חוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה – הבדלי גרסאות

מטרתו של החוק, אשר נכנס לתוקפו ב-[[2 במרץ]] [[2011]], היא להגביר את השקיפות בנוגע למימון פעילותן של עמותות וחברות לתועלת הציבור בישראל על ידי "ישויות מדיניות זרות".<ref>{{הערה|לפי סעיף 36(א) לחוק העמותות ישות מדינית זרה יכולה להיות מדינה זרה, לרבות איחוד מדינות, רשות מדינתית, ארגון של גופים זרים וכו'. יש לציין שהרשות הפלסטינית נחשבת כיישות מדינה זרה לעניין חוק זה.</ref>}} כדרך להגברת שקיפות זו, מחוייבים הגופים להגיש דיווח רבעוני על קבלת תמיכה כספית מישות מדינית זרה, וזאת בנוסף לכל חובת דיווח החלה עליהם לפי חוקים אחרים.<ref>{{הערה|סעיף 2 לחוק חובת גילוי</ref>}} עוד נקבע כי, נתמך שקיבל תמיכה כספית מישות מדינית זרה המיועדת למימון מסע פרסום מיוחד יחוייב לפרסם זאת במסגרת מסע הפרסום.<ref>{{הערה|סעיף 5(ב) לחוק הגילוי</ref>}}

ב-[[12 ביולי]] [[2016]], אישרה הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את התיקון לחוק חובת הגילוי.<ref>{{הערה|שמה הרשמי של הצעת החוק הינה: הצעת חוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה(תיקון) (הגברת השקיפות לגבי נתמכים שעיקר מימונם מתרומות של ישויות מדיניות זרות), התשע"ו-2016</ref>}} במסגרת התיקון, אותו יזמה שרת המשפטים [[איילת שקד]], יחוייבו עמותות וחברות לתועלת הציבור, שמרבית תקציבם מבוסס על תרומות מ"ישויות מדיניות זרות" להצהיר על כך בפני רשם העמותות ולציין זאת בפרסומיהם הרשמיים<ref>{{הערה|הנוסח הרשמי הינו: "נתמך שעיקר מימונו מתרומות מישויות מדיניות זרות".</ref>}}. בהתאם לתיקון, תחול החובה בכל פרסום המיועד לציבור בשלטי חוצות וכן בכל אמצעי תקשורת בעל "מימד חזותי", דוגמת עיתונות, אינטרנט וטלויזיה.<ref>{{הערה|סעיף 5א לחוק הגילוי המתוקן</ref>}} כן תחול החובה בכל דו"ח שמוגש לציבור<ref>{{הערה|במקרה ספציפי זה, תידרש העמותה או החברה לציין גם את שמות המדיניות הזרות שמהן קיבל את התרומות.</ref>}} או בכל פנייה בכתב שמבצעת החברה או העמותה לנבחר ציבור (שר או חבר כנסת) או לעובד ציבור.<ref>{{הערה|בהתאם להגדרה בחוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם-1979, עובד ציבור הינו כל נושא משרה או תפקיד מטעם המדינה, לרבות חייל.</ref>}}

לפי החוק, גופים אשר לא יעמדו בדרישות החוק, צפויים לקנס בסכום של עד 29,200 שקלים.<ref>{{הערה|בהתאם לאמור בסעיף 61(א)(2)לחוק העונשין, התשל"ז-1977, בעבירה שהיא עבירת קפידה, לפי סעיף 64א לחוק העמותות, התש"ם-1980.</ref>}}

ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] ציין כי "מטרת החוק היא למנוע מצב אבסורדי שבו מדינות זרות מתערבות בענייניה הפנימיים של ישראל באמצעות מימון עמותות ומבלי שהציבור בישראל בכלל מודע לכך. בניגוד לטענות משמאל, אישור החוק יביא להגברת השקיפות, יתרום ליצירת שיח שמשקף נכוחה את דעת הקהל בישראל ויחזק את הדמוקרטיה".<ref>{{הערה|יהונתן ליס, [http://www.haaretz.co.il/news/politi/1.3004149 הכנסת אישרה את חוק העמותות בקריאה שלישית בתום דיון מרתוני], באתר [[הארץ]], 12 ביולי 2016</ref>}} מנגד, יצאו גורמים שונים באופוזיצה כנגד התיקון. חברת הכנסת [[ציפי לבני]] [[המחנה הציוני|מהמחנה הציוני]] ציינה כי "אם מדברים על עוינות לישראל, החוק הזה הוא שפוגע במדינת ישראל בעולם. הוא זה שמוציא את דיבתנו רעה יותר מכל עמותה שצריכה לומר שהיא מקבלת כסף מממשלות זרות".

בהודעה שפרסם, מתח [[האיחוד האירופי]] ביקורת על החוק, לפיו דרישותיו וחובת הדיווח שמוטלת בו על ארגוני החברה האזרחית בכל הנוגע לתרומות ממדינות זרות, חורגות בהרבה מהצורך הלגיטימי בשקיפות.<ref>{{הערה|ברק רביד, [http://www.haaretz.co.il/news/politics/.premium-1.3004547 האיחוד האירופי: חוק העמותות מגביל את החברה האזרחית ומסכן את ערכי הדמוקרטיה בישראל], באתר הארץ, 12 ביולי 2016</ref>}}

ביוני 2016, פרסם רשם העמותות מסמך המפרט את 27 העמותות והחברות לתועלת הציבור שעליהן חל החוק, שרוב מימונן ממדינות זרות.<ref>{{הערה|יהונתן ליס, [http://www.haaretz.co.il/news/politi/.premium-1.2964294 אלה הם 27 הארגונים עליהם יחול חוק העמותות], באתר הארץ, 2 ביוני 2016</ref>}} עם הגופים הנמצאים ברשימה נמנים [[בצלם]], [[הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל]], [[יש דין]], [[זוכרות]], [[עיר עמים]], [[שוברים שתיקה]], [[במקום]] ו[[המוקד לפליטים ולמהגרים]].