מרונים – הבדלי גרסאות

עם תחילת הכיבוש המוסלמי נדחקו המארונים מסוריה אל אזור [[הר הלבנון]] והפכו למולדתם את השטח המשתרע כיום מצפון ל[[כביש]] [[ביירות]]–[[דמשק]] ועד שולי העיר [[טריפולי (לבנון)|טריפולי]] של ימינו, באזורים: [[בשרי]], כסרואן, זגרתא ומתן ואפילו בנו מדינה שנקראת מדינת המורדים המרונים (מרדא) שגבולותיה מתחילים בצפון הר הלבנון ונגמרים בגלילב[[גליל העליון]] והמערביו[[הגליל המערבי|המערבי]], הכפרים מרון[[מארון א -ראס]], [[בירעם]], מנסורה, ומערבה עד הים התיכון. מובלעת זו התחילה להתכווץ במאה השמינית והתשיעית בעקבות פלישות ערביות וייבוא שבטים בדואים מצפון חצי האי ערב בסיוע של הח'ליף אל מנסור העבאסי שהוציא צו הלכה אסלאמי בעניין זה, להלן תוכנו: "יש בלבנון עם שמסרב למרותינו, עליכם לפנות עצמים זרים אלה משם כי זו אדמה שאלוהים נתן לכם אותה". כך ניסו להפוך את הארמים מרונים בעלי השטח האותנטיים לעצמים או אנשים זרים בארצם. מאז כל שטח מרוני שנכבש במלחמה ותושביו נסו על נפשם, יושב על ידי מתיישבים חדשים כולל הר הלבנון הדרומי ונשאר בידי הארמים מרונים ההר הצפוני שהערבים לא הצליחו לכבוש אותו עד היום. בהר הדרומי באזורים הדרומיים כולל ההר, השתלטו שבטים שיעים ומענים דרוזיים וכך הצטמצמה לה המובלעת הארמית מרונית והנוצרית העצמאית, תהליך שנמשך עד היום. אפשר למצוא הוכחות לזאת בכפר מרוןמארון א -ראס שפעם היה ארמי מרוני אבל היום השיעים השתלטו עליו לגמרי. הכפר כמו כל כפרי הלבנון שמרו על שמותיהם הארמיים באותה שפה שהאוכלוסייה הארמית דיברה בה אבל האוכלוסיות החלשה הזו גורשה והשתלטו על האזור כובשים שונים לפי תקופות שונות.