ויקיפדיה

כריסטוף גראופנר – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
ויקישיתוף בשורה
כתוב תקופת הבארוק..., הגהה, ניסוח, קישורים פנימיים
שורה 1:
[[קובץ:Graupner-1726.JPG|ממוזער|300px|קנטטה של כריסטוף גראופנר ליום הולדתו של ארנסט לודוויג מהסה-דרמשטדט, דצמבר 1726.]]
 
'''כריסטוף גראופנר''' (ב[[גרמנית]]: '''Christoph Graupner'''; {{כ}}[[13 בינואר]] [[1683]], [[קירכברג]] - [[10 במרץ]] [[1760]], [[דרמשטדט]]) היה [[צ'מבלו|צ'מבליסט]] ו[[מלחין]] [[גרמניה|גרמני]] מ[[תקופת הבארוק]], שחי ופעל באותה תקופה כמו [[יוהאן סבסטיאן באך]], [[גיאורג פיליפ טלמן]] ו[[גיאורג פרידריך הנדל]]המאוחר.
 
== ביוגרפיה ==
שורה 19:
גראופנר היה יוצר שקדן ופורה. כ-2000 יצירות ששרדו רשומות בקטלוג שלו, בהן 113 [[סינפוניה|סינפוניות]], 85 [[אוברטורה|אוברטורות]] _[[סוויטה|סוויטות]]), 44 [[קונצ'רטו|קונצ'רטי]], 8 [[אופרה|אופרות]], 1418 [[קנטטה|קנטטות]] דתיות ו-24 חילוניות, 66 [[סונאטה|סונאטות]] ו-40 [[פרטיטה|פרטיטות]] ל[[צ'מבלו]].{{הערה|1= [http://www.primalamusica.com/erol.html ''Prima la musica!''] began publishing a series of modern scores for some of Graupner's, ouvertures,sinfonias, and annual cantata cycles of cantatas in 2007.}} כמעט כל כתבי היד של גראופנר מאוחסנים בספריית האוניברסיטה הטכנית בדרמשטדט, גרמניה.
 
גראופנר כתב לצירופי כלים אקזוטיים, בהם [[אבוב ד'אמורה (אבוב עתיק, נמוך בטרצה מן האבוב הרגיל)]], חליל ד'אמורה וו[[ויולה|ויולה ד'אמורה]]. יותר מחצי הסינפוניות שלו דורשות [[כלי נשיפה ממתכת]] ו[[טימפני]], מהן כ-25 מצריכותכתובות 3ל3 עד 4 טימפוניטימפני וסינפוניה אחת ב[[סולם (מוזיקה)|סול מז'ור]] (GVY 596) חוברה ל-7 טימפני.
 
== אלמוניות ==
 
אחרי מותו, נידון גראופנר לשיכחה ואלמוניות, מכמה סיבות. כתבי היד שלו היו למקור למחלוקתבמחלוקת משפטית ממושכת בין יורשיו לבין מושלי הסה-דרמשטדט. פסק הדין הסופי שנתן בית המשפט שלל את זכות הבעלות של עזבון גראופנר על כתבי היד המוזיקליים. היורשים לא יכלו להשיגהשיגו היתר מכירה או הוצאה לאור של יצירותיו, והגישהובכך אליהןנמנעה נשארה חסומה. סגנונות מוזיקליים השתנו באופן דרמטי והעניין שעוד היה ביצירתו של גראופנר הצטמצם עוד יותרהפצתן. עם זאת, מן הצד החיובי, תפיסת עזבונו המוזיקלי של גראופנר בידי הנסיך מהסה-דרמשטדט הבטיחה את המשך קיומו "in toto" - בשלמותו. כלפילהבדיל מורשתומהמקרה המוזיקליתעם יצירותיו של [[יוהאן סבסטיאן באך|באך]], למשל, לא האיר הגורל פנים באותה מידה. עוד גורם שתרם לאלמוניותו של גראופנר לאחר מותו היה, שלגראופנר, בניגוד לבאך, היו מעט מאוד תלמידים, פרט ל[[יוהאן פרידריך פאש]], להמשיך את מורשתו המוזיקלית.
 
כפי שסיכם המבקר דויד ורניה, גראופנר הוא "אחד מאותם קורבנות, שהגורל והנסיבות עשו עמם עוול - בן זמנם של באך, [[גיאורג פרידריך הנדל|הנדל]] ו[[גיאורג פיליפ טלמן|טלמן]] ועוד, שנשאר במידה רבה - ושלא בצדק - זנוח ונשכח."{{הערה|1=David Vernier, [http://www.classicstoday.com/review.asp?ReviewNum=6220 Review of L'Ensemble des Idées heureuses, Geneviève Soly: Christoph Graupner, Analekta 2-3162], ''Classics Today''}}
 
[[קובץ:Landgraf Ernst Ludwig von Hessen-Darmstadt.jpg|ממוזער|250px|שמאל|פטרונו של כריסטוף גראופנר, ארנסט לודוויג פון הסן-דרמשטדט.]]
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/כריסטוף_גראופנר"