שלום אנטלקידס – הבדלי גרסאות

המאפיין הבולט ביותר של שלום אנטלקידס הוא ההשפעה הפרסית הנשקפת מתוכנו. החלטת מלך פרס, שהניחה את היסודות לתנאי ההסכם, מראה זאת בבירור. (נוסח ההסכם מובא על ידי ההיסטוריון היווני [[קסנופון]] בספרו "[[הלניקה]]"):{{הערה|1=Xenophon, ''Hell.'' 5.1.31}}

 

 

[[איוניה]] וקפריסין נשארו בידי הפרסים, והאתונאים נאלצו לוותר על אותם איים ב[[הים האגאי|ים האגאי]] עליהם השתלטו זה לא כבר. משמעות רבה הייתה גם לתביעה התקיפה לאוטונומיה, ששמה קץ לניסיון פוליטי חדשני שצמח במלחמה: מיזוגן של ארגוס וקורינתוס. שתי הפולייס אוחדו איחוד פוליטי למה שכונה בפי היוונים בשם "סימפוליטיאה" (sympoliteia), שהעניקה לכל האזרחים [[אזרחות]] משותפת. השתיים נאלצו להיפרד, ותבאי נדרשה לפרק את [[הליגה הבויאוטית]] שבהנהגתה. תנאי זה פסח על [[הליגה הפלופונסית]] בהנהגת ספרטה ועל ה[[הלוטים]] שבארצה, שכן הספרטנים – ששמירת השלום הופקדה בידיהם – לא רצו ביישום עקרון העצמאות בכל הנוגע להם עצמם.