ארגוס – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ עדכון מחוזות ונפות ליחידות שלטוניות בתבנית עיר# |
איחוד מהערך ארגוס העתיקה, בהתאם לדף השיחה |
||
שורה 34:
הפעילות הכלכלית העיקרית של תושבי העיר, חוץ מהתיירות, היא ה[[חקלאות]], כאשר ענף [[פרי הדר|פירות ההדר]] מהווה את הגידול החקלאי העיקרי. העיר מחוברת לשאר יוון על ידי נתיבי תחבורה העיקריים של כביש חוצה הפלופונסוס, וקו הרכבת של [[קורינתוס (עיר)|קורינתוס]]-[[טריפוליס]].
==היסטוריה==
ארגוס העתיקה מוקמה כחמישה קילומטרים מחופי [[המפרץ הארגולי]], ולפי [[הומרוס]] הייתה ממוקמת במרכז מישור חקלאי פורה, ומפורסמת בגידול [[סוס|סוסים]]. [[המיתולוגיה היוונית]] מציינת את [[דנאוס]] כמייסדה.
לפי המסורית היוונית העתיקה, הייתה ארגוס העיר העתיקה ביוון. חפירות [[ארכאולוגיה|ארכאולוגיות]] שנעשו במקום מראות שהיה קיים במקום יישוב מתחילת האלף השני לפנה"ס, יישוב שקדם ל[[יוון המיקנית|תקופה המיקנית]]. לא ברור אם היישוב היה נקודת מאחז של ה[[יוון המינואית|מינואים]], או שהיה יישוב של ה[[פלסאגים]] (ילידי יוון המקוריים שקדמו לשבטים ה[[הלנים]]). שרידי היישוב הקדום ביותר שנמצאו ממוקמים על גבעת "אספיס" ("מגן"), שרידים שכללו גם ביצורים. בתקופה מאוחרת יותר נבנה גם יישוב על גבעת לאריסה, הגבוהה יותר מגבעת אספיס, ושולטת עליה.
העיר נכבשה או עברה לשליטת השבטים ה[[איכאים]] מידי הפלסאגים או המינואים במהלך האלף השני לפנה"ס, ובעקבות [[הפלישה הדורית]], בערך בשנת [[1000 לפנה"ס]], עברה לידי השבטים ה[[דורים]]. ארגוס שימשה כאחד ממרכזי הדורים בפלופונסוס, וכבסיס להתפשטותם ברחבי חצי האי. אוכלוסיית ארגוס חולקה לשלושת השבטים הדורים המסורתיים, וכן כללה מעמד של [[פריאוקים]] (שרידי היישוב הישן) ומעמד של איכרים צמיתים ומשועבדים.
ארגוס הייתה הפוליס החזקה בפלופונסוס לפני עלייתה של [[ספרטה]], והיא הגיעה לשיא כוחה ב[[המאה ה-7 לפנה"ס|מאה ה-7 לפנה"ס]], בתקופת שלטונו של המלך [[פידון]]. בתקופתו ניצחה ארגוס את ספרטה מספר פעמים, ארגוס ישבה בראש [[המשחקים האולימפיים ביוון העתיקה|המשחקים האולימפיים]], קבעה מידות משקל שנתקבלו ברחבי יוון, ונטבעו לראשונה על ידיה [[מטבע|מטבעות]]. בתקופה זו השתלטה ארגוס על האזור שידוע עד היום כ[[ארגוליס]], אזור בו שלטה כמעט ברציפות עד לכיבוש ה[[הרפובליקה הרומית|רומי]]. מותו של פידון סימל את תחילת התדרדרותה של ארגוס ממעמד של מעצמה מדינית, למעמד של מדינה מדרגה שנייה בפלופונסוס. עליית כוחה של ספרטה והיחלשות מעמד המלוכה בעיר הובילו לירידה משמעותית בהשפעתה וכוחה של הפוליס. לפי המסורת היוונית, נערך בשנת [[547 לפנה"ס]], קרב מכריע בין ספרטה לארגוס, שארגוס נחלה בה מפלה. שטח החוף בין שני הערים עבר לשליטתה של ספרטה, וארגוס עצמה ניצלה בקושי מידי כיבוש (לפי [[פלוטארכוס]] ארגוס ניצלה רק בזכות התגייסותן של נשות העיר למאמץ המלחמתי).
[[תמונה:Demarxeioargou.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בניין מועצת העיר של ארגוליס]]
עם פלישת ה[[ממלכת פרס|פרסים]] ליוון בשנת [[480 לפנה"ס]] נשארה ארגוס מחוץ למלחמה הכלל הלנית בפולש הזר, ואף חתמה על הסכם כניעה איתו, אם משום איבתה רבת השנים לספרטה, שהובילה את המאבק בפרסים, ואם בשל חולשתה הצבאית והמדינית. החולשה שארגוס הפגינה, והמרירות שנצברה בקרב הפוליס האחרות ביוון בשל אי השתתפותה המלחמה, הובילו את ארגוס לשפל מדיני וצבאי בתחילת [[המאה ה-5 לפנה"ס]]. הערים [[מיקנה]] ו[[טירינס]] שהיו תחת שליטתה עברו ליד הספרטנים, ומשטר המלוכה התבטל, מוחלף ב[[דמוקרטיה]] ומעמד אריסטוקראטי חזק.
המאבק בין ספרטה לאתונה על ההגמוניה ביוון, במהלך המאה ה-5 לפנה"ס, תרם להתגברותה של ארגוס על המשבר שחוותה בתחילת המאה. כעיקרון צידדה ארגוס באתונה, והיוותה אויב קרוב ומר לספרטנים. בשנות ה-60 של המאה החמישית, ערכה ארגוס שורה של מלחמות עם ספרטה, עימותים בהם הניצחון עבר מצד לצד. בשנת [[450 לפנה"ס|450]] או [[451 לפנה"ס]] חתמו ארגוס וספרטה על הסכם שלום לתקופה של שלושים שנה, מה שאפשר לארגוס להתאושש ולצבור כוח מחודש, בזמן שספרטה ואתונה התקיפו זו את זו במהלך [[המלחמה הפלופונסית]]. עם חתימתו של [[שלום ניקיאס]] בין ספרטה לאתונה, ריכזה ארגוס סביבה את כל הפוליס שנפגעו משלום זה, ובראשם [[מנטיניאה]], [[קורינתוס (עיר)|קורינתוס]] ו[[אליאה]]. הברית הארגיבית יצרה איום רציני על ספרטה, ועל שליטתה בפלופונסוס, ושני הכוחות היו בדרך להתנגשות.
בשנת [[418]], לאחר שפג תוקפו של הסכם השלום בין שני הערים, נערך קרב מכריע בין ארגוס וספרטה מול חומות [[מנטיניאה]]. ספרטה חוזקה על ידי בנות בריתה ב[[הליגה הפלופונסית|ליגה הפלופונסית]], בעוד ארגוס נתמכה על ידי אתונה, בני [[ארקדיה]], ומספר פוליס אחרות ממערב הפלופונסוס. הקרב הסתיים בהפסדה של ארגוס, ובאובדן של חלקים נרחבים מצבאה. התבוסה הובילה לכניסתה של ארגוס לברית עם ספרטה, ולנפילתו של המשטר הדמוקראטי בעיר. הברית עם ספרטה לא החזיקה מעמד זמן רב, וארגוס חזרה במהרה לתמוך באתונה, ולקיים משטר דמוקרטי. יחד עם זו נשארה ארגוס נייטראלית בחלקה האחרון של המלחמה הפלופונסית, והסתפקה בתמיכה מדינית בלבד באתונה.
עם עליית כוחה של [[תבאי]], בהנהגתו של [[אפמינונדס]], במהלך [[המאה ה-4 לפנה"ס]], תמכה ארגוס בתבאיים, ועזרה להם לשבור את ההגמוניה של ספרטה בפלופונסוס. מפלת ספרטה הובילה לחיזוק התנועות הדמוקרטיות והסוציאליות ברחבי כל הפלופונסוס, כולל ארגוס, שבה הובילו תנועות אלה למהומות רחוב בהם נהרגו כאלף אצילים על ידי המון זועם. נפילתה של תבאי, ותחילת השתלטות ממלכת [[מוקדון]] על יוון, הובילו את ארגוס לידי המוקדונים, ולתלות מדינית עמוקה במלכיהם. [[פיליפוס השני]], מלך מוקדון, העניק לעיר שטחים מתחומה של ספרטה, ובכך חיזק אותה על חשבון האחרונה. עם מותו של פיליפוס, הצטרפה ארגוס לתנועת המרד במוקדון שפשה בפלופונסוס, והחלה מסלקת את הכוחות המוקדונים שחנו בה. פעולותיו המהירות והנחרצות של יורש פיליפוס, [[אלכסנדר הגדול]], דיכאו במהרה את המרידה היוונית, וארגוס, כמו כל שאר ערי יוון, מיהרה להרכין את ראש בפני שליטה החדש.
[[מלחמות הדיאדוכים]] הובילו לתקופה של אי יציבות פוליטית ברחבי יוון כולה, וארגוס לא חמקה מגורל זה. שליטיה התחלפו תדיר, ושלטונם היה תלוי בדרך כלל בכוח חיצוני. ארגוס שימשה כשדה הקרב בין [[פירוס]] מלך [[אפירוס]], ובין [[אנטיגונוס גונאטאס]] המוקדוני. במהלך ניסיונו לכבוש את ארגוס, בשנת [[272 לפנה"ס]] נהרג פירוס, מה שהשאיר את העיר תחת שליטתה של מוקדון, ושל ה[[עריץ|רודנים]] ששלטו בה מטעם אנטיגונוס. כמה שנים מאוחר יותר עברה העיר לידי [[אראטוס מסיקיון]], מנהיג [[הליגה האכאית]], והעיר הייתה חברה לסירוגין בברית האכאית (כאשר היא נכבשה פעמיים על ידי ספרטה בתקופה זו) עד שנת [[146 לפנה"ס]].
עם כיבושה של יוון על ידי [[הרפובליקה הרומית|רומא]], ולאחר חורבן הברית האכאית בשנת 146 לפנה"ס על ידי הצבא הרומי, עברה ארגוס, יחד עם שאר ערי הפלופונסוס, לידי הרומאים. ארגוס נכללה ב[[פרובינציית איכיאה]] הרומית לאורך תקופת הקיסרות הרומית, ועם פיצול האימפריה, עברה יחד עם שאר יוון, לידי [[האימפריה הביזנטית]]. יחד עם אובדן עצמאותה המדינית, חוותה העיר צמיחה כלכלית ומסחרית רחבה. ארגוס נשארה בשליטה ביזנטית עד ל[[מסע הצלב הרביעי]], שהוביל לכיבושה של האימפריה הביזנטית על ידי ה[[פרנקים]] וה[[ונציה|וונציאנים]]. העיר עברה מידי הפרנקים לידי הוונציאנים לסירוגין, עד לכיבושו של הפלופונסוס כולו בידי [[האימפריה העות'מאנית]] בשנת [[1463]]. הוונציאנים הצליחו להחזיר לעצמם את השליטה בעיר בשנת [[1686]], רק כדי לאבד אותה בשנית לידי הטורקים ב-[[1716]]. עם פרוץ [[מלחמת העצמאות היוונית]], בשנת [[1821]], שימשה ארגוס כאחד ממוקדי המאבק היווני, ועם הקמתה של יוון המודרנית, עברה, יחד עם כל הפלופונסוס לשליטתה.
==מיתולוגיה ודת==
ארגוס שימשה כמוקד הפעילות של מספר רב של אגדות המיתולוגיה היוונית. לפי הומרוס היה [[אגממנון]] השליט של מיקני ו[[ארגוס]]. [[דנאוס]] מוזכר במיתולוגיה היוונת כמייסד העיר, ובעיר זו מתרחשת הרציחה ההמונית של 50 בני אגיפטוס על ידי נשותיהם, בנותיו של דנאוס, ה[[דנאידות]]. לאחר מותו של דנאוס עברה המלוכה על העיר לידי הבת היחידה שלא רצחה את בעלה. [[פרסאוס]], אחד מגדולי גיבורי המיתולוגיה היוונית, ונכדו של מלך ארגוס, נולד בעיר זו. פיתויה של [[איו (מיתולוגיה)|איו]] על ידי זאוס, והפיכתה ל[[פרה]] מסופר על רקע נהר העיר.
ארגוס היוותה את אחד ממרכזי הדת היוונית העתיקה החשובים. מקדש ופולחן [[הרה]] שהיה ממוקמים בעיר, היו העתיקים והחשובים במקדשים ובפולחנים הדתיים של האלה הרה ביוון כלה. בשל כך שימשה ארגוס כמרכז פאן הלני דתי חשוב, שמשך אליו עולי רגל ומאמינים מכל יוון. חשיבותו של פולחן הרה לאנשי ארגוס מובלט על ידי העובדה שסדר מניית השנים שלהם נוסד על סדר הזמנים של מינוי כוהנות הרה בעיר. בנוסף לפולחן הרה היה קיים בעיר פולחן ל[[אפולו]], שהתרכז במקדש של אפולון ליקיאוס שהיה קיים בעיר.
==ארגיבים מפורסמים==
*[[אגלדס]]
*[[מירון (פסל)|מירון]]
*[[פוליקליטוס]]
*[[פידיס]]
==לקריאה נוספת==
* ד. גולן, '''תולדות העולם ההלניסטי''', הוצאת מאגנס, ירושלים, 1983.
* מ.עמית, '''תולדות יוון הקלאסית''', הוצאת מאגנס, ירושלים, 1984.
==קישורים חיצוניים==
שורה 42 ⟵ 75:
[[קטגוריה:יוון: ערים]]
[[קטגוריה:פולייס ביוון העתיקה]]
| |||