרשו את סילוקו הסופי מהשלטון בספרטה. אולם פלמינינוס הצביע בפניהם על הקושי הרב הכרוך במצור ממושך על ספרטה, והם נאלצו לקבל את דעתו.{{הערה|[http://www.perseus.tufts.edu/hopper/text?doc=Perseus%3Atext%3A1999.02.0164%3Abook%3D34%3Achapter%3D33 טיטוס ליוויוס, ספר שלושים וארבעה, 33].}} פלמינינוס דרש וויתור מלא על ארגוס ולהחזיר לעיר כל שהיה שייך לה, לרבות עבדים. הצי הספרטני יפורק ויצומצם לכדי 2 ספינות קלות בלבד. יהיה על נאביס להשיב גולים ושבויים מהערים שהן בנות ברית של רומא, הוא יאפשר לנשים וילדים ספרטנים להתאחד עם אבותיהם הגולים שמחוץ לעיר. ייאסר על נאביס לבנות מבצרים או חומות אפילו בתוככי ספרטה עצמה. הוא יאלץ למסור לרומא חמישה בני ערובה ביניהם בנו, וישלם מאה כיכרות כסף מיד ועוד ארבע מאות בתשלומים שנתיים. נאביס ניסה בתחילה להתמקח, אולם כשהחיילים הרומאים החלו לזרום לתוך ספרטה, נכנע מיד.{{הערה|גולן, עמ' 476.}}
 
===אחריתו===
בשנת [[191 לפנה"ס]] הוא שימש כיועצו הצבאי של הקונסול [[מאניוס אקיליוס גלבריו]] במהלך [[מלחמת אנטיוכוס]] (שהתנהלה ברובה ביוון). והוא, מחהומחה בפניו על חופש הפעולה שהוא מתיר למלך מוקדון, שהפך לבן ברית נאמן לרומא.{{הערה|[http://www.perseus.tufts.edu/hopper/text?doc=Perseus%3Atext%3A2008.01.0044%3Achapter%3D15 פלוטרכוס, "'''חיי פלמינינוס'''", 15].}} כמו כן הוא הציל את [[חלקידיקי]] מזעמו של הצבא הרומי, ו[[פלוטרכוס]] מספר שלכבוד מעשה זה הקדישו לו החלקידיקים מבני ציבור רבים, ושעד ימיו נהוגים בכלקידיקי פולחנות דתיים לכבודו.{{הערה|[http://www.perseus.tufts.edu/hopper/text?doc=Perseus%3Atext%3A2008.01.0044%3Achapter%3D16 פלוטרכוס, "'''חיי פלמינינוס'''", 16].}} כמו כן מספר פלוטרכוס שבאחת הפעמים סיפרו לו האכאים על מגוון החיילים שיש ל[[אנטיוכוס השלישי]]. פלמינינוס הגיב בסיפור משלו: פעמםפעם הוא התארח בביתו של חבר, וזה הגיש לפניו מגוון גדול של בשרים. פלמינינוס שאל אותו מאין לו כל כך הרבה סוגי בשרים, והחבר השיב שההכלשהכל למעשה בשר חזיר, אולם כל חלק בושל בצורה שונה. כך גם אנטיוכוס, חייליו כולם [[האימפריהממלכה הסלאוקית|סורים]], אולם חמושים בצורה שונה.{{הערה|[http://www.perseus.tufts.edu/hopper/text?doc=Perseus%3Atext%3A2008.01.0044%3Achapter%3D17 פלוטרכוס, "'''חיי פלמינינוס'''", 17].}}
 
בשנת [[189 לפנה"ס]], הוא נבחר ל[[קנסור]]. בשנת [[183 לפנה"ס]] יצא ל[[ביתינה]] כדי להפסיק מלחמה בין [[פרוסיאס הראשון, מלך ביתינה]]. הוא נדהם לגלות בחצרו של פרוסיאס אורח לא צפוי, [[חניבעל ברקה]] המפורסם, יוזם [[המלחמה הפונית השנייה]], אשר רומא חיפשה בנרות. פרוסיאס סירב בתחילה להיכנע לדרישותיו של פלמינינוס להוציא את חניבעל להורג ולבגוד באורחו, אולם משלחצו עליו הרומאים נכנע והסכים, ושלח את אנשיו לכתר את ביתו של חניבעל. כאשר ראה חניבעל שביתו מכותר הוא העדיף [[התאבדות|להתאבד]]. על פי האגדה, מספרים כי משפטו האחרון היה: "הבה נשחרר את הרומאים מעול ציפייתם הממושכת למותו של איש זקן".
 
לאחר מכן לא ידוע עליו דבר. סביר להניח שמת באזורסביב שנת [[174 לפנה"ס]].
 
==לקריאה נוספת==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/טיטוס_קווינקטיוס_פלמינינוס"