וילהלם שטייניץ – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ויקישיתוף בשורה
קו מפריד בטווח מספרים
שורה 24:
[[קובץ:Steinitz1866.jpg|שמאל|ממוזער|250px|וילהלם שטייניץ בשנת 1866]]
 
בשנת 1866 ניצח שטייניץ בדו-קרב את אדולף אנדרסן בתוצאה 8-66–8, ובכך מיצב עצמו כשחקן הפעיל החזק בעולם. מספר סופרי שחמט מתארכים את היותו לאלוף העולם מתאריך זה אם כי אין עדות שהוא תבע את התואר לעצמו בתקופה זו, הגם שמאוחר יותר טען שהוא הפך לאלוף מאז זכייתו נגד אנדרסן. טוענים ששטייניץ לא יכול היה לתבוע את התואר כל עוד [[פול מורפי]] היה בין החיים. מורפי הביס את אנדרסן בפער גדול בהרבה 8-33–8 בשנת 1858 אך פרש מהשחמט זמן קצר לאחר מכן ומת בשנת 1884.
 
התוצאות שלו בשנים הבאות היו טובות מאוד: מקום שני בתחרות בבאדן באדן בשנת 1870, מקום ראשון בלונדון 1872, מקום ראשון בווינה 1873 ומקום ראשון משותף עם [[שמעון אברמוביץ וינוור ]] בווינה 1882 [http://www.chessbase.com/newsdetail.asp?newsid=2117].
שורה 33:
שטייניץ היה נמוך קומה, כ-1.5 מטר, צולע וסובל מ[[ארטריטיס]], בעל לשון חדה ומזג אלים. כתוצאה מכך התדרדרו יחסיו עם קהילית השחמט בלונדון, ובשנת 1883 החליט לעזוב את אנגליה ולעבור לניו-יורק, שם חי עד יום מותו.
 
בשנת 1886 התמודד שטייניץ על אליפות העולם מול צוקרטורט, בתחרות שנחשבת לאליפות העולם הרשמית הראשונה. התחרות התקיימה במספר ערים בארצות הברית (ניו-יורק, סנט לואיס, ניו אורליאנס). לאחר חמשת המשחקים הראשונים שהתקיימו בניו יורק הוביל צוקרטורט 4-11–4 אך בסופו של דבר זכה שטייניץ בפער משכנע 12.5-7.5. הגם שלא היה עדיין אזרח אמריקאי באופן רשמי, ביקש שטייניץ שדגל ארצות הברית יוצב לצידו בשעת המשחקים (הוא הפך לאזרח אמריקאי ב-23.11.1888, לאחר חמש שנות מגורים בניו-יורק ואז החליף את שמו הפרטי לויליאם).
 
[[קובץ:1886 Steinitz - Zukertort Title Match.jpg|מרכז|ממוזער|550px|שטייניץ - צוקרטורט, אליפות העולם 1886]]
שורה 70:
ב-1886 שיחק שטייניץ מול צוקרטורט בהתמודדות הראשונה על אליפות העולם, והיה ברור ששטייניץ משחק ברמה אחרת. הגם שצוקרטורט היה לפחות שקול לשטייניץ בכח ההתקפי, שטייניץ סיכל את תמרוניו בקלות יחסית. התוצאות של שטייניץ במחצית הראשונה של הדו-קרב היו חלשות כי לעתים לא השכיל לממש את היתרונות העמדתיים כהלכה (למשל במשחק השלישי) אך בהדרגה התגבר על טעויותיו וסיים בניצחון משכנע (+10 -5 =5).
 
למרותאף על פי ששינה את סגנון משחקו כדי לפתח ולהדגים את גישתו החדשה לאסטרטגיה של השחמט, שטייניץ שימר את יכולתו להתקפות מבריקות עד לסיום הקריירה שלו. בשנת 1895 לדוגמה, בתחרות הייסטינגס (כאשר היה בן 59) הוא זכה בפרס היופי עבור משחקו מול ברדלבן כאשר בשלב מסוים במשחק הפקיר שטייניץ במתכוון את כל הכלים שלו לצורך ההתקפה הסימולטנית על מלך היריב.
 
שטייניץ כתב בצורה נרחבת על המשחק ובשנת 1885 יסד בניו יורק את הבטאון הבינלאומי לשחמט "International Chess Magazine" שם שימש כעורך הראשי. בשנת 1889 הוא ערך את הספר שתיעד את התחרות הבינלאומית בניו יורק שם לא השתתף.
שורה 142:
 
== פרסומים ==
* עורך International Chess Magazine בין השנים 1885-18901885–1890
* חיבר את A Literary Steinitz Gambit. ספר שניתן לקריאה במלואו בקישור [[s:en:A Literary Steinitz Gambit|הזה]]
* חיבר את The Modern Chess Instructor , בספר זה הפרק השביעי דן בערכם היחסי של הכלים ובעקרונות המשחק.