ויקיפדיה

עשרים אלף מיל מתחת למים – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
קו מפריד בטווח מספרים
שורה 22:
|ספר הבא=
|מאת=[[ז'ול ורן]]}}
'''20,000 מיל מתחת למים''' (ב[[צרפתית]]: Vingt Mille Lieues sous les mers) הוא ספר [[מדע בדיוני]] קלאסי שנכתב על ידי ה[[סופר]] ה[[צרפת]]י [[ז'ול ורן]] ויצא לאור בשנת [[1870]]. תרגום מילולי של שם הספר הוא "עשרים אלף [[ליגה (יחידת מידה)|ליגות]] מתחת ל[[ים|ימים]]"{{הערה|1=לפי ליגה השווה ל-4ל־4,800 מטר מתקבל אורך מסע של 96,000 ק"מ; כאשר נחשב המרחק לפי מיל רגיל השווה ל-1ל־1,609 מטר נקבל 32,180 ק"מ; לפי מיל ימי השווה ל-1ל־1,853 מטר נקבל 37,060 ק"מ;}}. מרחק זה גדול פי שלושה מזה המופיע בשמו בעברית והגיוני אם עוקבים אחר מסלול השיט.
 
הספר מספר על עלילותיו של [[קפטן נמו]] וה[[צוללת]] שלו, [[נאוטילוס (ז'ול ורן)|נאוטילוס]], שנקראה על שם [[נאוטילוס (1800)|הצוללת הראשונה]] של [[רוברט פולטון]]{{הערה|1=גידי רענן, [http://www.submarinesonstamps.co.il/Default.aspx?cp=379&artPage=1&art=4&da=False&dt=False נאוטילוס - מרכיכה לצוללת גרעינית]}}, מנקודת מבטו של אחד הנוסעים, פרופסור פייר ארונקס הצרפתי. הפרופסור נמצא בצוללת יחד עם משרתו הנאמן, קונסי ו[[ציד לווייתנים|צייד לווייתנים]] (שתמיד מנסה לברוח מהצוללת) בשם נד לנד. השלושה ושאר הצוות מוחזקים אסירים בנאוטילוס.
שורה 33:
[[קובץ:20000 map 2.jpg|שמאל|ממוזער|150px|המסלול באוקיינוס האטלנטי]]
[[קובץ:20000 map 1.jpg|שמאל|ממוזער|150px|המסלול באוקיינוס השקט]]
[[קובץ:20000 Leagues Under the Sea, book cover, first English edition 1873.JPG|שמאל|ממוזער|150px|מהדורה אנגלית ראשונה משנת 1873. הספר נמכר באי-בייבאי־ביי ב-1ב־1,300 דולר.]]
 
מספר הסיפור, פייר ארונקס (Pierre Aronnax), [[פרופסור]] מה[[מוזיאון]] של [[פריז]], מקבל הזמנה להצטרף למשלחת חקר ב[[אונייה|אוניית]] מלחמה של [[ארצות הברית]] על שם [[אברהם לינקולן]] כדי לעמוד על טיבו של העצם. על צוות החוקרים מוטל לבחון האם מדובר ב[[בעלי חיים|בעל חיים]], ב[[מפלצות וחיות אגדיות|מפלצת]] או ב"אונייה" הנוסעת מתחת לפני המים. לאחר שארונקס מקבל את ההזמנה הוא יוצא לדרך עם משרתו קוֹנסֵי. על האונייה הוא פוגש את ציד הלווייתנים נד לנד (Ned Land). לאחר שלושה חודשים בים שבהם מעלים חיפושי הקברניט אחר העצם חרס, הוא מחליט לסיים את מסעו ואז באה ההפתעה - המשלחת גילתה את ה"מפלצת". הצופים על האונייה מבחינים ב[[אור]] חזק בוקע מתוך הים, מגוף בעל צורה מוארכת ובמרכזו מוקד אור שנדלק וכבה. כעת נוצר מגע בין אוניית המלחמה של ארצות הברית לבין העצם המסתורי ולבסוף, מול חופי [[יפן]], 200 מיל מהחוף, אוניית המלחמה מוטבעת ושלושת הנוסעים נופלים לים. לאחר שהייה של לילה בים הם מוצאים עצמם על סיפונה של ה"מפלצת", ואז הם מגלים שהיא עשויה מ[[מתכת]]. הם ממתינים על גבה לישועתם עד שלבסוף מופיעים שמונה מלחים, המורידים אותם לתוך המפלצת שהיא בעצם [[צוללת]] ששמה נאוטילוס. בצוללת הם טועמים תבשילים לא מוכרים. הם מקבלים [[בגד]]ים עשויים מאריג לא מוכר, ומערכת [[סכו"ם]] שעל כל אחד מכליה חרוט "Mobilis in Mobili N" שפרושו "נעיםתנועה בתוך אלמנט נעתנועה" ומתחת לזה האות N. האות N מסמלת את שם הצוללת. בהמשך הם פוגשים את מפקדה "[[קפטן נמו|קפיטן נֶמוֹ]]", המבשר להם כי הם יהיו חופשיים לנוע בצוללת הואיל ולא ישובו יותר ליבשה. .
 
=== חלק שני: בנאוטילוס ===
קפטן נמו מציג את עמדתו בפני הפרופסור וחבורתו ואומר להם כי ניתק את עצמו מהחברה ומבקש מהם כי לא יזכירו לו את חוקיה בצוללת. הוא לוקח את ארונקס לסיור באונייה ומראה לו חדר אוכל מפואר. על השולחן מונחים מאכלים עשירי [[זרחן]] מתוצרת החי והצומח הימי. קפטן נמו מסביר לו כי המוצרים שימצא בצוללת, כמו: בדים, בשמים ורהיטים, עשויים כולם מחומרי הגלם המצויים בים. רק הספרים, אוצרות האמנות והאוספים המדעיים שבנאוטילוס נקנו ביבשה. ארונקס מגלה, לפי כתבי העת שהוא מצא, כי הקנייה התבצעה שלוש שנים לפני כן.
 
הנושא המרתק את הפרופסור הוא מהו מקור ה[[אנרגיה]] של הצוללת. קפטן נמו מסביר לו כי את ה[[חשמל]], הצוללת מפיקה בתהליכים [[פיזיקה|פיזיקליים]] ו[[כימיה|כימיים]]. קפטן נמו מספר כיצד בנה את הצוללת: חלקיה השונים הוזמנו מ[[מספנה|מספנות]] ברחבי תבל כאשר מכל אחת מהמספנות הוזמן החלק שבו היא מתמחה. כל החלקים הורכבו במקום סודי, שהועלה באש. בסיום הסיור מראה קפטן נמו לפרופסור כיצד הוא מנווט את הצוללת מתחת לפני האוקיינוס. קפטן נמו מספר לו כי מהירות הצוללת מגיעה לחמישים מיל ימי (80 - 9080–90 ק"מ) לשעה. בסוף הסיור מזמין הקפטן את ארונקס למסע [[ציד]] ביערות תת-ימייםתת־ימיים, שם הוא מגלה שלל צמחים ויצורים החיים בים.
 
לאחר מסע של 11,340 מיל מאז טביעת אוניית המלחמה האמריקאית "אברהם לינקולן" מול חופי [[יפן]] הם מגיעים לאיי [[גינאה החדשה]] ומבקשים מקפטן נמו לעלות ליבשה, אחרי חודשיים של "כליאה" בצוללת. באי הם נתקלים בילידים, המבריחים אותם חזרה לחוף. בעזרת [[נשק]] מיוחד מצליח קפטן נמו לחלץ אותם והם חוזרים לנאוטילוס.
שורה 47:
 
=== חלק שלישי: בעולם התרבותי ===
הנאוטילוס מגיעה ל[[סרי לנקה]]. הצוות והנוסעים יוצאים מהצוללת במטרה לשלות [[פנינה|פנינים]]. הם מחלצים [[שליית פנינים|שולה פנינים]] משיני [[כריש]] אך קפטן נמו מותקף על ידי כריש ונד לנד מציל אותו. הם ממשיכים בהפלגה מ[[האוקיינוס ההודי]] ל[[הים התיכון|ים התיכון]] דרך מנהרה ימית המצויה מתחת ל[[תעלת סואץ]]. לנד רוצה לנצל את ההזדמנות לברוח כאשר יגיעו לים התיכון ובהתקרבם לחופי [[אירופה]] הוא מתכנן להימלט. באי [[כרתים]] יוצא קפטן נמו מהצוללת ומוסר ל[[צולל]] מהאי שתושביו מורדים ב[[טורקיה]] תיבה מלאה מטילי [[זהב]]. הפרופסור תוהה כיצד קפטן נמו ידע על כך, אך אינו מקבל הסבר. הצוללת חולפת בתוך זרם של מים רותחים, היוצאים מ[[הר הגעש]] התת-קרקעיהתת־קרקעי שבמרכז האי [[סנטוריני]] ותוך 48 שעות הנאוטילוס חוצה את [[מצר גיברלטר]] ומגיעה ל[[האוקיינוס האטלנטי|אוקיינוס האטלנטי]]. בטרם עזיבתם את מערב הים התיכון, בין [[צפון אפריקה]] לבין [[צרפת]], נוסעיה צופים בשרידי [[אוניה|אוניות]] טרופות, מכל הגדלים ומכל התקופות, מעין "בית קברות לאוניות". בכניסה לאוקיינוס האטלנטי הם מגלים מצבור של אוניות טבועות שמבטנן נשפכים מטילי זהב. היו אלה אוניות שהובילו שלל מ[[אמריקה הדרומית]] ל[[ספרד]] אך נטרפו בדרך. קפטן נמו מגלה לפרופסור כי מטילי הזהב שהוא נוטל מהאוניות נועדו לממן מרידות של עמים משועבדים, כמו היוונים שזכו קודם בתיבת הזהב. קפטן נמו ואורחיו יוצאים לסיור על קרקעית הים ושם הם מגלים שרידים של עיר שלמה: [[אטלנטיס]]. במרחבי האוקיינוס הם מגיעים ל[[נמל]] הבית של הצוללת, המצוי בלוע הר געש, והכניסה אליו היא בתעלה תת-ימיתתת־ימית. שם הם מצטיידים ב[[נתרן]] הדרוש להם להפקת [[אנרגיה]] בהמשך המסע. הם ממשיכים באוקיינוס, ופוגשים לווייתנים. לנד צד אחד מהם ומשפר את תפריט הנוסעים. הצוללת ממשיכה דרומה והנוסעים מוצאים עצמם מתחת ל[[הקוטב הדרומי|קוטב הדרומי]]. הצוות והנוסעים עולים על הקרקע וקפטן נמו מכריז כי הוא בעל החזקה על שטחה של [[יבשת]] [[אנטארקטיקה]].
 
=== חלק אחרון: אסונות ===
לאחר חמישה חודשים מתחילת המסע יוצאת הנאוטילוס מאזור הקוטב הדרומי צפונה, בחזרה אל האוקיינוס האטלנטי, אך הפעם התוכנית היא הפלגה לאורך חופי אמריקה. הצוללת יוצאת מאזור הקוטב בנסיעה מתחת לקרחונים. הר קרח, הצף מעל הצוללת, מתהפך ועוצר את מסעה. קפטן נמו מנסה לחלץ את הצוללת, ללא הצלחה. הוא מגלה כי הצוללת נמצאת במנהרה תת-ימיתתת־ימית, החסומה מכל צדדיה בקרחונים. הוא מחליט כי הנאוטילוס תעלה על פני המים, באופן אנכי. הוא מורה על חציבה ידנית של הקרח המצוי מעל הצוללת. הצוות מצליח לסלק את רוב הקרח המפריד בין הצוללת לבין פני הים אך אספקת האוויר לצוללת בסכנה. לאחר שישה ימים ללא מגע עם אוויר כדור הארץ מפעיל קפטן נמו את מנועי הצוללת, מזרים [[קיטור]] לעבר הקרח שחוסם את דרכה ומפלס לה דרך כלפי מעלה. נוסעי הצוללת ניצלו. הם עוברים את [[ארץ האש]], שפך נהר ה[[אמזונאס (נהר)|אמזונאס]] ומגיעים לאזור של בעלי חיים ימיים ענקיים. זרועות המפלצות הימיות נתקעות ב[[מדחף|מדחפים]] והצוללת נעצרת. המפלצות, בעלות עור רך, אינן נפגעות מכדורי [[רובה]]. וכך 12 מלחי האונייה יוצאים לקרקע האוקיינוס, מצוידים בגרזנים, פוגעים במפלצות ומרחיקים אותן ממדחפי הצוללת. אחד המלחים נעלם בים. קפטן נמו מצטער כי המלח נפגע ולא יגיע ל"קברות האלמוגים". הוא עצמו נפצע ומצב רוחו ירוד. הצוללת ממשיכה עם [[זרם הגולף]] מול חופי [[צפון אמריקה]]. הם מגיעים להר בקרקעית האוקיינוס וקפטן נמו מכריז: "זה המקום". ה"הר" מכסה על שרידי אונייה שרב החובל בחר להטביע, לאחר שהפסיד בקרב ימי. הנוסעים נחרדים מהגורל הצפוי להם. בינתיים הופיעה במקום, מול חופי [[ארצות הברית]], אוניית מלחמה משוריינת הערוכה במיוחד ללחימה נגד נאוטילוס. הגיבורים מבקשים מקפטן נמו לחוס על צוות האונייה ולא לפגוע בה. אך הוא ממשיך בהכריזו: "אני הצדק, אני המשפט, אני הסובל". הוא פוגע באונייה וצופה ביורדי הים הטובעים במצולות. ליבו נשבר, הצוללת ממשיכה בנסיעה ללא מנהיג, נעה ונדה, ליעד לא ידוע, כאשר הקברניט אינו שולט עוד במצב. קפטן נמו יושב ליד ה[[עוגב]] וגונח "אלי, הכול יכול, די ודי". גיבורי הספר מונים כבר שבעה חודשים את מסעם הכפוי. הצוללת מגיעה לים הצפוני והם מבקשים לעזוב את הצוללת. מפקדה משיב להם: "מי שבא לצוללת אינו יוצא לעולם". הם מכינים סירה במטרה לברוח מהצוללת. הצוללת נסחפת למערבולת, הסירה נחלצת ממנה, ויחד עם הגיבורים, מגיעה לחופי [[נורווגיה]].
 
=== גורלו של קפטן נמו ===
שורה 58:
כמו בכל ספריו, גם בספר זה עוסק ורן בסוגיות מדעיות. בספר זה הוא דן בעיקר במדעי ה[[ביולוגיה]], [[פיזיקה]], [[אוקיינוגרפיה]] ו[[גאולוגיה]]. ורן מתאר בספר את התצפיות ואת חידושי המדע שמגלה פרופסור פייר ארונקס, מהמוזיאון של פריז, במסעו מתחת למים. חלק מהתצפיות או החידושים הם, עד היום, בגדר פרי דמיונו של מחבר הספר. סקירתם תאפשר לבחון את ההיבטים המדעיים המתוארים, לאור הידוע כיום.
 
# '''"הקיים בעל חי ימי המסוגל לחולל נזק כזה?"''' - ארונקס העריך, בטרם פגש בצוללת, כי מדובר בחד-קרןבחד־קרן ימי. הדג המוכר הוא באורך 18 מטר. הוא מוכן להכפיל את אורכו פי עשרה, לקבוע לו מידות פרופורציוניות ולהוסיף לו חרב שן באורך 2.5 מטר כמו שמוצג במוזיאון שלו. התוצאה של התנגשות דג כזה עם האונייה, להערכתו, עלולה לגרום לנזק שנצפה (חלק ראשון, פרק 2){{הערה|1=כל הנתונים לפרק זה מתוך התרגום האנגלי של הספר באתר Zvi Har’El’s Jules Verne Collection}}.
# '''קיום תותח משוכלל''' - התותח על האונייה יורה קליעים בצורה חרוט במשקל 4 ק"ג, למרחק ממוצע של 16 ק"מ (חלק ראשון, פרק 4)
# '''"בעל חי ימי, אם הוא קיים, הרי חוזק עורו יהיה שקול ללוח ברזל רקוע בעובי של 20 סנטימטר"''' - חישוב הלחץ של מי הים על הדג מראה כי עליו לעמוד בלחץ של 17,568 ק"ג. בהנחה כי בעומק של 9,754 מטר או 32,000 רגל, על כל סמ"ר יש לחץ של 1,000 ק"ג. (חלק ראשון, פרק 4)
# '''מאכלים מתוצרת החי והצומח בים''' - להלן רשימה חלקית: בשר ממותן צב ימי הנראה כבשר אדום, כבד דולפין הנחזה לבשר חזיר, מלפפון הים שה[[מלזיה|מלזים]] טוענים שאין לו מתחרים בעולם כולו, קרם [[חלב]] המופק מעטיני יונק ימי, סוכר המתקבל משטחי עצים גדולים בים הצפוני וריבה משושנת ים. (חלק ראשון, פרק 10)
# '''מכשירים לניווט הצוללת''' - קפטן נמו מציג את אוסף המכשירים שברשותו ובין השאר: "כוס חיזוי סערות" - בחינת תוכן הכוס מאפשרת לחזות את התקרבות הסערות בים, משקפות יום ולילה לצפייה לכל מלוא האופק - בעת עליה על פני המים ו[[מד טמפרטורה]] המסוגל למדוד חום בשכבות מי הים. ( חלק ראשון, פרק 12)
# '''יצור ה[[חשמל]]''' - החשמל בצוללת נוצר בעזרת [[סוללה חשמלית|סוללות]] [[נתרן]]. הנתרן מופק ממי הים, מתרכב עם ה[[כספית]] שאינה מתכלה. כל מה שעל צוות הצוללת לעשות הוא להפיק נתרן (ממי הים) עבור תאי יצור החשמל. זיקוק הנתרן ממי ה[[ים]] נעשה בעזרת שריפת [[פחם|הפחמים המצויים בים]] (Underwater Coal). קפטן נמו טוען שעצמתן של סוללות הנתרן הוא פי- 2 מסוללות ה[[אבץ]], המקובלות בעולם.( חלק ראשון, פרק 12).
# '''חישוב משקל ונפח הצוללת במטרה שרק עשירית ממנה יצוף על פני המים''' - (חלק ראשון, פרק 13)
# '''ציוד האמודאי''' - כולל אספקת אוויר עד 10 שעות ורובה הפועל בלחץ אוויר ויורה כדורי זכוכית עם ציפוי פלדה. (חלק ראשון, פרק 15)
# '''צפיפות המלחים במי האוקיינוסים''' שונה מאוקיינוס לאוקיינוס. (חלק ראשון, פרק 23)
# '''אוקיינוגרפיה של [[הים התיכון]]''' - כיווני זרימת מי הים, היות [[אירופה]] ו[[אפריקה]] יבשת אחת ופיצולו של הים התיכון לשתי ימות: אגן מזרחי ואגן מערבי, כאשר הגבול הוא הקו [[סיציליה]]-־[[תוניס]]. (חלק שני, פרק 7)
 
== הסרט "20,000 מיל מתחת למים" ==
[[קובץ:Neulites orlandoB.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נאוטילוס באורלנדו]]
הסרט [[20,000 מיל מתחת למים (סרט)|20,000 מיל מתחת למים]] הופק בשנת [[1954]] ומבוסס על הספר המתאר את מסע הצוללת נאוטילוס מתחת למים במשך כשבעה חודשים, מאיי יפן עד לחופי נורווגיה, דרך האוקיינוס השקט, האוקיינוס ההודי והאוקיינוס האטלנטי. הוא נחשב לסרט הראשון -, בעל ממדים יוצאי דופן -, בסדרת סרטי ז'ול ורן. הוא צולם באולפני [[וולט דיסני]]. חלקים מהתפאורה כמו ה[[צוללת]] הוצגו ב[[אפקוט]] ב"אורלנדו" שב[[פלורידה]] ואפילו ניתן למבקרים בתערוכה לשוט בתוכה. דגם הצוללת היה לצורכי צילום חיצוניים. הוא היה קטן, לעין שיעור, מגודל הצוללת כפי שמתואר בספר. במאי הסרט היה ריצ'רד פליישר ולתפקידים הראשיים נבחרו השחקנים: [[קירק דאגלס]] בתפקיב נד לנד, [[ג'יימס מאסון]] כקפטן נמו ופאול לוקס היה פרופסור ארונקס. הסרט זכה בשני [[פרס אוסקר|פרסי אוסקר]] והיה מועמד לשני פרסים נוספים. הסרט נחשב בתור אחד הסרטים הגדולים של [[חברת וולט דיסני]].
 
== תרגומים של הספר (לעברית) ==
שורה 83:
* '''20,000 מיל מתחת לפני למים''', [[שלומית קדם]], עורך אוריאל אופק, לפי אולפני וולט דיסני, שלגי, תל אביב, 1976.
* '''עשרים אלף מיל מתחת למים''', [[עדית זרטל]], כתר, ירושלים וספרית מעריב, תל אביב, 1977.
* '''עשרים אלף מיל מתחת לפני-היםלפני־הים''', [[אביטל ענבר]], ספרית מעריב, תל אביב, 1990.
* '''עשרים אלף מיל מתחת למים''', [[בינה אופק]], עופרים, תל אביב, 1999. גרסת ספר האודיו לתרגומה של אופק הופקה על ידי סוניקבוקס ב-2010ב־2010.
* '''20,000 מיל מתחת לפני הים''', איטלה רימיני, דני ספרים, קריית גת, 2002.
* '''עשרים אלף מיל מתחת למים''', עמיחי הדרי, קוראים, 2005.
שורה 91:
*{{ויקישיתוף בשורה}}
* צבי הראל, [http://jv.gilead.org.il/ אוסף צבי הראל] אודות [[ז'ול ורן]]
* [http://jv.gilead.org.il/fpwalter/ תרגום הספר באנגלית - המאה ה-19ה־19]
 
== הערות שוליים ==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/עשרים_אלף_מיל_מתחת_למים"