קרטיקון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קו מפריד בטווח מספרים, הסרת קישורים עודפים
שורה 6:
הקרטיקון התאפיין ב[[אקלים]] חם ויבש יותר מאשר היורה, ויערות הענק פינו את מקומם ל[[ערבה (גאוגרפיה)|ערבות]] רחבות-ידיים עם צמחייה נמוכה, ובחלק מהאזורים ל[[מדבר]]יות. רוב היבשות המרכזיות כבר נפרדו אחת מהשנייה, ובתחילת התור כיסו [[ים|ימים]] רדודים חלק מהן (הידוע שבהם הוא [[הים הפנימי המערבי]] הרדוד שבמרכז אמריקה הצפונית).
 
בקרטיקון שגשגו ה[[דינוזאורים]] וחיו בעדרים גדולים. ב[[קרטיקון תחתון]] שגשגו ה[[זאורופודה|זאורופודים]] מקבוצת ''Macronaria'' שכללה את ה[[ברכיוזאוריים]] וה[[טיטנוזאוריה]]. באמצע הקרטיקון, כ-90-10090–100 מיליון שנה [[לפני זמננו]], חיו הדינוזאורים הגדולים ביותר: [[ארגנטינוזאורוס]], [[פוארטזאורוס]], [[זאורופוסידון]] ו[[פוטאלונגקוזאורוס]]. ב[[קרטיקון עליון]] שגשגו ה[[אורניתופודה|אורניתופודים]] המתקדמים, בעיקר ה[[הדרוזאוריים]] שהיו אוכלי צמחים יעילים. בתקופה זו חיו ה[[צרטופסים]] בעדרים גדולים והתפצלו למספר רב של [[מין (טקסונומיה)|מינים]] בעלי גולגולות עטורות "[[עטרה (צרטופסיים)|צווארון]]", [[קרן (זואולוגיה)|קרניים]] וזיזים שונים ומשונים. קבוצות אוכלי צמחים נוספות היו [[אנקילוזאוריה|אנקילוזאורים]] ו[[פכיצפלוזאורים]]. בקרב ה[[תרופודה|תרופודים]] שגשגה בעיקר אינפרא-סדרה [[טטנורים]] והמשפחות [[קרכרודונטוזאוריים]] (בהם [[גיגאנוטוזאורוס]] הענק), [[טירנוזאוריים]] ו[[מנירפטורים]] (בהם [[דיינוניכוס]] ו[[ולוצירפטור]]) כאשר שתי האחרונות כללו [[דינוזאורים מנוצים]]. הטורפים הקטנים, ה[[מנירפטורים]]המנירפטורים, היו דינוזאורים בעלי [[נוצה|נוצות]] ומהם התפתחו ה[[עופות]]. בין הדינוזאורים הידועים של הקרטיקון נמנים ה[[טירנוזאורוס רקס]] וה[[טריצרטופס]]. הטריצרטופס היה אחד הדינוזאורים הנפוצים ביותר ב[[אמריקה הצפונית]] ואילו ה[[טירנוזאורוס]] היה ה[[קרניבור|טורף]] הגדול ביותר באמריקה הצפונית בעל עוצמת נשיכה חזקה.
 
לצד הדינוזאורים חיו [[תנינאים|תניני]] ענק (ה[[סרקוסוכוס]] וה[[דיינוסוכוס]]), [[צב]]ים, [[לטאה|לטאות]], ו[[נחשים]] ([[דיניליסיה]]). [[יונקים]] קטנים ו[[עופות]] קדומים. בסוף תור היורה ובתור הקרטיקון הופיעו ה[[צמח]]ים [[בעלי פרחים|בעלי הפרחים]].
 
הדעה המקובלת כיום טוענת כי עידן הקרטיקון הגיע לסיומו באחת, כאשר [[מטאור]] גדול פגע ב[[כדור הארץ]] ויצר [[מכתש פגיעה|מכתש]] ענק. מכתש זה אותר, כנראה ב[[חצי האי יוקטן]] שב[[מקסיקו]], והוא מכונה [[מכתש צ'יקשולוב]]. כיום הוא מכוסה כולו. פגיעת המטאור העיפה כמויות אבק עצומות לשמים. האבק כיסה את עין השמש לכמה שנים וגרם לחשכה ולחורף ממושך. עקב כך, נגרמה [[הכחדה המונית]] הידועה בשם [[הכחדת קרטיקון-שלישון]]. באירוע זה נכחדו כ-50% מן [[מין (טקסונומיה)|המינים]] שחיו על פני [[כדור הארץ]] באותה תקופה, ויותר מ-80% מכלל ה[[אורגניזם|יצורים]] ובראשם ה[[דינוזאורים]] ששלטו ביבשה באותם ימים. ב[[ים]] נכחדו מרבית ה[[זוחלים]] הימיים. נכחדו גם סוגי [[צמחים]] רבים. תאוריית המטאור המקובלת היום, זכתה לאישוש על ידי גילוי שיעור גדול של [[אירידיום]] ב[[גבול K-T]], אירידיום הוא יסוד מתכתי הנדיר בכדור הארץ אך נפוץ יותר במטאורים בחלל, אך עדיין לא ניתן לשלול שלהכחדה הגדולה תרמו גם שינויים ב[[אקלים]].
 
העלמות הדינוזאורים פינתה [[גומחה אקולוגית|גומחות אקולגיות]]. דבר זה איפשר התפתחות של ה[[יונקים]] בתקופת הפלאוקן. מיצורים קטנים דמויי [[חדף]] התפתחו היונקים לצורות רבות ומגוונות הדומות למה שאנו מכירים היום, וכמו כן התפתחו סוגי צמחים שונים, וכן ה[[עופות]].
שורה 26:
קובץ:Pachyrhinosaurus fight.png|עדר [[פכיריינוזאורוס|פכיריינוזאורים]] ביער [[מחטניים]] ב[[אמריקה הצפונית]]
File:Deinosuchus hatcheri.JPG|[[דיינוסוכוס]] - תנינאי ענק שחי ב[[אמריקה הצפונית]] בגיל ה[[קמפן (גיל גאולוגי)|קמפן]].
קובץ:Argentinosaurus-by-Zachi-Evenor-ver013.jpg|[[ארגנטינוזאורוס]], הדינוזאור הגדול ביותר שידוע למדע כיום, חי ב[[קרטיקון עליון]] ב[[אמריקה הדרומית]], כ-97-9494–97 מיליון שנה [[לפני זמננו]].
</gallery>