הר הדרוזים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חלוקה ענינית
מספר הדרוזים בהר בשנות ה-40
שורה 7:
 
== היסטוריה ==
בסוף [[המאה ה-17]], עקב מלחמותיהם המרובות, החלה נדידה של דרוזים מאזור ריכוזם ב[[הר הלבנון]] לאזור הר חורן, שישובו היה אז דליל מאד. אחרי מאורעות 1840 ו-1860 (מעשי טבח שהביאו להתערבות מעצמות אירופה), הפכה הנדידה הדרוזית להגירה המונית ומאז קיבל הר חורן את השם "הר הדרוזים".{{הערה|שם=שמעוני 94|[[יעקב שמעוני]], '''ערבי ארץ ישראל''',‫ תל אביב: [[עם עובד]], תש"ז, עמ' 94.}}
 
תחת [[המנדט הצרפתי על סוריה]] הייתה באזור מדינה דרוזית אוטונומית - [[מדינת ג'בל א-דרוז]], שהתקיימה בין השנים 1921 ל-1936. שמה של המדינה היה בתחילה '''מדינת סווידא''' על שם העיר הגדולה באזור - [[א-סווידאא]], אך הוא שונה ל'''ג'בל א-דרוז''' בשנת 1927.
ב-1925 פרץ בהר [[המרד הדרוזי]] בצרפתים.
בהסכם העצמאות הצרפתי-סורי מ-1936 בוטל מעמדה של ג'בל א-דרוז והיא הפכה לחלק מסוריה.
 
באמצע [[שנות ה-40 של המאה ה-20]], נמצא בהר הדרוזים הריכוז הטריטוריאלי הגדול ביותר של הדרוזים: כ-75 אלף נפש - למעלה מ-40% מכלל אוכלוסיית הדרוזים, שמנתה באותה התקופה כ-180 אלף נפש.{{הערה|שם=שמעוני 94}}
 
ב[[מלחמת העצמאות]] של [[ישראל]] התארגן בהר הדרוזים גדוד מתנדבים דרוזי בן כ-500 חיילים והתפקד ל[[צבא ההצלה]] של [[פאוזי קאוקג'י]]. הגדוד, בפיקוד [[שכיב והאב]], נלחם ב[[קרב רמת יוחנן|קרבות רמת יוחנן]], אך בעקבות הסכם עם [[ההגנה]] נסוג. מקצת אנשיו, בהנהגת [[איסמעיל קבלאן]], ברחו מסוריה לישראל והצטרפו לכוחות הביטחון הישראלים.