חלוקת עבודה – הבדלי גרסאות

שורשיה של חלוקת העבודה בחברה מצויים במיומנותם הייחודית של בני אדם לתקשר ולנהל משא ומתן אחד עם השני. נטייה זו לסחר וליצירת הסכמים בין בני אדם, היא שהובילה לידי חלוקת העבודה בחברה בראשיתה. חלוקת העבודה בחברה היא למעשה החלוקה של פעילויות יצרניות שונות בין יחידים בחברה, ולאחר מכן סחר בתוצרי הפעילויות. [[קרל מרקס|מרקס]] היטיב לתאר זאת כ-"ייחודם-צמצומם של היחידים [בחברה] לתחומים מקצועיים מיוחדים"<ref>{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=קרל מרקס|שם=הקפיטל|מו"ל=ספריית פועלים|שנת הוצאה=2011|פרק=14 - "חלוקת העבודה בחברה ובייצור"|כרך=ראשון}}</ref>}}.

סמית', שעיקר פועלו חפף לתחילת [[המהפכה התעשייתית]], טען בספרו [[עושר העמים]]<ref>{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=אדם סמית'|שם=עושר העמים (תרגמו: יריב עיטם ושמשון ענבל; מבוא: חיים ברקאי)|מו"ל=ירושלים: מוסד ביאליק|שנת הוצאה=תשנ"ז-1996.}}</ref>}}, שיישום עקרון חלוקת העבודה בענפי התעשייה והמלאכה יובילו להגדלת [[פריון עבודה|פריון העבודה]]. כלומר, תהליך עבודה בו ישנה התמחות של העובדים בשלבים שונים של הייצור הוא יעיל יותר.

סמית' מציין מספר גורמים לגידול הרב בתפוקת הייצור במימוש עקרון חלוקת העבודה. ראשית, חלוקת העבודה מצמצמת את תפקידו של הפועל לכדי פעולה פשוטה אחת שרק אותה הוא מבצע, דבר שמשפר מאד את מיומנותו בביצוע הפעולה, וכך גם את תפוקתו. שנית, זמן רב מתבזבז לפועל שעובר בין פעולה לפעולה אחרת - זמן זה נחסך עם יישום עקרון חלוקת העבודה, כאשר הפועל מבצע פעולה אחת במקום אחד<ref>{{הערה|היטיב לתאר זאת מרקס, בספרו הקפיטל: "בעל מלאכה, המבצע בזה אחר זה את התהליכים החלקיים השונים בייצורו של פרי מלאכתו, צריך להחליף עתים את מקומו ועתים את מכשיריו. המעבר מפעולה אחת לחברתה מפסיק את זרם עבודתו ועושה כביכול נקבים נקבים ביום עבודתו. נקבים אלו מצטופפים ומסתגרים, משמבצע הוא כל היום ברציפות אותה פעולה אחת ויחידה."</ref>}}. סיבה שלישית היא, לטענת סמית', שפועל שכל תשומת לבו נתונה למטרה אחת ויחידה, עשוי למצוא שיטות קלות, נוחות ומהירות יותר להשגת מטרתו ואף ליצור [[מכונה|מכונות]] שיקלו ויקצרו את עבודתו.

כיום, עקרון חלוקת העבודה הוא אחד מעקרונות המפתח של הכלכלה העולמית. המחשה טובה למימוש העקרון ניתן למצוא במאמרו של [[:en:Leonard_Read|לאונרד ריד]], "[[:en:I,_Pencil|אני, עיפרון]]"<ref>{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.econlib.org/library/Essays/rdPncl1.html|כותרת=Read, I, Pencil {{!}} Library of Economics and Liberty|אתר=www.econlib.org|תאריך_וידוא=2016-07-13}}</ref>}}, שנכתב מנקודת מבטו של עיפרון. במאמר, העיפרון מתאר את המורכבות הרבה שביצירתו והפקת מרכיביו ([[עץ]], [[גומי]], [[ורנית|לקה]], [[שעווה]], [[פומיס]], [[דבק]]), תוך הדגשת מספרם העצום של האנשים המעורבים בתהליך הפקתו. כך לדוגמה, מתאר העיפרון את החלק של הפקת ה[[גרפיט]], שמהווה חלק אחד מני רבים בשלבי ייצור העיפרון:

כך, ריד ממשיך לתאר את שלבי ייצורו הרבים של העיפרון ונגזרותיהם, על אינספור האנשים המעורבים בתהליך, תוך הדגשת עקרון חלוקת העבודה ורעיון היד הנעלמה. דוגמה זו נהייתה לאחת הדוגמאות המפורסמות להמחשת עקרון חלוקת העבודה, ואף הוזכרה רבות על ידי חתן [[פרס נובל]], הכלכלן [[מילטון פרידמן]]<ref>{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=Lesson of the Pencil|כתובת=https://www.youtube.com/watch?v=4ERbC7JyCfU|כותרת=Lesson of the Pencil|אתר=https://www.youtube.com|תאריך=13.11.09}}</ref>}}.

בניגוד לדעה הרווחת, אדם סמית' אכן היה ער למגרעתה המשמעותית של חלוקת העבודה - ניוון הפועל, מבחינות רבות, עקב צמצום פעולתיו למספר פעולות פשוטות<ref>{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://adamsmithslostlegacy.blogspot.co.il/2013/05/a-mystery-about-chomsky-on-adam-smith.html|כותרת=Adam Smith's Lost Legacy: A Mystery About Chomsky on Adam Smith and the Division of Labour|אתר=adamsmithslostlegacy.blogspot.co.il|תאריך_וידוא=2016-07-13}}</ref><ref>}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://chomsky.info/warfare02/|כותרת=Education is Ignorance, by Noam Chomsky (Excerpted from Class Warfare)|אתר=chomsky.info|תאריך_וידוא=2016-07-13}}</ref>}}. באחד הפרקים האחרונים של עושר העמים, סמית' טוען -{{ציטוט|אנגלית=|תוכן=בעיצומה של חלוקת העבודה [...] קבוצה של בני אדם מגיעה לידי כך שהיא מוגבלת לכמה פעולות פשוטות מאד, לעתים תכופות לאחת או שתיים. לעובד, שכל חייו עסוק בביצוע מעט פעולות פשוטות, [...] אין כל הזדמנות להפעיל את הבנתו.|מקור=אדם סמית', עושר העמים}}