הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1856 – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1אספ\2
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{בחירות בארצות הברית
[[קובץ:ElectoralCollege1856.svg|שמאל|ממוזער|250px|חלוקת האלקטורים לפי מדינה]]
|כותרת = הבחירות לנשיאות ארצות הברית [[1856]]
'''הבחירות ל[[נשיא ארצות הברית|נשיאות ארצות הברית]] ב-[[1856]]''' כללו קמפיין בחירות חריף במיוחד שהוביל לבחירתו של [[ג'יימס ביוקנן]], השגריר בבריטניה. המועמד ה[[המפלגה הרפובליקנית|רפובליקני]] [[ג'ון פרימונט]], גינה את [[חוק קנזס נברסקה]], את מתן הכוח לבעלי העבדים ואת הרחבת העבדות, בזמן שביוקנן ה[[המפלגה הדמוקרטית|דמוקרטי]] הזהיר שהרפובליקנים הם קיצוניים שיובילו את האומה ל[[מלחמת אזרחים]] אם יזכו. הדמוקרטים הדגישו את גישת "ריבונות העם" (המדינות יחליטו בעצמן האם העבדות תהיה חוקית בהן) שנוצלה בחוק קנזס-נברסקה. הנשיא לשעבר [[מילארד פילמור]] ייצג מפלגה שלישית, [[שאינם יודעים דבר (תנועה)|המפלגה האמריקנית או "אלו שאינם יודעים דבר"]]. אלו שאינם יודעים דבר, שהתעלמו מבעיית העבדות לטובת [[נייטיביזם (מדע המדינה)|נייטיביזם]], זכו בקצת יותר מחמישית הקולות.
|יום הבחירות = [[4 בנובמבר]] 1856
|שנת בחירות = 1856
|מניין קולות האלקטורלים = 296
|מניין קולות האלקטורלים הדרוש לנצח = 149
 
<!--המתמודד הראשון-->
הנשיא היוצא, [[פרנקלין פירס]], הובס בניסיונו להיבחר כמועמד הדמוקרטי שוב (הסלוגן הרשמי של המפלגה היה "רק לא פירס"), והדמוקרטים בחרו בג'יימס ביוקנן מ[[פנסילבניה]]. זאת בגלל שחוק קנזס-נברסקה חילק את הדמוקרטים. [[המפלגה הוויגית (ארצות הברית)|המפלגה הוויגית]] התפרקה בגלל ויכוח העבדות, והמפלגות הרפובליקנית והאמריקאית ניסו להחליף אותם. הרפובליקנים העמידו לבחירה את ג'ון פרימונט מ[[קליפורניה]] על פני [[ויליאם סיוארד]].
| צבע מתמודד 1=#3333FF
| תמונה1 = [[קובץ:JamesBuchanan crop.jpg|160px]]
| מתמודד1 = [[ג'יימס ביוקנן]]
| מפלגה1 = [[המפלגה הדמוקרטית]]
| מדינת מוצא1 = [[פנסילבניה]]
| סגן1 = [[ג'ון ברקינרידג' (סגן נשיא)|ג'ון ברקינרידג']]
| מספר האלקטורים1 ='''174'''
| מספר הקולות1 = '''1,836,072'''
| אחוזים1 = '''45.3'''
 
<!--המתמודד השני-->
פרימונט קיבל קצת פחות מ-600 קולות במדינות עבדות, כולם מ[[דלאוור]] ומ[[מרילנד]]. התוצאות בחבר האלקטורים אכן סימל שהרפובליקנים יכולים לזכות ב[[הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1860|בחירות הבאות]] בכך שיזכו בעוד שתי מדינות - כמו [[פנסילבניה]] ו[[אילינוי]].
| צבע מתמודד 2=#FF3333
| תמונה2 = [[קובץ:John Charles Frémont|160px]]
| מתמודד2 = [[ג'ון פרימונט]]
| מפלגה2 = [[המפלגה הרפובליקנית]]
| מדינת מוצא2 = [[קליפורניה]]
| סגן2 =[[ויליאם דייטון]]
| מספר האלקטורים2 = 114
| מספר הקולות2 = 1,342,345
| אחוזים2 = 33.1%
 
<!--תוצאות-->
==מועמדים==
| מפה = [[קובץ:ElectoralCollege1856.svg|295px]]
בבחירות הנשיאותיות ב-1856 התמודדו שלוש מפלגות, למרות שגם מפלגות אחרות היו פעילות. האסיפות מסודרות בסדר כרונולוגי.
| כיתוב מפה=חלוקת האלקטורים לפי מדינה
}}
 
'''הבחירות ל[[נשיא ארצות הברית|נשיאות ארצות הברית]] ב-[[1856]]''' היו הבחירות השמונה-עשרה לנשיאות בתולדות ארצות הברית, והתרחשו ביום שלישי, ה-4 בנובמבר, 1856. הנשיא היוצא [[פרנקלין פירס]] הובס בניסיונו להיבחר כמועמד הדמוקרטי שוב. [[ג'יימס ביוקנן]], שהיה פוליטיקאי מנוסה והיה השגריר בבריטניה, נבחר במקומו.
===מועמדים של המפלגה האמריקנית===
*ג'ון בל, סנאטור מ[[טנסי]]
*ארסטוס ברוקס, סנאטור מ[[ניו יורק]]
*לואיס קמפבל, חבר קונגרס מ[[אוהיו]]
*ג'ון קלייטון, סנאטור מ[[דלאוור]]
*גארט דיוויס, חבר קונגרס לשעבר מ[[קנטקי]]
*[[מילארד פילמור]], נשיא ארצות הברית לשעבר מ[[ניו יורק]]
*[[סם יוסטון]], סנאטור מ[[טקסס]]
*ג'ורג' לאו, יזם של אוניות קיטור מ[[ניו יורק]]
*[[ג'ון מקלין]], סגן של שופט בבית המשפט העליון מ[[אוהיו]]
*קנט ריינר, סנאטור מ[[צפון קרוליינה]]
*רוברט סטוקטון, סנאטור לשעבר מ[[ניו ג'רזי]]
 
העבדות הייתה העניין החשוב בבחירות, ו[[המפלגה הוויגית (ארצות הברית)|המפלגה הוויגית]], שהייתה אחת משתי המפלגות המרכזיות מאז שנות השלושים, התפרקה. הוקמו מפלגות חדשות: [[המפלגה הרפובליקנית]], שהתנגדה להרחבת העבדות, ו[[שאינם יודעים דבר (תנועה)|המפלגה האמריקנית או "אלו שאינם יודעים דבר"]] (שהתעלמה מהעבדות והדגישה התנגדות להגירה ולקתוליות), ניסו להחליף את מעמד הוויגים כאופוזיציה הראשית. המפלגה הרפובליקנית בחרה ב[[ג'ון פרימונט]] מקליפורניה כמועמדה הראשון לנשיאות. אלו שאינם יודעים דבר תמכו בנשיא לשעבר, [[מילארד פילמור]] מניו יורק.
[[קובץ:Fillmore2.JPG|שמאל|ממוזער|250px|כרזת בחירות של מפלגת "שאינם יודעים דבר"]]
 
פרימונט התנגד ל[[חוק קנזס נברסקה]], והתנגד להרחבת העבדות. ביוקנן הזהיר שהרפובליקנים הם קיצוניים שניצחונם יוביל ל[[מלחמת אזרחים]]. הדמוקרטים הדגישו את גישת "ריבונות העם" (המדינות יחליטו בעצמן האם העבדות תהיה חוקית בהן) בנוגע למדינות החדשות. ביוקנן השיג יותר קולות מיריביו, ואת רוב האלקטורים, וכך ניצח את פילמור ופרימונט, שקיבל פחות מ-1,200 קולות במדינות תומכות העבדות, כולם מ[[דלאוור]] ומ[[מרילנד]]. התוצאות בחבר האלקטורים אכן סימלו שהרפובליקנים יכולים לזכות ב[[הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1860|בחירות הבאות]] בכך שיזכו בעוד שתי מדינות - כמו [[פנסילבניה]] ו[[אילינוי]].
המפלגה האמריקנית נוצרה כמפלגה האמריקנית הנייטיביסטית על ידי מנהיגי תנועת "שאינם יודעים דבר". המפלגה ספגה את רוב הוויגים ב-1854, וב-1855 כבר ביססה את עצמה בתור חלופה לדמוקרטים. המפלגה הצליחה להשיג 51 חברים בבית הנבחרים בבחירות לקונגרס ב-1855. הם גם הצליחו למנות את נתנאל בנקס לדובר הבית.
 
==מועמדים==
האסיפה הלאומית של המפלגה האמריקנית התרחשה בין ה-[[22 בפברואר]] עד ל-[[25 בפברואר]] 1856 ב[[פילדלפיה]], [[פנסילבניה]]. ב-1855, מנהיגי המפלגה החליטו לא לנקוט עמדה בסוגיית העבדות, אך הצירים של המפלגה מאוהיו היו מתנגדים חריפים לעבדות. האסיפה סגרה את הסניף באוהיו ופתחה אותו שוב עם מנהיגים מתונים יותר. מילארד פילמור נבחר להיות המועמד לנשיאות, ואנדרו דונלסון למועמד לסגנות הנשיאות.
בבחירות הנשיאותיות ב-1856 התמודדו שלוש מפלגות, למרות שגם מפלגות אחרות היו פעילות. הועידות המפלגתיות מסודרות בסדר הפופולריות של המפלגות.
 
{| class="wikitable" border="0" cellspacing="1" cellpadding="1"
|-
! מועמד לנשיאות
! סיבוב ראשון
! סיבוב שני
! מועמד לסגנות הנשיאות
!
|-
| מילארד פילמור
| 139
| 179
| אנדרו דונלסון
| 181
|-
| ג'ורג' לאו
| 27
| 35
| מתנגדים
| 18
|-
| גארט דיוויס
| 18
| 8
| הנרי גארדינגר
| 12
|-
| קנט ריינר
| 14
| 2
|
|
|-
| ג'ון מקלין
| 13
| 1
|
|
|-
| רוברט סטוקסון
| 8
| 2
|
|
|-
| סם יוסטון
| 6
| 4
|
|
|-
| ג'ון בל
| 5
| 2
|
|
|-
| ארסטוס ברוקס
| 2
| 1
|
|
|-
| לואיס קאמפבל
| 1
| 0
|
|
|-
| ג'ון קלייטון
| 1
| 0
|
|
|}
 
===מועמדים דמוקרטיים===
שורה 107 ⟵ 46:
*[[פרנקלין פירס]], נשיא ארצות הברית מ[[ניו המפשייר]]
*[[סטיבן דאגלס]], סנאטור מ[[אילינוי]]
*[[לואיס קאס]], סנאטור לשעבר ומועמד לנשיאות מ[[מישיגן]]
 
[[קובץ:1856DemocraticPoster.png|שמאל|ממוזער|250px|כרזת בחירות דמוקרטית]]
שורה 112 ⟵ 52:
המפלגה הדמוקרטית נפגעה קשות מהפסדיה בבחירות לקונגרס. הסנאטור סטיבן דאגלס מאילינוי, שתמך בחוק קנזס נברסקה, נכנס למירוץ כדי להתמודד מול הנשיא פרנקלין פירס. הצירים מפנסילבניה המשיכו לתמוך ב"בן המועדף" שלהם, ג'יימס ביוקנן.
 
האסיפההועידה הדמוקרטית השביעית התרחשה ב[[סינסינטי]] [[אוהיו]] מה-[[2 ביוני]] עד ל-[[6 ביוני]]. הצירים היו חלוקים בנוגע לשאלת העבדות. בפעם הראשונה בהיסטוריה האמריקנית, איש שנבחר לנשיא לא הצליח להיבחר כמועמד. בסיבוב הראשון, ביוקנן זכה ב-135.5 קולות, לעומת 122.5 לפירס, 33 לדאגלס ו-5 ללואיס קאס. בכל סיבוב שעבר, דאגלס קיבל יותר צירים על חשבונו של פירס. בסיבוב ה-15, רוב הצירים של פירס עברו לדאגלס מתוך ניסיון לעצור את ביוקנן., זהאולם היהדאגלס מאוחרפרש מדי,ברגע ובסיבובשהתברר ה-17שביוקנן ביוקנןזכה נבחרלתמיכת פהרוב אחדחברי המפלגה. [[ג'וןדאגלס ברקינרידג'גם (סגןהעדיף נשיא)|ג'וןשלא ברקינרידג']]לפלג מ[[קנטקי]]את נבחר כמועמדהמפלגה לתפקידולפגוע סגןבסיכוייה הנשיאבבחירות.
 
מספר מועמדים נשקלו כמועמדים לסגנות, אבל חלקם פרשו. אחד מהם היה [[ג'ון ברקינרידג' (סגן נשיא)|ג'ון ברקינרידג']] מ[[קנטקי]]. הוא נבחר להיות אלקטור, אולם המשלחת מורמונט תמכה בו והוא נבחר בסיבוב השני כמועמד לתפקיד סגן הנשיא.
 
{| class="wikitable" border="0" cellspacing="1" cellpadding="1"
שורה 258 ⟵ 200:
| 0
|}
 
===מועמדים מהמפלגה האמריקאית הצפונית===
אמריקנים צפוניים שהתנגדו לעבדות החליטו ליצור מפלגה אחרי שפילמור נבחר למועמד. הם ערכו אספה ב[[ניו יורק סיטי]] ממש לפני האסיפה הרפובליקנית. מנהיגי המפלגה קיוו שיצליחו לשתף פעולה עם הרפובליקנים, כדי לנצח את ביוקנן. האסיפה התרחשה מה-[[12 ביוני]] עד ל-[[20 ביוני]]. הצירים לא התאחדו סביב מועמד משותף עד שהתברר להם שהרפובליקנים לא ישתפו איתם פעולה. נתנאל בנקס נבחר בסיבוב העשירי כשהוא גובר על ג'ון פרימונט ו[[ג'ון מקלין]], אבל בנקס הודיע שאיננו מעוניין לרוץ לבחירות. הצירים בחרו בפרימונט פה אחד בסיבוב הבא. מנהל האסיפה, ויליאם ג'ונסטון, נבחר כמועמד לסגנות הנשיאות אך פרש מאוחר יותר.
 
{| class="wikitable" border="0" cellspacing="1" cellpadding="1"
|-
! המועמד לנשיאות
! סיבוב ראשון
! סיבוב שני
! סיבוב שלישי
! סיבוב רביעי
! סיבוב חמישי
! סיבוב שישי
! סיבוב שביעי
! סיבוב שמיני
! סיבוב תשיעי
! סיבוב עשירי
! סיבוב 11
! המועמד לסגנות הנשיאות
!
|-
| נתנאל בנקס
| 43
| 48
| 46
| 47
| 46
| 45
| 51
| 50
| 50
| 53
| 0
| ויליאם ג'ונסטון
| 59
|-
| ג'ון פרימונט
| 34
| 36
| 37
| 37
| 31
| 29
| 29
| 27
| 28
| 18
| 92
| תומאס פורד
| 16
|-
| ג'ון מקלין
| 19
| 10
| 2
| 29
| 33
| 40
| 41
| 40
| 30
| 24
| 0
| ג'ון פרימונט
| 12
|-
| רוברט סטוקטון
| 14
| 20
| 18
| 0
| 0
| 0
| 0
| 0
| 0
| 0
| 0
| נעדרו
| 21
|-
| ויליאם ג'ונסטון
| 6
| 1
| 15
| 0
| 0
| 0
| 0
| 0
| 0
| 0
| 0
|
|
|-
| נעדרו
| 5
| 0
| 0
| 0
| 1
| 2
| 0
| 0
| 0
| 0
| 0
|
|
|}
 
===מועמדים מהמפלגה האמריקנית הצפונית הבדלנית===
קבוצה של צירים מהמפלגה האמריקנית הצפונית פרשו מהאסיפה וערכו אספה משלהם בין ה-[[16 ביוני]] ל-[[17 ביוני]]. הם התנגדו לשיתוף פעולה עם הרפובליקנים. 19 צירים החליטו פה אחד לבחור ברוברט סטוקסטון כמועמד לנשיאות ובקנט' ריינור כמועמד לסגנות הנשיאות. המפלגה פרשה מהמירוץ לאחר מכן.
 
===מועמדים מהמפלגה הרפובליקנית===
שורה 377 ⟵ 205:
*ג'ון מקלין, סגן שופט בבית המשפט העליון מ[[אוהיו]]
 
[[קובץ:Frémont-Dayton 1856Poster.png|ממוזער|כרזת בחירות רפובליקנית]]
המפלגה הרפובליקנית נוצרה בתחילת [[1854]] כדי להתנגד לחוק קנזס נברסקה. במהלך הבחירות לקונגרס, הרפובליקנים הצליחו להכניס 13 נציגים לקונגרס וב-1855 שלושה מועמדים מהמפלגה זכו בתפקיד מושל.
 
המפלגה הרפובליקנית נוצרה בתחילת [[1854]] כדי להתנגד לחוק קנזס נברסקה. במהלך הבחירות לקונגרס, הרפובליקנים הצליחו להכניס 13 נציגים לקונגרס וב-1855 שלושה מועמדים מהמפלגה זכו בתפקיד מושל. המפלגה ספגה קבוצות רבות שהתנגדו לדמוקרטים.
 
האסיפההועידה הרפובליקנית הלאומית הרפובליקניתהראשונה התרחשה בפילדלפיה בין ה-[[17 ביוני]] ל-[[19 ביוני]]. המפלגההועידה אישרה מצע שהתנגד לעבדות וקראה להפעלת סמכות הקונגרס בנוגע לעבדות בטריטוריות, סיום הפוליגמיה באזורים מורמוניים, ומימון ממשלתי לסלילת מסילת רכבת יבשתית. ג'ון פרימונט, ג'ון מקלין, [[ויליאם סיוארד]], סלמון צ'ייס וצ'ארלס סאמנר התחרו על המועמדות, אולם השלושה האחרונים פרשו. מקלין גם רצה לפרוש, אולם המשלחת מפנסילבניה, בהנהגת [[תדיאוס סטיבנס]], מנעה זאת. פרימונט ניצח את ג'ון מקלין ונבחר להיות המועמד לנשיאות בעוד שויליאם דייטון ניצח את [[אברהם לינקולן]] ונבחר להיות המועמד לסגנות הנשיאות.
 
{| class="wikitable" border="0" cellspacing="1" cellpadding="1"
שורה 418 ⟵ 248:
| 0
|-
| ויליאם סאוורדסיוארד
| 1
| 0
שורה 502 ⟵ 332:
| 3
|}
 
===מועמדים של המפלגה האמריקנית===
*ג'ון בל, סנאטור מ[[טנסי]]
*ארסטוס ברוקס, סנאטור מ[[ניו יורק]]
*לואיס קמפבל, חבר קונגרס מ[[אוהיו]]
*ג'ון קלייטון, סנאטור מ[[דלאוור]]
*גארט דיוויס, חבר קונגרס לשעבר מ[[קנטקי]]
*[[מילארד פילמור]], נשיא ארצות הברית לשעבר מ[[ניו יורק]]
*[[סם יוסטון]], סנאטור מ[[טקסס]]
*ג'ורג' לאו, יזם של אוניות קיטור מ[[ניו יורק]]
*[[ג'ון מקלין]], סגן של שופט בבית המשפט העליון מ[[אוהיו]]
*קנט ריינר, סנאטור מ[[צפון קרוליינה]]
*רוברט סטוקטון, סנאטור לשעבר מ[[ניו ג'רזי]]
 
[[קובץ:Fillmore2.JPG|שמאל|ממוזער|250px|כרזת בחירות של מפלגת "שאינם יודעים דבר"]]
 
המפלגה האמריקנית נוצרה כמפלגה האמריקנית הנייטיביסטית על ידי מנהיגי תנועת "שאינם יודעים דבר". המפלגה ספגה את רוב הוויגים שלא תמכו ברפובליקנים ב-1854, וב-1855 כבר ביססה את עצמה בתור חלופה לדמוקרטים. המפלגה הצליחה להכניס לבית הנבחרים 35 נציגים מתוך 76 שהריצה בבחירות לקונגרס ב-1855. הם גם הצליחו למנות את נתנאל בנקס לדובר הבית.
 
הועידה הלאומית של המפלגה האמריקנית התרחשה בין ה-[[22 בפברואר]] עד ל-[[25 בפברואר]] 1856 ב[[פילדלפיה]], [[פנסילבניה]]. ב-1855, מנהיגי המפלגה החליטו לא לנקוט עמדה בסוגיית העבדות, אך הצירים של המפלגה מאוהיו היו מתנגדים חריפים לעבדות. הועידה סגרה את הסניף באוהיו ופתחה אותו שוב עם מנהיגים מתונים יותר. הצירים ממדינות הצפון זעמו כשגילו שהצעתם, למנוע מועמדות מאדם שיתנגד לאיסור העבדות מצפון לקו הרוחב '36°30, נפלה. התמיכה של המפלגה בצפון (פרט לניו יורק) נפגע.
 
רק מילארד פילמור, הנשיא לשעבר, זכה לתמיכה. הוא לא היה במדינה כשנבחר למועמדות. הוא השיג 179 מתוך 234 קולות. הועידה בחרה באנדרו דונלסון מטנסי להיות סגנו, עם 181 קולות לעומת 30 למועמדים אחרים ו-24 שנמנעו.
 
{| class="wikitable" border="0" cellspacing="1" cellpadding="1"
|-
! מועמד לנשיאות
! סיבוב ראשון
! סיבוב שני
! מועמד לסגנות הנשיאות
!
|-
| מילארד פילמור
| 139
| 179
| אנדרו דונלסון
| 181
|-
| ג'ורג' לאו
| 27
| 35
| מתנגדים
| 18
|-
| גארט דיוויס
| 18
| 8
| הנרי גארדינגר
| 12
|-
| קנט ריינר
| 14
| 2
|
|
|-
| ג'ון מקלין
| 13
| 1
|
|
|-
| רוברט סטוקסון
| 8
| 2
|
|
|-
| סם יוסטון
| 6
| 4
|
|
|-
| ג'ון בל
| 5
| 2
|
|
|-
| ארסטוס ברוקס
| 2
| 1
|
|
|-
| לואיס קאמפבל
| 1
| 0
|
|
|-
| ג'ון קלייטון
| 1
| 0
|
|
|}
 
===מועמדים מהמפלגה האמריקאית הצפונית===
אמריקנים צפוניים שהתנגדו לעבדות החליטו ליצור מפלגה אחרי שפילמור נבחר למועמד. הם ערכו ועידה ב[[ניו יורק סיטי]] ממש לפני הועידה הרפובליקנית. מנהיגי המפלגה קיוו שיצליחו לשתף פעולה עם הרפובליקנים, כדי לנצח את ביוקנן. האסיפה התרחשה מה-[[12 ביוני]] עד ל-[[20 ביוני]]. כיוון שפרימונט היה המועמד המועדף על הרפובליקנים, המפלגה רצתה לתמוך בו, אולם חששו לפגוע בסיכוייו להיות מועמד רפובליקני. הצירים הצביעו למועמד ולא הצליחו להגיע לתוצאה. נתנאל בנקס נבחר בסיבוב העשירי כשהוא גובר על ג'ון פרימונט ו[[ג'ון מקלין]], אולם היה ידוע שיפרוש מהמירוץ ויתמוך בפרימונט ברגע שיהיה מועמד. הצירים בחרו בפרימונט פה אחד בסיבוב הבא. מנהל האסיפה, ויליאם ג'ונסטון, נבחר כמועמד לסגנות הנשיאות אך פרש מאוחר יותר, כשהרפובליקנים והמפלגה האמריקאית הצפונית לא הצליחו למצוא פשרה בינו ובין ויליאם דייטון.
 
{| class="wikitable" border="0" cellspacing="1" cellpadding="1"
|-
! המועמד לנשיאות
! סיבוב ראשון
! סיבוב שני
! סיבוב שלישי
! סיבוב רביעי
! סיבוב חמישי
! סיבוב שישי
! סיבוב שביעי
! סיבוב שמיני
! סיבוב תשיעי
! סיבוב עשירי
! סיבוב 11
! המועמד לסגנות הנשיאות
!
|-
| נתנאל בנקס
| 43
| 48
| 46
| 47
| 46
| 45
| 51
| 50
| 50
| 53
| 0
| ויליאם ג'ונסטון
| 59
|-
| ג'ון פרימונט
| 34
| 36
| 37
| 37
| 31
| 29
| 29
| 27
| 28
| 18
| 92
| תומאס פורד
| 16
|-
| ג'ון מקלין
| 19
| 10
| 2
| 29
| 33
| 40
| 41
| 40
| 30
| 24
| 0
| ג'ון פרימונט
| 12
|-
| רוברט סטוקטון
| 14
| 20
| 18
| 0
| 0
| 0
| 0
| 0
| 0
| 0
| 0
| נעדרו
| 21
|-
| ויליאם ג'ונסטון
| 6
| 1
| 15
| 0
| 0
| 0
| 0
| 0
| 0
| 0
| 0
|
|
|-
| נעדרו
| 5
| 0
| 0
| 0
| 1
| 2
| 0
| 0
| 0
| 0
| 0
|
|
|}
 
===מועמדים מהמפלגה האמריקנית הצפונית הבדלנית===
קבוצה של צירים מהמפלגה האמריקנית הצפונית פרשו מהאסיפה וערכו אספה משלהם בין ה-[[16 ביוני]] ל-[[17 ביוני]]. הם התנגדו לשיתוף פעולה עם הרפובליקנים. 19 צירים החליטו פה אחד לבחור ברוברט סטוקסטון כמועמד לנשיאות ובקנט' ריינור כמועמד לסגנות הנשיאות. המפלגה פרשה מהמירוץ לאחר מכן.
 
===מועמדים מהמפלגה הוויגית===
שורה 514 ⟵ 554:
אף אחד משלושת המועמדים נאם נאום בחירות. הרפובליקנים התנגדו להרחבת העבדות והשתמשו בסלוגן "חופש הדיבור, חופש העיתונות, ארץ חופשית, חופש האדם, פרימונט ולניצחון!". הרפובליקנים אמרו שהעבדות היא נגד הערכים הרפובליקניים. הדמוקרטים טענו שניצחון רפובליקני יביא למלחמת אזרחים.
 
המצע הרפובליקני התנגד לחוק קנזס נברסקה ותבע להחזיר את [[פשרת מיזורי]]. המצע התנגד לכך שהמדינות יחליטו בעצמן על העבדות. הרפובליקנים אמרו שממשל פירס עשה טעות בכך שאיפשר למדינות להחליט ובכך גרם למהומות במדינות בין כוחות שתמכו בעבדות לבין כוחות שהתנגדו לה, בעיקר ב[[קנזס המדממת]]. הם תמכו בצירוף קנזס לאיחוד כמדינה חופשית. בנוסף להתנגדות להרחבת העבדות, המפלגה תמכה גם בסיפוח קובה מספרד.
 
המצע הדמוקרטי תמך בחוק קנזס נברסקה ותמך בזכויות המדינות. המפלגה תמכה בצירופה של קנזס כמדינת עבדות ותמכו בסיפוח [[קובה]]. הנושא המרכזי של המצע היה שהמדינות הדרומיות יפרשו אם הרפובליקנים ינצחו.
 
כיוון שפילמור נחשב למועמד בלתי בחיר, הוויגים תמכו בביוקנן. הדמוקרטים גם ניסו לכרות ברית עם הנייטיביסטים. פילמור והאמריקאים התעקשו שהם המפלגה הלאומית היחידה, כיוון שהדמוקרטים תמכו בדרום והרפובליקנים בצפון.
הקמפיין במדינות החופשיות היה שונה מהקמפיין במדינות העבדות. הצפון חווה קמפיין משולש, שבו פרימונט קיבל 45% לעומת 41% לביוקנן ו13% לפילמור. בצפון, פרימונט ניצח עם 114 אלקטורים מול 62. בדרום, פילמור וביוקנן היו המתמודדים היחידים, וביוקנן קיבל 56% לעומת 44% לפילמור. בחבר האלקטורים, ביוקנן קיבל 112 אלקטורים מול 8 לפילמור. בכל המדינה, ביוקנן קיבל 174 אלקטורים, רוב, ולכן נבחר. מבין מדינות העבדות, פרימונט קיבל קולות רק מדלאוור (310) ומרילנד (285).
 
שערורייה קלה פרצה כשהאמריקנים הפיצו שמועה שפרימונט הוא ממוצא קתולי. הדמוקרטים ניצלו זאת, והרפובליקנים לא יכלו לפעול כנגד העניין: אמנם השמועות לא היו נכונות, אולם התנערות מהקתולים תפגע בסיכויים שלהם אצל הקתולים הגרמנים.
 
מסע הבחירות במדינות החופשיות היה שונה ממסע הבחירות במדינות העבדות. הצפון חווה מסע בחירות משולש, שבו פרימונט קיבל 45% לעומת 41% לביוקנן ו13% לפילמור. בצפון, פרימונט ניצח עם 114 אלקטורים מול 62. בדרום, פילמור וביוקנן היו המתמודדים היחידים, וביוקנן קיבל 56% לעומת 44% לפילמור. פרימונט זכה ל-0.1% בלבד. בחבר האלקטורים, ביוקנן קיבל 112 אלקטורים מול 8 לפילמור.
 
בכל המדינה, ביוקנן קיבל 174 אלקטורים, רוב, ולכן נבחר. מבין מדינות העבדות, פרימונט קיבל קולות רק בארבע מתוך ארבעה עשר: דלאוור (306), מרילנד (285), וירג'יניה (283) וקנטקי (314).
 
===תוצאות===