עבודה עברית – הבדלי גרסאות

'''עבודה עברית''' היא מונח ב[[אידאולוגיה|מסכת הרעיונות]] ה[[ציונות|ציונית]] שמשמעותו [[עבודה (כלכלה)|עבודה]] והתכשרות לעבודה של [[יהודים]] בכל ענף ומקצוע; והעדפתם בהעסקה אצל יהודים, על פני פועלים נכרים.

השימוש במונח התגבר בתקופת [[העלייה השנייה]], במיוחד אצל חברי מפלגות הפועלים הציוניות, אנשי [[תנועת העבודה]]. הם ראו ב[[כיבוש העבודה]], דהיינו הכשרה עצמית לעבודה בכל מקצועות העבודה, במיוחד בעבודת כפיים, על ידי יהודים, תנאי הכרחי להגשמת יעדי הציונות ב[[ארץ ישראל]].

 

==בעיית העבודה העברית==

סיסמת 'כיבוש העבודה' במושבות, התפתחה בקרב בני העלייה השנייה. משמעותה - קריאה להעסקת פועלים יהודים במקום העסקת פועלים ערביים.

 

==יחס אנשי העליות ל"עבודה עברית"==

אנשי העלייה השנייה אומנם דגלו באחווה בין שני העמים, היהודי והערבי, אך המציאות הארצישראלית הובילה למאבק כנגד העסקת הפועל הערבי, ומכאן נולדה הדרישה להפרדה בין שני העמים. בהפרדה כפוייה זו, ניתן לראות מצד אחד תנאי הכרחי להתפתחות המשק היהודי וקידום המון יהודי עובד. אך מצד השני, דחיית הפועל הערבי גרמה לאיבה, לא תמיד כבושה, במערכת היחסים בין שני העמים. אל מול השקפה זו, הייתה קיימת השקפה אחרת הרואה בקידומם של הערבים תועלת כלכלית ליהודים, על ידי מניעת התנגשויות לאומיות ופגיעה בהם.

 

 

===העלייה השלישית והרביעית===

ההתיישבות הפכה למרכזית בפעולות [[ההסתדרות הציונית]] בארץ, והיה נדמה כי העלייה השלישית תפתור את סוגיית היחסים עם הערבים. אך התקווה לרוב יהודי גרמה לירידה בחשיבות כיבוש העבודה במושבות.

 

 

המאבק ל'עבודה עברית' היה מאבק לאומי וכן בעיה לאומית, שכן רק עבודה עברית הבטיחה קליטת [[עליה]] בארץ ישראל. מאבק זה יצר הזדהות מעמדית עמוקה בקרב הפועלים, שנבעה מהצורך להגן על מעמד הפועלים.