מוסתערבים – הבדלי גרסאות

בארץ ישראל נמצאו מוסתערבים ב[[ירושלים]] ובישובים ב[[הגליל|גליל]] כמו [[פקיעין]] [[עלמא]] ו[[כפר יסיף (יישוב עתיק)|כפר יסיף]], שהיישוב היהודי בהם לא פסק מימי [[חורבן בית שני]]. אחרי חורבן הבית נשארו בארץ ישראל "כפרים עבריים רבים ויושביהם עיבדו את האדמה". הם החזיקו מעמד בתקופות [[התקופה הערבית בארץ ישראל|הערבית]] וה[[ממלכת ירושלים|צלבנית]]. רק בתקופה [[האימפריה העות'מאנית| העות'מאנית]] הוכרחו חלק מהיהודים לעזוב את הכפרים ונאלצו למכור את אדמתם לשכניהם הערבים‏‏הערבים{{הערה|1=‏ ל.חזן וי.פלר ‏‏‏בספרםבספרם '''דברי ימי הציונות''', הוצאת קריית ספר , תשי"א‏‏א}}.

בעת התעוררות היישוב היהודי ב[[ירושלים]], בשנת [[1516]], אחת העדות בעיר הייתה של מוסתערבים ובראשם שייח' (זקן) יצחק. יחד עמם מוזכרות העדות הנוספות: רב הספרדים - ר' דוד שושן, רב האשכנזים - יוסף קולון ‏‏{{הערה|1=‏[[אוצר ישראל]] הערך ירושלים‏ירושלים}}.

על קיומם בגליל מעיד רבי [[משה באסולה]], מחכמי איטליה, שעלה לרגל לארץ ישראל ושהה בה ובסביבתה (סוריה וקפריסין) למעלה משנה ומחצה ([[1521]]-[[1523]]) וחגג את [[חג הפסח]] של שנת רפ"ב ([[1522]]) בצפת ובסביבתה. בח' בניסן הגיע לצפת, "ולקחתי בית מ[[עין זיתים|עין זייתון]] ואשב שם". בחול המועד טייל במקומות הקדושים שבקרבת צפת, והיה ב[[כפר ענן]], שם מצא כ-30 משפחות של "קהל מסתערבים" (יושבי הארץ מדור דור)"‏‏{{הערה|1=‏

[[אברהם יערי]] במאמרו [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mahanaim/pesah/psahim.htm פסחים של עולים ועולי רגלים בא"י]‏}}.