הבדלים בין גרסאות בדף "הורטיוס"

נוספו 34 בתים ,  לפני 4 שנים
מ
הסבת תג ref לתבנית:הערה#
(חזרה)
מ (הסבת תג ref לתבנית:הערה#)
תגית: גרשיים שגויים
 
==יצירותיו==
בשנת 41 לפנה"ס, הקיסר [[אוקטאוויאנוס]] העניק חנינה להורטיוס. הורטיוס חזר מן הגלות ל[[האימפריה הרומית|רומי]], וגילה שאביו נפטר ורכושו הוחרם. הורטיוס נאלץ להתחיל לעבוד כמזכירו של גובה-מסים. בתקופה זו הוא החל בכתיבת שירה. שירתו הסיבה את תשומת לבם של [[לוקיוס_ואריוס_רופוס]], ושל [[פובליוס_וירגיליוס_מארו]], שני משוררים בעלי שם בעולם ה[[ספרות]] הרומי. דרכם, הורטיוס התוודע ל[[מאיקאנס]]<ref>{{הערה|נתן שפיגל, ''הוראטיוס: האיש ויצירתו'' (ירושלים: מאגנס, תשמ"ד) עמ' 26</ref>}} שהיה עוזרו ויועצו של אוגוסטוס, ופטרון ספרות ידוע.<ref>{{הערה|רחל בירנבאום, ''הוראטיוס: שירים (האודות)'' (ירושלים: מוסד ביאליק, 1998) עמ' 3 </ref>}} בשנת [[38_לפנה"ס]] צירף אותו [[מאיקאנס]] לחוגו הספרותי, דבר ששיחרר את הורטיוס מדאגות כלכליות. בהמשך, [[מאיקאנס]] אף הציג אותו בפני [[אוגוסטוס]].<ref>{{הערה|רחל בירנבאום, ''הוראטיוס: שירים (האודות)'' (ירושלים: מוסד ביאליק, 1998) עמ' 3 </ref>}}
 
ה[[אפודות]]: בשנת [[31 לפנה"ס]] פרסם הורטיוס 17 שירים שכונו "[[אפודות]]" ( Epodi) בשל המבנה המיוחד שלהן: שורה ארוכה, ולאחריה – שורה קצרה. הורטיוס כינה את האפודות בשם "יאמבים" (Iambi).<ref>{{הערה|נתן שפיגל, ''הוראטיוס: האיש ויצירתו'' עמ' 29</ref>}} בכתיבת האפודות הושפע הורטיוס מסגנונו הלעגני של המשורר היווני הקדום [[ארכילוכוס_מפארוס]], שחי במאה השביעית לפנה"ס.<ref>{{הערה|רחל בירנבאום, ''הוראטיוס: שירים (האודות)'' עמ' 3 </ref>}} האפודות עסקו בנושאים מגוונים, מסיפורי [[אהבה]] ועד ל[[מלחמות-האזרחים]] בתקופתו.<ref>{{הערה|נתן שפיגל, ''הוראטיוס: האיש ויצירתו'' עמ' 39</ref>}}
 
ה[[סאטירות]] (Saturae): עשר הסאטירות הראשונות התפרסמו בספר בשנת [[35 לפנה"ס]], ושמונה נוספות יצאו בשנת [[30_לפנה"ס]].<ref>{{הערה|נתן שפיגל, ''הוראטיוס: האיש ויצירתו'' עמ' 41</ref>}} הורטיוס כינה את הסאטירות שלו בשם "שיחות" (Sermones).<ref>{{הערה|רחל בירנבאום, ''הוראטיוס: שירים (האודות)'' עמ' 3 </ref>}} את הסאטירות חיבר הורטיוס בהשראתו של [[לוקיליוס]] (Lurilius), מחבר סאטירות רומי שחי במאה ה-2 לפנה"ס.<ref>{{הערה|רחל בירנבאום, ''הוראטיוס: שירים (האודות)'' עמ' 3 </ref>}} בניגוד ל[[סאטירה]] של לוקיליוס הורטיוס לא עסק בסאטירה שלו בפוליטיקה, אלא שם ללעג בעיות שרווחו בחברה בזמנו, כגון: [[רדיפת-בצע]], [[קמצנות]], [[שחיתות]] ועוד.<ref>{{הערה|נתן שפיגל, ''הוראטיוס: האיש ויצירתו'' עמ' 42</ref>}} בשלוש מתוך עשר הסאטירות הראשונות שכתב מוזכרים [[יהודים]] (וזו היא היצירה הראשונה והיחידה בה הורטיוס מזכיר יהודים, כנראה בעקבות כיבוש [[ירושלים]] על ידי [[גאיוס סוסיוס]] בשנת 37 לפנה"ס).<ref>{{הערה|דבורה גילולה, "הלצות על יהודים בספרות הרומית", בתוך: [מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי] עמ' 8</ref>}}
 
בשנת [[35 לפנה"ס]] הורטיוס הקדיש את ספר הסאטירות הראשון שלו למאיקנאס, ובתור הוקרת תודה העניק לו מאיקנאס [[אחוזה]] קטנה, שמיקומה 25 [[מיל]] צפונית ל[[רומא]] (אחוזה זו מוזכרת רבות ביצירותיו). מנקודה זו והלאה הורטיוס חילק את זמנו בין האחוזה לבין רומא. בנוסף, ייתכן שנכח בקרב [[אקטיום]] (Actium) בשנת [[31 לפנה"ס]].
 
שלושת ספרי השירה הראשונים שפורסמו סביב שנת [[23 לפנה"ס]] הם שהביאו להורטיוס את תהילתו כמשורר. בספר הראשון הורטיוס מקדיש את שלושת השירים הראשונים ל[[מאיקנאס]], ל[[אוגוסטוס]] ול[[וורגיליוס]].<ref>{{הערה|רחל בירנבאום, ''הוראטיוס: שירים (האודות)'' עמ' 8 </ref>}} השירים הינם בעלי איזון – הורטיוס משתמש בחוש מידה ומאזן בין עצב ושמחה. השיר האחרון בספר השלישי הוא צוואתו, שבה חוזה הורטיוס לעצמו תהילת נצח.<ref>{{הערה|נתן שפיגל, ''הוראטיוס: האיש ויצירתו''עמ' 30</ref>}}
 
ה[[איגרות]]: לאחר פרסום ספרי השירה שב הורטיוס לכתוב "[[שיחות]]" (sermones), שבהמשך קיבלו את השם "[[איגרות]]" (Epistulae).<ref>{{הערה|נתן שפיגל, ''הוראטיוס: האיש ויצירתו''עמ' 111</ref>}} ספר האיגרות הראשון פורסם בשנת 20 לפנה"ס לערך, והספר השני פורסם בין השנים 13-17 לפנה"ס. כתיבה זו של שירה במגוון נושאים, בצורה של איגרות לאישים ידועים, הייתה חדשנית. הספר הראשון הוקדש ל[[מאיקונאס]]. הוא עוסק בהנהגה נכונה ובספרות. הספר השני כולל שלוש איגרות. הראשונה, ל[[אגוסטוס]], דנה במצב השירה הרומית. הורטיוס טוען באיגרת כי לדרמה אין סיכוי לשגשג, ושעל כן, על [[אגוסטוס]] לתמוך בשירה. האיגרת השניה מופנית ליוליוס פלורוס (Iulius Floras), ובה הורטיוס מנסה להרחיקו מהשירה כיוון שהיא רוויה בכזב ובצביעות. האיגרת השלישית ידוע בשם האיגרת אל הפיסונים (Epistula Ad Pisones ), וכן בשם "(על) [[אומנות_הפיוט]]" (De arte poetica/ars poetica) . איגרת זו מופנית אל פיסו (piso) ואל שני בניו. היא נחשבת למסמך החשוב ביותר של [[ביקורת הספרות]] ב[[עת_העתיקה]], והשפיעה רבות על התפתחות [[ביקורת הספרות האירופית]]. ביטויים, פתגמים ומונחים ששאולים ממנה משמשים עד היום בביקורת הספרות האירופית.<ref>{{הערה|רחל בירנבאום, ''הוראטיוס: שירים (האודות)'' עמ' 8-9</ref>}} דוגמה לדבר: "אף הומרוס הטוב לפעמים מתנמנם".<ref>{{הערה|טור 359 Bonus dormitat Homerus</ref>}}
 
[[שיר היובל]]: בשנת [[44 לפנה"ס]], לאחר רצח [[יוליוס קיסר]], הופיע בשמים כוכב שביט. החוזים במזלות פרשו זאת כאות המבשר על תחילתה של המאה החדשה. עקב המצב ששרר אז במדינה נדחו החגיגות. בשנת [[17_לפנה"ס]], לאחר שהבטיח אוגוסטוס את הגבולות, הוא ערך את "חגיגות-המאה". חגיגות אלו נערכו בעבר בשנים 249, ו-146 לפנה"ס. הן סימלו את סופה של המאה, ואת תחילתה של מאה חדשה, שכולם קיוו שתהיה טובה מהמאה שלפניה. אוגוסטוס הטיל על הורטיוס לכתוב [[המנון]] לאומי לרגל החגיגה. ההמנון שכתב הורטיוס פונה אל האלים בבקשה שיעתירו חסד על רומא, ומהלל את אוגוסטוס. כתיבת המנון זה גרמה לכך שהורטיוס הוכר כמשוררה הלאומי של רומא (Romanae Fidicen Lyrae).<ref>{{הערה|נתן שפיגל, ''הוראטיוס: האיש ויצירתו'' עמ' 133-135</ref>}}
 
ספר השירים הרביעי: נכתב בין השנים 13-17 לפנה"ס. בתוכו מופיעים שירי [[אהבה]], שירי-תהילה לאוגוסטוס, ושירי-תהילה לרגל ניצחונם של בניו המאומצים של אוגוסטוס: [[טיבריוס]] ו[[דרוסוס]], על ה[[ווינדליקים]]. ניצחון זה הרחיב את גבולות האימפריה הרומית [[דנובה|עד לגדות נהר הדאנובה]].