הבדלים בין גרסאות בדף "נפילת הבסטיליה"

ההמון שהתאסף ליד הבסטיליה דרש את פירוק התותחים ואת העברתו של אבקת השריפה לידיו. שני נציגי ההמון הוזמנו לתוך בית הסוהר על מנת לנהל משא ומתן, אך המשא ומתן התארך מעבר למצופה וההמון דרש להגיע לפתרון מהיר.
 
בערך ב-13:30 שרשראות גשר הצונח (drawbridge) נותקו, וההמון זרם לתוך בית הסוהר. בעקבות הפריצה לתוך המבצר החיילים וההמון התחילו לירות זה בזה והניסיונות להשכין הפסקת אש עלו בתוהו.
 
הירי נמשך וכעבור שעתיים ההמון תוגבר על ידי יחידות מחיל המצב הפריזאי, שהצטרפו למורדים וכלי הנשק מבית האינבלידים. למראה התגבורת, המושלמנהל הבסטיליה דה לונאילוניי הכריז על הפסקת אש ב-17:00 על מנת למנוע טבח. הוא העביר מכתב עם דרישותיו דרך מרווח קטן בשער, אך הצרים סירבו לקבל את דרישותיו. למרות סירוב זה, המושל החליט להיכנע בגלל היתרון המספרי העצום של ההמון. הצרים נכנסו לתוך הבסטיליה כחצי שעה אחרי ההכרזה על הפסקת האש.
 
כ-100 אנשים נספו במהלך הקרב, מתוכם רק שומר אחד וכל היתר מצד של המורדים. דה לונאילוניי נגרר החוצה וההמון המשולהב עשה בו לינץ'. אחרי הירצחו, ההמונים כרתו את ראשו והציבו אותו על [[כלונס]] על מנת להציגו ברחבי פריז.
 
==אחרי נפילת הבסטיליה==