ישראל בעליה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-(?:|)+([א-תֲֳִֵֶַָֹּּ]) +\1, -(?:|)+\{\{הערה +{{הערה, -([א-תֲֳִֵֶַָֹּּ])(?:|)+ +\1) תגית: תו כיווניות מפורש |
מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-([א-תְֱֲֳִֵֶַָֹֻּּׁׂ]\W*)(?:|)+ +\1, -(?:|)+(\W*[א-תְֱֲֳִֵֶַָֹֻּּׁׂ]) +\1) תגית: תו כיווניות מפורש |
||
שורה 15:
== הרקע להקמה ==
[[קובץ:Petek 9.jpg|ממוזער|250px|פתק הבחירות של ישראל בעלייה]]
ב[[שנות ה-90]], בזמן [[העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות התשעים|העלייה הגדולה מברית המועצות לשעבר]], עלו לישראל כמיליון [[עולה חדש|עולים חדשים]], בעיקר מ[[חבר המדינות]] של [[ברית המועצות]]. בעקבות העלייה התעורר צורך בייצוג פוליטי לעולים, ולנישה זו נכנסה מפלגת ישראל בעלייה. העולים אשר הגיעו לארץ ישראל הגיעו ממציאות תרבותית ופוליטית מתפתחת בעקבות השינויים ב[[ברית המועצות]].{{הערה|1=הורוביץ, ת. (2001). "התעצמותם הפוליטית של עולי ברית-המועצות לשעבר בישראל: מאזרחות פאסיבית לאזרחות אקטיבית", בתוך: א. לשם ומ. ליסק (עורכים), '''מרוסיה לישראל: זהות ותרבות במעבר''' (עמ' 100–123), תל אביב: הקיבוץ המאוחד. עמ'
הבחירות הראשונות שבהן השתתפו בהם עולי [[ברית המועצות]], [[הבחירות לכנסת השלוש עשרה|בחירות 1992]], הסתיימו ב"מהפך". בבחירות אלו חזרה מפלגת [[העבודה]] לשלטון, לאחר 15 שנים של שלטון מפלגת [[הליכוד]]; ובנוסף הופיעו בבחירות אלה שתי מפלגות עולים חדשות: מפלגות "דע" ומפלגת "תלי". מפלגת "דע" התבססה על פעילי "הפורום הציוני", ומפלגת "תלי" התבססה על פעילי "התאחדות עולי ברית-המועצות". שתי מפלגות אלו לא עברו את [[אחוז החסימה (ישראל)|אחוז החסימה]] בבחירות.{{הערה|1=הורוביץ, ת. (2001). "התעצמותם הפוליטית של עולי ברית-המועצות לשעבר בישראל: מאזרחות פאסיבית לאזרחות אקטיבית", בתוך: א. לשם ומ. ליסק (עורכים), '''מרוסיה לישראל: זהות ותרבות במעבר''' (עמ' 100–123), תל אביב: הקיבוץ המאוחד. עמ'
ניתן להעריך כי מספר סיבות אפשריות הובילו להקמת המפלגה. מצד אחד, ניסיון לשמר את זהותם של העולים על ידי ייצוגם בכנסת.; סיבה אפשרית נוספת עשויה להיות הרצון להתמודדות נגד ה[[אנטגוניזם]] שיצרה העלייה אצל חלק מפלגי העם; דוגמה לכך ניתן למצוא באמירות של [[משה שחל]] כי העלייה הרוסית הביאה איתה אלמנטים של "[[מאפיה (פשע מאורגן)|מאפיה]]", והאמירה של [[אורה נמיר]] על אודות הצעירים שנשארו ברוסיה ושלחו את הוריהם הקשישים לארץ ישראל כדי ליהנות מכספי הרווחה. על אמירות אלו מציינים העולים ב[[אירוניה]], כי "[[מנחם בגין|בגין]] הקים את [[הליכוד]], [[דוד בן-גוריון|בן-גוריון]] הקים את מפלגת [[העבודה]] ושחל ונמיר הקימו את ישראל בעלייה".{{הערה|1=הורוביץ, ת. (2001). "התעצמותם הפוליטית של עולי ברית-המועצות לשעבר בישראל: מאזרחות פאסיבית לאזרחות אקטיבית", בתוך: א. לשם ומ. ליסק (עורכים), '''מרוסיה לישראל: זהות ותרבות במעבר''' (עמ' 100–123), תל אביב: הקיבוץ המאוחד. עמ' 112–113.
[[רומן ברונפמן]] ציין כי קבוצת העולים התאכזבה במידה מסוימת מאי-יכולתה של החברה הישראלית לקלוט כמות גדולה של עולים באופן הרצוי. ברונפמן מתאר את השנה שבין [[1989]] לסתיו [[1990]] כ"ירח דבש" בין החברה הישראלית לעלייה מברית המועצות. "ירח דבש" זה התפורר עקב עייפות של החברה הישראלית מקבלת הפנים החגיגית, והפך לדחייה.{{הערה|1=ברונפמן, ר. (1997) "ההתארגנות הפוליטית של העולים". בתוך: '''ההגירה והשפעתה על מדינת ישראל: ספר הכנס, סיוון תשנ"ז, מאי 1997''' (עמ' 94–95), ירושלים: קרן קונרד אדנאור: המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. עמ' 94.}}
שורה 27:
== אפיון ואידאולוגיה ==
:(האפיון שלהלן מוצע על-פי [[מצע]]י המפלגה
=== דאגה לעלייה ===
שורה 65:
=== הכנסת ה-14 ===
ב[[הבחירות לכנסת הארבע עשרה ולראשות הממשלה|בחירות לכנסת ה-14]], שנערכו בשנת [[1996]], קיבלה מפלגת ישראל בעלייה שבעה מנדטים.{{הערה|1=[http://www.knesset.gov.il/history/heb/heb_hist14_s.htm ההרכב הקואליציוני לכנסת ה-14].}} המפלגה כיהנה ב[[קואליציה]] בראשותו של [[בנימין נתניהו]], וקיבלה שני תיקים: [[נתן שרנסקי]] קיבל את [[משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה|תיק התעשייה והמסחר]] ו[[יולי אדלשטיין]] קיבל את [[המשרד לקליטת עלייה|תיק העלייה]]
במהלך אותה כנסת פרשו חברי הכנסת [[מיכאל נודלמן]] ו[[יורי שטרן]] מהמפלגה, והקימו את סיעת "[[עלי"ה]]", שהצטרפה לאחר מכן למפלגת [[ישראל ביתנו]] בראשותו של [[אביגדור ליברמן]].{{הערה|1=[http://www.knesset.gov.il/faction/heb/FactionHistoryAll.asp פילוג ומיזוג בסיעות הכנסת].
=== הכנסת ה-15 ===
ב[[הבחירות לכנסת החמש עשרה ולראשות הממשלה|בחירות 1999]] השיגה המפלגה שישה מנדטים,{{הערה|1=[http://www.knesset.gov.il/history/heb/heb_hist15_s.htm ההרכב הקואליציוני לכנסת ה-15].}} ועיקר מצעה התבסס על הדרישה לקבל את [[משרד הפנים|תיק הפנים]]. זכורה במיוחד ססמת הבחירות של המפלגה: "МВД под ШАС контроль? Hет! МВД под HАШ контроль" ("[[משרד הפנים]] לשליטת [[מפלגת ש"ס|ש"ס]]? לא. [[משרד הפנים]] לשליטה '''שלנו'''"). הססמה, למרות שהייתה ב[[רוסית]], חזרה על עצמה פעמים רבות בתשדירי ה[[תעמולה]] של המפלגה, וגם דוברי עברית נדבקו בה, ואף יצא [[סטיקר]] עם הססמה באותיות עבריות: "אֶם.ווֶה.דֶה. פַּד ש"ס קוֹנטרוֹל? נְייֶט. אֶם.ווֶה.דֶה. פַּד נאש קונטרול".{{הערה|1=אורי אס, [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=254569 "נעלמו בלי להותיר עקבות"], '''[[הארץ]]''',21 בינואר 2003.
לאחר הבחירות מונה [[נתן שרנסקי]] ל[[משרד הפנים|שר הפנים]] בממשלתו של [[אהוד ברק]],{{הערה|1=[http://www.knesset.gov.il/govt/heb/GovtByNumber.asp?govt=28 ממשלת ישראל ה-28] באתר הכנסת.
ביולי 2000, בעקבות התנגדותו ל[[קמפ דיוויד|ועידת קמפ-דיוויד השנייה]], התפטר השר [[נתן שרנסקי]] מתפקידו והמפלגה פרשה מהקואליציה.{{הערה|1=תומר שדמי, [http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-28158,00.html "שרנסקי מתפטר, יצחק לוי אחריו"], '''[[ynet]]''',{{כ}} 8 ביולי 2000.}}
לאחר [[הבחירות המיוחדות לראשות הממשלה - 2001|הבחירות לראשות הממשלה בשנת 2001]] מונה [[נתן שרנסקי]] ל[[משרד הבינוי והשיכון|שר הבינוי והשיכון]] ול[[סגן ראש הממשלה]] ב[[ממשלת ישראל העשרים ותשע|ממשלתו הראשונה של שרון]] ו[[יולי אדלשטיין]] מונה ל[[סגן שר|סגן]] [[השר לקליטת עלייה]].{{הערה|1=[http://www.knesset.gov.il/govt/heb/GovtByNumber.asp?govt=29 ממשלת ישראל ה-29], באתר הכנסת.
=== הכנסת ה-16 ===
ל[[הבחירות לכנסת השש עשרה|בחירות לכנסת ה-16]], בשנת [[2003]], רצה המפלגה תחת הסיסמה "שרנסקי.ימין.שפוי.נקי", במטרה לפנות לישראלים ותיקים מאוכזבי [[הליכוד]]
לאחר הדיונים הקואליציוניים הסכימה מפלגת ישראל בעלייה להצטרף למפלגת [[הליכוד]] בתמורה למינוי [[נתן שרנסקי]] כ[[שר ללא תיק]] האחראי על [[המשרד לענייני ירושלים|ענייני ירושלים והתפוצות]] בממשלה העתידה לקום.{{הערה|1=מרסיאנו, א. ושומפלבי, א., [http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-2420853,00.html "הליכוד וישראל בעלייה התאחדו לסיעה בת 40 מנדטים"], '''ynet''',{{כ}} 6 בדצמבר 2003.
בעקבות התמזגותה עם מפלגת [[הליכוד]] חדלה המפלגה מלהתקיים.
== חקיקה ==
בשנת [[1997]] הציעו חברי הכנסת מטעם מפלגת ישראל בעלייה, [[יורי שטרן]] ו[[מיכאל נודלמן]], [[הצעת חוק]] להכרה במסייעים לנטרול תוצאות [[אסון צ'רנוביל]] ובתמיכה כלכלית בהוצאות הרפואיות שלהם. הצעת חוק זו עברה לוועדת העלייה והקליטה, והוגשה שוב בשנת [[1999]] על ידי הוועדה, שחברי הכנסת נודלמן ושטרן היו מחבריה.{{הערה|1=[http://www.nevo.co.il/Law_word/law17/PROP-2814.pdf הצעת חוק המסייעים לנטרול תוצאות אסון צ'רנוביל, התשנ"ט-1999, ח"ח 2814, עמ' 453].
בשנת [[1998]] הציע חבר הכנסת [[יורי שטרן]] הצעת חוק להכרה במעמדם של ותיקי מלחמת העולם השנייה החיים ב[[ישראל]]. חוק זה התקבל לבסוף בשנת [[2000]], והוא מוכר כ[[חוק מעמד ותיקי מלחמת העולם השנייה|"חוק מעמד ותיקי מלחמת העולם השנייה, תש"ס-2000"]]
חוק נוסף אשר הוצע באותה שנה היה תיקון ל[[פקודת העיריות]], שלפיו יש לכונן ב[[עירייה|עיריות]] שבהן לפחות 10% מתושביהן הם עולים מברית המועצות, מועצה שתדאג לקליטת העלייה. תיקון זה הוצע על ידי חבר הכנסת רומן ברונפמן, והתקבל באותה השנה.{{הערה|1=פקודת העיריות [נוסח חדש] (6.8.1998), ס"ח תשנ"ח מס'
בשנת [[2000]] הציע חבר הכנסת [[גנדי ריגר]] תיקון לחוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), שלפיו יש להעלות את ימי החופשה לטיפול בילד חולה מ-6 ימים בשנה ל-8 ימים בשנה{{הערה|1=[http://www.nevo.co.il/Law_word/law17/PROP-2922.pdf הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון מס' 5) (הגדלת מספר ימי היעדרות), התשס"א-2000, ח"ח 2922, עמ' 22].
תיקון נוסף שהוצע באותה שנה, על ידי חבר הכנסת יולי אדלשטיין, היה תיקון ל[[חוק בתי המשפט]]. על פי תיקון זה יוכל אדם לייצג בעל דין ב[[בית משפט לתביעות קטנות]].{{הערה|1=[http://www.nevo.co.il/Law_word/law17/PROP-2969.pdf הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 29) (ייצוג בעל דין), התשס"א - 2000, ח"ח 2969, עמ' 404].
== חברי כנסת בולטים ==
* [[נתן שרנסקי|נתן (אנטולי) שרנסקי]] - [[אסיר ציון]] לשעבר, שהקים את "הפורום הציוני" לאחר שחרורו מהכלא הסובייטי. מקימה של מפלגת "ישראל בעלייה". שימש [[משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה|כשר התעשייה והמסחר]] ב[[ממשלת ישראל העשרים ושבע|ממשלת נתניהו]] ([[1996]]), [[משרד הפנים|שר הפנים]] ב[[ממשלת ישראל העשרים ושמונה|ממשלת ברק]] ([[1999]]) ו[[משרד הבינוי והשיכון|שר הבינוי והשיכון]] ב[[ממשלת ישראל העשרים ותשע|ממשלת שרון]] ([[2001]]). לאחר הכישלון ב[[הבחירות לכנסת השש עשרה|בחירות לכנסת ה-16]] פרש שרנסקי מהכנסת וכיהן כשר ללא תיק האחראי על ענייני ירושלים והתפוצות.{{הערה|1=[http://www.knesset.gov.il/lexicon/heb/sharanski.htm נתן (אנטולי) שרנסקי], באתר הכנסת.
* [[יולי אדלשטיין|יולי - יואל אדלשטיין]] - [[אסיר ציון]] לשעבר, שכיהן כסגנו של [[נתן שרנסקי]] ב"פורום הציוני" לאחר שחרורו מהכלא הסובייטי. כיהן כ[[המשרד לקליטת עלייה|שר לקליטת עלייה]] ב[[ממשלת ישראל העשרים ושבע|ממשלת נתניהו]] ([[1996]]) וכסגן [[המשרד לקליטת עלייה|השר לקליטת עלייה]] ב[[ממשלת ישראל העשרים ותשע|ממשלת שרון]] ([[2001]]). כיהן כחבר הכנסת מטעם [[הליכוד]] וכ[[משרד ההסברה והתפוצות|שר ההסברה והתפוצות]] ב[[ממשלת ישראל השלושים ושתיים|ממשלת נתניהו השנייה]], ונבחר ל[[יושב ראש הכנסת]] ה-19 מטעם המפלגה. ([[2013]]).{{הערה|1=[http://www.knesset.gov.il/mk/heb/mk.asp?mk_individual_id_t=1 חה"כ יולי-יואל אדלשטיין] באתר הכנסת.
* [[מרינה סולודקין|ד"ר מרינה סולודקין]] - דוקטור לתולדות הכלכלה והחברה, אשר כיהנה כיושבת ראש [[ועדה לקידום מעמד האישה|הועדה לקידום מעמד האישה]] ב[[ממשלת ישראל העשרים ושבע|ממשלת נתניהו]] ([[1996]]) וכסגנית [[המשרד לקליטת עלייה|השר לקליטת עלייה]] ב[[ממשלת ישראל העשרים ושמונה|ממשלת ברק]] ([[1999]]). בכנסת ה-18 כיהנה סולודקין כחברת כנסת באופוזיציה מטעם מפלגת [[קדימה]].{{הערה|1=[http://www.knesset.gov.il/mk/heb/mk.asp?id=91 חה"כ מרינה סולודקין], באתר הכנסת.}}.
|