מושבת מצורעים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת תו כיווניות |
|||
שורה 16:
ב[[תנ"ך]] ישנה עדות על 'בית החופשית', שהיה מושבת מצורעים בה שהה [[עוזיהו]] מלך יהודה לאחר שנצטרע. יחד עם זאת חשוב לציין כי לא ניתן לקבוע בוודאות מוחלטת כי צרעת זו הינה מחלת הנסן המוכרת כיום, ככתוב: "וַיְנַגַּע יְהוָה אֶת-הַמֶּלֶךְ, וַיְהִי מְצֹרָע עַד-יוֹם מֹתוֹ, וַיֵּשֶׁב, בְּבֵית הַחָפְשִׁית; וְיוֹתָם בֶּן-הַמֶּלֶךְ עַל-הַבַּיִת, שֹׁפֵט אֶת-עַם הָאָרֶץ" (מלכים ב' טו, ה'). המסורת העממית מציינת את המקום במערה הנקראת כיום [[קבר בני חזיר]] השוכן ב[[נחל קדרון]].
עדויות לקיומה של הצרעת בארץ ישראל ב[[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|תקופה הביזנטית]] ניתן למצוא בשרידי עצמות [[נזיר|נזירים]] שנתגלו במדבר יהודה בכמה אתרים: בשרידי הכנסייה והמערה של מנזר מרטיריוס ב[[מעלה אדומים]]; במנזר [[יוחנן המטביל]] שבאתר [[קאסר אל-יהוד]] (סמוך ל[[בית הערבה]] הישנה); ובכמה ממנזרי [[מדבר יהודה]], בהם התגלו עקבות צרעת בשלדי נזירים. זאב ארליך (ז'בו) מ[[בית ספר שדה]] [[עפרה]]
בתקופה ה[[צלבנים|צלבנית]] שכנה ב[[ירושלים]] מושבת מצורעים מצפון לשער החדש של ימינו, ונקראה על שם לזרוס, שעל פי [[הברית החדשה]] נרפא מצרעתו על ידי [[ישו]]. המנזר הוקם ביוזמתו של מסדר האבירים המצורעים, שפטרונו היה המלך [[בלדווין הרביעי, מלך ירושלים|בלדווין הרביעי]], שהיה מצורע אף הוא. עדות לקיומה של מושבת מצורעים זו ניתן למצוא במפות צלבניות, ובמיוחד במפת קמבריי מן המאה ה-13.
|