רא"ש – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 35:
 
הימצאותו של הרא"ש בספרד יצרה תקדים מעניין של חכם אשכנזי מ[[הראשונים]] המכיר היטב גם את דרכיהם ומנהגיהם של הספרדים. יוקרתו בעיני הממשל הייתה אף היא גדולה, והשלטונות אמנם התייעצו עמו בענייני משפט.
 
הרא"ש נפטר ונקבר בטולידו. על מקום קבורתו נכתב: "האבן הראשה תשואות חן חן לה" (על פי לשון הפסוק בזכריה<ref>פרק ד, פסוק ז.</ref>).<ref>העתק כתב יד קדמון בספר "אבני זיכרון" (פראג, תר"א) עמ' 70.</ref> [[שד"ל]] בספרו "אבני זיכרון"<ref>פראג תר"א, עמ' 71.</ref> שיער כי הסיבה שלא הוספו תהילות ותארים למצבתו של הרא"ש, היא משום שבלאו הכי היה מפורסם, ודי בכך שנרמז שמו בכיתובת: '''אבן הראשה''': מקום קבורת הרא"ש, '''חן לה''': ה[[גימטריה]] של שנת פטירתו - [[ה'פ"ח]] ([[1328]]). אולם לפי מה שרבי [[יוסף הכהן הרופא]] כותב בספרו [[עמק הבכא (יוסף הכהן)|עמק הבכא]]<ref>[[קרקוב]] תרנה, עמ' 99.</ref> כי בעקבות ציוויו של רבי [[יצחק די ליאון]] בחלום לאשתו, חרשו את קברו יחד עם קברי הרא"ש, [[יונה גירונדי|רבנו יונה]] ועוד, ושוב לא נודע מקום קבורתם (ככל הנראה למנוע התעללויות בעצמותיהם), מובן טעם העלמת שמו ממצבתו, ואף זה עולה יפה עם הרחבת לשון פסוק המקור: "והוציא את האבן הראשה תשואות חן חן לה".
 
בנו הנודע ביותר הוא [[רבי יעקב בעל הטורים]]. בנים נוספים שהיו לו הם רבי [[יהודה בן הרא"ש]], ממלא מקום אביו בטולידו ובעל [[שו"ת]] "{{ללא החלפה|[[זכרון יהודה]]}}", רבי [[יחיאל בן הרא"ש]] (בנו הבכור), רבי שלמה החסיד, רבי משה ועוד.