הבדלים בין גרסאות בדף "אורות התשובה"

נוספו 15,535 בתים ,  לפני 4 שנים
אין תקציר עריכה
* '''החיבור של התשובה לעוז ושמחה''' - בניגוד לתפיסות המקובלות שהתשובה קשורה לצער, עצבות, דכדוך וחולשת נפש כרך הרב קוק את התשובה עם עוצמה ושמחה, בשל התפיסה שהאדם טוב בעצמיותו, ולכן התשובה קוראת דרור לעצמיותו של האדם, ומשחררת את רוחו משיעבודים.
*'''תשובת הדור''' - חזרת הדור לתורה יכולה להתבצע בארבעה שלבים: כבוד הדת, חיבת הדת, הכרת הדת וקיום הדת.
 
==תקציר על הפרקים==
===פרק ד===
פרק ד' עוסק בתהליך של תשובת הכלל הנובע בשל שאלות אחרות המבעבעות בתוכו, {{ציטוטון|קודמת לכל מיני התשובות, שהן באות אחריה, היא התשובה אל כבוד ד'}}.{{הערה|אורות התשובה, ד פסקה ח}} מסכם הרב קוק כי המענה לשאלות טמון בחזרה בתשובה אל כבוד ה' כי {{ציטוטון|ע"י התשובה הכל שב לאלהות}}.{{הערה|אורות התשובה, פרק ד, פסקה ב'}}
 
השאלות שמבעבעות בתקופת [[עקבתא דמשיחא]], בחלקי החברה הישראלית, "ב[[כנסת ישראל (יהדות)|כנסת ישראל]]", נובעות בשל חיפוש אחר עולם "מושגים" רחב יותר שיכול להמשיג את העוצמות המצויות בהם. בדומה למילות השיר, {{ציטוטון|כמה עוד אפשר לקרוא למה שיש בינינו אהבה}}{{הערה|שירו של הראל סקעת, לחן ומילים שגית שיר}}, יש תחושה של חוסר ודלדול מהותה של התורה מפני שאוצר המילים והכלים הקיימים אינם מספקים עוד את בני הדור. "התשובות הקטנות", ההיבטים הקטנים בחיי היום שקשורים, לדוגמה לשמירה על א' או ב', יצטיירו בעיניהם כפחותים ושוליים, {{הערה|{{ציטוטון|שבהתרחב האור, המושגים מתעלים, עד שהתוכן של כבוד, עם כל רחבו, צר הוא מהכיל את השטף הגדול של אורות התשובה, שתמצית נקודם יקר מחכמה ומכבוד}}, אורות התשובה, ד פסקה ח}}. הם כבר חפצים במשהו גדול יותר ואחר - מגמה של כלל האומה ואותה מגמה תברר בסוף באמצעות החזרה אל כבוד ה'.
 
בני הדור ימאסו באותה תורה עד כדי שהתנהגות תחשב "חוצפה" {{ציטוטון|אורות התשובה, ד, י}} מפני שהם פורצים את עולם ה"מושגים" הקיים בעת שתרים אחר עולם מושגים רחב ומהותי יותר. לכאורה הם בועטים והורסים כל חלקה טובה מאותו יסוד טוב וטהורה שכבר התקבע אבל בפועל זה חלק משלב הבנייה, מהצורך לפרוץ לעולם בו אור גדול הרבה יותר שקשה להם להמשיג באמצעות אוצר המילים שיש להם. {{הערה|{{ציטוטון|כי כאשר יש התעלות רוחנית באישיות ובדור, השלב הראשון הוא שבירת המסגרת הקודמת על מנת ליצור עולם מושגים רחב יותר. לכן למראית עין, אור התשובה הגדול נראה כחושך נוראי כי הדתיות הרגילה נשברת, אבל למעשה זו הכנה לבנייה של אמונה בסדר גודל אחר לגמרי|הערות בספרו של הרב יובל פרוינד, אורות התשובה, פרק ד, פסקה ט}}}}
 
{{ציטוט|מקור=אורות התשובה ד, א|
תוכן= דמיונם כגלי שלהבות שעל גוף השמש, אשר כמלחמת-עד הם מתפרצים ועולים...אין כח לקלוט את ההמון הרב של הצבעים הרבים אשר לשמש הגדולה הזאת המאירה לעולמים כולם, שמש התשובה, מפני שטפם ורבוים, מפני מהירותם הנפלאה, מפני שהם באים ממקור החיים בעצמם, שהזמן בעצמו הוא רק אחד מהתבניות המצומצמות שלו}}
 
האורות הקטנים נמשלים כצבעי השמש. הם מגיעים בצבעים חזקים ובעוצמות אדירות שלבני הדור הישן קשה להכיל בשל החדות והמהירות. לכן בשלב הראשוני יראה כאילו התשובה "הגדולה" (הנמשלת לאור הגדול) דוחה את האורות הקטנים, {{הערה|{{ציטוטון|באורו הגדול בראשית התפרצו, נראה הוא כאילו דוחה את האורה הקטנה|אורות תשובה, ד, ח}} }}. הרי כל צבע מנסה להעמיד חזון ודרך לאומה ב"צבעו ולכאורה נכשל. {{הערה|{{ציטוטון|ובני פריצים קמים ומתנשאים להעמיד חזון ונכשלים|שם, שם}}}} מצד אחד בני הדור כואבים (האורות שדורשים קדמה) ומכואבים (אלו שצריכים להכיל את אותו אור חזק) אך הכאב ממרק את הנפש ומובילה אותה למתוק חזק יותר. {{הערה|{{ציטוטון|ואנו חשים את המכאובים והם ממרקים אותנו, כמלח זה שממתיק את הבשר הם ממתיקים את כל מרורותינו|אורות התשובה, ד, א}} בפועל, האורות האלו אינם נכשלים כי התשובה "הגדולה", האור הגדול פועל ללא נחת, עד שייתן ביטוי לכל סגולה עליונה ותחתונה שקיימת בכל "צבע וצבע", דהיינו יאחד את האורות בדרך שהיא התשובה אל כבוד ה'. בנמשל קרן אור מכילה בתוכה את כלל גווני השמש ומעניקה דרך משותפת לכל אותן אורות - חלקי החברה. {{הערה|{{ציטוטון|התשובה הכללית, שהיא עלוי העולם ותקונו, והתשובה הפרטית, הנוגעת לאישיות הפרטית של כל אחד ואחד... הן ביחד תוכן אחד.|אורות התשובה, פרק ד, ג}}}}.
 
על כן נאמר, {{ציטוטון|מצדדים שונים תבא ותתגלה התשובה}} {{הערה|אורות התשובה, ד, ט}} אשר יוביל לצער ועלבון של {{ציטוטון|הרוח הגדול האצור בכל מה שהנחילונו אבותינו}} {{הערה|אורות התשובה פרק ד, ט}}. לכאורה הרוח הגדולה שואלת, "אם כואבים אתם, מדוע אין אתם מחפשים את הפתרונות לבעיותיכם בי?" עונה על כך הרב קוק, {{הכפירה הפרידה בין האדם מישראל לתורה, עד שהוא אפילו לא מנסה למצוא את המענה למצוקותיו ותהיותיו בה, ורץ מיד לשדות זרים - אל חכמות ותרבויות אחרות אשר אין בהן את אותה רוח ה'}}.{{הערה|יובל פרוינד בפרשנות על אורות התשובה, פרק ד, ט}} הכפירה כה הרחיקה את העם מאותה מסורת של אבות אביהם, שהם לא רק לא עוסקים בה בשל היבטים "דתיים" ו"הלכתיים" אלא גם לא לומדים ממנה בעיסוקים יומיים. לכן בכל פיים שיש מחלוקת או בעיה בנושא יומיומי (כלכלי, מדינאי, חברתי וכדומה) בני הדור מחפשים להם מענה אצל תרבויות אחרות. ככה נוצרים פריצה, חוסר וטשטוש גבולות, וריבוי דעות. יהיה בלבול רב מפני שיהיו כאלה שיעוותו את דברי התורה תוך שהם משלבים אותה עם רעיון זר אחר, {{ציטוטון|הבעיה היא, כשאנשים שלא עוברים את ההכשרה המוסרית והשכלית המתאימה, ובכל זאת עוסקים בקבלה. אותם אנשים גורמים לשיבושים ועיוותים בתכנים העליונים של חכמת הנסתר, מסבים נזקים רבים ליהדות, ומרחיקים אנשים (המוכשרים לכך) מלגשת אל לימודי היסוד}}{{הערה|יובל פוינד, אורות התשובה, ד, ט}}. לפיכך שום פתרון "זר" לא יפתור את בעיית הנשמות הזועקות ויהווה תחליף ל"רוח הגדולה".
 
ההתרחקות מהתורה תוביל להתפרצותו של כוח, תודעה חדשה שתצטער ותיעלב על כבוד ה' בשל ההתנהגות של שני הצדדים : האחד הפורץ (זה שלא נתנו לו תשובה מבפנים) והשני שמגדר (זה שמתקשה להכיל את האור הגדול ומנסה לשמור על עולם המושגים הישן). אותו תודעה חדשה תדע ש{{ציטוטון|רק על ידי התבוננות פנימית עמוקה בתורה, רעיונותיה ומצוותיה, יוכלו לשוב אליה כל התועים, ולגלות את האור העליון שבה}}{{הערה|יובל פרוינד, אורות התורה, ד, ט}}. התפרצות התודעה הזו תביא למגמה חדשה {{ציטוטון|של ישוב הדעת ומתינות}}, {{הערה|אורות התשובה, ד, ט}} - שתוביל אל הדרך של החזרה בתשובה ה"גדולה" כי {{ציטוטון|הדעת תוכל לברר את הגרעינים החיובים מתוך כל דרכי הכפירה המעוותות}} {{הערה|יובל פרוינד, אורות התשובה, ד,ט}}.
 
הרב קוק פורט את התהליך. קודם כל, התשובה הראשונית תתחיל בתקשורות ובהקשבה {{הערה|{{ציטוטון|התשובה הראשונה היסודית היא להתקשר עם האומה בנשמתה, ועמה הכרח הוא לתקן את הדרכים והמעשים כולם|אורות התשובה פרק ד, פסקה ח}} }} לנשמות האומה הצועקת אשר כולן יחדיו מנסות בפועל להגיע אל התשובה "הגדולה" (רק לא יודעות זאת) שכן {{ציטוטון|נשמתה של כנסת ישראל היא הצדק המוחלט}} {{הערה| ראה, אורות התשובה ד, ז. בנדרים לט מסופר כי התשובה נברא לפני העולם, כלומר כוח התשובה קדם לחומר ולחטא האדם הראשון. התשובה בה לידי ביטוי במרדף אחר צדק ומוסר אך במהותה היא הרצון לשוב לטהרה שקדמה לחטא. להרחבה ראה [http://www.yeshiva.org.il/midrash/21699 ישיבה, בשביל זה יש אינטרנט, פרק ד' ה'-ח] }}.
 
להבדיל מעמים אחרים להם יש מכנה משותף בשפה, אזור וכדומה, עם ישראל מאופיין ברב גווניות ,בשל איסוף גלויות, ולכאורה אין לו מכנה משותף. המשותף לכל "נשמות בנ"י" (=כנסת ישראל) – הוא המרדף אחר "צדק מוחלט" {{ציטוטון|שבהתגשמותו הוא כולל את כל הטוב המוסרי שבפועל}}{{הערה|אורות התשובה, פרק ד, ז}}. המרדף והרצון העז הזה גורם לאדם לרצות צדק בפועל, בשעת מעשה, ודוחף את כל האומה הישראלית אל הדרגה הרוחני הבאה. כאשר הצדק המוחלט מתממש, מתקיים כל הטוב המוסרי הניתן לקיים - "מוסר התורה". על כן השלב הבא המידי, לאחר ההקשבה, יהיה תיקון הדרכים והמעשים עליהם "צועקות" הנשמות. ההקשבה וההכלה באים עם {{ציטוטון|סבלנות הגונה ביחד עם קנאה חיה נגד כל מתועב}} {{הערה|יובל פרוינד מסביר, {{ציטוטון|מצד אחד צריך לפתח סבלנות המכבדת כל דעה ומנסה להקשיב לה, ומאידן, בד בבד עם הסבלנות, צריכה להיות ערנות וסלידה עזה מכל מיני נורמות...שנכנסות להתמסד בשם חופש הדעות}}}}
 
התשובה ה"ראשונית", ההקשבה, תעניק "מטרייה" לכל הארחות (דרך החיים, האופנים לפתירת בעיות) של "התשובות הקטנות" ועל ידי כך למעשה נחווה את קרן האור בה קיימים כלל גווני השמש. {{הערה|{{ציטוטון|וזהו (התשובה הראשונית) יסוד התשובה שאורו יגלה ב[[עקבתא דמשיחא]], ויכלול בקרבו את כל ארחות התשובה הקטנים ממנו שכולם בו כלולים}}, אורות התשובה פרק ד, פסקה ח}} הקבלה הזו, תאפשר לאותן נשמות מיוסרות שהתרחקו מהתורה לצאת מהכלא בו הן חיות, {{הערה|{{ציטוטון|חופש הקדש הפנימי שבנשמה יצא ממאסרו}}}} {{ציטוטון|ובצמאון עז יחל כל רוח ער לשאוב ולשתות לרויה מאותו מקור החיים העליון}} {{הערה|ד, ט}} בכדי לפתור את אותן קשיים אישיים שיש להם עם המגמה הכללית.
 
הפריצה הזו תבוא לידי ביטוי לא רק בישוב בעיות הפרט בארץ אלא בכיוון כלל האומה ועל ידי כך הארה לעולם כולו.
{{הערה|{{ציטוטון|והדעה והרגש, וטעם החיים, השקפת העולם וחפץ התחיה הלאומית|}} }} המיצוי של אותו תהליך יגיע בבית המשיח אשר פתח את אותו סדר בעצמו ומסמל מגמה כלל לאומי. ה{{הערה| כנאמר, {{ציטוטון|גדור פרצי (תקן את הפריצה בגדרי) בבן פרצי (המשיח), ומחדק (מתוך הקוצים) לקוט שושן (ילקטו שושנים)}}}}.
 
אם בתחילת הפרק דן הרב קוק בפרץ של רגשות, דעות וגישות, מגיע הרב קוק למסקנה כי הפרט, צבעי השמש ופתרונם לעצמם אינם הפתרון האמיתי אלא המגמה, האור הגדול שיוצא מתשלובת של אותן אורות. ברגע שיתיישבו האורות בסדרן נגיע אל שלב גדול הרבה יותר והוא החזרה האמיתית בתשובה לכלל האומה. {{ציטוטון|ראש הפסגה של נשמת האומה היא המגמה הכללית, שהאומה שואפת אליה בעצם הויתה. וזה כבר יוצא על כללות ההויה, ורעיון התשובה העליון נעוץ במרום חביון זה.|אורות התשובה, פרק ד, ו}}}} באופן כזה מסביר הרב, מדוע התשובות של הפרט והכלל קשורות כתוכן אחד, {{הערה|{{ציטוטון|הטבע העולמי וכל יציר פרטי, ההיסתוריה האנושית וכל איש יחידי ומעשיו - צריכים להיות מסוקרים בסקירה אחת, כתוכן אחד בעל פרקים שונים|אורות התשובה, ד, ד}}}}, והתיקון (התשובה) אינו של עם ישראל לבדו אלא של העולם כולו מפני שהפרט הוא חטיבה אחת שאינה מנותקת מהיסטוריה, הטבע וכו' אלא התקדמות כלל עולמית המכוונת בידי אור גדול הרבה יותר. לכן {{ציטוטון| באמת אי אפשר להתרומם אל התשוקה הרוחנית של ישועת הכלל בלי תשובה פנימית עמוקה מכל חטא ועון}} ובמילים אחרות, תיקון והתקדמות העולם היא חלק בלתי נפרד מתיקון של עיוותים רבים ו"קטנים".
 
==מהדורות==
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31307&pgnum=1 "אורות התשובה" באתר HebrewBooks]
{{הרב קוק}}
 
==הערות שוליים==
 
[[קטגוריה:כתבי הראי"ה]]
67

עריכות