הרומח הקדוש – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה |
|||
שורה 20:
{{להשלים|נושא=דתות}}
יש מספר חניתות שמסורות שונות מייחסות אותן להיות החנית של לונגינוס או חלקי החנית. ממצאים אלו שונים הן בגודלם והן בחומרים מהם הם עשויים.
ההתייחסות ההיסטורית הראשונה אל הרומח נעשתה על ידי [[אנטונינוס מפלקנטיה]]. כאשר תיאר את המקומות הקדושים בירושלים, כתב, כי הוא ראה בבזיליקה של [[הר ציון]] את "עטרת הקוצים שבה אדוננו הוכתר ואת החנית שבה הוא נפגע בצדו"{{הערה|[[האנציקלופדיה הקתולית]]: [http://www.newadvent.org/cathen/08773a.htm "הרומח הקדוש"] {{אנגלית}}}}. אזכורים על המצאות הרומח בירושלים נמצאות אצל [[קאסיודורוס]] ואצל [[גרגוריוס מטור]], אף על פי ששניהם לא ראו את הרומח במו-עיניהם. [[כרוניקון פסחלה]] מתאר שאחרי [[כיבוש ירושלים בידי הפרסים]] הרומח נלקח ל[[קונסטנטינופול]], שם הופקד בכנסיית [[איה סופיה]] ובתחילת [[המאה ה-10]] הועבר ל[[כנסיית הבתולה מפארוס]]{{אנ|Church of the Virgin of the Pharos}} שם הונח לצד חלק מ[[הצלב האמיתי]] ו[[שרידי קדושים]] אחרים.▼
===ארמניה===
[[קובץ:Holy-lance-Echmiadzin.jpg|ממוזער|250 פיקסלים|הרומח הקדוש הארמני]]
לפי המסורת הארמנית שהועלתה על הכתב לראשונה ב{{ה|מאה ה-13}}, הובא הרומח עוד במאה ה-1, על ידי [[תדאוס מאדסה]]{{אנ|Thaddeus of Edessa}}, הוא נשמר ב[[מנזר גרארד]], שמשמעות שמו ב[[ארמנית]] היא "מנזר הרומח" ומשם הועבר לקתדרלה של העיר הקדושה [[אצ'מיאדזין]] שם הוא שמור במוזיאון על שם מנוגיאן.
===מסורת משותפת לשאר הרמחים===
▲ההתייחסות ההיסטורית הראשונה אל הרומח נעשתה על ידי [[אנטונינוס מפלקנטיה]]. כאשר תיאר את המקומות הקדושים בירושלים, כתב, כי הוא ראה בבזיליקה של [[הר ציון]] את "עטרת הקוצים שבה אדוננו הוכתר ואת החנית שבה הוא נפגע בצדו"{{הערה|[[האנציקלופדיה הקתולית]]: [http://www.newadvent.org/cathen/08773a.htm "הרומח הקדוש"] {{אנגלית}}}}. אזכורים על המצאות הרומח בירושלים נמצאות אצל [[קאסיודורוס]] ואצל [[גרגוריוס מטור]], אף על פי ששניהם לא ראו את הרומח במו-עיניהם. [[כרוניקון פסחלה]] מתאר שאחרי [[כיבוש ירושלים בידי הפרסים]] הרומח נלקח ל[[קונסטנטינופול]], שם הופקד בכנסיית [[איה סופיה]] ובתחילת [[המאה ה-10]] הועבר ל[[כנסיית הבתולה מפארוס]]{{אנ|Church of the Virgin of the Pharos}} שם הונח לצד חלק מ[[הצלב האמיתי]] ו[[שרידי קדושים]] אחרים.
===וינה===
[[קובץ:Weltliche_Schatzkammer_Wien_(180)-3-2.jpg|ממוזער|250 פיקסלים|הרומח המוצג בווינה]]
הרומח שבו[[וינה]] ידוע גם כרומח של [[מאוריציוס הקדוש]]. הרומח הגיע ב{{ה|מאה ה-10}} מקונסטנטינופול לידי [[היינריך הראשון, מלך גרמניה]] (ולפי גרסה אחרת הגיע עוד לידיו של [[קרל הגדול]]). [[אוטו הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|אוטו ה-1]] ירש את הרומח מאביו ונשא אותו ב[[קרב בלכפלד]]{{אנ|Battle of Lechfeld (955)}} נגד הכוחות ההונגריים בשנת [[955]]. ב-[[1000]], אחרי [[קונגרס גנייזנו]]{{אנ|Congress of Gniezno}}, [[אוטו השלישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|אוטו ה-3]]{{אנ|Otto III, Holy Roman Emperor}} נתן העתק של החנית ל[[בולסלאב הראשון, דוכס פולין]] והעתק נוסף להונגרים.
ב-[[1084]], [[היינריך הרביעי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|היינריך ה-4]] הוסיף לחנית לוחית כסף עם הכיתוב "מסמר מהצלב של אדוננו" בהתבסס על האמונה כי זו הייתה החנית של קונסטנטינוס הגדול שבה מוסמר מסמר - אחד המסמרים ששימש בצליבתו של ישו. היינריך ה-4 קבע את מקום משכנה של החנית ב[[פראג]]. [[פרידריך הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|פרידריך ה-1]] נשא את החנית איתו במסעות המלחמה שלו באיטליה.
| |||