המשמר הפרטוריאני – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←יחידת הפרשים של המשמר: לשון תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ הסרת תו כיווניות |
||
שורה 11:
מותו של אוגוסטוס ב-[[19 באוגוסט]] [[14]] מציין את תום התקופה היחידה בה המשמר הפרטוריאני לא השתמש בכוח צבאי כדי לשחק תפקיד בפוליטיקה הרומית וכדי להציג את ההשקפה שלו. אוגוסטוס היה הקיסר היחיד שקיבל נאמנות מלאה מהפרטוריאנים. ממותו של אוגוסטוס והלאה, הפרטוריאנים פעלו לפי אינטרסים עצמאיים. באמצעות התחבולן שלהם, [[סיאנוס]], המסדר הביא טקטיקות מהבסיסים הצבאיים האיטלקיים לרומא עצמה. בשנת [[23]], סיאנוס שיכנע את [[טיבריוס]] לבנות את ה[[קסטרה פראיטוריה]], מחנה צבאי בשביל הפרטוריאנים, שנבנה בנקודה אסטרטגית ביציאה מרומא. מעתה שאר המשמר היה מעורב בחיסול הקיסרים, אבל המושלים סלחו לפרטוריאנים. מציאות זאת הייתה בשנת [[31]] כשטיבריוס אולץ לסמוך על החיילים הפרטוריאנים שנלחמו נגד פרטיזנים שיצאו מסיאנוס. למרות שהמשמר הפרטוריאני הוכיח את נאמנותו לטיבריוס המזדקן, ההשפעה והכוח הפוליטי שלהם היה ברור לכל.
[[קובץ:Tiberius NyCarlsberg01.jpg|שמאל|ממוזער|200px|טיבריוס]]
בזכות התעמולה שלהם, הפרטוריאנים הפכו לחלק שווה בצבא הרומי. הם נלחמו במערכה הראשונה בקרב של בדריאקום למען [[
[[קובץ:REmpire-Dacia.png|שמאל|ממוזער|250px|מיקומה של [[דאקיה]] (אדום) באימפריה הרומית]]
שורה 28:
[[קובץ:Dio coin3.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקיסר [[דיוקלטיאנוס]] על גבי מטבע מהתקופה - צמצם את הסמכות של הפרטוריאנים]]
המהלך האחרון של הפרטוריאנים בהיסטוריה האימפרית החל בשנת [[306]], כש[[מקסנטיוס]], בנו של הקיסר הפורש, [[מקסימיאנוס]], הוכרז כיורשו והחיילים הסמיכו אותו לקיסר איטליה ב-[[28 באוקטובר]]. [[פלביוס ולריוס סוורוס]], שביצע את הוראותיו של [[גלריוס]], ניסה לפרק את המשמר, אבל רק הצליח להוביל את היתר להצטרף למקסנטיוס. כש[[
==ירושת המשמר==
שורה 266:
למרות שלפרטוריאנים יש קווי דמיון, הם לא היו לגיון רגיל באימפריה הרומית. תשע הקוהורטות (אחד פחות מלגיון) היו גדולים יותר, השכר והרווח היו טובים יותר והיכולות הצבאיות היו מקצועיות יותר. הם גם קיבלו מתנות כסף מהקיסרים. כשהוקמו על ידי אוגוסטוס, הקוהורטות הפרטוריאניות מנו 9,000 אנשים, אשר גויסו מהלגיונים של הצבא או נערים שהובאו מ[[אטרוריה]], [[אומבריה]] ו[[לאטיום]] (פרובינציות במרכז איטליה). במשך הזמן הצטרפו גם בני נוער שהתאימו ממקדוניה, [[היספניה בייטיקה]], [[היספניה טארקוננסיס]], [[לוסיטניה (פרובינקיה רומית)|לוסיטניה]] ואיליריקום. [[ויטליוס]] הקים משמר חדש מהלגיונים ה[[שבטים גרמאניים|גרמאניים]] ו[[ספטימיוס סוורוס]] עשה אותו דבר עם הלגיונים ה[[פאנוניה|פאנוניים]].
בתקופתו של [[אוגוסטוס קיסר]], כל קוהורטה של הפרטוריאנים מנתה 1,000 אנשים, וזה גדל עד ל-1,500 אנשים. בלגיונים הרגילים, כמות האנשים ששירתה, הייתה קטנה יותר. ההיסטוריון [[טקיטוס]] תיעד שמספר הקוהורטות גדל מ-9 ל-12 בשנת [[47]]. בשנת [[69]] הם המשיכו לגדול ל-16 קוהורטות על ידי [[
אימוני השומרים היו יותר אינטנסיביים מאשר בלגיונים, כיוון שהיה להם יותר זמן פנוי, כשהקוהורטה שלהם לא ליוותה את הקיסר. ציוד ושריון נראו כמו של כולם פרט לייחוד אחד - עיצוב שונה בשריון המגן על החזה, שנראו היטב במצעדים שהם ערכו. סמלי הירח הכוכבים וסמל העקרב היו מזוהים במיוחד עם הפרטוריאנים. כל שומר קיבל שני סטים של [[שריון]], אחד למצעדים והשני לשדה הקרב.
הפרטוריאנים קיבלו שכר גבוה יותר מהחיילים הרומאים מכל לגיון שהוא, בשיטה שנקראה "תשלום וחצי", ''sesquiplex stipendum''. לדוגמה, אם לגיונר היה מרוויח 225 [[דנאריוס]], חייל מהמשמר היה מקבל 375 לשנה. [[דומיטיאנוס]] ו[[ספטימיוס
בעת פרישה, קיבל חייל פרטוריאני 20,000 ססטרטיוס (5,000 דנאריוס), שטח אדמה במתנה, ודיפלומה בה נכתב "ללוחם שבאומץ ובאמונה סיים את שירותו". רבים בחרו להמשיך להתנדב ולעזור לצבא בעורף ואחרים אף התגייסו מחדש בשביל לנסות לעלות את מעמדם עוד יותר בתוך המדינה הרומית.
| |||