אליה אודוקיה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
שורה 10:
אחרי שבתה [[ליקיניה אודוקסיה]] נישאה לקיסר [[ולנטיניאנוס השלישי]] בשנת [[437]] חשה אאודוקיה ככל הנראה בדידות ובין השנים [[438]]–[[439]] ערכה מסע עליה לרגל ל[[ירושלים]] והביאה עמה חזרה מספר שרידים קדושים, בהם שלשלאות שלפי האמונה הנוצרית היו השלשלאות בהן נכבל [[פטרוס]]. את השלשלאות האלו נתנה במתנה לבתה, אוודוקסיאנה וזו בנתה לכבודם בזיליקה שכיום נקראת [[סן פייטרו אין וינקולי]]. במהלך המסע עברה אליה אודוקיה ב[[אנטיוכיה]], שם דיברה בפני הסנט כשהיא מכריזה בלשונו של [[הומרוס]] "גאה אני שאני מדמכם ובשרכם", הצהרה שעוררה אהדה רבה לה ולפעולותיה.
 
עם שובה לקונסטנטינופול, נפגע מעמדה שם, ככל הנראה מפניבגלל שילוב של העוינות כלפי האהדה שהפגינה לאמונות ההלניות הפגאניות שעוררו עוינות מצד פולכריה, תמיכתה בפרפקט האהוד [[סירוס מפנופוליס]], מזימותיו של הסריס השאפתן [[כריספיוס זסטומס]] וככל הנראה גם פרשת אהבים שלה עם [[פאולינוס]], צעיר יפה תואר ששימש שר המשרות.
 
כריספיוס הצליח להסית תחילה את אאודוקיה כנגד פולכריה, ולאחר מכן את הקיסר חלש האופי כנגד רעייתו. פאולינוס סולק ממשרתו והוצא להורג (כנראה בשנת [[444]]) ואאודוקיה, שמצבה היה רעוע במיוחד בחצר, ביקשה לפרוש לירושלים בשנת [[443]]. פעילותה הנמרצת שם הובילה את הקיסר לשלוח את סטורנינוס, מפקד המשמר שלו, להתחקות אחר פעולותיה שם. סטורנינוס רצח שניים ממלוויה, פעולה שבעקבותיה נרצח בעצמו, ככל הנראה בהוראת אאודוקיה. בעקבות זאת צומצם מאוד היקף הפמליה שעמדה לרשותה בירושלים.