מבצע אבירי לב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-(?:‎|‏)+([א-תֲֳִֵֶַָֹּּ]) +\1)
תגית: תו כיווניות מפורש
מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-(?:‎|‏)+(\W*[א-תְֱֲֳִֵֶַָֹֻּּׁׂ]) +\1)
שורה 87:
גדס"ר 87, שביצע כבר סיור באזור מספר ימים קודם לכן, הוביל את חטיבה 14 אל הקרב. אחריו נעו מפקדת החטיבה וגדודי הטנקים. כוחות החי"ר (סיירת שקד, כוח "שמוליק", גדס"ר 582), שנעו בזחל"מים (ותוגברו בטנקים) היו מוגבלים בתנועה עקב תנאי השטח, ולכן נעו לאחר גדודי הטנקים.
 
בשעה 20:00‏‏00 הגיע גדס"ר 87 לציר "לקסיקון" והחל להוביל בתנועה צפונה על הציר. גדודי הטנקים הגיעו לציר החל משעה 20:14 ואילו סיירת שקד וגדס"ר 582 (שהיווה כוח עתודה ואיבטח את החטיבה מדרום) הגיעו בשעה 21:07 ו- 22:31 בהתאמה.
 
גדס"ר 87 התפצל ל-3 כוחות: פלוגה ב' פנתה מערבה בצומת "לכסיקון-שיק", ולאחר שניהלה קרב עם [[רק"מ]] מצרי התמקמה הפלוגה כ-400 מ' צפונית לציר "שיק" ובסמוך לתעלה. פלוגות א' ו-ג' נעו מערבה אל עבר מעוז "מצמד" בצירי "נחלה" ו"טרטור". על פלוגה א' נפתחה אש מהמעוז והפלוגה השיבה אש. לבסוף פלוגות א' ו-ג' תפסו עמדות מצפון למוצב "מצמד".
שורה 118:
{{ציטוט|תוכן=מעולם לא הרגשתי באחריות כה כבדה כמו אותו לילה. הרגשתי שאנו מובילים מהלך גורלי שיכול לשנות את פני המלחמה. הרגשתי כאילו עיני כל עם ישראל נשואות אלינו. ידעתי שכולם: המטה הכללי, הפיקוד, בוודאי האוגדה – ומי יודע מי עוד – מאזינים לרשת שלנו וממתינים לשמוע את מילת הקוד הגואלת – "אקפולקו".‬ |מקור= דני מט {{הערה|1= כפיר, א. (2003). '''אחי גיבורי התעלה.''' תל אביב: ידיעות אחרונות: ספרי חמד. עמ' 212-211. }} |מרכאות=כן}}
 
הזרמת אמצעי הצליחה הכבדים המיועדים לטנקים נתקלה בקשיים: [[גשר הגלילים]] אוחסן במרחק 17 קילומטרים מן התעלה (במקום עד 3 ק"מ כנדרש), ופלוגת המילואים שגררה אותו נתקלה בקושי רב בגרירת הגשר באזורי דיונות שהגשר לא תוכנן לעבור בהם, וכל זאת בתוך ערבובית הכוחות הנעים לקרב החווה הסינית ולקרב הצליחה, אשר יצרו פקק תנועה אדיר לאורך הציר שלאורכו נגרר הגשר - ציר "עכביש". בסופו של דבר הגשר לא עמד בעומסים ובבוקר ה-16 לחודש נקרע והושבת. ממילא גם המשך ציר התנועה של הגשר אל התעלה - ציר "טרטור", טרם פונה בשלב זה מאויב. לעומת זאת הצליחו להגיע לאזור הצליחה דוברות "התמסח" המתנייעות, ובהמשך גם דוברות היוניפלוט שנגררו על ידי טנקים. אור ליום ה-16 באוקטובר צלחו 27 טנקים מחטיבה 421 את התעלה על גבי התמסחים. בנוסף צלח גדוד הצנחנים 416 בפיקודו של [[צבי נור|צביקי נור]] וחבר לכוחות החטיבה{{הערה|1=[[ד"ר]] [[עמירם אזוב]], '''[[צליחה (ספר)|צליחה, 60 שעות באוקטובר 1973]]''', [[הוצאת דביר]], [[2011]], עמוד 174, "לאחר המלחמה שיתף אל"מ [[דני מט|מט]] את הקהל בתחושותיו: 'למרות שמסביב היו הגבעות שחורות ממצרִים, ההרגשה שלנו הייתה שבשישה עשר בחודש המצרים היו מבולבלים לגמרי ושהיה אפשר להמשיך להתקדם'.".}}. בין הלוחמים בחטיבת המילואים של הצנחנים היה גם [[משה יעלון]]. לאחר שצלחה את התעלה התמקמה פלוגתו של יעלון במוצב מצרי נטוש סמוך לקו המים. לימים סיפר יעלון כי- {{ציטוטון|לפתע ראינו שיירה מצרית מתקרבת. הם לא ידעו שאנחנו שם. חיסלנו כל מה שהיה בשיירה הזאת. אני יודע שאם לא הייתי הורג אותם, הם היו הורגים אותי. זה ההסבר שלי לעצמי, אבל זו עדיין מועקה לא קלה{{הערה|1=דני דור יהודה שיף ודב גולדשטיין, '''"המצביאים: סיפורם של הרמטכ"לים"''', הוצאת "מעריב", 2002, עמוד 198.}}.}} כן צלח גדוד 48 של החטיבה, בפיקוד [[שמעון כהנר]]{{הערה|{{nrg|אייל לוי|"לפני שהקמנו את ה-101 הצבא היה על הפנים"|568/561|20 במרץ 2014||1|2}}.}}.
 
כח הטנקים נע במשך יום שלם (ה-16 באוקטובר) עשרות קילומטרים בעומק אדמת מצרים כשהוא [[הפשיטה על בסיסי הטילים במצרים ב-16 באוקטובר 1973|משמיד בדרכו בסיסי טילים נגד מטוסים, טנקים, כלי רכב ומתקנים של הצבא המצרי]]. פעילות זו פתחה מסדרון אווירי נקי מטילים לפעילות חיל האוויר.