|
בבית הכנסת היו מנהגים ייחודיים, שאת רובם הנהיג [[המהר"ל מפראג|המהר"ל]] בעצמו. הבולט שבהם הוא אמירת "מזמור שיר ליום השבת", מתוך [[קבלת שבת]], פעמיים. מקור נוהג זה{{הערה|שו"ת כפי אהרן סימן כ', הרב אהרן אפשטיין. [[דומ"צ]] הקהילה לפני השואה.}} היה מכך שבעבר נהגו לנגן את מזמורי קבלת שבת, ולאחר הפסקה קצרה, שבו לבית הכנסת, לפני כניסת השבת, ובפעם זו אמרו שוב מזמור זה, ועל ידו [[תוספת שבת|קיבלו את השבת]]. הקובץ המקורי של המנהגים נמצא על אחד מקירות בית הכנסת.
ה[[סיפור עם|אגדה]] מספרת כי [[הגולם מפראג]] נמצא ב[[גניזה]] שבעליית הגג של בית הכנסת. מקום מושבו של ה[[מהר"ל]], בקדמת בית הכנסת, שמור עד היום.
ה[[סיפור עם|אגדה]] מספרת כי [[הגולם מפראג]], שהוכן מחומר וניתן בו רוח על ידי ה[[מהר"ל]], נמצא ב[[גניזה]] שבעליית הגג של בית הכנסת. עם זאת, בשיפוצים שנערכו במקום לאחרונה ([[ה'תשע"ד]]-[[ה'תשע"ה]]), לא היה כל ממצא של ממש שעשוי להעיד על כך{{הערה|ראו [http://www.bhol.co.il/72171/%D7%AA%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%93-%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F-%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%9C%D7%98%D7%A0%D7%95%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9C-%D7%91%D7%A4%D7%A8%D7%90%D7%92.html תיעוד ראשון: עליית ה'אלטנוישול' בפראג] באתר [[בחדרי חרדים]].}}, אך גם לא היה בזה בכדי להכחיש בבירור את הסיפור, מחמת שבעבר הרחוק יותר ([[ה'תרמ"ד]]) נערכו במקום שיפוצים מוקדמים ולא תועדו בשלמות. סיפור נוסף מספר על [[קצין]] נאצי שרצה לבדוק את מהימנות הסיפור אודות הגולם, אך מת במקום. גם לסיפור זו אין בסיס מתועד, אך עצם קיומו של הבית כנסת, על אף כיבושו של המקום עוד לפני פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]], מפזר הילה סביב לסיפור זה.{{ש}}
רבי [[מנחם מנדל שניאורסון]] מליובאוויטש ציין שהאגדה הייתה מפורסמת עוד קודם הוצאת ספרו של רוזנברג, והוסיף ששמע מפי חותנו, שהוא ביקר בעליית הגג של בית הכנסת האמור, וראה שם את מה שנשאר מן הגולם{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=14925&st=%u05D3%u05E2%u05E8%20%u05D2%u05D5%u05DC%u05DD לקוטי שיחות - ב (במדבר, דברים)], וכן בספר '''מאוצר המלך''', ניו-יורק, תשס"ה, עמ 207: "ובנוגע '''לעיקר''' הענין שהמהר"ל עשה את הגולם '''בעצמי''' שמעתי מכ"ק מו"ח אדמו"ר '''שראה''' הנשאר ממנו בעליית ביהכנ"ס '''דמהר"ל בפראג''' ודיבר עד"ז עם אביו כ"ק אדנ"ע וכו'" (ההדגשות במקור).}}. עוד ציין שהראיה הפשוטה על אמיתותו של הגולם היא שהגויים במקום מאמינים בזה, כך שאין זו אגדה יהודית{{הערה|"קובץ לרגל כ"ב שבט" תשנ"ח, שיצא מטעם ישיבת תות"ל בלוד}}{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=49567 הרב דרוקמן תוקף הפרסומים: "הגולם - היה גם היה"], באתר COL, יז אלול תשס"ט}}.
מקום מושבו של ה[[מהר"ל]], בקדמת בית הכנסת, שמור עד היום.
הכניסה לבית הכנסת כרוכה בתשלום, אך למבקרים הרוצים להצטרף לתפילות בבית הכנסת יש אפשרות לקבל אישור כניסה מהקהילה. בסמוך לבית הכנסת נמצא בניין הקהילה היהודית, שמעליה מתנוסס שעון מיוחד המשתמש בספרות עבריות ונע מימין לשמאל.
|
