ויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים

מעבר לתחתית הדף מעבר לתחתית הדף

לפני העלאת שאלה אנא בדקו
אם אין לה כבר תשובה בערכי ויקיפדיה.
הוספת שאלה חדשה

(שימו לב: שאלות חדשות נמצאות בסוף דף זה, ולא בתחילתו)

דפים שימושיים
ארכיונים
דפי ארכיון של הכה את המומחה - שאלות במדעים מדויקים
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20


הכה את המומחה - שאלות במדעים מדויקים הוא המקום לפנות אליו עם שאלות ותרגילים הקשורים למדעים המדויקים - מתמטיקה, פיזיקה, כימיה, מדעי המחשב וכו'. בכל נושא אחר יש לפנות להכה את המומחה.

כמה הנחיות ועצות לשאילת שאלה בצורה טובה ויעילה:

  • בצעו חיפוש בוויקיפדיה העברית, ויקיפדיה האנגלית וגוגל. בהרבה מקרים התשובה לשאלה שלך נמצאת בערכים הרלוונטים.
  • תנו כותרת משמעותית לפסקה בה נשאלת השאלה, שממנה יבינו מה נושא השאלה (כותרות כמו "שאלה" או "צריך עזרה" הן לא כותרות טובות).
  • ויקיפדיה ו"הכה את המומחה" תומכים בממשק LaTeX המאפשר הקלדת נוסחאות מתמטיות. לעזרה וכללי תחביר המלמדים כיצד לכתוב נוסחאות בקוד LaTeX, ראו עזרה:נוסחאות.

בוויקיפדיה ישנם מדורי יעץ נוספים, המתאימים לנושאים מסוימים:

  • אם ברצונך לקבל תשובה בנושא שלא מצאת לו תשובה בוויקיפדיה, יש לשאול שאלה זו בהכה את המומחה.
  • אם שאלתך קשורה למידע חסר או חלקי בערך מסוים, יש לשאול שאלה זו בדף השיחה של אותו הערך.
  • פתרון בעיות טכניות ושאלות הנוגעות לעריכת דפי ויקיפדיה – מקומן בדלפק הייעוץ.
  • שאלות לשוניות על עברית ועל שפות אחרות ניתן להפנות לדף ייעוץ לשוני.
  • שאלות כלליות יותר לגבי מדיניות ויקיפדיה, נהלים, כיוונים וכדומה – מקומן במזנון.

המשיבים מתבקשים להשיב לעניין ומתוך ידיעה, ואם אפשר, להפנות לערכים רלוונטיים או למקורות נוספים.

חישוב הסתברות על סמך התפלגות אוכלוסיהעריכה

שלום

בעיר אחת יש תשעים אחוז שאוהבים אפונים, ועשרה אחוז שלא אוהבים אפונים, באותה העיר יש כביש שנוסעים בו מאה אנשים תושבי העיר בכל שעה, האם אני יכול לטעון שמתוך אותם מאה אנשים יש הסתברות שיהיה לפחות אדם אחד שלא אוהב אפונים?

אדגיש שהשאלה שלי היא עקרונית, האם יש קביעה הסתברותית בדברים שאין להם קשר זה לזה, כלומר אין סיבה מיוחדת שתגרום לאנשים שאוהבים או שלא אוהבים את האפונים לנסוע דוקא בכביש הזה, האם התפלגות האוכלוסיה בנתון אחד משפיעה על הסתברות המצאותם בכל קבוצה שלא תלויה באותו נתון?

מקובל להניח שמאורעות שאין ביניהם קשר סיבתי (לרבות גורמים משותפים המסבירים את שניהם) הם מאורעות בלתי תלויים. (גם אז, אי אפשר להבטיח שאחד הנוסעים יהיה מישהו שאינו אוהב אפונים - הסיכוי לזה הוא בערך 39999 ל-40000). עוזי ו. - שיחה 13:08, 2 בינואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

יחידת המידה grit; מה אומר המספר?עריכה

בערך בוויקיפדיה האנגלית על נייר זכוכית (אנ'), מוזכרת יחידת המידה grit. גם בערך העברי וגם בערך האנגלי מציינים שככל שהמספר גדול יותר, חלקיקי חומר הלטש קטנים יותר והשיוף עדין יותר. בערך האנגלי גם נותנים איזשהי טבלה שמציגה את הקשר בין מדד ה-grit לגודל החלקיק, וכותבים שהמספר שמופיע במדד ה-grit שווה למספר חלקיקי חומר הלטש שנכנסים באינץ' מרובע. לא משנה איך אני מציב את הנתונים אני לא מצליח להבין איך 12 חלקיקים שקוטרם 1,815μm נכנסים באינץ' מרובע. לפי החישוב הבא, אינץ' מרובע שווה בערך ל-645.16 מ"מ מרובע:  . אם קוטרו של חלקיק אחד הוא 1,815μm, כלומר 1.815 מ"מ, והחלקיק הוא עגול, רדיוסו יהיה 0.9075 מ"מ, ושטחו יהיה כ-2.587 מ"מ מרובע. 12 חלקיקים כאלו יתפסו שטח של כ-31.047 מ"מ מרובע, לא מתקרב בכלל לאינץ' מרובע. אותו דבר נכון גם לכל הערכים שמופיעים שם בטבלה. אם כך, מה מייצג מספר ה-grit ומהי דרך החישוב? אביתר ג'שיחה • 14:11, 3 בינואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

אולי מספר החלקיקים הוא ה-grit בריבוע. עוזי ו. - שיחה 18:16, 3 בינואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
בדקתי וזה לא מסתדר. תיקו (במשמעותו התלמודית). אביתר ג'שיחה • 17:01, 21 במרץ 2022 (IST)תגובה[תגובה]
אולי תצליח לחזור מכאן עם מידע נוסף. עוזי ו. - שיחה 21:38, 28 במרץ 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
הצצתי, אך טרם הספיקותי לעיין. מההצצה מסתבר שהמדד הנ"ל הומצא במקורו כדי לתאר את רמת "הקוטן" של חורים במסננת. ככל שהמדד גדול יותר, המסננת דקה יותר. עוד הבנתי, שבחישוב האורך מסדרים את חלקיקי הלטש בשורה, זה ליד זה, עם רווחים ביניהם (ממש כמו חוטי המסננת והחורים שביניהם). כיוון שגודלם של חלקיקי לטש הוא זעיר, קשה להגיע לדיוק ולאחידות בגודלם, ולכן ה-1,815μm של grit 12, זה רק קוטר ממוצע. בנייר לטש של grit 12, בתוך אינץ' אחד משובצים 12 חלקיקי לטש זה ליד זה, כאשר קוטרם הממוצע הוא כ-1,815μm, והרווח הממוצע ביניהם הוא כ-329μm. אם נחשב את סכום אורכם של 12 חלקיקי לטש, ו-11 הרווחים שביניהם, נקבל אינץ' אחד:  . בהזדמנות אעיין באופן יסודי יותר, ואם יהיו לי תובנות מרחיקות לכת, אעדכן. אביתר ג'שיחה • 12:28, 3 באפריל 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

כלים למדידת משקל - האם ההמרה למסה אינה מדויקת?עריכה

בעבר, מאזניים היו מודדות מסה של עצמים על ידי השוואה בין מסה ידועה של משקולות הנמצאות בכף מאזניים אחת למסה שבכף השנייה. כיום, אנו משתמשים במאזני שקילה מודרניות, המודדות למעשה את כוח הכבידה המופעל על העצם, כלומר את המשקל, וממירות אותו למסה, על פי יחס של 9.81 בערך (כלומר, אם המאזניים חשו כוח של 9.81N, ממירים כוח זה למסה של 1kg). אבל, ההמרה הזו אינה מדויקת, שכן תאוצת הכובד על כדור הארץ היא רק בממוצע כ- , אבל משתנה ממקום למקום בכדור הארץ, מה שאומר שלעיתים כוח של 9.81N אומר שמסתו של עצם היא יותר מ-1kg, עבור תאוצה שנמוכה מ-9.81, ולעיתים פחות, עבור תאוצה שגבוהה מהערך הנ"ל. לאור זאת, האם השינוי הזה משפיע באופן משמעותי על דיוקן של שקילות במדידות אזרחיות, במדידות מדעיות, ועוד, או שמדובר באי-דיוק שניתן להזניח? אביתר ג'שיחה • 13:23, 5 בינואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

איפה שחשוב, ניתן לכייל את המאזניים מבוססות הכבידה. איפה שלא חשוב, אכן יש שגיאה. אסף השני - שיחה 15:59, 5 בינואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
לכל מכשיר באשר הוא יש שגיאת מדידה. גם סרגל לא יודע להבדיל בין 0.1 מילמיטר לבין 0.1002 מילימטר. לגבי השגיאה הסיסטמטית שנובעת מהפעלת מאזניים. נעשה חישוב
נניח מודדים אדם שמסתו בדיוק 50 ק"ג. תאוצת הכובד בכדור הארץ (Gravity of Earth) נעה בין 9.76 (וסקראן) לבין 9.83 מטר לשניה בריבוע (האוקיינוס הארקטי). אפשר להניח שמתכנני המאזניים בנו על 9.81 שזה בערך הממוצע למקומות מיושבים. המאזניים בנויות כך שכל 9.81N מציג על הצג קילוגרם אחד. אז כאשר המאזניים מקראים "50" הכוונה שלהם שהם מדדו בפועל  . אותו האדם שיעלה על אותו המכשיר בקוטב הצפוני או בוסקראן יהיה במשקל של   ושל   בהתאמה.
כך הקריאה במאזניים בקוטב תהיה   והקריאה על ההר תהיה  . בהנחה שדיוק המאזניים הוא 0.1 ק"ג, אכן יהיה הבדל מדיד. אם המטרה של השקילה היא יותר רצינית ממעקב אחרי דייטה, אז צריך לקחת זאת בחשבון. בנוסף חשוב לציין שאם השימוש של המכשיר הוא בעיקר בתחומים מאוכלסים על ידי אדם, אז ההבדל בין תאוצות הכובד זניח ביחס ל-0.1 ק"ג. Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:41, 6 בינואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
כל הכבוד על התשובה המפורטת. אביתר ג'שיחה • 16:42, 6 בינואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

כרומיה, תחמוצת הכרום, או כרום חמצני?עריכה

מצב טיפול: חדש

Meir138, יורם שורק, Orielno, Polskivinnik, Squaredevil, אלון סולבעלי הידע בכימיה, באיזה שם ידועה התרכובת Cr2O3 בעברית? תודה, ‏פרצטמול‏ • שיחה • 14:04, 8 בינואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

עדכון:
לפי זהב צבעוני, כרומיה
לפי פלדת אל-חלד, תלת-תחמוצת הכרום (אם כך מה זה CrO3? ((לפי כרום, כרום תלת חמצני, שזה אותה המשמעות, לא?)))
פרצטמול‏ • שיחה • 14:39, 8 בינואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
כרומיה נשמע הגיוני, בעיקר כשמביאים בחשבון את האלומינה, תחמוצת שמורכבת משלושה יוני חמצן ושני יוני אלומיניום.
תלת-תחמוצת הכרום וכרום תלת-חמצני נשמע מבלבל, כך שעדיף לקרוא לזה בו דרגת החימצון היא 3 "כרומיה", לזה בו דרגת החימצון היא 6 "כרום תלת-חמצני", ולשים תבנית , לא? 84.110.113.231 11:00, 9 בינואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
כרומיה אכן הגיוני אבל לא בשימוש. כרום חמצני או תחמוצת כרום. יורם שורק - שיחה 16:29, 11 בינואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

מה זה חמצן סינגלטיעריכה

מצתאי מאמר שמתחיל בקטע הבא:"פריצת דרך חשובה נוספת הושגה לאחרונה בטכניון החיפאי והכוונה היא למערכת חדשנית הנקראת Z5, המשנה את הרכב האוויר ומעשירה אותו בחמצן סינגלטי. חמצן סינגלטי ניחן ברמת פעילות גבוהה יותר בהשוואה לחמצן הרגיל שאנו נושמים ומוכר בעיקר בזכות יכולתו לקטול חיידקים." מהו החמצן הסינגלטי הזה? איך הוא קוטל חיידקים? תודה רבה.

הערך באנגלית: Singlet oxygen (אנ') אסף השני - שיחה 18:12, 12 בינואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

שתי מסות מחוברות לקפיץ משני צדיו ועל אחת מהן פועל כוח קבועעריכה

שלום, אני מצרף שאלה שאני לא מליח לפתור בשום אופן. הבנתי שתאוצת מרכז המסה קבועה. אבל אני מאוד מסתבך.

יש קפיץ ולו מחוברות שתי מסות m1 ו-m2. אורכו הרפוי הוא L0. ברגע מסוים מופעל כוח קבוע אופקי על F מסה m2 (בכיוון שמותח את הקפיץ ולא מכווץ אותו). מהי ההתארכות המקסימלית של הקפיץ. רמז - בדקו את מערכת מרכז המסה, כוחות ואנרגיות.

תודה,

87.71.202.156 10:11, 11 בינואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

פיתרון לפרדוקס סנט פטרסבורג?עריכה

בדרך כלל מציגים את הפרדוקס בתור הטלת מטבע כאשר סכום הזכיה מוכפל עם כל הטלה של פלי שקדמה לעץ הראשון. אפשר גם מספר הצלחות לנחש את ההטלה הבאה כאשר הסכום מוכפל עד הכישלון הראשון. מבחינה אינטואיטיבית נראה לי שזה נראה כלא סביר מאורע של מספר רב של הטלות של מטבע הוגן עם אותה תוצאה או אם הצלחה לנחש הרבה פעמים היו עושים על זה חישוב מראש כמה אפשרי להיות ואם לא כך המטבע לא הוגן או המנחש יודע מראש את התוצאות.

אני מציע דרך שונה להציג את הפרדוקס, ואולי בו הוא אכן לא ייתקיים. ניקח את חלוקת הקטע (0,1) לקטעים (0.5,1),(0.25,0.5) וכן הלאה על כל חזקות 1/2 כעת נגריל מספר ממשי בהתפלגות אחידה. הפרס יוכפל ככל שהמספר המוגרל בקטע קטן יותר. כלומר עם הוא בקטע באורך חצי הפרס הוא 2 אם הקטע באורך רבע הפרס 4 וכן הלאה. כאן מאותם שיקולים של פרדוקס סנט פטרסבורג שווה להשקיע כל סכום שהוא. אני מאמין שבזה אנשים יסכימו הרבה יותר מאשר במקורי.--192.117.163.141 20:59, 20 בינואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

זה אכן ניסוח שקול לאותה תופעה (ע"ע פרדוקס סנט פטרסבורג). עוזי ו. - שיחה 14:48, 21 בינואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

גיל צפייהעריכה

מדוע אתם לא מציינים את גיל הצפייה במונחים של סרטי קולנוע וסדרות טלוויזיה ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]

הכוונה לגיל הצפייה המותר בסרט/סדרה? הדבר לא חלק מהסרט/סדרה עצמה, אלא משהו שאותו ערוצי הסטרימינג, רשתות הקולנוע וחברות הכבלים ממליצות כתנאי לצפייה בהתאם לשיקוליהן. חוץ מזה, הדבר לא כזה רלוונטי לערכים. יש סדרות שילדים בני 13 רואים כשממליצים לראות אותן רק מגיל 16. רעיון נחמד שפחות ילך. ארז האורזשיחה 17:19, 2 בפברואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
אני בעד להוסיף דירוגי צפייה שונים. זו ביקורת רלוונטית. אפשר להוסיף רק לציין מי המדרגים ואת הגיל המתאים (עד שאולי מישהו יתנגד וידון בזה). בהצלחה עם ההוספה. Yyy774 - שיחה 21:53, 5 בפברואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

הקשר בין אקסיומת הבחירה לקונסטרוקטיביזיםעריכה

מצב טיפול: חדש

ראיתי בכמה מקומות שאקסיומת הבחירה גוררת הוכחות לא קונסטרוקטיביות. ולכן לא מקובלת על האינטואיציונסטים. לא הבנתי למה. לי היה נראה שהאקסיומה הבעייתית היא דווקא אקסיומת האינסוף. אם נתיר רק קבוצות הניתנות לבניה לא תהיה בעייה לקבל את אקסיומת הבחירה בין כל הקבוצות הנ"ל.--213.8.151.212 15:44, 20 בפברואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

ראשית: מי שטוען שאכסיומת הבחירה גוררת הוכחות לא קונסטרוקטיביות, מניח את אכסיומת האינסוף, אבל אינו מניח את אכסיומת הבניה (וגם לא את השערת הרצף המוכללת שאגב נובעת מאכסיומת הבניה). בכפוף להנחותיו יוצא, שאכסיומת הבחירה עצמה - אינה בהכרח נכונה, אז מה הפלא שגם כל ההוכחות הנשענות עליה אינן קונסטרוקטיביות? שנית: גם אילו היתרנו רק קבוצות הניתנות לבנייה, עדין אכסיומת הבחירה (שנובעת מאכסיומת הבנייה) לא הייתה קונסטרוקטיבית (למרות שהיא הייתה אז נכונה), משום שהיא לא מסבירה איך בונים באופן קונסטרוקטיבי את קבוצת הבחירה: רק כדי לשֹבר את האוזן למה האכסיומה הזאת עדין לא הייתה אז קונסטרוקטיבית, שים לב שכמעט בכל האכסיומות של תורת הקבוצות שמתחילות במילים "לכל X יש Y", אפשר להוסיף אחרי המילה הרביעית הנ"ל ("Y") את המילה "יחיד". החריגה היחידה היא אכסיומת הבחירה (גם אילו הינחנו את אכסיומת הבנייה), וזה רק סימפטום של העובדה שאכסיומת הבחירה אינה קונסטרוקטיבית. לגבי אכסיומת האינסוף, יש לה גם נוסח קונסטרוקטיבי: "קיים Y שהנו קבוצת המספרים הטבעיים" (לפי איך שמספרים מוגדרים בתורת הקבוצות). שים לב שלפי הנוסח הזה, אחרי המילה "Y" אפשר להוסיף את המילה "יחיד", שזה סיממפטום של העובדה שזו אכסיומה קונסטרוקטיבית. סמי20 - שיחה 01:04, 4 ביולי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

נגזרת נומריתעריכה

מצב טיפול: חדש

שאלה יחסית פשוטה:

רכב נע בקו ישר. מדדו סדרת מיקומים x בזמנים ידועים t. ואני מתבקש לחשב מהירות בכל רגע. מהירות היא dx/dt. אז אני מחשב וקטור הפרשים dt (שבו יהיה d2-d1, d3-d2... dn-dn-1) ווקטור הפרשים dx ואז עושה חלוקה ביניהם. בעיה היא שאם יש לי 100 מדידות, אז יש לי רק 99 הפרשים אבל 100 זמנים. אז אי אפשר לשרטט את זה כי האורכי שני הנתונים צריכים להיות זהים.

איך פותרים את הבעיה? 79.176.22.134 16:58, 23 בפברואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

אפשר פשוט לוותר על הנקודה האחרונה בווקטור x(t). אם אתה מעוניין לשרטט את שני הגרפים על אותה מערכת צירים, למשל במאטלאב, אפשר גם לשמור על כל הנקודות ב-x(t) וגם על כל הנקודות ב-v(t) אך לצייר את v(t) כתלות בווקטור זמן שהאלמנט האחרון שלו הושמט. עם זאת, יש דרך מתוחכמת יותר לגזור שלא באמצעות הפרשים סופיים, ובכך גם לייצר נגזרת מדויקת בהרבה: באמצעות אחת מתכונות התמרת פורייה. אשמח להסביר בהמשך במידה שתרצה. קוונטום דוץ - שיחה 18:55, 23 בפברואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
הנגזרת הנומרית באמצעות ערכי הפונקציה בנקודות x1 ו-x2 מקרבת את הנגזרת בממוצע של שתי הנקודות האלה. החלף את וקטור 100 הזמנים בווקטור של 99 ממוצעי זוגות. עוזי ו. - שיחה 18:16, 24 בפברואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

שימוש (שגוי?) בחוקי החזקות הופך מספרים שונים לשויםעריכה

מצב טיפול: חדש

  היכן המעבר השגוי? 213.8.112.230 09:40, 28 בפברואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

למספר יש שני שורשים. עוזי ו. - שיחה 10:01, 28 בפברואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
איפה המעבר השגוי? לא נכון לומר  , כי אם כן שוב קיבלנו ש-(1-) שווה לקבוצה {1,1-} שאינה שווה לו באמת. וגם, מה אם נעלה בחזקת 4 ואחר כך נוציא שורש רביעי אז יש למינוס אחד בחזקת 1 4 שורשים מרוכבים? אולי המעבר השגוי הוא הפיצול של המעריך לשתי פעולות נפרדות? כלומר   במקרה ש-b ו-c לא זרים. 213.8.112.230 09:21, 1 במרץ 2022 (IST)תגובה[תגובה]
או שהמעבר שלפניו שגוי כלומר אין להרחיב שברים או לצמצם שברים כשמעלים בחזקה של שבר מספר לא חיובי. 213.8.112.230 09:34, 1 במרץ 2022 (IST)תגובה[תגובה]
פונקציית החזקה a^b מוגדרת כאשר הבסיס a הוא חיובי; ובתחום זה מתקיימים "חוקי החזקה", לרבות זה שהשתמשת בו, a^{bc} = (a^b)^c. הפונקציה מוגדרת לפעמים גם מחוץ לתחום; למשל, x^1=x לכל x. אבל שם חוקי החזקה אינם חלים. במובן הזה, המעבר השגוי הוא כאן:  . עוזי ו. - שיחה 12:25, 1 במרץ 2022 (IST)תגובה[תגובה]

פונקציה סתומהעריכה

מצב טיפול: חדש


אם יש לי פונקציה מהצורה   ואני מעוניין להגיע לצורה y(x) (כלומר שלא יהיה y בצד השני): מה עלי לעשות??

הבעיה שאני מנסה לפתור האני בונה ווקטור של xים ולכל אחד מהם אני רוצה לחשב y לצורך שרטוט נגיד. אבל הנוסחאות ברובן מעגליות והגעתי בסוף לצורה  

כל המספרים ממשיים. 79.178.138.219 15:33, 28 בפברואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

לחשב y(x) נראה לי מסובך, עד בלתי אפשרי. אבל זה כן יהיה קל לחלץ דווקא את x, ולקבל x(y). זה יעזור לך? emanשיחה 02:11, 1 במרץ 2022 (IST)תגובה[תגובה]

נוסחה לחישוב אי-חריגה מדמי ביטוח לאומי מינימליים לעצמאיעריכה

בדף שיעורי דמי הביטוח לעובד עצמאי שמלאו לו 18 שנה ועדיין לא הגיע לגיל פרישה פורסמו שני מצבים:

  • מחלק ההכנסה שעד 60% מהשכר הממוצע 6,331 ש"ח - (שיעור מופחת) | % 5.97
  • מחלק ההכנסה שמעל 60% מהשכר הממוצע ועד ההכנסה המרבית החייבת בדמי ביטוח 45,075 ש"ח - (שיעור מלא) | % 17.83

נתון שכר ממוצע בישראל של 39,322 11,349 ש"ח (השכר הממוצע בישראל לשנת 2021).

איך מכאן נכון לחשב איך לא לעבור את דמי הביטוח המינימליים לעצמאי, אשר לצורך הדיון נגדיר כ-200 ש"ח?

תודה. ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]

לא ברור לי מה אתה רוצה. שכר ממוצע של 39,322 ש"ח? דמי הביטוח הם 200 ש"ח על שכר של 200/0.0597=3550 ש"ח. עוזי ו. - שיחה 18:27, 7 במרץ 2022 (IST)תגובה[תגובה]
מצטער, פעלתי על אוטומט, העתקתי את הנתון הלא נכון; בדקתי את הערך השכר הממוצע בישראל ושם קראתי שהוא 11,349 נכון לשנת 2021; תיקנתי בהתאם.
מה שלא ברור לי זה קודם כל מה הוא אותו "שיעור מופחת" ולכן האם עלי להשתמש ב % 5.97 או ב % 17.83 ומעבר לכך לא ברור לי מה עלי לחשב כדי להבין עד איזה סכום עלי להרוויח כדי לא לשלם אפילו שקל יותר מהמינימום שעצמאי בישראל נדרש לשלם (גם אם אין לו הכנסות כלל)? ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]
השכר הממוצע שאליו מתייחס החישוב הוא 10551 שקלים (60% מזה הם 6331).
מדינת ישראל לוקחת מס (ביטוח לאומי וביטוח בריאות) מכל שקל שאתה מרוויח: 5.97 אגורות מכל שקל מה-6331 הראשונים, ו-17.83 אגורות מכל שקל מה-38744 שקלים הבאים (וזהו). אם חשוב לך כמה אתה מכניס, תקווה לשלם גם כמה שיותר מס. על שכר של 3550 שקלים תשלם 200 שקלים. עוזי ו. - שיחה 22:38, 7 במרץ 2022 (IST)תגובה[תגובה]
אולי מיותר לציין שהבעיה אצלי אבל לא הצלחתי להבין מההסבר איך חישבת החל מאיזה רווח כספי ביטוח לאומי ידרשו ממני יותר מ-200 ש"ח. ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]
 . עוזי ו. - שיחה 08:25, 8 במרץ 2022 (IST)תגובה[תגובה]

הערת צד - אכפת לי מכמה אני מרוויח אבל לגבי ביטוח לאומי אין לי תקווה מיוחדת. ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]

משוואת מצב ללא נפחעריכה

מצב טיפול: חדש


מצאתי משוואת מצב שאני לא ממש מבין איך היא מסתדרת. היא נראית ככה   כאשר הm היא מסת מולקולה אחת, T זה טמפ' וk זה קבוע בולצמן.

אני לא מבין: איך זה שאין תלות בנפח? 79.178.138.219 18:34, 7 במרץ 2022 (IST)תגובה[תגובה]

צפיפות חלקי מסה זה כמו נפח הופכי. קוונטום דוץ - שיחה 23:03, 7 במרץ 2022 (IST)תגובה[תגובה]

יש הבדל בין לנחש 100 מספרים בהגרלה אחת או ב100 הגרלות?עריכה

מצב טיפול: חדש


נניח מישהו משחק בלוטו (לא אני. אני רק עושה חישובים...). בלוטו ישנם 37 כדורים, שמתוכם ששולפים ללא החזרה 6 כדורים. לא יודע מה הכללים במציאות, אבל לדעתי סדר המספרים לא משנה: המהמר צריך לנחש נכון את כל ה-6 בשביל לזכות במיליון.

אז ככה. המהמר שלא למד חשבון רוצה לשפר את סיכויי הזכיה שלו על ידי זה שבמקום טופס אחד הוא ממלא 100 טפסים. השאלה היא האם יש הבדל בין למלא את כל ה-100 בהרגלה אחת או למלא טופס אחד ב-100 הגרלות שונות (בכל הרגלה בוחרים 6 מספרים אחרים)? במקרה השני המהמר יחשב למנצח אם הוא ניחש את כל השישייה לפחות פעם אחת.

יש הבדל קטן בין שני התרחישים. כאשר ממלאים את כל הטפסים בהגרלה אחת, הם מייצגים אפשרויות זכיה נפרדות, ולכן הסיכוי לזכות (לפחות פעם אחת) גדול יותר מהסיכוי לזכות באחת מבין 100 הגרלות. (להמחשה - שווה בנפשך שיש רק 200 תוצאות אפשריות; אם כל הטפסים נקנים בהגרלה אחת, הסיכוי לזכות הוא חצי; ואם הם נקנים בהגרלות שונות, הסיכוי לזכות הוא כ- ).
מאידך, תוחלת מספר הזכיות אינה תלויה באסטרטגיה. בהגרלה אחת הסיכוי לזכות (לפחות פעם אחת) גדול יותר, אבל אי אפשר לזכות יותר מפעם אחת; ואילו בהגרלות נפרדות הסיכוי לזכיה יורד, אבל יש גם סיכוי לזכות פעמיים או יותר. עוזי ו. - שיחה 17:41, 14 במרץ 2022 (IST)תגובה[תגובה]

הקווים האופקיים על גבי שמשתו האחורית של הרכבעריכה

במילואים האחרונים שלי קיבלתי סטיקר הטוען כי אני גאה להיות מילואימניק בגדוד המסוים שבו אני משרת. באתי להדביק אותו על שמשת הרכב, וכדי להדביק ישר, החלטתי להדביק אותו בצמוד לאחד הקווים האופקיים שמוטבעים (מודפסים? מובלטים?) על השמשה האחורית של הרכב. דא עקא, שלהפתעתי הסתבר שהקווים הללו לא ישרים. הצלע העליונה של הסטיקר משיקה לאחד הקווים באופן הבא: באמצעה של הצלע העליונה היא נוגעת בקו, ואילו מימין ומשמאל היא מעט מתחת לקו (מעין אותה צורה שבה הקו האופקי העליון של האות E משיק לאומלאוט כאן: Ĕ). חשבתי בתחילה שאני הוא שהדבקתי עקום, אך אם זה היה נכון, מימין צלע המדבקה הייתה מתחת לקו, ומשמאל היא הייתה מעל לקו, או להיפך (כמו שהיה מתקבל אם היו ממשיכים את הקו שמעל ה-E, כאן È). מהי הסיבה שהקווים הללו על שמשת הרכב אינם ישרים? האם זה נובע מהקימור של השמשה, ומאיזשהו היטל שמנסים לעשות כדי שבראי זה ייראה ישר? אביתר ג'שיחה • 13:58, 21 במרץ 2022 (IST)תגובה[תגובה]

איך יודעים שיעור של חיתוך פרמרטרים?עריכה

נניח ש-25% מכלל שמות המשפחה בישראל הם "כהן". ונניח של-5% מכלל תושבי ישראל קוראים "ניסים" (המספרים עצמם לא חשובים. רק דוגמה).

איך יודעים כמה "ניסים כהן" יש בישראל?

אם המאורעות היו בלתי תלויים, היית יכול להכפיל את ההסתברויות. (25% מהאנשים שייכים למשפחת כהן, ואם כך גם 25% מאותם 5% ששמם ניסים שייכים למשפחת כהן). וע"ע מוחמד לי. עוזי ו. - שיחה 18:36, 22 במרץ 2022 (IST)תגובה[תגובה]

בערך מופיע המשפט הבא:

המשתנה המקרי   הוא אינו זמן עצירה. כלל עצירה זה אומר במילים פשוטות "עצור בפעם הראשונה שהתנועה הבראונית תהיה כפולה מנקודת ההתחלה שלה". הסיבה לכך שזה אינו זמן עצירה, היא שהמאורע   הוא בעל הסתברות חיובית לא להתרחש לעולם.

אבל לא ברור לי איך העובדה שהמאורע בעל הסתברות חיובית לא להתרחש לעולם מונע ממנו להיות זמן עצירה. זה לא נובע באופן פשוט מההגדרה, ואני חושד שזה פשוט לא נכון. נדב ס.שיחה 10:42, 27 במרץ 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

המאורע הזה הוא כן מאורע עצירה, והעובדה שמאורע עשוי שלא להתרחש אינה פוסלת אותו מלהיות מאורע עצירה. אני אתקן את הערך. עוזי ו. - שיחה 10:23, 29 במרץ 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

האם יש משקה ראוי לעיכול, שאינו מכיל מים וגם לא שמן - מבחינת ההרכב הכימי?עריכה

"משקה", כלומר לא סוכר או מלח וכדומה.
"ראוי לעיכול", כלומר לא נפט או כספית וכדומה.
"שאינו מכיל מים וגם לא שמן מבחינת ההרכב הכימי", כלומר לא יין או חלב וכדומה. 147.236.144.145 20:05, 28 במרץ 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
נתקלתי באנשים ששותים אלכוהול נקי (בכמויות קטנות, אבל שותים). למיטב ידיעתי שתיית אצטון בכמויות קטנות לא אמורה לגרום לנזק ובני אדם בהחלט מסוגלים לעכל אצטון. בברכה, Easy n - שיחה 22:25, 28 במרץ 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
בטבע אין באמת אלכוהול נקי במאה אחוז, שכן - בגלל תהליך של ספיחת לחות מהאוויר - בכל אלכוהול יש גם מים. לגבי אצטון, בתוך הערך אצטון מצויין כי - למרות שהוא נחשב כבלתי רעיל - הוא עדין דליק, מה שמעלה את התהייה מי יעז לשתות אצטון למרות אי רעילותו. אבל אולי גליצרין? 147.236.144.145 23:21, 28 במרץ 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
אתונול הוא יבש. "אלכוהול נקי" לשתיה הוא לרוב 96%. והוא די עונה להגדרה שביקשת, כי האחוזים הקטנים של המים הם רק החומר הממס. אם אתה מתעקש על 100% נוזל שאינו מכיל מים והוא עדיין לא יהיה רעיל או יגרום לפציעות קשות במגע - קשה לי לחשוב על משהו בכדור הארץ. אבל אם מבחינתך להמשיך לחיות לאחר השתייה זאת לא דרישת חובה, אז הייתי ממליץ על חנקן נוזלי. Corvus‏,(Nevermore)‏ 11:25, 31 במרץ 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
וישנו כמובן הנוזל הנקרא בוחבוט! אביתר ג'שיחה • 15:21, 3 באפריל 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

מישהו יכול להסביר לי ברור מה זה סטיית תקן????עריכה

מצב טיפול: נענה

לא בדיוק הבנתי מה זה מתאר... יש לי מבחן במתמטיקה בסטטיסטיקה Eitanbb, שיחה, יאללה לכתוב! 15:34, 4 באפריל 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

ניסית לקרוא את סטיית תקן? עוזי ו. - שיחה 16:32, 4 באפריל 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
במילים פשוטות: יש לך תופעה כלשהי שנותנת תוצאות בתווך מסוים. לדגומה אנשים יורים על מטרה, כשהם רוצים לפגוע בנקודה במרכז. הכדורים פוגעים סביב המרכז בפיזור מסוים. אז סטיית תקן היא מדד ל"עד כמה הפיזור רחוק מהמרכז". Corvus‏,(Nevermore)‏ 18:43, 4 באפריל 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
בזמנו שמעתי הגדרה שהיא די טובה, אפילו שהיא לא כל כך מדוייקת מתמטית: סטיית התקן היא הממוצע של החריגות מן הממוצע (בפועל, אם באמת היו עושים ממוצע רגיל של סטיות האברים מן הממוצע, היו מקבלים 0). אביתר ג'שיחה • 10:08, 6 באפריל 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

נוסחת עקום כלליעריכה

האם אפשר לכתוב נוסחה לעוקום דו מימדי "כמה שיותר כללי"? אני אדגים: הנוסחא   מתאימה לכל אליפסה, לכל פרבולה או לכל קו ישר במישור x,y בהתאם לבחירת הקבועים a-e (ממשיים).

אבל נוסחה כזאת לא יכולה לתאר מלבן או גל סינוס.

אז: האם קיימת נוסחא כללית יותר שגם תצליח לעבוד לעקומות מורכבות יותר? רק להוסיף עוד איברים כמו "שורש X כפול Y" ועד'?

לא. אין נוסחה פרמטרית שיכולה לתאר את כל העקומים האלגבריים. הוכחה: כדי לתאר את כל העקומים מהצורה  , כאשר f פולינום ממעלה n, צריך לפחות n פרמטרים, משום ש-f יכול להיות פולינום כלשהו. עוזי ו. - שיחה 16:02, 5 באפריל 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

לשבור את מהירות האורעריכה

נתאר ניסוי מחשבתי הבא: לוקחים מוט קשיח ומתחילים לסובב סביב המרכז. הנקודות הקרובות ביותר לנקודת האחיזה במרכז מסתובבות מהירות קווית קטנה יותר מאלו הרחוקות.

עכשיו, מבלי לשנות את המהירות במרכז, נעלה את אורך המוט. ככל שמעלים את אורך המוט, כך עולה המהירות בקצה.

האם בצורה כזאת ניתן להגיע למצב שבו הקצה נע מהר יותר ממהירות האור?

אם לא, מה הסיבה? 79.178.69.243 12:45, 6 באפריל 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

כשהבלרינה פורשת ידיים לצדדים היא מאטה את קצב הסיבוב. כדי לשמור על המהירות הזוויתית כשהמוט מתארך, תצטרך להשקיע אנרגיה הולכת וגוברת - לאינסוף, כשמהירות הקצוות תשאף למהירות האור. עוזי ו. - שיחה 16:14, 6 באפריל 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
עוזי ו. האם זה אומר שהאנרגיה הדרושה לסובב אובייקט איננה תלויה רק במסה אלא גם בצורה שלו? כמור נניח ומסובבים בחלל מוט כזה באורך של מטר או מוט באותה מסה באורך של קילומטר. האם נדרש ליותר אנרגיה רק מכיוון שהצורה שונה? Assafn שיחה 18:08, 10 באוגוסט 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
בהחלט. ראה מומנט התמד, שהוא הגודל הקובע. אסף השני - שיחה 21:49, 10 באוגוסט 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
הבנתי אבל לא בטוח שהבנתי איך זה קורה. אם אני צריך להשקיע יותר אנרגיה על מוט ארוך רק מכיוון שהאטומים שלו זזים מהר יותר מאשר אצל מוט קצר? האם עודף האנרגיה שאני משקיע שקולה למשוואה של הארגיה הקינטית E=(mv^2)/2 על כל האטומים? Assafn שיחה 10:55, 11 באוגוסט 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
כן וכן. אסף השני - שיחה 18:03, 11 באוגוסט 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

בולוס מרינגיטיסעריכה

מצב טיפול: חדש

למה אין דף ויקיפדיה על בולוס מרינגיטיס?

זאת לא שאלה במדעים מדויקים (שבהם דן הדלפק הזה), אלא במדעי הטבע (ליתר דיוק: במדע הרפואה שאינו נחשב כחלק מהמדעים המדויקים למרות שהוא בצדק כן נחשב חלק ממדעי הטבע).
אבל לעצם שאלתך: כנראה בגלל שעדין לא התפנו לטרוח לכתוב על כך ערך בויקיפדיה. אבל זה קורה עם עוד מיליוני נושאים אחרים שטרם מצאו את מקומם בויקיפדיה, מאותה סיבה בדיוק. מה שנותר לעשות במקרים כאלה, זה כרגיל לחפש את המידע בגוגל... סמי20 - שיחה 18:55, 22 במאי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

מים בולעים נייטרונים?עריכה

בכורים גרעיניים מים משמשים להאטת מהירות הנייטרונים (זה נחוץ כי כדי להיבלע באטום הבקיע הנייטרונים צריכים להיות בטווח מהירות מסוים). בכורים שהדלק שלהם הוא אורניום לא מועשר משתמשים בדאוטריום במקום במים רגילים, כי דאוטריום בולע (absorbs) פחות נייטרונים ממים רגילים, וכך יש "כלכלת נייטרונים" טובה יותר - כאן הסבר.

למה הכוונה, מים בולעים נייטרונים?

חג שמח ‏La Nave Partirà‏ 06:01, 15 באפריל 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

הסבר כללי על מאיטים כאן. מימן "רגיל" יכול "לבלוע" ניוטרון ולהפוך בתהליך גרעיני לדיאוטריום ובכך לפלוט עוד אנרגיה (וזה לא רצוי). הדיאוטריום רק מאט את הניוטרונים בתהליך יותר "קלאסי" שאפשר לדמות להתנגשות כדורי פינג פונג גומי של מטקות מהירים וקלים בכדורי טניס איטיים וכבדים וכבדים מעט יותר. אסף השני - שיחה 09:05, 15 באפריל 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
אני חושבת שזה לא קורה באופן מלאכותי, דאוטריום נוצר במפץ הגדול וזה כל מה שיש. ‏La Nave Partirà‏ 09:38, 15 באפריל 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
ולמה את חושבת ככה? ולמה כאן, בסעיף 6.6, כתוב אחרת? אסף השני - שיחה 10:34, 15 באפריל 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
(בשולי הדברים, דיאוטריום נוצר זמן מה לאחר המפץ הגדול, כ- 380 אלף שנה לאחריו, ראי הכרונולוגיה של היקום) אסף השני - שיחה 10:39, 15 באפריל 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
תודה, 380 אלף שנה אחרי המפץ הגדול. ‏La Nave Partirà‏ 13:29, 15 באפריל 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
במפץ הגדול עצמו לא נוצרו יסודות כלל (כמו שאפשר לראות בערך שאסף קישר אליו). אבל בכל מקרה, אין מניעה שייוצרו יסודות אחריו. למשל יסודות כבדים נוצרים רק בסופרנובות ותהליכים דומים.
מה שכן, בשביל להפיק מים כבדים לא מייצרים דאוטוריום בהליך גרעיני, אלא עושים הפרדת איזוטופים ממה שכבר יש בכדור הארץ כרגע (ולא משנה מתי הם נוצרו). emanשיחה 11:59, 15 באפריל 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
התכוונתי בשניות הראשונות של המפץ הגדול. הדאוטריום נוצר בכורים גרעיניים? זה לא מסתדר לי כי אם היה נוצר ומים קלים היו הופכים לכבדים, במשך הזמן היעילות של הכורים הגרעיניים הייתה עולה מעצמה, לפי ההסבר שדאוטריום משפר משמעותית את הנצילות של הכור. אלא אם כן מחליפים כל הזמן המים האלה מסיבות אחרות. ‏La Nave Partirà‏ 13:20, 15 באפריל 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
יכול להיות שהכמות זבה זה נוצר לא משמעותית.
אבל בכל אופן, לומר שכל הדאוטוריום בטבע נוצר במפץ הגדול או זמן קצר אחריו, זה פשוט לא נכון. למשל בשרשרת פרוטון-פרוטון בשמש כל הזמן נוצר דאוטוריום (דווקא מזוגות פרוטונים), וחלק ממנו אחרי זה גם הופך להליום. אבל אני מניח שחלק לא. emanשיחה 13:33, 15 באפריל 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
נכון, פשוט התכוונתי למים כבדים שנמצאים על כדור הארץ ואפשר להשתמש בהם. נשארתי עם תהיה בסיפור הזה, כי מצד אחד אומרים שההבדל בין מימן לדאוטריום הוא כה משמעותי שבזכותו אפשר להשתמש באורניום לא מועשר, ומצד שני אומרים שהסיבה היא שמימן בולע נייטרונים - לדבריכם הופך לדאוטריום - וכך מקלקל את הנצילות. תודה עמנואל, תודה אסף! ‏La Nave Partirà‏ 14:17, 15 באפריל 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

מהירות שגא-קולית או היפרסוניתעריכה

הערך על מהירות היפרסונית מפנה למהירות שגא-קולית למה זה לא הפוך? --Roee.knol - שיחה 23:19, 11 במאי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

אמנם, עצם השימוש במילה "שגא" - כתרגום עברי של "היפר" (ולא במשמעות של "שגב" שאליה התכוון בוודאות ביאליק שכנראה היה זה שהמציא את המילה) - נראה לי שימוש מפוקפק למדי, ועדין לעצם שאלתך "למה זה לא הפוך": כנראה בגלל שהביטוי (המפוקפק כאמור) "שגא קולית" יותר נפוץ ומקובל בקרב אנשי המקצוע עצמם, כפי שמצויין לגבי הביטוי הזה בדף השיחה של הערך. סמי20 - שיחה 18:46, 22 במאי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

יחידות עם לוג, איך ממירים?עריכה

מצב טיפול: חדש


יש לי בטבלה נתונים ביחידות של   ואני רוצה להמיר ליחידות של g. מה עלי לעשות?

במילים אחרות, אני מעוניין בכך שכל המספרים שקיבלתי בעמודה יהיו עכשיו ביחידות חדשות, של g שנוחות לי יותר. ברור שהפעולה ההפוכה ללוג זה 10 בחזקת. אבל אני קצת מסתבך עם זה. נגיד ש   כאשר x זה המספר שאני רוצה וy זה המספר בטבלה. אז פשוט עושה   ומקבל x ביחידות שלי? נשמע שפספסתי משהו בחוקי חזקות פה.

אז מה נכון? 79.178.50.187 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]

אם אכן כדבריך נכונה הנחתך ש:  , אז המסקנה החדשה המתבקשת - היא לא מה שכתבת שכביכול   אלא - היא  .
אבל ממה שאני מבין, אתה לא מחפש את הערך של   שרשום באגף השמאלי של המסקנה החדשה הנכונה שאותה ציינתי הרגע, אלא אתה מחפש את הערך של  , אבל אם כך אז למה אתה מחפש אותו אחרי שכבר כתבת שערכו מקיים את השויון   ? מה הבעיה שלך לחשב את המכפלה שרשומה באגף הימני של השוויון הזה, וככה תקבל את   שרשום באגף השמאלי של השויון הזה?
רק שאני חושד, שאתה טועה כבר בהנחתך הראשונה הנ"ל, שכביכול  . אולי התכוונת   ? אם לזה התכוונת, אז המסקנה המתבקשת - לגבי המספר   שאותו אתה מחפש - היא  .
בקיצור, עליך לבדוק עם עצמך מהו הנוסח הנכון של הנחתך הראשונה, ורק אז יהיה ניתן לתת לך תשובה מדוייקת. אי אפשר לענות על שאלה, כל עוד שהנחותיה אינן לגמרי ברורות לשואל, קל וחומר למשיב. סמי20 - שיחה 18:24, 22 במאי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

אין לי פה הנחות. יש לי עמודה של מדידות, שהיחידות שלה הם במקום גרם log(g) ואני רוצה שיהיה כתוב בגרם. זה הכל. לא מפריע לי שיהיו מספרים ממש קטנים או ממש גדולים, העיקר שהיחידות יהיו גרם. 79.178.50.187 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]

יש לך כמה הנחות, שלא כולן מובנות מאליהן. למשל: אחת ההנחות שלך, שאותה כתבת בדבריך הראשונים, היא "ברור שהפעולה ההפוכה ללוג זה 10 בחזקת", אבל דבריך מתבססים על ההנחה הסמויה - שבסיס-הלוגריתם הוא עשר, מה שלא מובן מאליו (כי יתכנו גם בסיסים אחרים).
הנה עוד הנחה שלך (שכל עוד שלא עליתי עליה התקשיתי בהבנת תגובתך החדשה): כשאתה כותב g אתה מתכוון אל גרם, מה שגם כן לא מובן מאליו (כי במדע משתמשים באות g עם עוד המוני מובנים אחרים). רק כשניחשתי שלכך אתה מתכון באות g, הבנתי אל מה התכוונת כשכתבת בתגובתך החדשה: "שהיחידות...הם...log(g) ואני רוצה שיהיה כתוב בגרם".
הנה עוד הנחה שלך, ובה אסיים כי הדיון בה יוביל אותנו לתשובה לשאלתך. ובכן כתבת בדבריך הראשונים:  . אז לידיעתך קוראים לזה "הנחה". רק מה, היא שגויה, כפי שמתברר מתגובתך החדשה: "שהיחידות...הם...log(g) ואני רוצה שיהיה כתוב בגרם". ובכן מתגובתך החדשה הזאת נובע, שכאשר y הוא המספר הרשום בטבלה בעוד אשר x הוא המספר שאתה מחפש, אז ההנחה הנכונה - היא לא מה שכתבת בדבריך הראשונים אלא - היא  . למשל, אם המספר y שרשום לך בטבלה הוא 3, אז המספר x שאתה מחפש הוא  , כלומר אלף גרם.
כל זה נותן לך תשובה סופית לשאלתך. אולי זה גם יעזור לך להבא, לנסח באופן יותר מדויק את השאלות, על ידי איתור ההנחות הטמונות בשאלות. כי בלי שהמשיב יאתר את ההנחות שטמונות בכל שאלה שלך, יהיה לו מאד קשה לענות עליה. מסכים? סמי20 - שיחה 20:01, 22 במאי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
אם ידוע לך  , אז  . עוזי ו. - שיחה 13:03, 23 במאי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
בעצם חזרת על מה שכתבתי (בסוף הפיסקה הלפני אחרונה שבתגובתי הקודמת), רק שבהבדל טכני אחד: אני השתמשתי במשתנה y, במקום במשתנה a שבו השתמשת, משום שגם השואל השתמש ב-y. סמי20 - שיחה 14:27, 23 במאי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
בהנחה ש-log הוא בבסיס 10, אפשר להמיר את הנתונים בעזרת הנוסחה שנתן עוזי לעיל. באופן אינטואיטיבי, מספר שלם ביחידות log(g) מייצג את מספר האפסים שצריך לבוא אחרי ה-1 בתוצאה בגרמים. כלומר 0 מייצג גרם אחד, 1 מייצג 10 גרם, 2 מייצג 100 גרם וכן הלאה. עבור מספרים שאינם שלמים אפשר להבין את סדר הגודל. למשל 1.5 מייצג מספר דו-ספרתי של גרמים (בין 10 ל-100 גרם; בפועל, בערך 32 גרם). צחקשוח - האמור בלשון זכר - אף לשון נקבה במשמע, וכן להיפך - שיחה 22:27, 31 במאי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

חומת ברליןעריכה

מצב טיפול: חדש

באיזה יום בדיוק נבנתה חומת ברלין?
ב-9 בנובמבר 1989. אותו יום שבו התרחשו הפוטש במרתף הבירה וליל הבדולח. אבל אני לא רואה איך זה קשור לשאלות במדעים מדויקים... קוונטום דוץ - שיחה 18:30, 9 ביוני 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

עכשיו קלטתי שעניתי על השאלה "מתי נהרסה חומת ברלין"... . נראה לי שהחומה לא נבנתה ביום אחד בכל מקרה. קוונטום דוץ - שיחה 17:35, 10 ביוני 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

אקטיבציה בהקשר של רשת ניורוניםעריכה

בהקשר של רשתות ניורונים: אני מנסה להבין את משמעות המשפט

  is the activation of j-th unit in the layer l


אני מניח שהתשובה הראשונה שלכם תהיה להפנות אותי קרוא את הערך "Activation function" באנגלית. נניח שכבר קראתי אותו. מה משמעות ה"activation" הזה? אני לא מבין. מה זה j-th unit in the layer l זה ברור. אבל מה זה activation of j-th unit לא. סביר להניח שהכוונה לאיזשהו פקטור כפלי. מישהו מבין בזה פה ברמה שהוא יכול להסביר? 132.66.140.54 19:45, 9 ביוני 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

אקטיבציה של נוירון המקבל כקלט   עם משקלים   והטייה   מוגדרת להיות
 
כאשר g היא רשת עצבית מלאכותית#פונקציית אקטיבציה, פונקציה לא-ליניארית שפועלת על סכום משוקלל של הקלט והמשקלים. דוגמה לפונקציית אקטיבציה: סיגמואיד (מתמטיקה), ReLU. – ד"ר MathKnight (שיחה) 20:57, 9 ביוני 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
שאלת תם: מהקישור הזה משתמע שלביטוי "אקטיבציה של נוירון" יש גם מובן נוירולוגי. כעת אני תוהה, האם תיתכן רדוקציה/שקילות בין ההיבט הנוירולוגי של הביטוי לבין ההיבט המתמטי שלו. סמי20 - שיחה 21:30, 9 ביוני 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
הנוירון המתמטי הוא מודל של הנוירון הביולוגי. עוזי ו. - שיחה 17:45, 10 ביוני 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
אכן. אבל אני שאלתי ספציפית, לא על שקילות/רדוקציה - בין הנוירון המתמטי - לבין הנוירון הביולוגי, אלא על שקילות/רדוקציה - בין המילים הספציפיות "אקטיבציה של נוירון" שבהקשר המתמטי - לבין אלה שבהקשר הביולוגי. סמי20 - שיחה 02:24, 12 ביוני 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
זה עיקר העניין (מה עושה נוירון חוץ מלהיות מאוקטב מפעם לפעם). האקטיבציה של הנוירון המתמטי (לפי הנוסחה) היא מודל לאקטיבציה של הנוירון הביולוגי; הוא יורה כשמצטבר מתח במתגי ההתנעה. עוזי ו. - שיחה 12:41, 12 ביוני 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
אוקי, עכשיו זה ברור יותר. תודה. סמי20 - שיחה 13:34, 12 ביוני 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
מומחית לדבר העירה לי שהמודל פשטני בשני מקומות: (1) נוירונים ביולוגיים צריכים זמן התאוששות אחרי כל יריה. (2) עוצמת היריה (אחרי שהמתח הנכנס עבר סף מסויים) אינה קבועה, אלא עולה עם עוצמת המתח הנכנס. עוזי ו. - שיחה 17:51, 12 ביוני 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
תודה על המשך הבירור. אגב, אם כבר מודל, אז אולי זאת ההזדמנות להציע לשקול להחליף בתוך הערך המתמטי רשת עצבית מלאכותית - את המילה הלועזית אקטיבציה - במילה העברית שפעול שבה משתמשים בתוך הערך הנוירולוגי, כדי שהמודל - יהיה גם בהיבט הלשוני - וגם יאפשר הקבלה בין שני הערכים. אם כבר מודל אז עד הסוף. סמי20 - שיחה 19:59, 12 ביוני 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

נאמנות עדים מול שטרעריכה

מצב טיפול: חדש

אדם הלווה לחברו כסף וכתבו שטר על ההלוואה וכשפרע הלווה את ההלוואה השטר הלואה לא היה אצל המלווה ולכך המלוה כתב ללוה שובר שהוא קיבל את הכסף לאחר זמן ביקש הלוה מן המלוה את השטר אמר לו המלוה אני לא מוצא את השטר, הלווה לא רוצה לשמור את השובר כי הוא מפחד שהוא יאבד לו, ולכך הלווה רוצה שהמלוה יודה בפני שני עדים שפרע וע"י זה יכול הלווה לזרוק את השובר ואם המלווה יוציא את השטר כנגד זה הלווה יביא את העדים ששמעו שהמלוה הודה שפרע,האם זה יעזור ללוה?

לדעתי כן.
אבל למה הארכת כל כך, הרי יכולת - לוותר לגמרי על הקטע של השובר - ולהתחיל עם כך, שאחרי שבפעם הראשונה טען המלווה שאיבד את השטר - מייד הציע הלווה לפרוע תמורת הסכמת המלווה למינוי של שני עדים שיעידו שהלווה פרע. סמי20 - שיחה 22:13, 16 ביוני 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
זה לא שייך למדעים מדויקים. לעניין השאלה, אינני פוסק, אך דומני שיש התייחסות בגמרא למלווה בשטר שבא לפורעו בעל פה (כלומר, בעדים), ונדמה לי שלא רואים את הדבר הזה בעין יפה. העדים יכולים למות, להיעלם, לנסוע לחו"ל או לשכוח, ואז אף אחד לא יוכל להעיד לטובת הלווה שכבר פרע. מלבד זאת, מי שהלווה כסף בשטר משעבד בהלוואתו את כל קרקעותיו של הלווה לתשלום ההלוואה. לכן, אם יום אחד ימצא המלווה את השטר שלו, הוא יוכל לגשת לכל האנשים שקנו קרקעות מהלווה לאחר מועד ההלוואה, ולגבות מהם את קרקעותיהם לתשלום ההלוואה שלו. במצב כזה, החזרת ההלוואה למלווה, בלי שקיבל הלווה את השטר וקרע אותו, יכולה לגרום לתקלה. לכן, בדרך כלל, ההנחייה היא שהלווה יאמר למלווה, "אם אני לא מקבל שטר, אתה לא מקבל את פרעון ההלוואה". אם הלווה מוכן לקבל מהמלווה שובר, זכותו, אך הוא מתחייב על ידי זה לשמור על השובר שברשותו מכל משמר. אביתר ג'שיחה • 12:43, 20 ביוני 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
מדעים מדויקים, זה לא רק מתמטיקה פיזיקה לוגיקה ומדעי המחשב, זה גם תורת-המידע בלשנות משפטים הלכה ועוד. ראה מדעים פורמליים.
לגופו של ענין: השואל לא שאל האם זה מומלץ, אלא האם זה "יעזור ללווה" (כלומר בדיעבד אחרי שהלווה והמלווה הסכימו למנות שני עדים שיעידו על ההחזר). סמי20 - שיחה 21:13, 20 ביוני 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
המדעים המדויקים כוללים אמנם את תורת האינפורמציה (שהיא ענף מתמטי), ואת תורת השפות הפורמליות (ענף בלוגיקה ומדעי המחשב), אבל לא בלשנות, משפטים או הלכה. עוזי ו. - שיחה, דקן הפקולטה למדעים מדויקים. 21:44, 20 ביוני 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
אז זהו, שמדעים מדויקים זה גם בלשנות (תיאורטית), משפטים, והלכה (לפי גישת הפורמליזם המשפטי). אני חוזר ומפנה לערך מדעים פורמליים. אילו צדקת, הייתי צריך לשנות את מה שכתבתי בדף המשתמש שלי. ואם תגיד שהמונח מדעים מדוייקים אינו חופף למונח מדעים פורמליים, אז תתעורר כאן מחלוקת סמנטית, שזה מסוג הדברים הכי בלתי נסבלים, שמהם יש לברוח ככל הניתן. אבל בדבר אחד אני מסכים אתך, אילו הייתי זה ששאל את השאלה, לא הייתי מפרסם את השאלה כאן, משום שזה עלול לעורר מחלוקת סמנטית - כפי שבאמת קרה. סמי20 - שיחה 22:05, 20 ביוני 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
באופן פרטי אתה יכול לכלול ברשימת המדעים הפורמליים מה שתרצה, אבל הערך באנגלית אינו יכול להוות אסמכתא לטענה שמשפטים נחשבים למדע פורמלי. גם מתוך הגישה הפורמלית ביותר למדע המשפט, המלה "פורמלי" בפורמליזם משפטי רחוקה ביותר ממשמעותה בביטוי "לוגיקה פורמלית". אגב, לבעיה הפילוסופית-בלשנית שאתה מעלה בדף השיחה קוראים בעיית ה-empty elements expansion ("להראות את העולם לאשתו _שלו_"). עוזי ו. - שיחה 22:33, 20 ביוני 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
גישת הפורמליזם המשפטי רואה את המערכת המשפטית כמערכת פורמלית, כשכאן המונח "פורמלית" מתפרש במובנו שבמונח "מדעים פורמליים". לגבי הערתך על מה שאני יכול לעשות באופן פרטי: כבר במשפט האחרון שבתגובתי הקודמת רמזתי שיכולה להתעורר כאן מחלוקת סמנטית בין גישתך הפרטית לבין גישתי הפרטית. על כל פנים, כשכתבתי כי דיסציפלינת המשפטים היא חלק מהמדעים הפורמליים, כתבתי את דעתי הפרטית, לא את דעתך הפרטית. ואני מזכיר שכבר ציינתי שאילו הייתי השואל אז לא הייתי מפרסם את השאלה הזאת כאן, כי אני מודע לכך שלא כולם חולקים איתי את גישתי הפרטית בסוגיה. אבל כן, אני בהחלט דוגל בפורמליזם משפטי, ומכאן גם נגזר האופן שלפיו אני מסווג את דיסציפלינת המשפטים. סמי20 - שיחה 22:42, 20 ביוני 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
אלגברה וחקלאות הם "מדעי השדות". עוזי ו. - שיחה 09:20, 21 ביוני 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
תלוי בהגדרה. לפי הגדרתי הפרטית: בהקשר של משמעות המונח "שדה" אני כן מבחין - בין המושג של שדה אלגברי לבין המושג של שדה חקלאי - כי אני מתקשה למצוא לשני המושגים האלה מכנה משותף בעל שימוש יעיל, אבל בהקשר של משמעות המונח "מערכת פורמלית" אינני מבחין - בין מערכת פורמלית אחת כמו תורת הקבוצות - לבין מערכת פורמלית שנייה כמו דיני העונשין בישראל: המשותף לשתי המערכות האלה הוא, שלכל אחת משתיהן יש הגדרה מאוד קשיחה ומדוייקת (המתבססת על אבני יסוד מינוחיות בלתי מוגדרות), וכל אחת משתיהן כפופה לחוקים מאד קשיחים ומדוייקים (כגון הכלל המתמטי: "לקבוצה נתונה - ולקבוצה נתונה אחרת - אין אותם איברים", וכגון הכלל המשפטי: "על אדם נתון - המתחזה מתוך כוונה פלילית לאדם נתון אחר - יוטל עונש מאסר של עד שלוש שנים"). הקשיחות המדויקת הזאת - הן של ההגדרות במערכת (בכפוף לאבני היסוד המינוחיות הבלתי מוגדרות) - והן של חוקי המערכת, מאפשרת להסיק מהמערכת מסקנות קשיחות ומדויקות - גם אם הן לעיתים מאוד פתלתלות, שבאמצעותן מגיע המתמטיקאי או המשפטן להשלכות מעשיות מדויקות חובקות עולם. אם אתה לא רוצה לקבל את ההגדרה הפרטית שלי למונח "מערכת פורמלית" - או למונח "מדעים מדויקים" - אז אל תקבל, הרי ממילא מדובר בהגדרה פרטית - שבה לא עשיתי בתוך ויקיפדיה שום שימוש אופרטיבי - שהרי לא אני הוא מי שפירסם כאן את השאלה המשפטית. ואין צריך לומר, שאותו דבר יוכל לטעון בפנינו מי שאינו כמונו - ושאינו מבחין בין שדה אלגברי לבין שדה חקלאי - או שאינו מבחין בין שתי סדרות שונות בעלות אותם איברים, וכל כיוצא בכך. שורשן של מחלוקות כאלה מתחיל ונגמר אפוא בשאלות סמנטיות, כגון: מה זאת מערכת פורמלית - ומה זה שדה - ומה זאת סדרה, וכל כיוצא בכך. סמי20 - שיחה 10:17, 21 ביוני 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

ריצוף בעזרת "צורות שונות"עריכה

מצב טיפול: חדש

האם יש משהו שמונע לרצף מישור מוגבל (לא אינסופי) בצורות גיאומטריות בעלות מספר צלעות מוגדר, אבל לא מצולעים משכוללים? נגיד בחרתי את המספר 16 ואני מעוניין לרצף את כל המישור ללא רווחים במצולעים "עקומים" (לא משוכללים), אולי שונים מאוד אחד מהשני ואולי ייחודיים או חוזרים על עצמם מספר סופי של פעמים (המישור הוא סופי כאמור).

האם זה אפשרי? נגיד עם ריבועים, משולשים, משושים זה ברור ויש פיתרון קלאסי. אבל אם הדרישה היא 16? 79.178.50.187 14:17, 17 ביוני 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

קח מצולע עם 16 צלעות (משוכלל או לא, לבחירתך) במישור. בחר שני קודקודים נגדיים (כלומר עם 8 צלעות ביניהם) וחבר אותם בקו זיג-זג שמכיל 8 מקטעים. קיבלת עכשיו חלוקה של המצולע המקורי לשניים כאשר כל אחד מהחלקים הוא בעצמו מצולע עם 16 צלעות. חזור על הפעולה עבור כל חלק עד שימאס לך. בכל מקרה תישאר עם ריצוף של חלק המישור שחסום במצולע המקורי שבנוי ממצולעים בני 16 צלעות (לא משוכללים, לא זהים ולא קמורים). בברכה, Easy n - שיחה 10:05, 19 ביוני 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

טור המספרים הטבעייםעריכה

האם זה שטור המספרים הטבעיים מתכנס ל  זו פשוט שגיאה?

כאן הבחור מראה כיצד ניתן להגיע לתוצאה זהה ללא זטה של רימן, בעזרת סכומים של טורים אינסופיים. ובסוף הוא אומר איפה הוא "מרמה". השיטה שלו מניחה שניתן להוציא גורם מחוץ לסוגריים בטור אינסופי. אבל הטור מתבדר (דבר שקל להוכיח) ולכן הפעולה של הוצאת גורם כפלי מחוץ לסוגריים לא מוגדרת היטב.

האם יכול להיות שגם בשיטות אחרות שמגיעות לתוצאה זהה יש פשוט הנחה שגויה כלשהי?

כי אם הגענו לסתירה (סכום עולה של מספרים חיוביים קטן מסך חלקיו) זה אומר שמשהו בהנחות או בשיטה היה שגוי וצריך לחזור אחורה ולבדוק איפה.

אני רואה שהערך מדבר על "הרחבה של המושג סכום". אבל אם ההרחבה הגיעה לסתירה (מסוג  |) ושטור שבפירוש מתבדר הפוך מתכנס: אז היתה שגיאה כלשהי בדרך.

מנגד, אם תגידו שהשיטה של סוכמי אבל או הרחבה של זטה רימן (שמובילה לתוצאה מופרכת), אחרי עוד כמה צעדים לוגיים יכולה לשמש גם להוכחת משפטים שלא היו מסתדרים בלי זה - הייתי אומר שזה מוצדק. כמו שהרחבה של מספרים ממשיים למרוכבים היא דבר שימושי ביותר בפתרון מד"ח ממשיות(לא נכנס לנושא ההתמרות אינטגרליות, ברור שיש פה עניין). 147.161.8.49 14:15, 18 ביוני 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

"הרחבה של מושג הסכום" אינה אלא מתן משמעות מספרית לסכומים של טורים מתבדרים. זו לא "סתירה" או "הנחה שגויה", אלא הגדרה מחדש של מושג הסיכום, באופן שמזדהה עם ההגדרה הישנה עבור טורים מתכנסים (ומספק תוצאות אחרות עבור טורים שקודם התבדרו). Hardy כתב ספר שלם על הנושא ("Divergent Series"). עוזי ו. - שיחה 00:53, 19 ביוני 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

הטענה שמספרים רנדומליים בריבועים נותנים פלט זההעריכה

בסרטון זה בפרק זמן 15:22-16:00 נטען כי מספרים רנדומליים בריבוע (ריבוע קסם?) תמיד נותנים פלט זהה.

האם הבנתי נכון או האם הם הסבירו נכון? ואם כן ומה ההסבר לתופעה המתמטית הזו? יש לי ידע אלמנטרי במתמטיקה. תודה מראש. ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]

random numbers in squares will produce a uniform total, הם אומרים שם (15:46). כלומר, שיבוץ מספרים אקראיים בריבוע, מייצר ריבוע קסם (ע"ע). קשקוש מוחלט. מה שהם אולי רוצים לומר הוא שבעוד ששיבוץ מספרים לפי הסדר בריבוע של 4-על-4 אינו נותן ריבוע קסם, יש סידור, אקראי למראית עין, שהוא כן ריבוע קסם. איך העובדה המתמטית הנאה והבנאלית הזו יכולה לספק אנרגיה אינסופית, שלא לדבר על ההסבר של all aspects of life in the universe, from single celled life to the human being, from transportation to construction of buildings, the squares can be used to understand everything (14:20). היוטיוב סובל כל שטות, מפוארת בהבלותה ככל שתהיה. עוזי ו. - שיחה 21:49, 26 ביוני 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
האם אפשר דוגמה לשיבוץ מספרים בריבוע של 4-על-4 (4 עמודות עם 4 שורות?) והאם אפשר דוגמה לשיבוץ האקראי למראית עין שאליו לכאורה התכוונו (למרות ההסבר השגוי)? ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]
דוגמא לשיבוץ מספרים בריבוע? אתה יכול לשבץ כרצונך; יש 16! אפשרויות. השיבוץ שאליו התכוונו מופיע בסרטון. ראה את ריבוע הקסם של דירר בראש הערך ריבוע קסם. עוזי ו. - שיחה 14:36, 27 ביוני 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
לפי הבנתי, ריבוע הקסם של דידר הוא 4-על-4 עם פלט זהה, אך אמרת ששיבוץ מספרים 4-על-4 אינו נותן ריבוע קסם. מה אני מפספס? ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]
מישהו? ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]
מה שאתה קורא לו "פלט זהה" נקרא ריבוע קסם. שיבוץ מספרים לפי הסדר (1-2-3-4 ואז 5-6-7-8 וכו') אינו נותן ריבוע קסם. עוזי ו. - שיחה 14:02, 30 ביוני 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

פעולות בסיסיות עם מספריםעריכה

* 0*0 = 0
* n*0 = 0
* 0^0 = 1
* 0^1 = 0
* 1.414*1.414 = 2 (instead of 1.999396)

האם אלו אקסיומות? תודה. ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]

לא.
שני המשפטים הראשונים - והרביעי - שכתבת, הם רק מסקנות (מתוך אכסיומות שלא צויינו על ידיך).
המשפט השלישי שכתבת, הוא הגדרה מקובלת (שאגב סותרת איזושהי אכסיומה שלא צוינה על ידיך).
המשפט החמישי והאחרון שכתבת אינו נכון. אם אתה מחפש מספר שמכפלתו בעצמו היא שתיים, אז זה לא 1.414, אלא זהו מספר אחר - הרבה יותר מדויק - שרק הקירוב שלו הוא 1.414, ובכל מקרה - כל משפט על המספר המדויק ההוא - אינו אכסיומה אלא רק מסקנה (מתוך אכסיומות שלא צוינו על ידיך). סמי20 - שיחה 17:20, 27 ביוני 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
אפשר הפנייה לערך על האקסיומות שהזכרת שלא ציינתי? כמו כן, אשמח לדעת מה הוא אותו מספר נכסף או לפחות אם יש ערך המתאר אותו. ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]
לגבי שני המשפטים הראשונים שלך: הם מסקנות מתוך שתי האכסיומות הבאות (העוסקות למשל במספרים שלמים):
א.   1 = a</math>.
ב.  
המשפט הרביעי שלך, הוא מסקנה מתוך האכסיומה הבאה (העוסקת למשל במספרים שלמים):
ג.  .
המשפט השלישי שלך, הוא הגדרה מקובלת - שסותרת את האכסיומה הבאה (העוסקת למשל במספרים שלמים, כמפורט בפרק הרביעי שבדף המשתמש שלי):
ד.  
לגבי שאלתך על המספר המדויק שמכפלתו בעצמו היא שתיים: מדובר באיזשהו מספר שבו אחרי הנקודה באות אינסוף ספרות. בויקיפדיה יש על המספר הזה ערך מיוחד, שמציג שם - הן את הסיפרה (היחידה אגב) שלפני הנקודה - והן את חמישים הספרות הראשונות שאחרי הנקודה. הערך הוא השורש הריבועי של 2, ואתה מוזמן לעיין בו.
סמי20 - שיחה 18:38, 27 ביוני 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
אני תוהה מהיכן מגיעה התחושה שכדי להכיר מספר יש לבוא במגע כלשהו דווקא עם הספרות העשרוניות שלו. העובדה שריבועו של המספר הזה הוא 2 מועילה יותר מ-50 הספרות הראשונות, ואפילו מעשרת אלפים הספרות הבאות בעקבותיהן. עוזי ו. - שיחה 21:36, 27 ביוני 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
אתה שואל מהיכן מגיעה התחושה, ובכן ככל שמדובר בתחושה שלי, היא מגיעה מהתרשמותי שהשואל מעוניין להכיר את המספר הזה דרך ספרותיו העשרוניות דווקא. למה זאת הייתה ההתרשמות שלי? ובכן, הרי בהתחלה השואל חשב שהמספר הזה, "שמכפלתו בעצמו היא שתיים", הוא 1.414. וכשכתבתי לו שהמספר שבו נקב השואל הנו מספר מקורב בלבד - של המספר האמיתי שמכפלתו בעצמו היא שתיים, אז הוא שאל: "אשמח לדעת מה הוא אותו מספר נכסף". תחושתי הייתה אפוא, שאם אענה לו - כהצעתך - שהמספר "הנכסף" הוא המספר "שריבועו...הוא 2", אז זה יהיה מענה מעין-טאוטולוגי - שלא יועיל אפוא במאומה לשואל שהתעניין לדעת מהו המספר הנכסף "שמכפלתו בעצמו היא שתיים". לכן תחושתי היתה שהשואל מחפש את ההצגה העשרונית של המספר הנכסף "שמכפלתו בעצמו היא שתיים". אז כתבתי לו: "מדובר באיזשהו מספר שבו אחרי הנקודה באות אינסוף ספרות", וזה היה למעשה עיקר המענה שלי לשואל. אחר כך כתבתי לו אגבית, שאם הוא מתעניין לפחות בחמישים הספרות הראשונות, אז הוא יוכל למצוא אותן בתוך הערך שאליו הפניתי את השואל. סמי20 - שיחה 22:19, 27 ביוני 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
ולדעתי יותר כדיי לנסות להכיר מספר לפי פיתוחו לשבר משולב. 212.199.92.222 11:50, 9 באוגוסט 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
המשפט השלישי הוא אקסיומה שלפיה כל מספר בחזקת אפס שוה אחד. המשפט הרביעי נובע מטענה זו עם האקסיומה   שסמי 20 ציין. ובתנאי שהמספרים טבעיים (ואפס נחשב למספר טבעי) לכן  . הסתירה שסמי20 ציין היא אם נקבע גם אקסיומה שהחזקה מוגדרת על כל שני מספרים שלמים. ואז אם 0^0=1 אז 0^-1 לא מוגדר. אבל כאשר נגדיר 0^0 שווה 0 אז 0 בחזקת כל מספר שווה 0. לפי זה נצטרך להתחיל את ההגדרה הרקורסיבית של החזקות מחזקות שהמעריך הוא 1, ולא מ-0 שכמקובל הוא המספר הטבעי הראשון.--192.117.163.141 13:37, 9 באוגוסט 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

מספר שמכפלתו בעצמו קטנה מאפסעריכה

תחילה חשבתי מינוס אחד כפול פלוס אחד אבל אז הבנתי שלא כי הראשון הוא מספר שלם והשני הוא מספר טבעי אז מה יהיה מספר שמכפלתו בעצמו קטנה מ-0? תודה, ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]

ראה בערך מספר מרוכב. עוזי ו. - שיחה 17:33, 27 ביוני 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
קודם, נסה לחשוב על אדם שמכיר רק את החוויה של חוש השמיעה, ושל חוש הטעם, ושל חוש הריח, ושל חוש המישוש: האם אפשר להסביר לו מהי החוויה המיוחדת של חוש הראייה? לא. כי החוויה המיוחדת הזאת, היא לא חווית חוש השמיעה, וגם לא חווית חוש הטעם, וגם לא חווית חוש הריח, וגם לא חווית חוש המישוש, אלא זוהי חוויה מסוג חמישי, שאינו מוכר לאדם הזה (שהוא כמובן עיוור). מי שכן מכיר את החוויה הזו, הוא למשל מי שהנו בעל כל חמשת החושים.
מי שמכיר רק את המספרים שגדולים מאפס (כגון המספר אחת), ואת המספרים שקטנים מאפס (כגון המספר מינוס אחת), ואת המספר אפס, האם אפשר להסביר לו מהו המספר המיוחד שמכפלתו בעצמו קטנה מאפס? לא. כי המספר המיוחד הזה, אינו מספר שגדול מאפס, וגם אינו מספר שקטן מאפס, וגם אינו המספר אפס, אלא זהו מספר מסוג רביעי, שאינו מוכר לאדם הזה (שהוא למשל מי שלמד רק מתמטיקה 3 יחידות). מי שכן מכיר את המספר הזה, הוא למשל מי שלמד מתמטיקה 5 יחידות. סמי20 - שיחה 17:35, 27 ביוני 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
ראה גם שדה סדור. במילים פשוטות, אם תרצה להניח כאקסיומות את הכלל ששני מספרים שאחד גדול מחבירו, גם סכומם עם כל מספר אחר, ומכפלתם בכל מספר הגדול מאפס, ישמרו על אותו הסדר אז לא קיים מספר שמכפלתו בעצמו קטנה מאפס. זה פשוט מפר את הכללים הללו. אבל שדה המספרים המרוכבים אינו סדור. 212.199.92.222 11:39, 9 באוגוסט 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

Self-descriptive numberעריכה

מצב טיפול: חדש


ראיתי ערך על סוגי המספרים הנ"ל בוויקיפדיה האנגלית, (אנ'), ואני חושב לכתוב לו ערך מתורגם כאן, בוויקיפדיה העברית. האם קיים מינוח עברי למושג המתמטי הזה, או שאלך על תרגום חופשי משלי? משהו כמו "מספר המתאר את עצמו"? אביתר ג'שיחה • 23:58, 29 ביוני 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

חסר חשיבות. אין מינוח עברי מקובל. המונח באנגלית שגוי (המספר אינו מתאר את עצמו). התופעה המתוארת בערך היא בכלל לא מספר, אלא פונקציה f מקבוצת המספרים   לעצמה, המקיימת את התנאי   לכל i; ושהחליטו ללא שום סיבה לארוז את הערכים שלה כספרות של מספר. עוזי ו. - שיחה 01:02, 30 ביוני 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
אולי חסר חשיבות, אולי לא. בכל מקרה, נראה לי שהמושג אינו המצאה של מי מעורכי הוויקיפדיה האנגלית, ושהרעיון לארוז את הפונקציה או את קבוצת המספרים כספרות של מספר גם הוא לא המצאה, אלא קונוונציה שקיימת. נתקלתי בזה לראשונה בחידה של ted-ed כאן. בחידה, המספרים הנ"ל נקראים "מספרים אוטוביוגרפיים", ושוב, מתייחסים למושג שקיים. מפנים שם גם ל-brilliant כדי "לחשב" את כל המספרים שמקיימים את התכונות הנ"ל. בינתיים הצלחתי למצוא לבדי את 2020, את 1210 ואת 21200. אביתר ג'שיחה • 11:42, 30 ביוני 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
אולי. אם רק היה מישהו שמבין בזה ואפשר היה לשאול אותו. עוזי ו. - שיחה 11:58, 30 ביוני 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
קלטתי את הסרקזם הקל. אוקיי. לא אתרגם. אביתר ג'שיחה • 20:44, 30 ביוני 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
יש משהו מאתגר בפונקציות האלה. מה שבלתי נסבל הוא הטיפול והטרמינולוגיה ונקודת המבט שנגזרים כולם מההחלטה חסרת המשמעות לקודד את הפונקציה למספר בבסיס b. שאלה: אם f פונקציה self-descriptive, האם הסכום של ערכי הפונקציה בכל המקומות פרט ל-0, חסום? (בדוגמא "בבסיס כלשהו" שניתנת בערך, הסכום הזה הוא תמיד 4). עוזי ו. - שיחה 01:13, 1 ביולי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
א. לגבי הערתך שהסכום הוא תמיד 4: רק בבסיס 7 והלאה; אבל בבסיס 4,5, הסכום הוא 3.
ב. לגבי שאלתך על הסכום החסום: הם עצמם כותבים שם, שבבסיס 7 והלאה, הספרות היחידות האפשריות באותו מספר המוצג בבסיס נתון b, הם: סיפרה אחת של b-4 [שלכאורה תמיד תהיה הסיפרה שבמקום ה-0], שתי ספרות של 1, סיפרה אחת של 2, וכן b-4 ספרות של 0. מסקנה: הסכום החסום שעליו דיברת יהיה בהכרח 4 (כאמור החל מבסיס 7 והלאה).
ג. לגבי תהייתך למה הם מקודדים כל פונקציה "למספר" (כלשונך): לדעתי זה מטעמי נוחות. לדוגמה, הבה ניקח את המספר שהם מציגים שם בבסיס עשר: 6210001000. לדעתי יותר נוח להציג אותו ככה מאשר להציגו, בתור פונקציה - מקבוצת עשר הספרות בבסיס עשר - לעצמה, כלומר בתור הסידרה (6,2,1,0,0,0,1,0,0,0). הצגת הסידרה הזאת בתור מספר, חוסכת בסימן של הסוגריים ובמיוחד בתשע הפסיקים.
ד. לגבי תהייתך למה הם מקודדים כל פונקציה למספר "בבסיס נתון" (כלשונך): לדעתי זה ממש מתבקש, לאור דבריי בסעיף ג. למשל, המספר שהם מציגים שם בבסיס 16 הוא: C210000000001000. למספר הזה יהיה מובן (בתור מספר "המתאר את עצמו" כלשונם) אם ורק אם הוא יוצג בבסיס 16: אם הוא יוצג בבסיס עשר למשל, כלומר בתור 13983676842985394176, אז יהיה קשה לעקוב אחרי היותו "מתאר את עצמו" (כלשונם). סמי20 - שיחה 03:41, 1 ביולי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
א. נכון, הנושא הוא מה קורה כאשר b גדול.
ב. לא; בערך באנגלית כתוב "In bases 7 and above, there is, if nothing else, a self-descriptive number of the form ". הם לא טוענים שאין אחרים.
ג,ד. ברור שקידוד הפונקציה למספר נעשה מטעמי נוחות. שינוי מהות מטעמי נוחות נעשה בלית ברירה, ואינו מחליף את המהות. עוזי ו. - שיחה 11:43, 1 ביולי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
א. כשלעצמי, אני סתם ציינתי איזשהו סייג לדבריך הראשונים - שנועד רק לדייק אותם, למרות שהערכתי מלכתחילה - שלזה התכוונת - שכן (כפי שמתברר גם כעת) מבחינתך הנושא היה "מה קורה כאשר b גדול".
ב. כשדיברתי על "אותו מספר המוצג בבסיס נתון b", התכוונתי אל המספר ("המתאר את עצמו") המוצג שם בבסיס נתון b. מאידך: אם יש עוד מספר ("המתאר את עצמו") בבסיס b, אז לא עליו דיברתי, כי גם בויקיפדיה האנגלית - לא דובר עליו - כשצוין שם מה שכתבתי בשמה בסעיף ב' שבתגובתי הקודמת.
ג,ד. מוסכם אפוא על שנינו, שהמהות היא הפונקציה/הסידרה, ושרק בגלל נוחות - מקודדים אותה למספר. אגב זה קצת מזכיר לי את מספרי-גדל: גם אצלם, המהות היא הטענה, לא המספר המקודד אותה - עובדה שניתן להחליף שם את הקידוד בקידוד אחר ואז היה מתקבל מספר אחר (אם כי שם הטענה גם מדברת על עצם המספר שמקודד אותה ולכן זה לא לגמרי מקביל לנדוננו ולכן כתבתי הרגע רק שזה "קצת" מזכיר לי). סמי20 - שיחה 13:07, 1 ביולי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
ב. זו סתם טרחנות. הצעתי שאלה שיש בה עניין מסויים לגבי המספרים האלה. למתעניינים, השאלה נשארה בעינה.
ג,ד. ההשוואה למספרי גדל מוזרה. מספרי גדל חשובים דווקא מפני שגדל מצא דרך לקודד את האקסיומטיקה של המספרים הטבעיים בתור מספרים. עוזי ו. - שיחה 20:02, 3 ביולי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
ב. טרחנות או לא, בתכלס מקורה הוא בויקיפדיה האנגלית, אשר רק אל דבריה התכוונתי כשדיברתי על "מספר המוצג [שם] בבסיס נתון b". הרי שם צויין לפחות מספר אחד בבסיס b, שמתאפיין בכך שהספרות היחידות האפשריות בו הם: סיפרה אחת של b-4 [שלכאורה תמיד תהיה הסיפרה שבמקום ה-0], שתי ספרות של 1, סיפרה אחת של 2, וכן b-4 ספרות של 0. אולי יש גם מספרים מקבילים שאינם מתאפיינים בנ"ל? סבבה, אבל לא עליהם דיברתי, כמו שלא עליהם דיברה ויקיפדיה האנגלית כשציינה לגביו את הנ"ל. טרחנות? סבבה, אבל מקורה לא אצלי.
ג,ד. לדעתי אין שום דבר מוזר בכך שמשהו (כלשוני) "קצת" מזכיר לי אסוציאטיבית משהו אחר, כי תופעת האסוציאציה אינה לוגית אלא פסיכולוגית. אמנם נכון כי מה שמיוחד במספרי גדל זה שגדל השתמש בהם כדי לקודד את האכסיומטיקה של המספרים הטבעים, אבל גדל השתמש בהם גם כדי לקודד איזושהי טענה שדווקא אינה מוכחת מהאכסיומות של האריתמטיקה: "המספר המצפין את הטענה הנוכחית אינו מצפין שום טענה שמוכחת מהאכסיומות של האריתמטיקה". המספר המצפין את הטענה ההיא, קצת הזכיר לי את "המספר המתאר את עצמו", משום שגם האחרון מתיימר כביכול להצפין משהו - אמנם לא טענה אלא פונקציה/סידרה - אבל עדין להצפין משהו, והרי קוד-ההצפנה עצמו - בין אם של הטענה ובין אם של הפונקציה/הסידרה - אקראי לגמרי שכן ניתן להצפין אותה גם עם קוד אחר ואז לקבל מספר אחר. לכן כל זה הזכיר לי, אמנם רק "קצת" (כלשוני) - אבל עדין הזכיר לי, את מספרי גדל. סמי20 - שיחה 20:59, 3 ביולי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
ב'. טרחנות היא, למשל, כאשר טועים ומסרבים להודות בכך. כתבת ש"הם עצמם כותבים שם... הספרות היחידות האפשריות...", אבל הם לא כותבים שום דבר כזה. הצלחתי למצוא נקודת אור אחת בכל הנושא הזה (בעיה ראויה למחשבה), ואתה מטרחן גם אותה.
ג',ד'. היא הנותנת. בטענות גדל יש שני מרכיבים: הקידוד חסר החשיבות למספרים, והרעיון הגאוני של התייחסות עצמית אפקטיבית. הצד השווה בין טענות גדל למספרים שלנו הוא הקידוד של אובייקט לא-מספרי כמספר. טפל הפך לעיקר. עוזי ו. - שיחה 21:26, 3 ביולי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
ב. לגבי מי שטועה ומסרב להודות בכך: טעות קיימת למשל אצל אדם תיאורטי שמתכוון אל משהו שמתברר בדיעבד כשגוי. בנדוננו לא התכוונתי שהספרות היחידות האפשריות - "בכל" מספר בבסיס נתון b - הם כך וכך, אלא התכוונתי (כלשוני) ש"הספרות היחידות האפשריות - באותו מספר המוצג [שם] בבסיס נתון b - הם" כך וכך. כלומר מלכתחילה לא הייתה טעות - לפחות לא בתוך הכוונה שלי ולדעתי גם לא בתוך הטקסט שלי, ולכן מלכתחילה לא היה במה להודות.
גם לא ברורה לי הביקורת שלך על כך שכביכול "טירחנתי" את שאלתך. אתה שאלת האם יש חסם לסכום הספרות (חוץ מהכי שמאלית). אז כתבתי כי, מתוך הדברים היותר מפורטים בויקיפדיה האנגלית (על אופי הספרות) עולה כי - אכן יש חסם - ככל שמדובר באותו מספר המוצג [שם] בבסיס נתון b. אם תרצה, מה שעולה מתוך הדברים היותר מפורטים שבויקיפדיה האנגלית, ניתן לניסוח רגורוזי - בתור טענה כוללת - שלטעמי אינה טרחנית כלל וכלל: יש חסם k=4, כך שלכל בסיס b, יש בבסיס b מספר שמתאר את עצמו ושסכום ספרותיו (חוץ מהכי שמאלית) אינו גדול מאשר K. אז איפה הטרחנות?
ג,ד. אמנם אני מסכים אתך כי מה ש"קצת" הזכיר לי אסוציאטיבית את מספרי גדל הוא - דווקא החלק הטפל שבהם - ולא העיקר שבהם, ולכן זה רק "קצת" הזכיר לי (כלשוני), אבל עדין לדעתי אין שום דבר מוזר בכך שמשהו (כלשוני) "קצת" מזכיר לי אסוציאטיבית משהו אחר, כי תופעת האסוציאציה אינה לוגית אלא פסיכולוגית. סמי20 - שיחה 22:00, 3 ביולי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
עוזי, הפונקציה שהם מתארים שם אינה בהכרח הפיכה, אז אל מה התכוונת בביטוי   לכל   הבה ניקח למשל את הבסיס עשר ואת המספר המתאים: 6210001000. לפי האופן שאתה מתאר את הפונקציה, כמה זה   וכמה זה   וכמה זה   סמי20 - שיחה 22:35, 30 ביוני 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
הפונקציה ההפוכה מוגדרת גם כאשר הפונקציה המקורית אינה הפיכה. פורמלית, אם   פונקציה כלשהי, אז יש פונקציה "הפוכה"  , המחזירה עבור כל נקודה ב-B את קבוצת המקורות שלה ב-A. במקרה שעליו שאלת,  ,  , ו- . עוזי ו. - שיחה 01:09, 1 ביולי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
אם   אינה הפיכה, אז אינני מכיר את הסימון   לכל   שבתמונת   אלא רק את הסימון   לכל   שבתמונת   אני מניח שלזה התכוונת. לטעמי ההקפדה על הסימון הזה קריטית, כי בלעדיה, הביטוי   שבו השתמשת עלול בטעות להתפרש - בתור ערך מוחלט של מספר - במקום בתור עוצמת קבוצה. רק כדי לשֹבר את האוזן: תהי פונקציה (נניח הפיכה)   המקיימת   אז   אבל   סמי20 - שיחה 03:00, 1 ביולי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
התכוונתי למה שכתבתי, והנה, עכשיו אתה מכיר. בהקשרנו הפונקציה f אינה יכולה להיות הפיכה, וממילא הפירוש של f^{-1} חד משמעי. בסימונים שהצגתי קודם, לכל פונקציה   יש פונקציה "הפוכה"  , וגם פונקציה הפוכה   המוגדרת לפי  . עוזי ו. - שיחה 11:40, 1 ביולי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
לגבי טענתך "עכשיו אתה מכיר", הבה נדייק: עכשיו אני מכיר [את הרגלו של עוזי לסימון הזה]. אבל אני עצמי - מורגל אל סימון שלדעתי הוא יותר מדויק, ושהנו במיוחד קריטי במקרה שבו הפונקציה הפיכה משום שאז חובה להבחין - בין הביטוי   שמתפרש אפוא בתור ערך מוחלט של מספר - לבין הביטוי   שמתפרש אפוא בתור עוצמת קבוצה, כי להבחנה הזאת יש השלכות חישוביות כפי שהידגמתי בתגובתי הקודמת.
לגבי טענתך "בהקשרנו הפונקציה   אינה יכולה להיות הפיכה", אכן. אבל ראשית: אי הפיכותה אינה נתונה מראש לקורא (אלא לכל היותר ניתן להסיק את אי ההפיכות אם מבצעים דדוקציה קטנה). אם - כמו בנדוננו - לא נתון מראש האם   הפיכה, אז לטעמי קריטי להבחין בין שני הביטויים הנ"ל כדי שהקורא - אשר כאמור אינו יודע מראש האם הפונקציה הפיכה - כן יוכל לדעת האם הביטוי שבו השתמשת מתפרש בתור ערך מוחלט של מספר או בתור עוצמת קבוצה. יותר מזה: גם אם כן נתון מראש שהפונקציה אינה הפיכה, לדעתי הסימון   הוא הסימון התקני - מן הסתם כדי לא להפלות בין פונקציות הפיכות לבלתי הפיכות, ואגב זה גם הסימון היחיד הלגיטימי בויקיפדיה האנגלית - אפילו עבור פונקציות בלתי הפיכות, בתוך הערך על פונקציה הפיכה, בפרק Preimages. לכן אגב, לכל פונקציה   מ-  על   הסימון התקני בויקיפדיה האנגלית הנו   לא בדקתי מה קורה בכל ערכי ויקיפדיה העברית, אבל לפחות רוח הדברים שבתוך הערך העברי פונקציה הפיכה#הגדרה_פורמלית תואמת את מה שמצויין בויקיפדיה האנגלית שם.
עכשיו מגיעים לשאלה המכרעת: איך כל אחד משנינו מתבקש לסמן? תשובה: כל אחד יסמן לפי איך שהוא רגיל או לפי איך שבא לו. אבל עדין היה חשוב לי בהתחלה לברר אל מה התכוונת בביטוי   לכל   (כדי לברר אחר כך אל מה התכוונת בביטוי   לכל  ), מה שכזכור התחיל את כל הדיון. סמי20 - שיחה 13:07, 1 ביולי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
לשאלת השואל: סיפרה נתונה שמופיעה בתוך המספר סופרת את הופעות איזושהי סיפרה שמופיעה בתוכו - בעוד שהופעות סיפרה נתונה שמופיעה בתוכו נספרות על ידי איזושהי סיפרה שמופיעה בתוכו, ולכן אני הייתי נזהר יותר בשמו של הערך - ומנסח "מספר המתאר את ספרותיו" (או ביתר זהירות: "מספר שסיפרותיו סופרות את הופעות סיפרותיו חד-חד-ערכית", אם כי זה כבר שֵם מאד מסורבל). סמי20 - שיחה 04:55, 3 ביולי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

שאלה בחישוב סיגמה עצרתעריכה

מצב טיפול: חדש


זה לא שיעורי בית.

 

איך לחשב? חתום מופלטה לרעה ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]

אם תוציא את המחובר הגדול ביותר (זה שעבורו n=50) מחוץ לסוגריים, תוכל לחסום בקלות את שאר הגורמים. עוזי ו. - שיחה 19:56, 3 ביולי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
אוקי. והמשלים?  
  סמי20 - שיחה 00:38, 4 ביולי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
השאלה היא מה זה "לחשב". אתה רוצה את הספרות העשרוניות של הביטוי הזה? (למה.) הערכה של סדר הגודל? קירוב טוב של היחס למספר גדול אחר? סכומם של שני הסכומים שעליהם שאלת הוא, בקירוב מצויין, 100! כפול e. עוזי ו. - שיחה 10:44, 4 ביולי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
אני מנסה לפתור חידה. חשבתי שיש לי רעיון לפתרון, אבל סדרי הגודל של התוצאות הבהירו שאני לא בכיוון. תודה בכל מקרה. -מופלטה לרעה ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]
  • החידה היא:
  • 100 אסירים, ממוספרים 1-100
  • בחדר בו 100 תיבות ממוספרות פוזרו באופן אקראי פתקים עם מספרי האסירים בתוך התיבות, פתק אחד בכל תיבה.
  • האסירים מוכנסים כל אחד בתורו לחדר. לכל אסיר מותר לפתוח 50 תיבות בנסיון למצוא את הפתק עם המספר שלו.
  • אחרי שסיים האסיר חייב להחזיר את החדר למצבו ההתחלתי.
  • כל אסיר מוכנס לבידוד אחרי שיצא מהחדר ואינו יכול לתקשר עם שאר האסירים.
  • אם כל האסירים מצאו את הפתק שלהם כולם יצאו לחופשי. אם אפילו אחד מהם לא ימצא את הפתק שלו יוצאו כולם להורג.
  • האסירים יכולים לדון כולם מה האסטרטגיה בה ינקטו לפני שמתחיל התהליך.
    • מוכח שקיים פתרון קיים פתרון בו סיכויי כל האסירים להצליח שווה בערך ל 31%, איזה אלגוריתם יממש את אותם 31%?
    • מופלטה לרעה ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]
אף אחד לא מתעניין לפתור? אני שובר את הראש על זה כבר איזה שבוע....
נדמה לי שהשמטת חלק חשוב בחידה. 192.114.182.2 14:37, 11 ביולי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
יש חידה דומה ב-ted-ed (שנקראת, כמה מפתיע, Can you solve the prisoner box riddle). שם הם מציעים לפעול בערך בצורה הבאה: אסיר מספר 1 פותח את קופסה מספר 1, אם הוא מצא את הפתק שלו, מה טוב. אם לא, הוא מסתכל במספר שרשום על הפתק, נגיד 17, מחזיר את הפתק שבקופסה 1 למקומו, סוגר את הקופסה, ופותח קופסה מספר 17. אם הוא מצא את הפתק שלו, מה טוב. אם לא, הוא מסתכל במספר שכתוב על הפתק, נגיד 42, מחזיר, סוגר, ופותח קופסה 42, וכן על זו הדרך, עד שהוא מסיים לפתוח חמישים תיבות או עד שהוא מוצא את הפתק שלו, המוקדם מביניהם. לא בדיוק הבנתי למה זה טוב יותר מלפתוח חמישים תיבות אקראיות, אבל אתה מוזמן לצפות בסרטון. אביתר ג'שיחה • 14:49, 11 ביולי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
זה בדיוק מה שחשבתי אבל זה לא יצא טוב בחישוב של הסיגמאות. היו לי כמה הנחות יסוד אז בטוח יש לי שגיאה בהן
  • (בזה אני בטוח) בשיטה הזו אתה מקבל תמיד שרשרת סגורה. הוכחה ברגרסיה (נתחיל משרשרת על כל ה 100 היא נסגרת בסוף. נוציא תיבה אחת ושוב נקבל שרשרת סגורה וכך הלאה.
  • אז אם אין שרשרת ארוכה מאורך 50 האסירים מצליחים (כי לכל אחד יהיה מקסימום שרשרת של חמישים לעבור עליה)
  • כל מה שנשאר לעשות זה לחשב כמה שרשראות באורך של 50 ומטה יש מול כמה שרשראות יש שגדולות מ50:
    • מספר השרשראות באורך של עד 50  
    • באורך 51 - 100:  
      • אבל זה לא מסתדר בכלל... היחס לא באזור של 1:2, יותר בכיוון של 1:  או מספר מטורף אחר....
הפונקציה מהמספר שמחוץ לתיבה למספר שבתוך התיבה היא תמורה על 100 האסירים. לפי הסיפור הוגרלה כאן תמורה מקרית (בהתפלגות אחידה). אם כל המחזורים של התמורה הזו הם באורך 50 ומטה, אז כל האסירים יתקלו במספר של עצמם, ולכן האסירים יינצלו. הסיכוי לכך שלתמורה יהיה מחזור באורך של מחצית המרחב או יותר הוא (בקירוב טוב) log 2, כלומר 0.69. עוזי ו. - שיחה 17:13, 11 ביולי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
איפה הייתה הטעות שלי בחישוב? הדרך שלי לא נכונה, זה ברור, אבל למה? (מופלטה לרעה)
1. כשאתה עובר על הנקודות בשרשרת עליך להביא בחשבון שאפשר לסדר גם את אלו שמחוץ לשרשרת. 2. שרשראות קצרות יכולות לחיות זו לצד זו. עוזי ו. - שיחה 01:52, 12 ביולי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
אם כך אין לי אפשרות להגיע ל 0.69 ללא חשבון תמורות (שאני לא יודע)? יש לי את מספר השרשראות הגדולות מ 50 ( ). אין דרך להשתמש בו? (מולטה לרעה)
אבל מה הטעם בספירת שרשראות. אתה אמור לספור תמורות. עוזי ו. - שיחה 19:34, 12 ביולי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
אפילו לא הבנתי מהי תמורה גם אחרי הלכתי לערך. (מופלטה לרעה) ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]
כאן, התמורה היא הפונקציה f מקבוצת המספרים 1 עד 100 אל עצמה, המוגדרת כך ש-f(i) הוא המספר הכתוב בתוך הקופסה שמספרה i. זוהי פונקציה חד-חד-ערכית, כלומר, כל ערך מופיע בדיוק פעם אחת. עוזי ו. - שיחה 08:41, 14 ביולי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

שאלה לוגית על המספרים הטבעיים:עריכה

בדף הכה את המומחה שאלתי אתמול שאלה בתיאוריה של המוזיקה (בגדול המובן האינטואיטיבי של השאלה ההיא הוא, האם יתכן קטע מוסיקלי מזרחי שיאלץ - את מי שמורגלים רק במוזיקה מערבית - לזייף בתו שלם), מה שמעורר אצלי כעת תהייה לוגית משנית והיא - האם מיציתי את כל האפשרויות שעליהן ניתן לשאול את שאלתי המוזיקלית ההיא, ולכן אני עושה כעת רדוקציה - של השאלה המשנית הנוכחית - לשאלה לוגית על המספרים הטבעיים, והיא:

האם ישנם:   טבעי, ופונקציה   המקיימים את כל שמונת התנאים הבאים (שאגב בהם האחרון די מורכב ואינו כל כך פשוט לתפיסה אינטואיטיבית):

א. התחום של   הוא:  

ב. f(1)=g(1). נמחק

ג. לכל n>=i>=1 נכון: f(i)-g(i)|<=1|. נמחק

ד. לכל n>=i>=1 נכון כי f(i) זוגי. נמחק

ה. לכל פונקציה   שמקיימת   ושמקיימת לכל   הן כי אם   זוגי אז   והן כי אם   אי זוגי אז   יש   שמקיים לפחות אחת משתיים: או   או  

ו. ערכי   טבעיים.

ז.   עולָה (ממש).

ח. אין   המקיימים את כל שלושת התנאים הבאים:

ראשית:  
שנית:  
שלישית: לכל   נכון:  

סמי20 - שיחה 15:46, 5 ביולי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

1. אני לא רואה סיבה לקרוא לזה שאלה "לוגית".
2. אני מניח שבתנאי ז' הכוונה לכך ש-g עולה ממש.
3. מעתה תהיינה f,g פונקציות כאלה. לפי תנאי ח', לא יתכן ש-  וגם  . אבל g עולה ממש, כלומר   לכל i. דהיינו, ההפרשים של g הם "1" ו"יותר מ-1", ואין שני הפרשי 1 רצופים.
4. לכל j>i מתקיים  . לכן אם i<j הן נקודות שוויון של f כמו בסעיף ה', אז בהכרח j-i<=2. אבל לפי הסעיף הקודם המקרה j-i=2 אינו אפשרי. כלומר: כל זוג נקודות שוויון הן במרחק j-i=1.
5. אחר כל הדברים האלה; אפשר להגדיר f=0,0,4,4,8,8,12,12 ו-g=0,1,4,5,8,9,12,13, בכל אורך רצוי. עוזי ו. - שיחה 21:33, 5 ביולי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
חן חן לך, על שטרחת לענות על שאלתי המורכבת.
לגבי סעיף 1 שלך. ב"לוגית" התכוונתי שלא צריך להפעיל חישובים אריתמטיים מורכבים, אלא יותר חישובים דדוקטיביים שמזכירים לי מבחן פסיכומטרי.
לגבי סעיף 2 שלך: אכן, עולה ממש. כעת חידדתי שם (סעיף ז), למען הסר ספק. אגב, בפתיח של הערך "פונקציה עולה", המונח הזה מוגדר שם במובן של עולה ממש (ורק גוף הערך מבחין שם בין שני סוגי "עולה").
לגבי סעיפים 3,4 שלך: מסכים.
לגבי סעיף 5 שלך: לרוע המזל, רק כעת גיליתי שנפלה אצלי שגיאה קטנה בנוסח של סעיף ג'. בטעות כתבתי בו: לכל   נכון:   אבל רק כעת נוכחתי בטעות ותיקנתי אותה. ראה נא כעת את הנוסח המתוקן של סעיף ג', למעלה. הדוגמה שנתת בסעיף 5, אינה ממלאת אפוא את תנאי ג' לפי הנוסח שלפיו תיקנתי רק כעת את התנאי הזה. סמי20 - שיחה 23:07, 5 ביולי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
זה תנאי יותר חזק מהתנאי הקודם, כלומר שההסקה הקודמת נשארת בעינה (והדוגמא נעשית לא מתאימה). האופן היחיד שבו אפשר לקבל שני ערכים רצופים שווים של f הוא כאשר f נשארת באותו ערך, ו-g מתחילה בערך נמוך ב-1 ואז מצטרפת ל-g (כגון f=8,8 ואז g=7,8).
וכעת, מה לגבי הדוגמא f=0,4,4,8,8,12,12,16,16, עם g=0,3,4,7,8,11,12,15,16? אני לא רואה שום מנגנון שמונע ממני להקפיץ את f,g יחד. עוזי ו. - שיחה 23:21, 5 ביולי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
הדוגמאות המאתגרות שאתה מציג, רק מוכיחות, שטעיתי באופן שבו ניסחתי את אחד הסעיפים - אך על כל פנים כנראה היה זה רק אחד. בפעם האחרונה סברתי בטעות, שהטעות נפלה בנוסח של סעיף ג', ולא היא! אני מחזיר אותו אפוא לנוסחו המקורי (ראה למעלה). תודות לדוגמה האחרונה שלך מתברר כעת, שהטעות הייתה בכלל בנוסח של סעיף ה': אחרי שבשוגג כתבתי בו - שישנם   שונים - שמקיימים:   ראה נא כעת למעלה את הנוסח המתוקן של סעיף ה' - שלצערי נעשה כעת הרבה יותר מסורבל. הדוגמה שנתת כעת, אינה ממלאת אפוא את תנאי ה' לפי הנוסח שלפיו תיקנתי רק כעת את התנאי הזה. סמי20 - שיחה 01:07, 6 ביולי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
אני עדיין לא רואה מהיכן אמורות לבוא המגבלות. מה עם f=0,4,4,6,10, ו-g=0,3,5,7,9? (אפשר לקחת בסעיף ה' i=2). עוזי ו. - שיחה 21:24, 6 ביולי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
הדוגמה האחרונה שנתת, סייעה לי לגלות שוב עוד טעות בסעיף ה' (בתקוה שזו תהיה סוף סוף האחרונה), והפעם פעוטה יותר - שכן סילוקה כעת מפשט את הסעיף הזה - בדרך שאינה צריכה כבר להזכיר את   (מה שאגב מצדיק כעת דידקטית להקפיץ את הסעיף הזה קדימה היישר קודם לסעיף ח'). ובכן אחרי שבפעם הקודמת נכתב בשוגג בתנאי ה' כי יש   שמקיים: הן שאם   אז   והן שאם   אז   ראה נא כעת למעלה את הנוסח המתוקן של התנאי הזה. הדוגמה שנתת כעת, אינה ממלאת אפוא את תנאי ה' לפי הנוסח שלפיו תיקנתי רק כעת את התנאי הזה.
אגב: אם זה בכלל מעניין אותך, אז הנה לך הפשר הסמוי של הפעילות המתמטית שבפתיל הזה: ובכן מה שאני למעשה מחפש באופן סמוי, זה כל סולם מוזיקלי מזרחי - אפשרי תאורטית - שכופה "זיוף"-אפילו-לאוזן-מערבית (תנאי ה') על כל מי שינסה לנגן את הסולם המזרחי הזה בפסנתר שכידוע בנוי רק לפי סולם מערבי (אגב, תנאים א'+ד' מגדירים סולם מערבי, תנאים א'+ו'+ז' מגדירים סולם מזרחי, ותנאים ב'+ג' מגדירים את טיב הקשר - הנצרך לענייננו - שבין סולם מזרחי לבין סולם מערבי). סולמות מזרחיים אפשריים כאלה - שכופים על הפסנתר "זיוף" כזה, צוינו היום על ידיי בתוך פיסקה חדשה (המתחילה במילה "בעיית") שאותה הוספתי לערך אינטונציה (מוזיקה). אני מנסה לברר האם - תיאורטית - בכלל יתכן סולם מזרחי נוסף שכופה על הפסנתר "זיוף" כזה (כך שתנאי ח' מיועד להבטיח שבאמת מדובר בסולם מזרחי נוסף ולא בסולם מזרחי ישן שכבר צוין על ידיי בתוך הערך), ומה שאני עושה כאן בדף הכה את המומחה/מדעים מדויקים - זה לנסח אקוויואלנט מתמטי של סולם מזרחי נוסף שאכן כופה על הפסנתר "זיוף" כזה (אם בכלל יתכן סולם נוסף כזה), וזהו אפוא פשר החתירה שלי למצוא את שתי הפונקציות המבוקשות (אם הן בכלל יתכנו) שמתוכן - g אמורה בעצם להצפין סולם מזרחי נוסף שכופה על הפסנתר "זיוף" כזה (אם בכלל יתכן סולם נוסף כזה) - בעוד אשר f אמורה בעצם להצפין את עצם "הזיוף"-לאוזן-מערבית שנכפה על הפסנתר על ידי הסולם המזרחי ההוא: אם אתה תצליח למצוא שתי פונקציות כאלה, אז זה יוכיח שאכן קיים סולם מזרחי נוסף שכופה על הפסנתר "זיוף" כזה, ואז אתרגם את שתי הפונקציות לשפת המוזיקה, ואז אוסיף זאת בתוך הערך.
מהפיסקה הקודמת מובן גם פשר היווצרותן של טעויות, המתגלות - זו הפעם השנייה - בניסוח של תנאי ה'. כל טעות כזאת חושפת בעייה טכנית, שאיננה בעיה טכנית מתמטית, אלא היא בעיית רדוקציה טכנית - של "הזיוף" המוזיקלי המתבקש - לשפת המתמטיקה. כשנתת את הדוגמה הראשונה שלך, ותירגמתי אותה לשפת המוזיקה, התברר לי שהדוגמה ההיא שנתת אינה משקפת שום "זיוף" כזה, ולכן לתומי סברתי כי - כדי למנוע טעות דומה בעתיד - עלי "לחזק" את תנאי ג' (שמגדיר יחד עם סעיף א' את טיב הקשר - הנצרך לענייננו - שבין סולם מזרחי לבין סולם מערבי). אבל הדוגמה השנייה שנתת הוכיחה לי שהטעות הייתה, לא בניסוח של תנאי ג', אלא בניסוח של תנאי ה' - שאמור להגדיר מה נשמע "זיוף"-לאוזן-מערבית שנכפה על הפסנתר על ידי סולם מזרחי. זאת בעיית רדוקציה אפוא (לא בעיה מתמטית). אילו היה מתבקש מה שנשמע "זיוף"-לאוזן-מזרחית - אז הרדוקציה הייתה פשוטה מאד, אבל כיון שמתבקש מה שנשמע "זיוף"-לאוזן-מערבית שנכפה על הפסנתר על ידי סולם מזרחי - אז הרדוקציה עלולה להוביל לטעויות ניסוח, וזהו אפוא פשר הטעות המתגלית - זו הפעם השנייה - בנוסח של סעיף ה' (שכאמור אמור להגדיר את "הזיוף" המתבקש הנ"ל). סמי20 - שיחה 23:42, 6 ביולי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
כעת אין סדרות כאלו משום שסעיפים ה' וח' סותרים חזיתית. עוזי ו. - שיחה 10:51, 7 ביולי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
על כל פנים, כל שלוש הדוגמאות שנתת היו חשובות, כי הן סייעו לי לדייק את נוסח סעיף ה', וכך לדעת שבתוך הערך אינטונציה (מוזיקה) מיציתי אתמול את כל הזיופים הרלוונטיים האפשריים. כמו כן, בחסות הידיעה הזאת, שיניתי שם - את המילה "למשל" - לביטוי "זה קורה אם ורק אם". סמי20 - שיחה 10:57, 7 ביולי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
היום גיליתי טעות נוספת בנוסחת סעיף ה', שהייתה חזקה מידי, ושתיקונה המחליש מהווה למעשה מעין-איחוד בין הסעיף ההוא - לבין סעיפים ב',ג',ד' - שעל שלושתם מתחתי אפוא הרגע קו חוצה (לשם סימון מחיקתם). ובכן אחרי שבפעם הקודמת נכתב בשוגג בתנאי ה' כי יש   שמקיים: הן כי   אי זוגי, והן כי   ראה נא כעת למעלה את הנוסח המתוקן של התנאי הזה. האם לדעתך גם כעת יש סתירה חזיתית בין תנאי ה' לבין תנאי ח' (בהינתן שאר אותם התנאים שלא נמחקו)? סמי20 - שיחה 03:56, 12 ביולי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
כעת הפורמט הלוגי לא ברור: האם קיימות f,g כך ש... ולכל f,g... עוזי ו. - שיחה 09:21, 12 ביולי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
תודה על הפניית תשומת הלב לאי הבהירות, עכשיו תיקנתי זאת (ראה למעלה), והנוסח הוא אפוא: "האם ישנם:   טבעי, ופונקציה   המקיימים את כל שמונת התנאים הבאים... [תנאי] ה': לכל פונקציה   שמקיימת...". סמי20 - שיחה 09:48, 12 ביולי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
הבוקר בחנתי אנאליטית את נוסחם המדויק של התנאים שבשאלתי המקורית ("האם ישנם וכו' "), וממנו היסקתי - שהמענה לה - שלילי. סמי20 - שיחה 09:53, 13 ביולי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

האם חיכוך מבצע עבודה בעת הליכה?עריכה

מצב טיפול: חדש


כאשר הולכים, פועל כוח חיכוך סטטי בכיוון התנועה. מצד אחד, אין תנועה יחסית בין כף הרגל ובין הרצפה, אך מצד שני מרכז המסה של הולך הרגל נעה עם כיוון התנועה. הכוח החיצוני שפועל הוא החיכוך. האם הוא מבצע עבודה?

תודה 87.71.203.163 16:28, 25 ביולי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

לא!
כמו שגם החיכוך הסטטי בין גלגלי מכונית לבין הכביש לא עושה עבודה.
עבודה של כוח על גוף נקודתי זה המכפלה הסקלארית של הכוח כפול ההעתק של הגוף. אז אם מסתכלים על אוסף החלקים שבמגע עם הרצפה, הם לא זזים כשהם במגע. לכן החיכוך לא עושה עבודה.
אז מאיפה באה האנרגיה, ואיך היא עוברת לגוף? השרירים של הרגלים מפעילים כוח לשני הצדדים. בפרע על החלק שקשור לשאר הגוף, שהוא כן נע. לכן כן נעשית עליו עבודה.
במכונית, הגז בצילינדר במנוע עושה עבודה על הבוכנות. הן מעבירות את זה הלאה לארכובה, ולציר, ולגלגלים (עבודה של מומנט - מומנט כפול הזווית). ואז הגלגל דרך הציר עושה עבודה על גוף המכונית. כי הציר וגוף המכונית נעים, והגלגל מפםעיל עליהם כוח בכיוון התנועה.. emanשיחה 01:21, 26 ביולי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
אני ממש לא מסכים עם eman. ראשית, נראה לי שמתחבאת כאן איזו הנחה שמה שעושה את העבודה חייב להיות מעיין "מנוע". אבל לא. עבודה יכולה להיות מבוצעת על ידי אלמנטים פסיביים. כך, למשל, ברכבל, מתיחות הכבל מבצעת עבודה בהניעה את הקרונית: כשאני מרים מגש עם כוס למעלה, הכח הנורמלי מבצע עבודה על הכוס, וכן הלאה. לגבי ההליכה, עם נסתכל על ההלך כמערכת, הכח האופקי היחידי שפועל עליו הוא החיכוך, המבצע עבודה עם התקדמות ההלך: F כפול X. אסף השני - שיחה 22:02, 26 ביולי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
אני לא מסכים איתך שאתה לא מסכים איתי (:
בדוגמאות שעשית, אכן המתיחות בכבל עושה עבודה, והנורמל על הכוס עושה עבודה. וזה בכלל שהחלקים בקרונית ובמגש נעים.
אבל העיניין פה שהחיכוך פועל על נקודות שנמצאות במנוחה. ולכן לא הוא עושה את העבודה.
(ולמרות זאת, אם נסתכל על האנרגיה שנובעת מהמסה הכוללת כפול המהירות הקווית בריבוע של המכונית, ונחשב עבודה כמכפלה של הכוח במהירות מרכז המסה, זה ייתן לנו תוצאה נכונה. רק שזה לא מה שקורה. וניתקל בבעיה כאשר ננסה לקחת גם בחשבון את האנרגיה הקינטית של הגלגלים. מאיפה התוספת אליה באה?) emanשיחה 01:14, 27 ביולי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

תודה רבה על המענה! זאת אומרת החיכוך מאפשר את ההליכה, אך לא מבצע עבודה.

שאלה נוספת, אם אני דוחפת קיר, והחיכוך הסטטי של הרגליים עם הרצפה לא מאפשר תנועה, כאמור לא מתבצעת עבודה - לא של כוח הדחיפה שלי, וגם לא של כוח החיכוך. מדוע אם כן, השרירים שלי מתעייפים, ונשרפת אנרגיה על חום?

ראשית, ישנה תנועה קטנה של רעידות. אבל גם בלעדיהן, מתרחשת בערה בשריר ההופכת לחום. חשבי על כדור פורח הקשור לקרקע אך להבתו בוערת. יש חום, אין עבודה (התרוממות הכדור). חום לא נוצר מעבודה. נהפוך הוא: במידה רבה חום הוא מתחרה לעבודה. אסף השני - שיחה 22:10, 26 ביולי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
נכון. יש את עיניין הרעידות.
הדוגמה עם הכדור פורח טובה.
עוד דוגמה דומה זה כשמכונית נמצאת בעליה בלי ברקסים, ולוחצים על דבשת הגז בדיוק במידה שהיא תשאר במנוחה. (יותר מזה היא תעלה, ופחות מזה היא אפילו תתדרדר). emanשיחה 01:01, 27 ביולי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

בנושא אחר - נגיד שאני מסובבת דיסקה עשויה מתכת, במהירות זוויתית קבועה - אם אני מסתכלת על נקודה, היא מקיימת תנועה מעגלית, מה הכוח שפועל כלפי מרכז המעגל? האם אלה כוחות המשיכה בין מולקולות המתכת?

87.71.203.163 10:20, 26 ביולי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

להסתכל על נקודה ולשאול מה הכוח שפועל עליה זה בעייתי, כי למעשה אנחנו מניחים שכל הדיסקה בעצם עשויה מאוסף/רצף של נקודות, ואז בעצם, מהי המסה של נקודה אחת? אך זו כבר שאלה שאיננה בהכרח למכניקה קלאסית. לשם פישוט השאלה נניח כי יש נמלה שנמצאת על הדיסקה. הכוח שפועל עליה הוא תוצר של שני דברים: (1) ייחוס מסה כלשהי (גם אם קטנה) לנמלה; (2) ההבנה כי כל גוף שמבצע תנועה מעגלית, מאיץ. את ההבנה הזו ניתן לקבל, ברמה האיכותית, מהשאלה "מהו השינוי במהירות הנמלה?". התשובה נתונה ע"י חשבון דיפרנציאלי - יש לגזור את מהירות הנמלה, שהיא גודל תלוי בזמן, ונקבל כי יש לתאוצה (שהיא הנגזרת של המהירות) שני רכיבים. רכיב אחד רדיאלי, שפועל כלפי מרכז הדיסקה, ורכיב אחד משיקי (טנגנטי) שפועל בכיוון המשיק למעגל. הכוח שפועל כלפי המרכז, לפי החוק השני של ניוטון, הוא מכפלת המסה של הנמלה עם התאוצה הרדיאלית. קוונטום דוץ - שיחה 10:40, 26 ביולי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
ולגבי טיב הכוח, אכן ברמה המולקולרית כל נקודה מרגישה כח חשמלי של המולקולות השכנות - אבל אלו בעצם רוב הכוחות שאנו מרגישים בחיי היום יום וזה לא ייחודי לסיטואציה הזו. (מלבד הגרביטציה). אסף השני - שיחה 22:13, 26 ביולי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
יש פה שני דברים נפרדים. אחד זו העובדה שלחלק קטן מהדסקה (למשל אטום, אבל אפשר סתם להסתכל על חלק מספיק קטן) שמסתובב מאי, ולכן (לפי החוק השני של ניוטון) חייב להיות כוח שיגרום לתאוצה. אבל זה לא אומר לנו שום דבר על מהו הכוח הזה?
זה תלוי בסיטואציה. אם זה אטום, אז זה כמו שאסף אמר. ואם זו נמלה, אז זה יהיה למשל כוח חיכוך אבל האמת שגם הוא בעצם כוח חשמלי בין מולקולות שכנות. emanשיחה 01:08, 27 ביולי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
תודה רבה! אנצל את ההיענות לשאלה נוספת. קראתי על פרדוקס התאומים בהקשר של תורת היחסות הפרטית. אני חושבת שהבנתי את העניין שאם המהירות היא קבועה, המערכת אינציאלית, ואז לא משנה איזו מערכת אנחנו בוחרים כמערכת המעבדה, או הצופה. אני לא מבינה מדוע הדבר משתנה כאשר אחת המערכות היא לא אינרציאלית. אינוטאיטבית, אני מבינה שאם מישהו נמצא על במעלית מאיצה, הוא "ירגיש", ואני שנמצאת במנוחה לא ארגיש דבר. אבל מבחינת התבוננות על הסיטואציה, אם יש מערכת צירים צמודה למעלית, הרי גם הוא רואה אותי מאיצה במערכת הצירים שלו, אז מדוע זה לא סימטרי כמו במערכות אינציאליות? האם המהירות היא יחסית והתאוצה, לא? 87.71.203.163 13:23, 27 ביולי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

הפעלת פעולה חוזרת על קבוצת מספריםעריכה

מצב טיפול: חדש

שלום, שאלה בסיסית בטרמינולוגיה.

נתונים לי:

א. קבוצת מספרים

ב. מספר

ג. פעולה בינארית המקבלת שני מספרים ומחזירה מספר

אני מחפש מונח שמתאים לתיאור הבא (הפעולה או התוצאה): הפעלת הפעולה (ג) על כל אחד מאיברי הקבוצה הנתונה (א) עם המספר הנתון (ב), כך שהתוצאה הכוללת היא קבוצה חדשה שאיבריה הם התוצאה של ההפעלה החוזרת.

ותיאור נוסף: במקום מספר נתון (ב) יש לי קבוצת מספרים מתאימה ל-(א), כך שניתן להגדיר זוגות סדורים בין (א) ל-(ב), והפעולה היא הפעלת הפעולה (ג) על כל אחד מהזוגות הסדורים.

האם יש מונחים לפעולות כאלו, או פעולות יותר קונקרטיות שעונות על ההגדרות הנ״ל (למשל רק על פעולת החיבור)?

תודה,

―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]

אפשר להכליל פעולה על אברים בודדים לפעולה על קבוצות; למשל   ו-  (המונח שאתה מחפש הוא "הכללה של פעולת החיבור"). עוזי ו. - שיחה 21:37, 25 ביולי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
תודה רבה על התשובה.
במקרה השני כנראה לא הסברתי נכון את כוונתי. הכוונה שלי היא להתאמה חד-חד-ערכית ועל שתי הקבוצות, והפעלת הפעולה לכל התאמה כזאת. כלומר   היא קלט לא חוקי,   לעומת זאת היא כן (או:  , שכן הסדר חשוב), והתוצאה שאני מצפה לה היא  .
האם זה משנה משהו בתשובתך?
אם עדיין מדובר ב״הכללה של פעולה״, האם קיים מקרה מספיק מעניין או שימושי שזכה למונח משלו? כמו כן, מה יהיה המונח הלועזי?
―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]
אולי אקרא לילד בשמו במקום להתפתל... המוטיבציה לשאלה מגיעה מהנדסת תכנה. קבוצת המספרים מייצגת ערכי תכונות של עצם מטיפוס כלשהו (הקבוצה השניה וקבוצת התוצאה מייצגות גם הן ערכי תכונות של עצמים מאותו הטיפוס), ואני מחפש שם קולע לפונקציה שזה מה שהיא עושה (לסכום/לכפול/לחסר וכו׳ ערך קבוע לכלל התכונות של עצם כלשהו, או לסכום/לכפול/לחסר וכו׳ שני עצמים מאותו הטיפוס, כלומר את ערכי התכונות המקבילות שלהם זה בזה). באופן קונקרטי לפעולות אריתמטיות בסיסיות, אבל למעשה גם בהכללה לכל פעולה בינארית שפועלת על מספרים (ובהכללה נוספת - על כל פעולה בינארית שתומכת בסוג האופרנדים שמתקבלים מצורת ההפעלה הזאת). ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]
אם כך הפעולה השניה נקראת "חיבור וקטורים", או "חיבור רכיב-רכיב". עוזי ו. - שיחה 16:44, 27 ביולי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
תודה רבה. ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]

האם שיטת שולצה פומבית היא הוגנת?עריכה

((נא לארכב בבוא העת בשיחה:שיטת שולצה))

מצב טיפול: חדש

ליתר דיוק הצבעת שולצה בוויקיפדיה, כשהכל גלוי ונמשך שבוע ואפשר לשנות את ההצבעה. למשל הצבעה על א', ב', ג', ד', ה'. נניח שא' מועדף עלי וב' אחריו. מסתמן שא' וב' צמודים והשאר מאחוריהם בפער. בבחירה שלי אדרג את א' ראשון ואת ב' אחרון למרות שהוא המועדף השני שלי. La Nave Partirà‏ 01:50, 27 ביולי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

מבחינת התחרות בין אפשרויות א' וב', אין הבדל אם דירגת "אבגדה" או "אגדהב" - בשני המקרים אפשרות א' תקבל קול אחד נוסף בתחרות הפנימית ביניהן. אם אפשרויות א' וב' יסיימו בשני המקומות הראשונים (כלומר ישיגו יותר קולות מכל אפשרות אחרת) אז ההכרעה ביניהן תהיה רק על פי ההעדפות של כלל המצביעים ביניהן, כלומר כאילו כלל המצביעים הצביעו רק "אב", "בא" או (אב) וללא משמעות לאפשרויות האחרות שבפועל היו (או לא היו) ביניהן. בברכה, Easy n - שיחה 12:49, 27 ביולי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
אם הבנתי נכון בשיטת שולצה סופרים את כל הזוגות ומנצח מי שניצח בהכי הרבה זוגות כאלה. אם אדרג את ב' בתחתית אפגע בניקוד שלה בצורה הכי קשה כי ג' ד' וה' מנצחים אותה. La Nave Partirà‏ 13:01, 27 ביולי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
שיטת שולצה בהחלט לא סופרת מי ניצח ביותר זוגות. היא מתחשבת בפערים בכל השוואה. ואני חושד שהצבעה לא אותנטית אכן עלולה לשפר את התוצאה; אחשוב על זה. עוזי ו. - שיחה 16:46, 27 ביולי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
משפט גיבארד-סתרסוויט: כל שיטת הצבעה (שבה כל המועמדים יכולים עקרונית לזכות, ושאין בה מצביע אחד שעל פיו ישק דבר) חשופה להצבעה טקטית. "כלומר, בתנאים מסוימים, יש מצביעים שכדאי להם להצביע אחרת מן ההעדפה האמיתית שלהם". ובהצבעה גלויה אפשר כמובן לזהות מתי התנאים האלה מתקיימים. עוזי ו. - שיחה 18:36, 27 ביולי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
זהו, מחלוקות מרובות אופציות זאת שיטה לא טובה שמניבה תוצאות לא צפויות. איפה יש מחשבון שולצה כדי שאוכל לדייק בהצבעה הלא אותנטית שלי? La Nave Partirà‏ 07:20, 28 ביולי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
כל השיטות אינן טובות. במקום לומר "שיטה זו אינה טובה", אני מציע לומר "שיטה זו טובה יותר", ולנמק. עוזי ו. - שיחה 11:10, 28 ביולי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
כל השיטות אינן מושלמות אבל נראה לי ששולצה פומבית היא במיוחד פתוחה למניפולציות. מאחר שאתה "המוח", אציע רק את המובן מאליו: פתרון א' - להפוך את ההצבעה לחשאית (מנגנון חשאיות יועיל גם בהצבעות אחרות, למשל בחירת מפעילים). ב' -להרשות הצבעה רק בין שתי חלופות. ג' - במקרה שזה ממש בלתי אפשרי יתקיים שולצה בלי דירוג, כלומר אנשים יצביעו בעד אופציה אחת או יותר שהם מעדיפים, או להפך, יצביעו בעד אופציה אחת או יותר שהם לא רוצים. La Nave Partirà‏ 13:03, 28 ביולי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
אני לא חושב שהצבעה פתוחה בשיטת שולצה פתוחה "במיוחד" למניפולציות. הסיכוי שיהיה משתלם למצביע בודד להצביע אחרת מן העמדה שלו, בהנתן ההצבעות של כל האחרים, הוא די קטן (יהיה מעניין לחשב את הדבר הזה). הצבעה חשאית (בוודאי דרך שליח) נראית לי חשופה לתלונות שיהיו הרבה יותר חמורות מכל הצבעה בודדת. להצבעה בין שתי אפשרויות בלבד יש הרבה חסרונות אחרים. הצבעת שולצה מנוונת גם מפריעה לאנשים לבטא את עמדתם, וגם חשופה לאותן בעיות עקרוניות של הצבעה מניפולטיבית. אני הייתי נשאר עם המצב הקיים, ומעודד את המצביעים לנמק את הצבעתם (זה הרגל טוב, שאפילו מעודד -- גם אם לא מכריח -- להצביע בכנות). עוזי ו. - שיחה 13:12, 28 ביולי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

[העברתי מלמעלה את תשובת עוזי לצורך קריאות (NLP)]

ובכן. נניח שהדירוג המועדף עלי הוא א>ב>ג. נניח שההצבעה מובילה למעגל פרדוקסלי: הרוב קובע ש-ב>א, א>ג, ו-ג>ב. במקרה כזה, התוצאה לפי שיטת שולצה תלויה בעוצמת הרוב (מוחקים את הרוב הקטן מבין השלושה ונותנים לשני האחרים לקבוע את הדירוג). בפרט, אם הרוב של ג>ב הוא הקטן מבין השלושה, התוצאה תהיה ב>א>ג. כעת, במקום להצביע א>ב>ג, אני יכול להצביע א>ג>ב; בכך אני מחזק את הרוב לטובת ג>ב, ועשוי לגרום שהוא יעבור את הרוב של ב>א, וזה יהיה עכשיו החלש ביותר; התוצאה תהיה א>ב>ג. הצבעתי בניגוד לעמדתי, וגרמתי שהזוכה יהיה מי שהעדפתי. עוזי ו. - שיחה 15:42, 28 ביולי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
דוגמא מספרית: 6 מצביעים א>ב>ג, 10 מצביעים א>ג>ב, 5 מצביעים ב>א>ג, 6 מצביעים ב>ג>א, 9 מצביעים ג>ב>א. כלומר, ב>א ברוב של 20:16, א>ג ברוב של 21:15, ו-ג>ב ברוב של 19:17. התוצאה כעת היא ב>א>ג. אבל אם שניים ממצביעי א>ב>ג יעברו למחנה א>ג>ב, הם יחזקו את מחנה ג>ב לרוב של 21:15, והתוצאה תתהפך ל-א>ג>ב. הצבעה בניגוד לעמדתם לגבי העדפת ב' וג' מעבירה את הכתר מב' לא'. עוזי ו. - שיחה 15:21, 29 ביולי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
זאת הייתה תחושתי. אני חושבת שזה שיכול לקרות בכל מצב שיש כמה מועמדים קרובים זה לזה, ולא מחייב דווקא הצבעה מעגלית. La Nave Partirà‏ 17:35, 28 ביולי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
על פניו נראה שאם בהצבעה הציבורית אין מעגלים פרדוקסליים, אז שינוי קל באחד החצים יכול, לכל היותר, להפוך את אותו חץ. במקרה כזה אין לאף אחד אינטרס להצביע בניגוד לעמדתו. עוזי ו. - שיחה 19:23, 28 ביולי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
האם נכון להניח שתעלול כזה יעבוד רק במקרים שבהם ההצבעה היא "גבולית", במובן שגריעת מצביע אחד תשנה את התוצאה? וכן, שמישהו אחר (לא בהכרח כל אחד) יכול להכות בחזרה ולהחזיר את המצב לקדמותו? אם אכן כך, הפגם-לכאורה בשיטה אינו גורם לאי הגינות רבה מדי. יש צרות גדולות יותר מעצם השימוש בהצבעה, ובמיוחד עם חוקי זכות הצבעה שרירותיים ופרוצים. צחקשוח - האמור בלשון זכר - אף לשון נקבה במשמע, וכן להיפך - שיחה 20:09, 28 ביולי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
עוזי, מחילה אבל לא הבנתי את ההסבר, אם העברתי את אופציה ב' ממקום שני למקום חמישי אזי אופציות ג' ד' וה' שקודם היא ניצחה עכשיו מנצחות אותה, זה לא נשמע חסר משמעות. צחקשוח, אני מסכימה איתך שהחולי הוא בכלל בעצם השימוש בהצבעות ובמיוחד בחוקי זכות ההצבעה השרירותיים והפרוצים. נראה לי שזכות הצבעה רק לבדוקי עריכות תשפר לפחות את הבט הפריצות.
גילוי נאות: אני בעיצומו של ניסוי בהצבעת הזאת . בעין בלתי מזוינת אופציות ב' ו-ג' מובילות בפער. אופציה ב' היא הטובה ביותר, ואופציה ג' היא הכי פחות גרועה מהאחרות. הייתי מציבה אותה במקום השני בלב שקט, אלמלא הכינוי "תקרית" לאירוע של דקירת מוות. אני מתלבטת אם הניסוי הזה לא הוגן, אחרי הכל הוא נשמע להוראות השיטה ומבטא בצורה מיטבית את דעתי. מה אתם אומרים? La Nave Partirà‏ 21:19, 28 ביולי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
השאלה כאן הוצגה כשאלה עקרונית ולא ספציפית להצבעה מסוימת, ותשובתי הייתה בהתאם.

ההצבעה הספציפית שקישרת אליה נראית לי כטעות אחת גדולה. היה ראוי לדון קודם כל בזכות הקיום של הערך הזה (האם ויקיפדיה היא אתר חדשות), אחר כך בתוכנו (האם ויקיפדיה היא אתר דעות), ורק אם היה מוסכם שהתשובה לשתי השאלות היא חיובית, לדון מה הכותרת הרצויה. העובדה שהדיון הוא על הכותרת מהווה ויתור על שתי השאלות הראשונות, וחבל. צחקשוח - האמור בלשון זכר - אף לשון נקבה במשמע, וכן להיפך - שיחה 02:14, 29 ביולי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

מדויק. חבל שלא השתתפת בתהליך, אולי היה אפשר להוריד אותו לטיוטה עד שיהיה מידע, אם בכלל יהיה. La Nave Partirà תיקון תקלדות יתקבל בתודה💚‏ 14:23, 29 ביולי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
 

יש עוד דרכים להנדס הצבעת שולצה (שקוף שאני לא אוהבת אותה :-), וזה על ידי הכנסת אופציות שטותיות. הסבר לטבלה:
אופציה ב' היא רצינית.
אופציות א', ד', ה' הן גימיקיות.
אופציה ג' היא פחות גימיקית מהן.
מתוך 43 מצביעים 22 בחרו בב' הרצינית והשאר התפזרו בין יתר האופציות, אבל! הבוחרים בב', מתוך פחד שמא תיבחר אחת האופציות הגימיקיות, הם הציבו במקום שני את אופציה ג' הטיפה פחות גימיקית. בכך הם מעניקים לה במו ידיהם את הכתר. La Nave Partirà (תיקון תקלדות יתקבל בתודה)💚 ‏ 20:00, 29 ביולי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

לא ברור לי מה את מדגימה כאן. מה פירוש התיוג של אופציות א,ד,ה כגימיק -- כאשר יש מצביעים שמעדיפים אותן על פני אחת מהאופציות הרציניות (או שתיהן). האם זו דעתם, או שהם רק מצביעים כך (ואם כן מה דעתם האמיתית). עוזי ו. - שיחה 21:01, 30 ביולי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
לא חשוב מה ההגדרה של גימיקיות, נניח שזה תרחיש תיאורטי שקורה במציאות.
אופציה ב' היא רצון הרוב.
אופציות א', ד', ה' הן גרועות ומיעוט רוצה בהן.
אופציה ג' היא תיקון קל של א', והיא עדיין גרועה. הדירוג הוא: ב' במקום ראשון, ג' אחריה בפער גדול, ואחריה א', ד' ו-ה'.
22 מתוך 43 מצביעים בחרו ב' כהעדפה ראשונה, כלומר רוב מהרגע הראשון.
אבל 11 מתוכם הציבו את ג' במקום שני ליתר בטחון למקרה שאין רוב לב', כדי להגן מפני בחירה של א', ד' או ה'.
אני טוענת שבכך הם העניקו המון נקודות לג', ובלי דעת הם שמו רגל לבחירה שלהם ולא ביטאו את רצונם.
הם היו צריכים לכתוב רק את אופציה ב' במקום ראשון לללא העדפה שנייה.
אני לא יודעת אם באמת ג' תיבחר, זה נראה לי ככה בעין בלתי מזוינת. 06:13, 31 ביולי 2022 (IDT) La Nave Partirà (תיקון תקלדות יתקבל בתודה)💚 ‏ 06:13, 31 ביולי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
לפי התמונה פה רואים די בבירור שב' עומדת לנצח, היא עוקפת את כל שאר העמדות. גופיקו (שיחה) 10:19, 31 ביולי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
אם הרוב מעדיף את שיטה ב' על פני כל שיטה אחרת, היא תבחר. שיטת שולצה אינה שיטת ניקוד. עוזי ו. - שיחה 10:43, 31 ביולי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
"לגמרי במקרה" נוספו עכשיו תוך 20 דקות 4 מצביעי א' ו-ג'. La Nave Partirà (תיקון תקלדות יתקבל בתודה)💚 ‏ 12:04, 31 ביולי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
אופס, עד שלחצתי אנטר הם עלו לחמישה. אעדכן La Nave Partirà (תיקון תקלדות יתקבל בתודה)💚 ‏ 12:07, 31 ביולי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

איך לחבור מספרים אקראיים שיתסכמו למספר מוגדר?עריכה

מצב טיפול: חדש


אני מעוניין לסמלץ תהליך אקראי שבו לא ממש ידוע מה היה באמצע (תכיף אני מפרט) אבל ידוע הסוף. לדגומה, אני יודע שהמשאית הועמסה ב-10 טון מלט בדיוק כי זה מה שנשקל. אבל כמות השקים והגודל שלהם הוא לא ידוע. השקים יכולים להיות בגדלים שונים. ואני מעוניין לעשות סימולציה של הוספת שקים בגודל שונה עד שמגעים ל-10 טון.

אני מרגיש "מהבטן" שצריך להוסיף עוד כמה מגבלות. הראשונה זה כמות הצעדים: אני מניח שהיו 1,000 שקים בסך הכל. השניה זה שהשקים הם בתווך בין 5 קילו לטון אחד. והאחרונה (משמעותי עבור הסימולציה): אני רוצה שיהיו מעט מאוד של שקים גדולים והרבה מאוד שקים קטנים. כל היתר יתפלגו איפשהו בין לבין.

התוצאה הסופית אמורה להיות רשימה של 1,000 מספרים (הסדר מאוד חשוב) שמסתכמת 10,000.

מה הדרך המומלצת לגשת לבעיה? מה ש"חסר" לי זה איך בונים את ההתפלגות כך שתסתכם בדיוק לסכום שאני רוצה, ובה מספרים גדולים נדירים יותר מקטנים. 79.183.83.79 19:47, 2 באוגוסט 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

אתה צריך להגדיר את הבעיה יותר טוב. אני מבין שהתנאים הם -

- יש 1000 מספרים בין 5 ל 1000 שסכומם 10000. - "יש יותר מספרים גדולים מקטנים" (נדרש להבהיר מה רוצים בדיוק. נניח מתפלגים F).

הייתי קובע הסתברות בחירה לפי F, ומתחיל להוסיף שקים בבחירה אקראית עד שעוברים את 10000. אחכ הייתי מיישר את השק שממנו צריך להוריד הכי פחות כדי להגיע ל 10000 בדיוק. זה לא מתיישר בדיוק ל- F, אבל לפחות עבור חלק מהתפלגויות זה לדעתי בלתי אפשרי ליישר בדיוק ל- F. אפשר אחרי הבחירה ליישר את התפלגות לכיוון F איכשהו, על ידי העברה בין השקים בתוך כל משאית, כל משאית בנפרד או על קבוצה של משאיות. אסף השני - שיחה 20:37, 2 באוגוסט 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
1. לפי חוק המספרים הגדולים, התוחלת של ההתפלגות צריכה להיות 10.
2. המשקלים שלמים? האם הם צריכים להסתכם ל-10000 בדיוק, או בקירוב?
3. הטווח של 5 עד 1000 קצת רחוק מהמציאות (איזה תהליך טבעי מייצר שקים כאלה). אני יכול להציע התפלגויות מתאימות, אבל יעזור אם תפרט מה אתה מחפש. עוזי ו. - שיחה 21:54, 2 באוגוסט 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

שוב שולציעריכה

מצב טיפול: חדש

מקרה בוחן: פתחתי מחלוקת בין שתי תפיסות עולם מנוגדות, זו שמיוצגת בניסוח שבערך וזו שמיוצגת בניסוח המוצע, אחרי שנים של התגוששות שני העולמות האלה בדף השיחה. ביקשתי מראש לא להפוך את ההצבעה לשולצה, אבל עורך כן הוסיף ניסוח ג', שהוא זהה לניסוח המוצע מלבד שינוי מינורי כמו החלפת מילה במילה אחרת. איך זה משפיע על תוצאות ההצבעה? La Nave Partirà (תיקון תקלדות יתקבל בתודה)💚 ‏ 12:04, 8 באוגוסט 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

לא אמור להשפיע. לפי הסיפור, יש עכשיו שלוש אפשרויות: א,ב,ג, ואפשרויות ב,ג מאד דומות זו לזו. כלומר, אין מצביעים שידרגו את א' בין האפשרויות ב' ו-ג'. אם יש רוב לא' על פני ב', יש לה רוב גם על פני ג', והיא תבחר. אם ב' מועדפת על פני א', אז גם ג' תועדף על פני א', ואחת מהן תבחר. עוזי ו. - שיחה 15:04, 8 באוגוסט 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
טוב, זה לא בדיוק הבדל של מילה כי זאת מילה שמפלרטטת עם נוסח א'. תודה עוזי, למרבה הצער אני לא נפטרת מהחשדנות שלי כלפי שולץ. La Nave Partirà (תיקון תקלדות יתקבל בתודה)💚 ‏ 15:43, 9 באוגוסט 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
עם הזמן תוכלי לעדן את החשדנות, ולדעת באיזה דרכים שיטת שולצה אמינה ובאיזה לא. השיטה כן עמידה להוספת וריאנטים של אלטרנטיבות קיימות. עוזי ו. - שיחה 18:54, 9 באוגוסט 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

כמה קלוריות שורפים בהליכהעריכה

מצב טיפול: חדש

ראיתי בכמה מקומות את הנושחה שהפתיעה אותי שלכל מרחק שורפים את מספר הקילוגרמים של הגוף כפול המרחק בק"מ וזו התוצאה בקלוריות. א. זו עובדה מפתיעה שמתקבל קבוע פיזיקלי 1 עם יחידות שלא הוגדרו מפורש על פי הקבוע הזה. ב. למה הכפלת המהירות לא מעלה את האנרגיה בריבוע, להיכן נעלמת חלק מהאנרגיה הקינטית. 212.199.92.222 11:42, 9 באוגוסט 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

מצאתי מידע לגבי ריצה ושחייה, אך לא לגבי הליכה. בריצה שורפים 0.22 קלוריות (C=kcal) פר דקה לכל ק"ג של משקל גוף, ואילו בשחייה שורפים כ-0.1 קלוריות פר דקה לכל ק"ג של משקל גוף. ארז האורזשיחה 14:33, 10 באוגוסט 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

האם החומר האפל יכול להיות אבק?עריכה

יש תיאוריות רבות למקורו של חומר אפל אבל לא מצאתי הסבר מדוע לא יתכן שזה פשוט אבק כוכבים שמפוזר בדלילות רבה מאד ברחבי היקום? כיצד סתרו את התיאוריה הזו? Assafn שיחה 17:57, 10 באוגוסט 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

החומר האפל התאורטי לא יכול להיות אבק משום שכל חומר שמוכר לנו מושפע מגלים אלקטרומגנטיים והיה אפשר לגלות אותו. La Nave Partirà (תיקון תקלדות יתקבל בתודה)💚 ‏ 08:26, 11 באוגוסט 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
לא הבנתי בדיוק איך רואים השפעה של אלקטרומגנטית. אם החומר האפל היה מרוכז בחורים שחורים למשל היה אפשר לראות עידוש כבידתי אבל איך אפשר לזהות אם הוא מפוזר? Assafn שיחה 10:40, 11 באוגוסט 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
השם "אפל" קצת מטעה. החומר האפל הוא שקוף לחלוטין, כלומר כל הקרינה העוברת דרכו ממשיכה ללא פיזור או בליעה. אבק או גז דליל אינם מקיימים את התכונה הזאת: קרינה העוברת דרך גז או אבק מאבדת מעוצמתה ומקבלת חתימה אופיינית של החומר דרכו עברה (ראו ספקטרוסקופיה) Corvus‏,(Nevermore)‏ 10:43, 11 באוגוסט 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

אנרגיה ומהירותעריכה

בעקבות שאלה ששאלו כאן למעלה. נניח שיש לי שתי גולות באותו גודל אבל עם מסה שונה. נניח אחת קלקר ואחת ברזל. אני צריך להשקיע יותר אנרגיה כדי להזיז את הברזל מאשר כדי להזיז את הקלקל לאותה מהירות. אני מבין למשל כיצד קשה יותר להזיז מסה גדולה שמושפעת משדה כבידה או כאשר יש חיכוך אבל אם אני נמצא בחלל ריק איזה כוח מונע ממני להזיז את המסה הגדולה באותה קלות? Assafn שיחה

נניח שיש לי אחת-עשרה גולות זהות. בחלל הריק, איזה כוח מונע ממני להזיז את עשר הגולות באותה קלות שבה אני מזיז את הגולה האחת? עוזי ו. - שיחה 20:41, 11 באוגוסט 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
אם נתעלם מתורת היחסות ונניח מכניקה קלאסית, בשביל שגוף ינוע במהירות קבועה בחלל, לא צריך להפעיל כוח. מה שכן, בשביל להאיץ אותו לאותה מהירות צריך להפעיל כוח שמתכונתי למסה של הגוף, לפי החוק השני של ניוטון  . בזמן שהכוח פועל הגוף זז במהירות משתנה ועובר מרחק, ולכן הכוח מבצע עבודה שהופכת לאנרגיה קינטית של הגוף. – ד"ר MathKnight (שיחה) 22:36, 11 באוגוסט 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
כן, אני מבין שככה זה בנוסחאות אבל אני שואל למה זה ככה? אם אני אתן דוגמא ממכניקה קלאסית אז כשאני מפעיל כוח על מסה היא מתנגדת לי מכיוון שככל שהיא יותר גדולה יש חיכוך גדול יותר או שכוח המשיכה מושך חזק יותר וקשה יותר להזיז אותה. אבל בריק אין שום כוח שמשפיע על המסה אז לכאורה אם אין אינטרקציה עם כוחות אחרים כשאני מנסה להזיז אותה היא לא אמורה להפעיל עלי כוח נגדי. מה שאני שואל הוא מה גורם למסה גדולה יותר להתנגד חזק יותר לתאוצה? Assafn שיחה 10:00, 12 באוגוסט 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
מה דעתך על הווריאנט שלי, עם אחת-עשרה הגולות? שם קל לך יותר לראות מדוע צריך להתאמץ יותר כדי להזיז עשר גולות מאשר אחת? עוזי ו. - שיחה 12:02, 12 באוגוסט 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
למה?
התשובה היא ככה. זה חוק טבע בסיסי. זה המשמעות של שני החוקים הראשונים של ניוטון.
החוק הראשון אומר שהשאיפה של גוף היא להמשיך באותו מצב. אם הוא היה במנוחה, להשאר במנוחה. אם הוא היה במהירות, להשאר באותה מהירות (גם מבחינת הגודל וגם מבחינת הכיוון).
זה נראה מאוד פשוט, אבל זה מאוד לא אינטוטיאיבי (וגם נוגד את מה שחשבו מימי אריסטו במשך יכמעט אלפיים שנה). אנחנו רגילים למצב שבו יש חיכוך. נדחף כיסא על הרצפה הוא יזוז. נפסיק לדחוף, הוא מהר מאוד ייעצר.
אבל אם נחשוב על מחליק על קרח: אם נדחף אותו הוא ימשיך לנוע עד שהוא ייתגד במשהו, או שאיזה כוח אחר ייפעל בשביל לעצור אותו.
ומה שהחוק השני אומר זה שבשביל לשנות את המהירות של הגוף:: לגרום לו להתחיל לנוע, או להפסיק לנוע, או לשנות את גודל המהירות, או הכיוון שלה, צריך כוח.
וככל שהמסה של הגוף יותר גדולה, ככה יותר קשה לשנות את המהירות. בגלל זה אני מעדיף לכתוב תא החוק השני של ניוטון, לא כפי שנכתב למעלה, אלא בצורה:  .
emanשיחה 13:23, 12 באוגוסט 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
פורמלית, העובדה שמסה גדולה יותר נעה בתאוצה קטנה יותר עבור אותו כח נובעת מחוק שימור התנע, כשלעצמו נובע לפי משפט נתר (פיזיקה) מסימטריה של מערכת להזזות במרחב. אחורה מזה קשה (לפחות לי) ללכת. אסף השני - שיחה 12:19, 12 באוגוסט 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
עוזי ו-Eman אתם ציינתם שמסה גדולה דורשת יותר אנרגיה כדי להאיץ אותה. אני יודע שזה כך, חיפשתי את הסבר מדוע זה ככה. אסף השני נתן את ההסבר הכי קרוב למה ששאלתי. אבל גם אותו לא בדיוק הבנתי. אין לי השכלה פיזיקלית אז יכול להיות שאני כותב שטויות אבל אם אני מבין נכון ממה שקראתי על סימטריה של הזזות במרחב אז מערכת בה גוף נע במהירות X זהה לאותה מערכת בה הגוף נע במהירות Y? אבל מה שאתה בעצם אומר שתאוצה היא לא גודל סימטרי? נניח מערכת שמאיצה בקצב קבוע תהיה שונה מאותה מערכת אחרי T זמן כשהיא ממשיכה להאיץ באותו קצב? כי אם המערכות יהיו זהות לפי הסימטריה אז מה הסיבה שבהתחלה צריך להשקיע מעט אנרגיה קינטית ואחרי T הרבה. Assafn שיחה 14:23, 12 באוגוסט 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
תראה, אני מקווה שהבנת את הקשר לחוק שימור התנע. לגבי הקשר לסימטריה, הקשר נעשה לפי משפטי נתר. נתר, כפרה עליה, הראתה שחוקי שימור הם בעצם ביטוי של סימטריות. קצת קשה להראות את זה למי שאין לו השכלה פיזיקלית (וכך אתה מצהיר על עצמך), ולמען האמת גם אני לא ירדתי לפרטי הקשרים. עם זאת, אומרת נתר, כפרה עליה, הסימטריה להזזה במרחב - דהיינו, העובדה שחוקי הפיזיקה אינם שונים בין שני מקומות ביקום גוזרת (מתימטית! כפרה עליה) את חוק שימור התנע, וסימטריות אחרות (למשל העובדה שחוקי היקום זהים בין אתמול ושלשום) גווזרים חוקי שימור אחרים - האנרגיה, המטען, הצנע הזוויתי ועוד. הסימטריות עצמן נחשבות לחוקי יסוד וחקירה אחורה מהן אינה מוכרת לי. רוצה להבין עוד? תצטרך ללמוד פיזיקה.
לגבי כל מה שאמרת על תאוצה, זה לא מה שאמרתי, ואינני מבין את הקשר לדיון, צר לי. יש לי תחושה שאתה מסתבך שם לחינם - ההסבר הפשוט נתון בפסקתי הקודמת. אסף השני - שיחה 15:23, 12 באוגוסט 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
תודה על התשובה Assafn שיחה 19:25, 12 באוגוסט 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
 
תחילת חוקי ניוטון בפרינקיפיה
מה שאתה שואל זה בעצם "למה החוק השני של ניוטון נכון?". ואתה מצפה לאיזה הסבר על סמך עיקרון בסיסי יותר. רק שבמדע כששואלים "למה?" תמיד תגיע בסופו של דבר לכמה דברים בסיסיים, ששם תעצר. במתמטיקה לדברים האלה קוראים אקסיומות. והאמת, שבספר של ניוטון בו חוקי ניוטון מופיעים, הפרינקיפיה, הוא קורא להם "אקסיומות".
אבל בניגוד לאקסיומות במתמטיקה, אנחנו לא יכולים לבחור מה שבא לנו. יש ניסויום, ותצפיות. ולכן התשובה לשאלתך היא שפשוט ככה היקום שלנו בנוי. אתה שואל למה יותר קשה להאיץ גוף עם מסה יותר גדולה? ואני אענה לך, כי ככה זה בטבע, זה מה שהראו הניסיווים והתצפיות האסטרונומיות עד זמנו של ניוטון, והוא הסיק מזה את החוק השני (החוק הראשון הוסק עוד לפניו). ואני אוסיף שבעצם ככה מוגדרת המסה (או יותר נכון - המסה האינרציאלית, שמתברר שהיא תמיד שווה למסה הכבידתית): תכונה של גוף שמתארת עד כמה קשה להאיץ אותו.
ולגבי מה שאסף השני כתב, על חוק נתר. אני חושש שזה רק בלבל אותך, ובסופו של דבר זה לא עוזר. מה שזה נותן זה בעצם להעביר את מה שמשמש כאקסיומה, לעקרון אחר (שאפשר להגיע אליו מחוקי ניוטון, אלב מה שעושים זה בעצם מכריזים עליו כאקסיומה, ומראים שאפשר להגיע לחוקי ניוטון משם). אבל בסופו של דבר, ההצדקה לזה שהעקרון ההוא נכון, זה שאנחנו רואים שחוקני ניוטון עובדים בעולמנו. emanשיחה 01:34, 13 באוגוסט 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
החוק השני של ניוטון לא יכול להסביר את מה ששאלתי מכיוון שהנוסחה היא לינארית ובמציאות ככל שמתקרבים למהירות האור האנרגיה הנדרשת גודלת בצורה מעריכית וזו בדיוק השאלה שלי למה צריך להשקיע יותר אנרגיה כדי להאיץ אובייקט מ-0.5C ל-0.6C מאשר מ-0.3C ל-0.4C. לפי הבנתי אקסיומה היא חוק שאנחנו לא מבנים את הסיבה שלו, מכניקת הקוונטים למשל הצליחה להסביר תופעות שלפני זה נחשבו אקסיומות. לכן חשבתי שאולי יש הסבר מעמיק יותר. Assafn שיחה 11:18, 14 באוגוסט 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

דרגת חמצון של ברזל במגנטיטעריכה

מצב טיפול: חדש

נתקלתי בדילמה בנוגע לקביעת דרגת חמצון של ברזל במגנטיט. בעיקרון, דרגת החמצון אמורה להיות 8/3, אבל משום שמבנה המגנטיט הוא ספינל הפוך, דרגות החמצון הן +2 ו-+3. איזו מהאופציות היא הנכונה? יכול להיות ששתיהן נכונות? אולי הראשונה היא לפי הקביעה התיאורטית, והשנייה היא קביעה לגבי משהו יותר מורכב שקורה במבנה של המגנטיט? ארז האורזשיחה 15:02, 13 באוגוסט 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

ראה כאן:(אנ'). במגנטיט יש פשוט שני "סוגים" של אטומי ברזל, האחד בערכיות 2 והשני בערכיות 3. בפרט ראה את התמונה ליד וההסבר שלה. אסף השני - שיחה 15:31, 13 באוגוסט 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

תנע ואנרגיהעריכה

מצב טיפול: חדש


אם גוזרים אנרגיה לפי מהירות, אז מקבלים תנע.

האם מישהו יכול להסביר מה המשמעות הפיזיקלית של זה?

כאן אסף השני - שיחה 10:41, 24 באוגוסט 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
על משמעות פיזיקלית מיידית אני לא מצליח לחשוב. על משמעות מתמטית, אמנם לא אחד לאחד מה ששאלת אבל קרוב, בהחלט כן: נגזרת האנרגיה לפי התנע מניבה את הנגזרת הראשונה של המיקום, זו אחת ממשוואות המילטון. בתנאים מסוימים ניתן לומר עליה כי גזירת האנרגיה לפי תנע מניבה מהירות (למעשה רק אם הפוטנציאל הווקטורי הוא אפס זהותית). המבנה של משוואות המילטון הוא מה שקוראים "מבנה סימפלקטי" והוא כרוך במתמטיקה כבדה, שאפילו אני בתור מי שמתעסק בתחום למחייתו כתאורטיקן, עדיין רחוק מלהבין. מההבנה של מבנים סימפלקטיים אפשר לגשת לשאלות מגניבות בפיזיקה מתמטית. אם הנושא מעניין אותך, אני ממליץ לך לעיין במונוגרפיה של ולדימיר ארנולד, Graduate Text in Mathematics. חג שמח ושנה טובה, קוונטום דוץ - שיחה 19:21, 25 בספטמבר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
יש ערך על גאומטריה סימפלקטית. עוזי ו. - שיחה 19:39, 27 בספטמבר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
אתה מתכוון לאנרגיה קינטית, אחרת אי אפשר לגזור. לגופו של עניין: המובן הפיזיקלי הכי פשוט שאני יכול להעלות על הדעת הוא כדלהלן: מי שהגדיר את האנרגיה הקינטית הוא ניוטון, שהגדיר אותה בתור תוצאת העבודה. הוא גם הגדיר את העבודה בתור האינטגרל של Fdx, ואת הכוח F בתור הנגזרת dp/dt, ואת המהירות בתור הנגזרת dx/dt. לפי כל ארבע ההגדרות האלה, מקבלים אוטומטית, שהאנרגיה הקינטית היא פשוט האינטגרל של המהירות לפי התנע p, מה שמעלה מיידית את המסקנה: הנגזרת של האנרגיה הקינטית לפי המהירות, היא תנע. בקיצור הכול תוצאה מיידית של ההגדרות כפי שהוגדרו לפי ניוטון. אם אתה מחפש מובן פיזיקלי לתוצאה המתמטית הטריויאלית הזאת, תצטרך קודם כל למצוא את המובן הפיזיקלי של כל אחת מארבע ההגדרות הנ"ל. ברגע שהבנת את ארבעת המובנים הפיזיקליים של כל ארבע ההגדרות הנ"ל של ניוטון, ממילא קיבלת את המשמעות הפיזיקלית שאותה חיפשת, כי הקפיצה אליה מארבעת המובנים הקודמים, היא לוגית מיידית. סמי20 - שיחה 14:17, 10 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

מחשבים בשירות המתמטיקהעריכה

מצב טיפול: חדש

  1. האם יש הוכחות שנמצאו על ידי מחשבים, שיכלו להימצא ע"י בנאדם, אבל לא נמצאו ע"י בנאדם קודם לכן?
  2. האם יש משפטים חדשים שנמצאו על ידי מחשבים? לא רק הוכחות של השערות.
  3. אילו תחומים מתמטיים נוחים יותר למחשבים? האם יש תחומים שבהם ניתן לצפות שבתוך שנים מעטות כל מאמר מתמטי ידרש להציג אימות ע"י מחשב כדי להחשב נכון? האם יש תחומים שבהם לא סביר שזה יקרה בעתיד הנראה לעין?

תודה, 82.81.243.151 21:55, 9 בספטמבר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

איך יתכן שפוטון פוגע בחומר בכלל?עריכה

מצב טיפול: חדש

פוטון הוא גוף נקודתי. ובין המולקולות של החומר יש מלא מרחב ריק. איך יתכן מצב שבו פוטון פוגע בחומר ונתקע בפנים?

פוטון הוא (אולי) נקודתי, אבל הוא בכלל לא גוף. פוטון הוא מנה של אנרגיה שלפעמים נוח לחשוב עליה כחלקיק ולפעמים נוח לחשוב עליה כגל, אבל היא בעצם לא זה ולא זה והכל זה רק מניפסטציות פיזיקליות/מתמטיות שנוח לנו לדבר עליהן כדי שנוכל לפתור משוואות ולתאר אפקטים. כשפיזיקאי מדליק מכשיר לייזר, הוא למעשה מייצר בתוך המהוד פוטון. אז מה, הפוטון נמצא שם רק כנקודה, שמתנגשת בקירות התיבה שוב ושוב עד שהיא יוצאת החוצה בצורה של קרן קוהרנטית? לא ולא. המצב שמתואר בשאלה, שבו פוטון כביכול "נתקע" בתוך חומר, הוא תיאור מופשט מאוד של הצימוד שעשוי להיווצר בין הפוטון לבין חלקיקי החומר (אלקטרונים, פרוטונים, מולקולות, וואטאבר). יש כל מיני צימודים עם כל מיני שמות, כמו פולריטון, או תהליכי כליאה קוונטית (Quantum Confinement). והפוטון יכול אולי בתנאים מסוימים גם לחיות בתווך שבין חלקיקי החומר כמעין גל עומד (כמו תווים שמנוגנים בגיטרה או גלי מים באמבט). הסוגיות האלה מצויות בלב העיסוק של תחומי המצב המוצק, ההתקנים האופטיים, הננוטכנולוגיה ועוד. מקווה שעניתי היטב לשאלה. חג שמח, קוונטום דוץ - שיחה 19:09, 25 בספטמבר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

מלחמת העולם השנייהעריכה

תארי את האירוע הנס של דנקירק והסבירי מדוע הוא נחשב נס

המממ, כשמעתיקים שאלה משעורי הבית מקובל בדרך כלל לשנות את הניסוח לפחות. אסף השני - שיחה 23:15, 3 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
האם ניסית לקרוא את הערך הנס של דנקרק ובמקום להעתיק ממנו גם לנסות להבין את השאלה? אנחנו לא נכין במקומך את שיעורי הבית. Corvus‏,(Nevermore)‏ 12:03, 4 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
מה קפצה עליכם מורתיות? :-)
רקע: בתחילת מלחמת העולם השנייה הגיע לצרפת חייל בריטי גדול כדי להדוף את התקדמות הגרמנים לכיוון צרפת. הצרפתים הסתמכו על קו מז'ינו שהם בנו, סוללה ענקית של מוצבים ומכשולי טנקים שהם הקימו לאורך הגבול עם גרמניה, אבל לא המשיכו אותה לאורך הגבול עם בלגיה. הגרמנים פשוט עקפו את קו מז'ינו התקדמו לתוך צרפת דרך גבולה עם בלגיה, לתוך אזור הארדנים המיוער בצרפת, שהצרפתים החשיבו כבלתי חדיר לטנקים.
כוחות בעלות הברית מצאו את עצמם מכותרים על ידי הגרמנים, ונסוגו לעיר החוף דנקרק שבגבול צרפת-בלגיה. וכך החל מבצע חילוץ ענקי שהשתתפו בו משחתות, יאכטות, סירות דיג וכלי שייט מכל הבא ליד, שפינו מעל 300 אלף חיילים.
הנס הראשון היה שמסיבה לא ידוע הגרמנים החליטו לא לתקוף את הנצורים מהקרקע אלא מהאוויר.
הנס השני היה מזג אוויר חריג לאזור זה, מי תעלת לה מאנש היו רגועים, לא הייתה רוח וכל האזור היה מכוסה עננים שנטרלו את יכולת ההתקפה של חיל האוויר הגרמני.
מה היה קורה אלמלא שני הנסים האלה? מי יודע. La Nave Partirà (תיקון תקלדות יתקבל בתודה)💚 ‏ 13:52, 4 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
התפלאתי שאף אחד לא העיר את המובן מאליו: היסטוריה היא לא מדע מדויק. אביתר ג'שיחה • 16:41, 7 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

מונוטוניותעריכה

מצב טיפול: חדש

יש לי שתי פונקציות, שנתונות רק בצורה נומרית. למעשה יש לי טבלה עם עמודות x,y1,y2. השרטוט של y1 כנגד x נראה מונוטוני עולה. השרטוט של y2 כנגד x נראה מונוטוני עולה. שני הגרפים חלקים ללא שבירות או נקודות קיצון.

אבל השרטוט של המנה y1/y2 כנגד x אינו מונוטוני, אלא יש לו קפיצות ונקודות שיא.

האם זה יתכן או שהתיאור שלי נראה כמו שגיאה?

אפשרי. לדוגמה  . – ד"ר MathKnight (שיחה) 16:43, 4 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

מיטשל פייגנבאוםעריכה

אשמח אם מישהו יתאר טוב יותר את תרומתו של מיטשל פייגנבאום לתורת הכאוס, לפי ויקיפדיה האנגלית ופרס וולף. דוד שי - שיחה 12:05, 6 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

אינטרפולציה בין שני וקטוריםעריכה

מצב טיפול: חדש

מה שיש לי זה כמה טבלאות בהם עמודה אחת היא לחץ והשניה היא צפיפות (לצורך העניין). כל טבלה מתאימה לטמפרטורה אחרת. לדגומה הטבלה הראשונה זה לT=100 והשניה לT=150, שלישית ל-T=180.

עכשיו, אני מעוניין לדעת מה יהיה העקום של לחץ כפונקציה של צפיפות (או להפיך, לא משנה) עבור טמפרטורה של 109 מעלות (לדגומה). איך עושים זאת?

סביבת עבודה היא C++, עם gsl אם זה משנה. סביר להניח שמשהו כזה כבר נפתר בעבר. 192.114.23.221 19:08, 23 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

Tonicityעריכה

מצב טיפול: חדש

Squaredevilבעלי הידע בביוכימיה Kulystab, tsabarn, שני אבנשטיין, Ewan2, חסר תקנה, BAswim, Darsheni, Gilgameshבעלי הידע ברפואה האם יש מונח מקביל בעברית? עמית - שיחה 21:19, 23 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

אין לי מושג. זאת שאלה לאלדד. גילגמש שיחה 21:20, 23 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
זו כוונתך? ארז האורזשיחה 22:24, 23 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
ארז, תודה, אבל לגגל אני יודע בעצמי. אם תמשיך לגגל, תראה שאף אחד לא עושה שימוש במונח הזה, אז כבודה של האקדמיה במקומו מונח אבל זה לא זה. עמית - שיחה 07:43, 24 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
לכן אם אין אף אחד שמשתמש במילים האלו, תבחר לך אחת מאלו שהאקדמיה בחרה. הרי בין כה וכה זה לא קריטי אם אין שימוש במילה ספציפית מתוך מאגר. ארז האורזשיחה 08:44, 24 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
ולכן פניתי לבעלי הידע בתחומים המסויימים הללו. זה שאתה ואני לא מכירים את המושג המקביל בעברית, לא אומר שאין כזה. עמית - שיחה 09:08, 24 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
אני מתחיל היום סימסטר בביוכימיה. אם תרצה, אוכל לשאול את המרצה שלי. ארז האורזשיחה 09:11, 24 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
ברור!!! ובהצלחה! עמית - שיחה 09:17, 24 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
אשאל. תודה רבה!   ארז האורזשיחה 09:18, 24 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
בקצרה: טוניות. בהרחבה: המושג בעברית כמעט ולא נמצא בשימוש, אם בכלל. זה המושג הכי טוב שאפשר למצוא. ארז האורזשיחה 19:46, 24 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
תודה. עכשיו כשאני יודע איך קוראים לזה, אני מוצא מופעים מתאימים בגוגל... עמית - שיחה 07:30, 25 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

סליחה, פירסמתי במקום הלא-נכון. אם אפשר למחוק את השאלה, אודה לכם/ן מאוד.

עובי שכבהעריכה

מצב טיפול: חדש


אני רוצה לצפות את הירח בשוקולד ומעניין לדעת מה יהיה עובי השכבה.

ניקח לצורך העניין שוקולד עם צפיפות של 0.9 גרם לסמ"ק. וכמות שוקולד של 1000 קילוגרם נגיד. רדיוס הירח הוא  . הירח הוא כדור מושלם לצורך החישוב.

מה יהיה עובי השכבה?

אני יודע שעקרונית צפיפות של כדור היא   ומכאן ניתן לחלץ את הרדיוס בתור  . אבל פה מדובר בקליפה כדורית שיש לה שני רדיוסים: פנימי (ידוע) וחיצוני (שאותו אני מחפש). איך יודעים?

אפשר להניח שכמות השוקולד שווה לשטחו של הירח כפול עובי השכבה. עוזי ו. - שיחה 17:17, 8 בנובמבר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
כן, כמובן. השאלה היא איך יודעים מה יהיה עובי השכבה? מה שחשבתי על זה: להגיד שנפח השכבה כולה אמור להיות