חנוך הניך הכהן לוין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה
מ ←‏חייו: תקלדה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 5:
נולד בשנת [[תקנ"ח]] ([[1798]]) לאביו רבי פנחס הכהן, נצר לשושלת רבנים עתיקה ובעצמו הרב בלוטמרסק הסמוכה ל[[לודז']]. שם משפחתו, שאטין. הוחלף מאוחר יותר ללוין. שמו ניתן לו על שם אבי אמו. אביו היה [[התנגדות לחסידות|מתנגד]] חריף ל[[חסידות]], אך חנוך הבן הושפע מאחד ממלמדיו בילדותו ונמשך כבר מאז לחסידות. התארס בסביבות גיל 13 לבתו של יעקב יאקיל מעשירי [[פשיסחה]], וכעבור כשנתיים התחתן והיה סמוך על שולחן חותנו בפשיסחה.
 
דבק ב[[היהודי הקדוש|יהודי הקדוש]] מפשיסחא עד לפטירתו כעבור שנתיים בערך. לאחר מכן היה מגדולי תלמידיו של רבי [[שמחה בונים מפשיסחה]] והיה במחיצתו במשך שתים עשרה שנה עד פטירתו. לאחר פטירתו המשיך לנסוע לרבי [[מנחם מנדל מקוצק]] כשעדיין ישב ב[[ טומשוב לובלסקי|טומשוב]] וגם רבי חנוך הניך היה מתלמידיו. ב[[1830]] הוא תמך ב[[מרד הפולני]] ועקב כך הצטרך לשנות את שמו מששאטיןמשאטין ללוין. באותה תקופה התמנה רבי חנוך הניך ל[[רב]]נות העיר אלכסנדר. לאחר פטירת הרבי מקוצק בשנת תרי"ט הצטרף לרוב חסידי קוצק שקיבלו את הנהגתו רבי [[יצחק מאיר אלתר]], האדמו"ר הראשון מגור.
 
כעבור שבע שנים נפטר גם רבי יצחק מאיר אלתר. 13 ילדיו מתו על פניו ואילו נכדו רבי [[יהודה אריה ליב אלתר]], ה"שפת אמת" היה אז רק בן 19 וסירב למלא מקום סבו. במשך ארבע שנים עד לפטירתו הנהיג רבי חנוך הניך את מרבית החסידים בעירו [[אלכסנדר לודז'|אלכסנדר]] שהפכה למרכז חסידי גדול. גם ה"שפת אמת" קיבל את מרותו והיה נוסע לאלכסנדר, שם זכה ליחס מיוחד. וגם כתב את תורתו, מובא בספר חשבה לטובה. קודם לפטירתו שלח רבי חנוך הניך לקרוא ל"שפת אמת" ובשבת האחרונה לחייו ציווה לחסידיו לתת את ה[[עלייה לתורה]] השמורה ל[[אדמו"ר]] ל"שפת אמת" ובכך רמז שהוא עתיד למלא את מקומו.