תגובת היישוב היהודי בארץ ישראל לשואה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: שנייה\1
מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-(?:‎|‏)+\{\{הערה +{{הערה)
שורה 42:
לבן-גוריון יוחסה גם התבטאות מעוררת מחלוקת נוספת: "אם אדע שאפשר להציל את כל ילדי גרמניה על ידי העברתם ל[[אנגליה]] ורק מחציתם על ידי העברתם לארץ ישראל, אני אבחר בדבר השני, כי לפנינו לא רק חשבון הילדים האלה, אלא חשבון היסטורי של עם ישראל". יש לציין ששנתיים קודם לכן יוחסה לבן-גוריון אמרה הפוכה, וסביר להניח שידע שהשאלה היפותטית לחלוטין ואין בידו להציל אפילו ילד אחד, לא בארץ ישראל ולא באנגליה.
 
תגובה נוספת הייתה התארגנות בשם "אל דמי"‏‏{{הערה|ראו: דינה פורת, "אל דמי" - "קבוצת אנשי רוח בארץ-ישראל נוכח השואה", הציונות, ח, אפריל 1983, עמ' 270-240.}} שארגן [[רבי בנימין]] ב[[אוקטובר]] [[1942]], ובה אנשי רוח, בהם [[ש"י עגנון]] ו[[מרטין בובר]] ופעילים חברתיים מכל המפלגות, שביקשה להעלות את המודעוּת ביישוב לנעשה באירופה. [[דב סדן|דב שטוק (סדן)]], שהיה חבר הקבוצה ועורך-משנה ב"דבר", החליט החל מדצמבר 1942 להעביר את הידיעות על יהדות אירופה ממקומן בעמוד 4 ל[[עמוד שער|עמוד השער]] של העיתון.
 
== ביקורת על היישוב היהודי בארץ ישראל נוכח השואה ==