ויקיפדיה

עמותת אלע"ד – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
בבקשה, בלי חברת קש.
מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-(?:‎|‏)+([א-תֲֳִֵֶַָֹּּ]) +\1, -(?:‎|‏)+\{\{הערה +{{הערה, -([א-תֲֳִֵֶַָֹּּ])(?:‎|‏)+ +\1)
תגית: תו כיווניות מפורש
שורה 10:
[[קובץ:Davids-harp.jpg|שמאל|ממוזער|200px|כינור דוד - סמל העמותה בכניסה לגן הלאומי בעיר דוד]]
[[קובץ:Elad222.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מדריך מטעם העמותה בגן הלאומי]]
הרחבת הפעילות התיירותית של עמותת אלע"ד בעיר דוד, וכן שיווק מסיבי והשקעה כספית גדולה, הביאו לעלייה חדה במספר המבקרים במקום בשנים האחרונות. בשנת 2008, למשל, ביקרו באתרי העמותה כמעט חצי מיליון מבקרים, לעומת כ-160 אלף בשנת [[2005]] (עלייה של 200%).‏‏{{הערה|1=‏עלעל פי נתונים רשמיים של [[רשות הטבע והגנים‏והגנים]]}} העמותה השקיעה סכום ניכר בהקמת [[אתר אינטרנט]] אינטראקטיבי,{{הערה|אתר "[http://www.cityofdavid.org.il עיר דוד]"}}‏ שזכה בשנת [[2007]] במקום הראשון מתוך 167 אתרים, בתחרות בינלאומית מטעם ארגון World Summit Award של האו"ם, בקטגוריית E-Culture.‏‏{{הערה|1=‏[http://www.datili.co.il/index.php?id=10625 ה"אוסקר" של אתרי האינטרנט יוענק לאנשי עיר דוד]}}
 
===עיר דוד===
שורה 21:
בשנת 2006 הרחיבה עמותת אלע"ד את פעילותה ל[[הר הזיתים]], השוכן מול עיר דוד. עיקר פעילות העמותה שם הוא בשיקום וטיפוח [[בית הקברות בהר הזיתים|בית העלמין היהודי העתיק]], שניזוק קשות במהלך 19 שנות השלטון ה[[ירדן|ירדני]] במזרח ירושלים עד [[מלחמת ששת הימים]], ובשמירה עליו מפני מעשי [[ונדליזם]] לאומני. במסגרת פעילות זו מועסקים עובדים ומתנדבים בניקוי המצבות העתיקות, חידוש הכתוב בהן, סידור השבילים בין החלקות ומיפוי הקברים.
 
בשנת 2008 חנכה העמותה אתר אינטרנט אינטראקטיבי, המאפשר לגולשים לאתר קברים בבית העלמין, לקרוא על הקבורים בו, להוסיף מידע ותמונות וכן לתכנן מסלול בין קברים שונים הפזורים בין החלקות.‏‏{{הערה|1=‏[http://www.mountofolives.co.il/index.aspx אתר הר הזיתים של העמותה]}} העמותה מוציאה סיורים בעקבות אנשי שם בבית העלמין במשך השנה, וכן טיולים ב[[רכב שטח|רכבי שטח]] בהר הזיתים בחגים.
 
===ארמון הנציב וגיא בן הינום===
בשנת [[1995]] נחשפה [[האמה התחתונה (ירושלים)|האמה התחתונה]] ברכס ארמון הנציב, לאחר שהייתה סגורה במשך שנים רבות. מחקר האמה, שנבנתה על ידי ה[[חשמונאים]] לפני למעלה מאלפיים שנה, החל כבר ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] בידי חוקרים בריטיים, אך היא מעולם לא נפתחה באופן מסודר לקהל. גם החפירה האחרונה נועדה למחקר בלבד, אולם עמותת אלע"ד פרסה את חסותה על המקום, ואף מימנה את הכשרתו לביקורי קהל.‏‏{{הערה|1=‏[http://www.scribd.com/doc/6996415/-200606 הקצאת האמה התחתונה לתיירות]‏}} משנת 2005 פתוחה אמת המים התחתונה לקהל, בתיאום ובהדרכה של עמותת אלע"ד.
 
הפעילות התיירותית של העמותה מתקיימת לאורך כל רכס ארמון הנציב ו[[גיא בן הינום]], שם מפעילה העמותה תיירות אתגרית כמו סיורי [[רכינוע|סגווי]], רכבי שטח (ריינג'רים) ומסעות [[אופניים]]. פעילות זו משולבת בהדרכה המתרכזת בטבע ובמקומם של הרכס והגיא בתולדות [[עם ישראל]]. בחגים מפעילה העמותה גם [[גלישה זוויתית|אומגה]], [[גשר]] חבלים ומנוף תצפית מעל גיא בן הינום.
שורה 30:
==חפירות ארכאולוגיות==
[[קובץ:Archeology22.jpg|שמאל|ממוזער|230px|החפירות בחניון גבעתי]]
עמותת אלע"ד מממנת את רוב החפירות הארכאולוגיות הנערכות בשנים האחרונות בעיר דוד ובמרחבה. כל החפירות נערכות על ידי [[רשות העתיקות]] או באישורה, ורובן הן [[חפירת הצלה|חפירות הצלה]], שנועדו לחשוף את צפונות העבר לקראת בנייה או פיתוח באגן הקדוש. מכורח המיקום ה[[גאוגרפיה|גאוגרפי]], מניבות החפירות ממצאים רבים מתקופות שונות ומגוונות, והם מפורסמים בכלי ה[[תקשורת]]‏‏{{הערה|1=‏[http://www.haaretz.com/hasite/spages/1108098.html חשיפת אחוזה רומית בעיר דוד], [http://www.antiquities.org.il/article_Item_ido.asp?sec_id=17&subj_id=500&id=1468&module_id=#as אוצר [[מטבע זהב|מטבעות זהב]] שנתגלה בחניון גבעתי]‏}} ובכנס השנתי של מכון מגלי"ם. מנהלי החפירות הם אנשי רשות העתיקות וחוקרים מן השורה הראשונה, כמו [[רוני רייך]], [[גבי ברקאי]], [[אילת מזר]], דורון בן עמי, יחיאל זליגר ואלי שוקרון. פרופ' רוני רייך התנה את עבודתו במקום בגיוס ערבים תושבי כפר סילוואן לעבודת החפירה, ולכן העובדים הם מתנדבים רבים מהארץ ומהעולם, וכן פועלים בשכר תושבי המקום.
 
תנופת המחקר הארכאולוגי בעיר דוד ובסביבתה הביאה לחשיפה של אתרי חפירה רבים ולממצאים יוצאי דופן בזמן קצר. בין אתרי החפירה הרבים ניתן לציין את [[בריכת השילוח]] "האמיתית", שנחשפה בשנת 2006 למרגלות "בריכת השילוח" המאוחרת, שהייתה מוכרת כל השנים; כן נחשפו חלקי רחוב נרחבים ותעלות ניקוז מימי בית שני, [[מטמון מטבעות|מטמון]] ובו מאות מטבעות זהב,{{הערה|1={{cite news |first= |last= |authorlink= |coauthors= |title=מטמון ובו מאות מטבעות זהב נחשף בחפירות של רשות העתיקות בחניון גבעתי בעיר דוד שבגן לאומי סובב חומות ירושלים |url=http://www.antiquities.org.il/article_Item_ido.asp?sec_id=25&subj_id=240&id=1462&module_id= |work= |publisher= Israel Antiquities Authority |date=2008-12-22 |accessdate=2009-11-16 }}}}
שורה 37:
[[קובץ:Sifting22.jpg|ימין|ממוזער|250px|פרויקט סינון העפר בעמק צורים]]
===עמק צורים===
בשנת [[1999]] הוצאו כ-400 משאיות עפר מ[[הר הבית]], בעקבות עבודות שיפוץ והרחבה שנערכו על ידי הו[[וקף]] במקום. העבודות, שנערכו באמצעות [[ציוד מכני כבד]], ללא חפירת הצלה או פיקוח מטעם [[רשות העתיקות]], חוללו נזק ארכאולוגי רב, שכן ערימות העפר נשפכו ל[[נחל קדרון]] ללא הבחנה, וללא יכולת להבחין בין הממצאים באופן [[סטרטיגרפיה|סטרטיגרפי]].{{הערה|1=‏גדעוןגדעון אבני ויוחנן זליגמן, '''הר הבית 1917-2001''', רשות העתיקות, ירושלים, התשס"א, עמודים 30-33‏}} בשנת [[2004]] הקימו הארכיאולוגים גבריאל ברקאי ויצחק צויג מאוניברסיטת בר-אילן, בתמיכת רשות הטבע והגנים וברישיון רשות העתיקות, פרויקט לסינון העפר שנחפר ונזרק מחוץ להר הבית. העפר הועבר במספר שלבים לגן הלאומי [[עמק צורים]] השוכן למרגלות [[הר הצופים]], שם נערכת עד ליום זה פעולת הסינון (נכון ל-2012).
 
שנה לאחר מכן נקלע המיזם למשבר כספי וכמעט נסגר. בשלב זה פרסה עמותת אלע"ד את חסותה התפעולית והכספית על המיזם, ופתחה את אתר הסינון לחוויה תיירותית בשם [[החוויה הארכיאולוגית בעמק צורים]], בה יכולים המבקרים להשתתף בפועל בסינון, ולשמוע הסברים על מקור העפר ועל מה שנתגלה בו. רוב המבקרים הם בני נוער מהארץ ומהעולם, שחשפו עד כה ממצאים ייחודיים כמו טביעות חותם, תכשיטים, [[מטבע]]ות, שברי [[חרס]]ים, [[צלמית במזרח הקרוב ובעולם האגאי הקדום|צלמיות]] ופרטי בניין מ[[תקופת הבית השני]] ועד ימינו. עד לשנת 2012 השתתפו במיזם למעלה מ-120,000 איש מרקע מגוון, מישראל ומחוץ לה.{{הערה|‫{{הארץ|טלילה נשר|סינון עפר חשף ממצאים מתקופת בית ראשון|1.1146704|18 באוקטובר 2006}}‬}} מיזם זה משלב בין ההיבטים התיירותיים, הארכאולוגיים והחינוכיים של העמותה.
 
==חינוך ומחקר==
עמותת אלע"ד משקיעה משאבים רבים בחינוך לחיזוק הקשר לירושלים במגזרים וקהלים שונים, וכן בהגברת הידע במחקר ירושלים הקדומה. בין קהלי היעד הבולטים של העמותה בתחום זה נמצאים חיילי [[צה"ל]], שאלפים מהם ביקרו בעיר דוד ובסביבתה בשנים האחרונות, במסגרת פרויקט 'מוריה' של [[חיל חינוך]].{{הערה|1=‏[http://www.thekotel.org/content.asp?id=164 פרויקט מוריה]‏}} הפרויקט, המשותף ל[[צה"ל]], לעמותת אלע"ד, לקרן למורשת הכותל ול[[יד בן צבי]], מביא את החיילים ליום סיור בירושלים, בדגש על אתרים בעלי זיקה [[יהדות|יהודית]] ו[[ציונות|ציונית]]. העמותה מפעילה סופי שבוע וסמינרים בנושאי מנהיגות וציונות בקרב [[קצין|קצינים]], המתקיימים באתרי התיירות השונים באגן הקדוש.‏‏{{הערה|‫{{הארץ||עמותת ימין מממנת סופי שבוע לקצינים במז' ירושלים|1.1263787|2 ביוני 2009}}‬}} העמותה פועלת גם בשיתוף עם תנועת "[[בני עקיבא]]", שחניכיה מבקרים באתרי העמותה בסיורים חינוכיים, וכן עם תנועת "[[מבראשית]]", המקיימת מדי שנה בעיר דוד פעילות חינוכית וטקסים.
 
בשנת [[2001]] הקימה העמותה את '''מכון מגלי"ם''' (המכון הגבוה ללימודי ירושלים)‏‏ כמכון מחקר והוראה, שמטרתו להעמיק את הידע על אודות ירושלים בתחומי [[היסטוריה]], ארכאולוגיה ו[[תנ"ך]].{{הערה|1=‏[http://www.megalim.org.il/ אתר מכון מגלי"ם]‏}} במכון מלמדים אנשי [[אקדמיה]] בעלי שם בארץ ובעולם בקורסים, השתלמויות, ימי עיון וסיורים, הפונים לקהל מגוון. ייחודו של המכון הוא בכך שהמרצים הם חוקרים המשתתפים בפועל במחקר הארכאולוגי בירושלים הקדומה, כמו פרופ' [[רוני רייך]], ד"ר [[אילת מזר]] וד"ר [[גבי ברקאי]]. מדי שנה מקיים המכון את 'כנס מחקרי עיר דוד', שהוא הכנס הארכאולוגי הגדול בישראל, בו מציגים החופרים והחוקרים את החידושים העדכניים ביותר בחקר ירושלים. למכון מגלי"ם אף הוצאה לאור של ספרים ופרסומים, פרי מחקרם של חוקרים בתחומים הרלוונטיים.
שורה 53:
אחת מפעולותיה העיקריות של עמותת אלע"ד היא השבת היישוב היהודי לעיר דוד, תוך קידום ופיתוח ההתיישבות היהודית באגן הקדוש כולו. העמותה רוכשת ושוכרת מיום הקמתה נכסים, קרקעות ובתים בעיר דוד, בהר הזיתים וברחבי ירושלים הקדומה{{הערה|{{הארץ|מירון רפפורט|מתנחלים השתלטו על שני מתחמים מאוכלסים במזרח י-ם|701786|3 באפריל 2006}}}} באופנים הבאים:
* איתור נכסים השייכים ליהודים בעיר דוד ומאבק משפטי במחזיקים בהם, בדרישה לפנותם על מנת להחזירם לבעליהם המקוריים.
* קנייה ושכירת נכסים שהוכרזו [[חוק נכסי נפקדים#לאחר מלחמת ששת הימים|נכסי נפקדים]] על ידי ה[[אפוטרופוס]] מהרשות לפיתוח ומ[[עמידר|חברת עמידר]].{{הערה|1=בדוח הוועדה לבדיקת מבנים במזרח ירושלים, מה-10 בספטמבר 1992. (השמור ב[[גנזך המדינה]] מזהה פרסום בגנזך 1 1992 14), פורטו ליקויים שונים בהתנהלות העמותה, המדינה וחברת עמידר בנושא זה. ‏תקצירתקציר מסקנות הדו"ח וטענות נוספות נגד העמותה מובאים [http://www.alt-arch.org/settlers_heb.php באתר זה] }}
* שכנוע ערבים תושבי הכפרים סילואן, [[ראס אל עמוד]], [[א-טור]] ושכונת [[אבו תור]] למכור את בתיהם ליהודים.
* 'קרן שלם ירושלים', עמותת בת של אלע"ד, בנתה כ-80 יחידות דיור ב[[ראס אל עמוד]], במקום בו עומד מבנה המטה הישן של [[מחוז ש"י]] של [[משטרת ישראל]], ובתמורה תממן חלק מבניית מבנה המטה החדש.{{הערה|מיכאל יעקובסון, [http://www.xnet.co.il/architecture/articles/0,14710,L-3099128,00.html נוף להר הבית, לקברים ולשכנים עוינים: מתחם ליהודים בהר הזיתים], 3.1.12, [[Xnet]]}} הבנייה בראס אל עמוד נעשתה בשיתוף עם 'הקדש העדה הבוכרית', ממנה הפקיעו הירדנים את השטח ב-1948.{{הערה|1=[[ידיעות אחרונות]], 22 בינואר 2010}}
שורה 63:
 
==פולמוס סביב פעולות העמותה==
העובדה כי העמותה מעודדת התיישבות יהודית במזרח ירושלים, הביאה להתנגדות מצד גורמים המזוהים עם [[ארגוני שמאל בישראל|השמאל הישראלי]], כגון עמותת [[עיר עמים]], ומצד ערבים תושבי המקום. גורמים אלה התנגדו לרכישות עמותת אלע"ד בעיר דוד וקראו להוציא את הגן הלאומי מחזקתה של העמותה‏‏‏‏העמותה, המציגה לדבריהם את האתר באופן מגמתי בפני המבקרים.{{הערה|1=‏‫{{ynet|טל שגיא|עיר דוד: כשארכאולוגיה ופוליטיקה מתערבבות|3512376|29 בפברואר 2008|}}; ‏‫[http://www.alt-arch.org/petition.php Take Archaeology in the City of David out of the Hands of Elad]; ‏‫[http://www.ir-amim.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/silwanreport.pdf דו"ח עיר עמים - עסקה אפלה בסילוואן]‬‏}}
 
באוגוסט [[2008]] עתרה תנועת [[שלום עכשיו]], בשיתוף עם ערבים תושבי כפר סילוואן לבג"ץ נגד העמותה ושותפיה, בדרישה לעצור את החפירות בחניון גבעתי, בטענה שהן אינן חוקיות, אך העתירה נדחתה ‏‏‏‏.{{הערה|1=‏[http://elyon1.court.gov.il/files/08/530/092/b08/08092530.b08.htm ‏בגבג"ץ 9253/08 נואל קראעין ועוד 26 אחרים נגד עמותת אלע"ד ואחרים]}}‏‏
 
לדברי עמותת אלע"ד, העמותה פועלת תוך שיתוף פעולה עם יושבי המקום ותוך שילוב תושבים ערבים בפיתוח השכונה.{{הערה|‫{{nrg|אודי רגונס|מי באמת מבעיר את אגן העיר העתיקה|954/431|15 באוקטובר 2009||1|1}}‬}} חוסיין סיאם, המוכר כמוכתר על ידי העירייה, אמר בראיון כי "שוררת שנאה בין הצדדים", אולם גם "באמת התפתחו יחסים אישיים קרובים בין הרבה יהודים לערבים בכפר. אליי הביתה הגיעו לא פעם חברים יהודים שלי".{{הערה|שם=שוראקי|{{nrg|יעל שוראקי-אלפסי|דוידל'ה מתעקש: יחסי השכנות בעיר דוד מעולים|750/203|23 ביוני 2008||1|1}}‬}} ‏‏המתנגדיםהמתנגדים לפעולות העמותה טוענים כי שיתוף פעולה זה נועד להקנות לעמותה "שקט תעשייתי" בדרכה לייהוד האגן הקדוש כולו.{{הערה|1=למשל במאמר [http://www.ir-amim.org.il/?CategoryID=333 חפירות וגנים לאומיים ככלי פוליטי]}} תושבים ערבים התלוננו על פגיעה בפרטיותם בשל [[מצלמת אבטחה|מצלמות האבטחה]], ועל הגבלת תנועתם בחגים יהודיים.{{הערה|1=[http://www.ir-amim.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/silwanreport.pdf 'עסקה אפלה בסילואן' ], דו"ח עיר עמים, פרק 2.3 - רכישות מפוקפקות בסילוואן, ‏עמודעמוד 16‏ }}
 
דוד בארי, יושב ראש עמותת אלע"ד, אמר בראיון בשנת 2008: "עד היום נבחנו הרכישות שלנו בעשרות מבחנים משפטיים, ומעולם לא הוטל דופי בהתנהלותנו, ולו פעם אחת"‏.{{הערה|שם=שוראקי}} הוא פועל יחד עם ערבים תושבי הכפר למען מטרות משותפות.{{הערה|‫{{ynet|שמוליק גרוסמן|אחדות יהודית-ערבית בסילואן: 'בטלו צעדת הימין'|3879545|22 באפריל 2010|}}‬}}
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/עמותת_אלע%22ד"