תיקון הכללי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה
מ הסרת תו כיווניות
שורה 1:
[[קובץ:שער התיקון הכללי - בהוצאת קרן הדפסה היכל הקודש.jpg|שמאל|ממוזער|150px|שער התיקון הכללי בהוצאת קרן הדפסה "היכל הקודש"]]
ה'''תיקון הכללי''' הוא כינוי לקובץ של עשרה פרקי [[תהילים]] אשר נבחרו על ידי רבי [[נחמן מברסלב]]‏‏{{הערה|1=‏בספרובספרו "[[ליקוטי מוהר"ן]]" חלק א', סימן ר"ה. ובחלק ב' סימן צ"ב. ובאריכות רבה ב[[שבחי הר"ן]] אות קמ"א.}}, כ[[תיקון (קבלה)|תיקון]] לפגם הברית. לדעת רבי נחמן,התיקון הכללי מהווה תמצות של ספר תהילים עקב היותו דוגם את כל לשונות השירה שבתהילים {למנצח, מזמור, משכיל, הללויה וכו'}
 
עשרת המזמורים הם: [[מכתם לדוד|ט"ז]], ל"ב, מ"א, מ"ב, נ"ט, ע"ז, צ', ק"ה, [[על נהרות בבל|קל"ז]] וק"נ.‏‏{{הערה|1=‏ראוראו בקישורים חיצוניים הפנייה ל[[ויקיטקסט]].}}
 
==רקע==
 
לפי הגישה המרכזית ביהדות, איסורי [[עריות]]‏‏{{הערה|1=‏איסוריםאיסורים הלכתיים הקשורים ב[[מיניות|מין]].}} נחשבים כחטאים מרכזיים ביותר. מתוך הסתכלות זו, ראו [[חז"ל]] בחומרה גם מקרים של [[הוצאת זרע לבטלה]] שלא במתכוון, כגון "[[מקרה לילה]]" ובמקרים מסוימים אף [[שפיכה מוקדמת]], כ[[עבירה|חטאים]] הראויים לתיקון. לדברי ה[[גמרא]], הרעיון הטמון בכך הוא כי אין הוצאת זרע לבטלה הבאה לגמרי במקרה:
{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור=[[תלמוד בבלי]], [[מסכת כתובות]] דף מ"ו.
שורה 16:
|תוכן=בחלום אין מתבייש, שאם היה מתבייש לא היה נראה לו כאלו שוכב עם אשה ומשחק עמה, ולא היה עושה דברים שאדם מתבייש בהם כשהוא ער. והטעם, לפי שהחלומות באים על ידי הרהורים, וכשאדם מהרהר אין מתבייש מהרהוריו, שאין אדם יודע ומבין מה שחבירו מהרהר בלבו, לפיכך (אף) אינו מתבייש בחלומו. ומי שהוא ירא שמים בכל לב, שירא מבוראו מלהרהר דבר רע כשהוא ער, גם לעולם לא יבוא לו הרהור רע גם בחלומו.}}
 
איסור זה של הרהור עבירה העלולים לגרום לקרי לילה, נחשב על ידי רוב הראשונים{{הערה|1=[[תוספות]] [[מסכת עבודה זרה]] כ':, [[רמב"ן]] וחידושי [[הר"ן]] חולין ל"ז:, [[ספר מצוות גדול|סמ"ג]] לאוין קכ"ו, [[ספר מצוות קטן|סמ"ק]] סימן כ"ד, [[ארחות חיים]] בשם [[רבנו יונה]], ספר חרדים פרק כ"א סעיף ל', ועוד.}} כאיסור [[מדאורייתא]]. על פי פוסקים רבים‏‏רבים{{הערה|1=‏ראוראו ב[[קיצור שולחן ערוך]] סימן קנ"ו.}}, מקרה הלילה אינו רחוק בחומרתו מ[[אוננות]]. [[ספר הזוהר]] אף מחמיר בהסתכלותו על הוצאת זרע לבטלה ורואה בה כעבירה שאין עליה כפרה. על מנת למנוע מקרי לילה הובאו בהלכה הנחיות לסוגי המאכלים הראויים להאכל בלילה על מנת שלא יגרמו לריבוי [[שפיכה]].
 
חומרת ההסתכלות על חטא זה, שרבים נכשלים בו הביאה מחברים תורניים רבים במרוצת הדורות, למצוא "תיקונים" שתפקידם לכפר או לבטל את השפעת החטאים הללו. חלק ניכר מהתיקונים הללו היו כרוכים בסיגופים עצמיים שונים, כגון: גלגולי שלג, [[תענית|תעניות]], התנזרות מתענוגות וכדומה, ולא תמיד היו שווים לכל נפש. כפתרון לבעיה זו ניסו רבים מחכמי ה[[קבלה]] להציע דרך שונה לכפרה על חטאים אלו, באמצעות תפילות או אמירת פרקי תהילים.
שורה 28:
בשנים האחרונות רבנים שונים תמכו בקריאת התיקון הכללי, ביניהם:
* רבי [[נחמן כהנא מספינקא]] - שהכניס את התקון הכללי בספרו '''אורחות חיים'''.
* רבי [[חיים פלאג'י]] - מרבני טורקיה לפני כ-150 שנה, ציטט בספריו פעמים רבות מספרי רבי נחמן מברסלב, בהם ספר התיקון הכללי.‏‏{{הערה|1=‏מקורמקור: הספר [http://www.breslev.co.il/store/%D7%A9%D7%91%D7%97%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%A6%D7%93%D7%99%D7%A7/%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99_%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%9C%D7%91/%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D.aspx?id=27&language=hebrew "שבחו של צדיק‏צדיק"].}}
* רבי [[אהרן ראטה]] - ה[[אדמו"ר]] מ[[שומרי אמונים]], הכניס את התיקון בספרו "טהרת הקודש".
* רבי [[יואל טייטלבוים]] - האדמו"ר מ[[חסידות סאטמר|סאטמר]], שהדפיס בעצמו את התיקון בעותקים רבים.
* הרב [[חיים סינואני]] - מחשובי רבני [[תימן]].
* רבי [[יצחק הוברמן]] מרעננה - הכניס בספרו את התקון הכללי.
* הרב [[שלמה עמאר]] - יצא בקריאה לומר את התיקון הכללי, ואליו הצטרפו הרב [[עובדיה יוסף]] והרב [[ראובן אלבז]]{{הערה|1=‏הובאהובא בהוצאה שנייה של התיקון הכללי, על ידי מכון אב"ן שתייה.}}.
 
==קישורים חיצוניים==