רפסול הונדה – הבדלי גרסאות

רפסול הונדה הצטרפה לסבב בעונת [[1995]] עם שלושה נהגים: [[מייקל דוהאן]], אלכס קריבייה ושיניצי איטו שרכבו על דגם NSR500. דוהאן ניצח שבעה מירוצים במהלך העונה וזכה בתואר אליפות שני באופן אישי וראשון עבור הקבוצה. קריבייה סיים את העונה במקום הרביעי, בעוד איטו סיים במקום השישי. בעונת [[1996]] התרחבה הקבוצה לארבעה רוכבים, כאשר דוהאן וקריבייה רכבו על דגם ה-NSR500 ואילו איטו וטדיוקי אוקאדה, שהצטרף לקבוצה רכבו על דגם NSR500V. דוהאן ניצח שמונה מירוצים וזכה בתואר שלישי ברציפות. קריבייה סיים את העונה במקום השני, כשהוא רושם לזכותו 2 נצחונות. הקבוצה המשיכה עם ארבעה רוכבים גם בעונת [[1997]] והפגינה שליטה מוחלטת כשניצחה את כל 15 המירוצים בעונה, כאשר דוהאן ניצח 12 מהמירוצים וקבע שיא נצחונות חדש לעונה. אוקודה סיים במקום השני עם ניצחון אחד וקריבייה סיים במקום הרביעי, למרות שהשיג שתי ניצחונות, אך נעדר מחמישה מירוצים במהלך העונה. דוהאן, אוקודה וריבייה המשיכו בקבוצה, אליה הצטרף סטה ג'יברנאו. השליטה של דוהאן בסבב נמשכה גם בעונה הבאה, בה ניצח שמונהמירוציםשמונה מירוצים והביא לקבוצה אליפות רביעית ברציפות. ארבעת נהגי הקבוצה המשיכו גם בעונת [[1999]]. במהלך האימונים לגרנד פרי הספרדי נפצע דוהאן בצורה חמורה, פציעה שהובילה לפרישתו מרכיבה בסיום העונה. בהעדרו של דוהאן היה זה קריבייה שלקח את ההובלה באליפות, ניצח שישה מירוצים ורשם אליפות אישית ראשונה ואליפות קבוצתיתי חמישית ברציפות.