ניקולא פוקה – הבדלי גרסאות

'''ניקולא פוקה''' ([[צרפתית]]: Nicolas Fouquet{{כ}}; [[27 בינואר]] [[1615]] - [[23 במרץ]] [[1680]]) [[מדינאי]] [[צרפתי]].

 

== חייו ==

 

ב-[[12 ביולי]] [[1648]] פרץ מרד ה[[פרונד]] בפריז נגד בית המלוכה, וניקולא פוקה העמיד את שירותיו לרשותם של [[הקרדינל מזראן]] ושל העוצרת [[אן מאוסטריה]]. בעת ה[[מצור]] על פריז (ינואר - מרץ [[1649]]), עסק בענייני אספקה לעיר הנצורה. כאשר מזראן נאלץ לעזוב את פריז ב-[[1652]], נשאר פוקה בפריז ודיווח למזראן על הנעשה בעיר. ב-[[6 בפברואר]] [[1653]] חזר מזראן לפריז ולמחרת מינה את פוקה לשר האוצר יחד עם [[אבל סרביין]]. ענייני הכספים של בית המלוכה נמצאו בכי רע. לא ניתן היה לשלם לחיילים ולעמוד בהוצאות הגבוהות של חצר המלכות. החל ב-[[1654]] נאלצו מזראן, סרביין ופוקה להשתמש באוצרותיהם הפרטיים על מנת להחזיר מלוות שניתנו לבית המלוכה על ידי האצולה. באמצעות החזר מלוות אלה ועושרו הרב, הצליח פוקה לרכוש מחדש את אמונם של אנשי האצולה, שהמשיכו לממן את הוצאות בית המלוכה בצורת הלוואות חדשות לאוצר המדינה.

 

ב-[[17 באוגוסט]] [[1661]] הזמין פוקה את המלך לטירתו המפוארת. ששת אלפים המוזמנים סעדו את לבם בצלחות כסף וזהב. המלך קינא בעושרו הרב של פוקה, ומינה את [[ז'אן-בטיסט קולבר]] לבחון את מקורות הכנסותיו. קולבר דיווח למלך שהמדובר בשחיתות בקנה מידה לא יאומן. משהצטברה עדות מכרעת בדבר מועל ידו של פוקה, ציווה המלך לעצרו ([[5 בספטמבר]] [[1661]]). נערך משפט שנמשך שלוש שנים. מאדאם דה סבינייה, לה פונטיין וידידים אחרים של פוקה עשו כמיטב יכולתם כדי להוכיח את חפותו, אך המסמכים שהתגלו בטירתו גרמו להרשעתו בדין. הוא נידון ל[[גלות]] ולהחרמת כל רכושו, אך המלך שינה זאת למאסר עולם. ניקולה פוקה ישב בכלא 16 שנה במבצר פינרול ב[[הרי האלפים]] ב[[פיימונט]] (כיום בצפון איטליה), שם נפטר ב-[[1680]].

 

{{מיון רגיל:פוקה, ניקולא}}