ספרות יידיש – הבדלי גרסאות

==ספרות יידיש עתיקה==

[[קובץ:Page from Yiddish-Hebrew-Latin-German dictionary by Elijah Levita.jpg|שמאל|ממוזער|180px|עמוד מתוך מילון יידי-עברי-לטיני-גרמני מאת [[אליהו בחור]], [[1542]]]]

 

ראשיתה של ספרות היידיש ב[[תרגום|תרגומים]] של [[ספרות תורנית|טקסטים דתיים]] וב[[פרשנות התלמוד הבבלי|פרשנויות]] שנכתבו להם (כדוגמת "[[צאינה וראינה]]", שנודע גם כ"טייטש-חומש", בתקופה מאוחרת יותר). ה[[סופר]] החשוב ביותר של ספרות היידיש העתיקה היה '''[[אליהו בחור]]''', אשר תרגם ליידיש את [[רומן]] ה[[אביר]]ים "[[בוויס מהמפטון]]" (מן הגרסה ה[[איטלקית]] לסיפור, ''Buovo d’Antona'') ועיבד אותו לגרסה יהודית. החל משנת [[1507]] הופצו [[כתב יד (העתק)|כתבי יד]] של הסיפור פרי עטו, שנקרא "בָּבָא דְאַנְטוֹנָא" (קרי: "בּוֹבוֹ"), ושבהמשך כונה '''[[בבא-בוך|בָּבָא-בּוּך]]''' – ובשנת [[1541]] [[דפוס|נדפס]] הסיפור בעיר איסני (Isny) שב[[גרמניה]], ובכך היה לספר הלא-דתי הראשון שנדפס בשפת היידיש. יצירה זו מדגימה את השפעת הצורות הספרותיות האירופיות על אופייה של ספרות היידיש – לא רק על נושאיה, אלא גם על צורות [[בית (שירה)|בתים]] ועל אופני ה[[חריזה]] – אדפטציה של ה[[אוטבה רימה]] האיטלקית. מכל מקום, אליהו בחור שינה [[מוטיב (ספרות ואמנות)|סממנים]] רבים בסיפור על מנת לשקף יסודות יהודיים, על אף שהם אינם מתאימים לטבעהּ ה[[נצרות|נוצרי]] במהותו של האבירות.