קרטיקון

תקופה גאולוגית פרה-היסטורית בעידן המזוזואיקון
תור תת-תור גיל גיל במיליוני שנים
פלאוגן פלאוקן דן צעיר יותר
קרטיקון עליון מאסטריכט 66.0–72.1
קמפן 72.1–83.6
סנטון 83.6–86.3
קוניאק 86.3–89.8
טורון 89.8–93.9
קנומן 93.9–100.5
תחתון אלביאן 100.5–~113.0
אפטיאן ~113.0–~125.0
ברמיאן ~125.0–~129.4
הוטרוויאן ~129.4–~132.9
ולנגינאן ~132.9–~139.8
בריאסיאן ~139.8–~145.0
יורה עליון טיתוניאן עתיק יותר
חלוקה של תור הקרטיקון
על פי IUGS ,יולי 2012.

קרטיקוןלטינית: Creta - גיר) הוא התור המאוחר ביותר בעידן המזוזואיקון. הוא נמשך כ-80 מיליוני שנים, מ-145 מיליון שנה לפני זמננו (עם תום תקופת תור היורה) עד ל-66 מיליון שנה לפני זמננו (עם תחילת תור הפלאוגן). תום תור הקרטיקון מציין גם את הגבול בין עידן המזוזואיקון לעידן הקנוזואיקון. בתור הקרטיקון הגיעו הארכוזאורים לשיאם: הדינוזאורים שלטו ביבשה ונפוצו במגוון מינים וגדלים (הטיטאנוזאורים היו בעלי החיים היבשתיים הגדולים ביותר בכל הזמנים), הפטרוזאורים שלטו בשמיים ודמויי תנינאים הגיעו לממדי ענק.

נוף מעידן הקרטיקון. בתמונה נראים סקולוזאורוס ודספלטוזאורוס תוקף עדר של ברכילופוזאורוסים.

גאולוגיה עריכה

הקרטיקון מחולק לשתי תקופות, קרטיקון עליון וקרטיקון תחתון. במשך שנים היה מקובל לציין את סוף הקרטיקון בתאריך של 65 ואחר כך 65.5 מיליון שנה לפני זמננו, אך כיולים חדשים של שיטות התארוך הרדיומטריות שנעשו ב-2013 שינו אומדן זה לתאריך של 66 מיליון שנה לפני זמננו (66 משל"ז).[1]

תור הקרטיקון הוגדר לראשונה כתקופה גאולוגית נפרדת על ידי הגאולוג הבלגי Jean d'Omalius d'Halloy בשנת 1822, שבחן שכבות מאגן המשקעים של פריז. מקור המילה קרטיקון הוא במילה הלטינית creta שפורשה "גיר" שכן המשקעים הכילו כמות נכבדה של סלע אבן גיר (משקעים של סידן פחמתי מקונכיות של חסרי חוליות ימיים) שמאפיינים את תקופת הקרטיקון העליון ביבשת אירופה ובאיי בריטניה (כולל לדוגמה צוקי דובר הלבנים).

האקלים בתקופת הקרטיקון עריכה

הקרטיקון התאפיין באקלים חם ויבש יותר מאשר היורה, ויערות הענק פינו את מקומם לערבות רחבות-ידיים עם צמחייה נמוכה, ובחלק מהאזורים למדבריות. רוב היבשות המרכזיות כבר נפרדו אחת מהשנייה, ובתחילת התור כיסו ימים רדודים חלק מהן (הידוע שבהם הוא הים הפנימי המערבי הרדוד שבמרכז אמריקה הצפונית).

בעלי חיים וצמחים עריכה

בקרטיקון שגשגו הדינוזאורים וחיו בעדרים גדולים. בקרטיקון תחתון שגשגו הזאורופודים מהקבוצה מקרונריה שכללה את הברכיוזאוריים והטיטנוזאורים. באמצע הקרטיקון, כ-90–100 מיליון שנה לפני זמננו, חיו הדינוזאורים הגדולים ביותר: הארגנטינוזאורוס, הפטגוטיטאן, הפוארטזאורוס, הזאורופוסידון והפוטאלונגקוזאורוס (אורכם נע בין 28 ל-40 מטר ומשקלם נע בין 50 ל-100 טונות).

בקרטיקון עליון שגשגו האורניתופודים המתקדמים, בעיקר ההדרוזאוריים שהיו אוכלי צמחים יעילים. בשלהי תקופה זו הגיעו הצרטופסים לשיאם, כאשר התפתחו מהפסיטקוזאורים הקטנים והנפוצים והתפצלו למספר רב של מינים בעלי גולגולות עטורות "צווארון", קרניים ודוקרנים שונים ומשונים. קבוצות אוכלי צמחים נוספות היו אנקילוזאורים ופכיצפלוזאורים. בקרב התרופודים שגשגה בעיקר אינפרא-סדרת הטטנורים והמשפחות קרכרודונטוזאוריים (בהם גיגאנוטוזאורוס הענק), טירנוזאוריים ומנירפטורים (בהם דיינוניכוס וולוצירפטור) כאשר שתי האחרונות כללו דינוזאורים מנוצים. הטורפים הקטנים, המנירפטורים, היו דינוזאורים בעלי נוצות ומהם התפתחו העופות. בין הדינוזאורים הידועים ביותר של הקרטיקון (ובכלל) נמנים הטירנוזאורוס רקס והטריצרטופס שחיו עד לסופו ונלחמו אחד בשני. הטריצרטופס הגדול החמוש בקרניים ועטרה גרמית היה אחד הדינוזאורים הנפוצים ביותר באמריקה הצפונית ואילו הטירנוזאורוס היה הטורף הגדול ביותר באמריקה הצפונית ובעל נשיכה מרסקת עצמות.

לצד הדינוזאורים חיו דמויי תנינאים שונים ביניהם מינים ענקיים (כמו הסרקוסוכוס והדיינוסוכוס) שחלקם חיו בים כמו הת'לאטוסוכים לצד זוחלים ימיים גדולים נוספים, צבים, לטאות וביניהם המוסזאוריים הימיים הגדולים, נחשים (כמו דיניליסיה), יונקים קטנים ועופות קדומים. בסוף תור היורה ובתור הקרטיקון הופיעו הצמחים בעלי הפרחים ולצידם שגשגו מחטניים כמו האראוקריה.

סוף הקרטיקון וההכחדה הגדולה עריכה

הדעה המקובלת כיום טוענת כי עידן הקרטיקון הגיע לסיומו באחת, כאשר מטאוריט גדול פגע בכדור הארץ ויצר מכתש ענק. מכתש זה אותר, כנראה בחצי האי יוקטן שבמקסיקו, והוא מכונה מכתש צ'יקשולוב. כיום הוא מכוסה כולו. פגיעת המטאוריט העיפה כמויות אבק עצומות לשמים. האבק כיסה את עין השמש לכמה שנים וגרם לחשכה ולחורף ממושך. עקב כך, נגרמה הכחדה המונית הידועה בשם הכחדת קרטיקון-פלאוגן. באירוע זה נכחדו כ-50% מן המינים שחיו על פני כדור הארץ באותה תקופה, ויותר מ-80% מכלל היצורים ובראשם הדינוזאורים ששלטו ביבשה באותם ימים. בים נכחדו מרבית הזוחלים הימיים. נכחדו גם סוגי צמחים רבים. תאוריית המטאוריט המקובלת היום, זכתה לאישוש על ידי גילוי שיעור גדול של אירידיום בגבול K-Pg, אירידיום הוא יסוד מתכתי הנדיר בכדור הארץ אך נפוץ יותר במטאוריטים בחלל, אך עדיין לא ניתן לשלול שלהכחדה הגדולה תרמו גם שינויים באקלים.

העלמות הדינוזאורים פינתה גומחות אקולגיות. דבר זה איפשר התפתחות של היונקים בתקופת הפלאוקן. מיצורים קטנים דמויי חדף התפתחו היונקים לצורות רבות ומגוונות הדומות למה שאנו מכירים היום, וכמו כן התפתחו סוגי צמחים שונים. התנינאים והעופות שרדו את ההכחדה, ועד היום זוכים להצלחה.

גלריה עריכה

 
נוף מגיל הקמפן בתור הקרטיקון בו נראים: כסמוזאורוס, לאמבאוזאורוס, סטירקוזאורוס, סקולוזאורוס (ייתכן שמדובר באאופלוצפלוס), פרוזאורולופוס, פנופלוזאורוס ועדר מרוחק של סטירקוזאורוסים. איור מאת ג'וליוס צ'וטוני.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

מזוזואיקון
טריאס יורה קרטיקון
טריאס תחתון טריאס תיכון טריאס עליון יורה תחתון יורה תיכון יורה עליון קרטיקון תחתון קרטיקון עליון
קנומן טורון
קוניאק סנטון קמפן מאסטריכט