הבדלים בין גרסאות בדף "הומור בתי שימוש"

מ
אין תקציר עריכה
מ
[[תמונהקובץ:Toilet 370x580.jpg|ממוזער|שמאל|150px|אסלה]]
'''הומור בתי שימוש''', או '''הומור ביבים''', הוא סוג של [[הומור]] העוסק בפעילויות גופניות המיוחסות ל[[בית שימוש|בתי שימוש]]. התייחסות פומבית לפעילויות כאלו נחשבת ל[[טאבו (חרם)|טאבו]] בתרבויות רבות. הז'אנר מצטלב לעתים עם ז'אנר ההומור הסקסואלי, בעיקר בגלל טבעם של חלקי הגוף המעורבים בשני הז'אנרים, הממלאים תפקידים שונים, וכן על רקע [[פטישיזם (סקסולוגיה)|פטישיזם]] סקסואלי המיוחס לפונקציות גופניות שונות. הז'אנר כולל בין השאר בדיחות העוסקות בפעוטות או בקשישים שאינם מסוגלים לשלוט בפעולות השלפוחית או המעיים שלהם, ובדיחות על רקע צניעות, העוסקות בבני אדם עירומים או הלבושים בבגדיהם התחתונים בלבד. בדיחות המציגות "ודג'יז" (מתיחת תחתוניו של הקורבן עד לגרימת כאב רב) נופלות גם הן תחת קטגוריה זו.
 
===בישראל===
*סדרת סרטי המתיחות בבימויו של [[יהודה ברקן]] כללה מתיחות רבות שכללו [[נפיחה|נפיחות]] והתעטשויות לכאורה ועירום מופגן.
*מספר [[סרט בורקס|סרטי בורקס]] [[ישראל|ישראליים]]יים עשו שימוש בהומור בתי שימוש, בין השאר בסצנת נפילתו של יודל'ה ([[צחי נוי]]) לתוך ביב שופכין לאחר שרצפת בית השימוש הצה"לי נשברה תחת כובד משקלו במהלך מסדר חשוב ("[[אסקימו לימון#ספיחס (1982)|ספיחס]]", [[1982]]).
*שיר מחאה סאטירי בשם "שיר החרא" מאת להקת [[הפונדקאים]] מושמע על בסיס שבועי (בימי א') במשך תקופה ארוכה במסגרת תוכנית הרדיו של [[נתן זהבי]], "[[זהבי עצבני]]".
* סרטי [[אסקימו לימון]]. בהם היה מספר רב של סצנות בתי שימוש.