קול המון כקול שדי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ הסרת תו כיווניות
שורה 9:
==הנוסח העברי==
 
הנוסח העברי מופיע במכתב של רבי [[מאיר עראמה]], בן [[המאה ה-15]]. בנוסח מעט שונה: {{ציטוטון|קול הרבים כקול שדי}}‏‏, ‏מופיעהמופיעה האמרה בספר "נחלת אבות", פירושו של רבי [[יצחק אברבנאל]] ל[[מסכת אבות]]‏‏, כחלק מפירושו{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=5306&pgnum=162&hilite= עמ' קנה במהדורת משפחת זילברמן, ניו יורק, תשי"ג]}} לאמרתו של רבי [[חנינא בן דוסא]], {{ציטוטון|כל שרוח הבריות נוחה הימנו – רוח המקום נוחה הימנו, וכל שאין רוח הבריות נוחה הימנו – אין רוח המקום נוחה הימנו|מסכת אבות ג' ט'}}. אמרה זו היא למעשה מקור קדום של התפיסה "קול המון כקול שדי". וכביאורו של ה[[מהר"ל]]:
{{ציטוט|תוכן=רוחו של מקום ורצונו הוא דבק ברוח הבריות, וזה מפני כי הכללים יש להם דביקות גמור בו יתברך, עד שרוח המקום דבק ברוח הבריות...והעד על זה מה שאמר ([[S:יחזקאל לו כז|יחזקאל ל"ו]]) 'ואת רוחי אתן בקרבכם' ומזה תראה כי נאצל מן רוח המקום רוח האדם, כמו שהוא אצל הנביאים...|מקור=ספר דרך חיים - פרק ג' משנה י‏י'}}
 
האמרה מורכבת משני חלקים, ששניהם מבוססים על [[לשון המקרא]]. ב[[מעשה מרכבה]] מתוארות החיות שבמרכבה: {{הדגשה|וָאֶשְׁמַע אֶת קוֹל כַּנְפֵיהֶם '''כְּקוֹל מַיִם רַבִּים כְּקוֹל שַׁדַּי''' בְּלֶכְתָּם קוֹל הֲמֻלָּה כְּקוֹל מַחֲנֶה בְּעָמְדָם תְּרַפֶּינָה כַנְפֵיהֶן|יחזקאל א כד|יחזקאל א', כד}}, וב[[ספר דניאל]] מתואר ה[[מלאך]] שפוגש דניאל: {{הדגשה|וּגְוִיָּתוֹ כְתַרְשִׁישׁ וּפָנָיו כְּמַרְאֵה בָרָק וְעֵינָיו כְּלַפִּידֵי אֵשׁ וּזְרֹעֹתָיו וּמַרְגְּלֹתָיו כְּעֵין נְחֹשֶׁת קָלָל '''וְקוֹל דְּבָרָיו כְּקוֹל הָמוֹן'''|דניאל י ו|י', ו}}. פסוק נוסף שיכול להיות מקור לביטוי הוא ב[[ספר ישעיהו|ישעיהו]]: {{הדגשה|'''קוֹל הָמוֹן ({{=}}רעש)''' בֶּהָרִים, דְּמוּת עַם רָב, '''קוֹל שְׁאוֹן ({{=}}רעש)''' מַמְלְכוֹת גּוֹיִם נֶאֱסָפִים, '''ה' צְבָאוֹת''' מְפַקֵּד צְבָא מִלְחָמָה|ישעיהו יג ד|י"ג, ד}}.
שורה 16:
==מימוש הכלל==
 
הכלל "קול המון כקול שדי" בא לידי ביטוי בולט ב[[מנהג]], שנוצר על ידי העם או נתקבל על ידי העם ומשמש כמקור מחייב ב[[משפטים|משפט]] וב[[הלכה]]. ה[[רמב"ם]] מביא כנימוק לתקפות התלמוד את הטעם {{ציטוטון|הואיל וכל אותם הדברים שבגמרא, הסכימו עליהם כל ישראל}}.{{הערה|‏רמברמב"ם, [[S:רמב"ם הקדמה למשנה תורה|הקדמה]] ל[[משנה תורה‏תורה]].}} לעתים פוסקי הלכה מביאים ראיה לחיזוק תקפות של הלכה מכך ש"פשט המנהג" בציבור‏‏בציבור.{{הערה|‏למשללמשל לגבי קיום חתונה בערב שבת ([[שו"ע]] אבן העזר סימן סד הלכה ג').}} ה[[דמוקרטיה]] מבוססת אף היא על הכרעת הרוב, שהיא קול ההמון. יחד עם זאת, להסתייגותו של אלקואין, המופיעה לעיל, קדמה ההסתייגות ה[[ספר שמות|מקראית]] {{הדגשה|לא תהיה אחרי רבים לרָעות|שמות כג ב|שמות כ"ג, ב'}}.
 
לזיהוי קול ההמון מקובלות בימינו דרכים אחדות, ובהן: