ויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים – הבדלי גרסאות

::אני משתדל להתייחס אליהם כאל שדה או גל. במובן הזה אני משווה אותם לפוטון. שמקובל שהוא מושפע מן הכבידה. אם אנו מתייחסים לקווארקים ולגלואונים אך ורק במסגרת הפרוטון אנו מפספסים כל אותם חלקיקים שיש להם תכונות קווארקים וגלואונים שאינם פרוטונים-ניוטרונים והלא יש כאלה. אני מתקשה לא להתייחס לכבידה בעניין, אתה לא תשלול שכבידה פועלת על פרוטון אך כן על הרכיב המרכזי במסה שלו...וזה כשהמנגנון המקובל של כבידה (יחסות כללית) לא מבחין בין עצמים עם מסה ובין עצמים ללא מסה בהינתן שדה כבידה. אני חושב שהבחירה לתאר התפרקות בטא כדעיכה הוא יותר מעניינים שבשפה האנגלית (DECAY וFISSION)[[מיוחד:תרומות/31.154.81.29|31.154.81.29]] 20:49, 12 ביולי 2016 (IDT)

::: נכון שיש חלקיקים כבדים אחרים שמורכבים בקווארקים (ראה [[האדרון]]). נתתי את הנוקליאונים כדוגמה מוכרת ונפוצה. מה שאני אומר שגלואון או קווארק לא יכול להתקיים בפני עצמו, אלא רק כחלק ממבנה. אי אפשר לפרק את המבנה ולדבר על פעולות של שדה חיצוני על כל רכיב בנפרד. אל תשכח שבסופו של דבר פיזיקה היא מדע ניסיוני ואם אין אובייקט כזה "גלואון חופשי", אין לנו דרך לחשוב על ניסוי שיתאר פעולה של שדה עליו. בשביל לדבר על פעולה של שדה כובד חיצוני על הגלואון אתה צריך לדעת להפריד את הרכיבים ודעת להבחין בין פעולה של הכובד על קווארק UP לבין פעולות על גלואון. אני יכול להגיד שהכבידה פעולת על פרוטון. אני לא יכול להגיד חד משמעית שהיא פועלת על קווארק. [[משתמש:Corvus-TAU|Corvus-TAU]] - [[שיחת משתמש:Corvus-TAU|שיחה]] 14:03, 13 ביולי 2016 (IDT)