דיור בר-השגה – הבדלי גרסאות

 

==דיור בר-השגה במדינות OECD אחרות==

במדינות שונות מתערבת המדינה בדרכים מגוונות להבטחת דיור בר-השגה. באנגליה ובאירלנד המדיניות הממשלתית ממליצה כי 20% מהדירות החדשות בכל האזורים יהיו דיור בר-השגה. בצרפת קובע חוק משנת 2000, כי בכל מקום במדינה לפחות 20% מהדירות יהיו דיור בר-השגה. רשות מקומית שאינה עומדת ביעד נדרשת לשלם פיצויים. באזורים שונים של ניו-יורק מחייבים כי פרויקטים גדולים יכללו לפחות 30% דיור בר-השגה. בלונדון הדרישה עומדת על 35%-50% דיור בר-השגה בכל בניה חדשה. בחבל הבאסקים בספרד נקבע כי באזורים העוברים הליכי עיור יכללו דיור בר-השגה בהיקף של 75%. ב[[חוק הדיור ההולנדי|הולנד]] 30% מהדירות הן מאגר של דיור ציבורי מוזל.{{הערה|[http://www.moin.gov.il/SubjectDocuments/newplanningadministration/affordable%20housing.pdf רחל אלתרמן, אמילי סילברמן, חיים פיאלקוף, דיור בר-השגה: כלים של תכנון סטטוטורי ומדיניות מקומית (מחקר במימון משרד הפנים, מאי 2011)]. להורדת הספר: http://alterman.technion.ac.il/heb/index.php}}