אפקט מקלינטוק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ הסרת תו כיווניות
שורה 5:
==הוכחה מחקרית==
התופעה, המכונה לעתים 'בקרה חברתית של הביוץ', נחקרה לראשונה באופן פורמלי על ידי הפסיכולוגית
מרתה מקלינטוק שדיווחה על ממצאיה ב-[[Nature]]‏‏{{הערה|Martha K. McClintock,{{כ}} [http://www.nature.com/nature/journal/v229/n5282/abs/229244a0.html Menstrual Synchrony and Suppression], באתר nature (לקוח מ-Nature 229, 244 - 245 {{כ}}(22 בינואר 1971))}} בשנת [[1971]]. בשנת [[1998]] מקלינטוק פרסמה מאמר נוסף ב-Nature שתמך בממצאיה הראשונים. מקלינטוק ביצעה סדרת ניסויים בהם דגימות ריח מבתי שחי של נשים נוגבו בשפתיהן של נשים אחרות. על פי המאמר נמצא כי הניגוב גרם לשינוי המחזור החודשי באופן שיסונכרן עם המחזור של הנשים מהן נלקחו הדגימות‏‏הדגימות{{הערה|Kathleen Stern ו- Martha K. McClintock,{{כ}} [http://www.nature.com/nature/journal/v392/n6672/full/392177a0.html Regulation of ovulation by human pheromones], באתר nature (לקוח מ-Nature 392, 177-179 {{כ}}(12 במרץ 1998))}}.
 
==ביקורת==
אילו לכל הנשים היה מחזור ממוצע של 28 יום, ההפרש המקסימלי בין התחלת מחזור של שתי נשים היה 14 יום, המינימלי 0 ימים (סנכרון) והממוצע 7 ימים. ללא אפקט מקלינטוק, היינו מצפים כי בקבוצה קטנה לחצי מזוגות הנשים יהיה הפרש קטן מהממוצע דהיינו פחות מ-7 ימים. המחקר הראשוני של מקלינטוק דיווח על הפרש ממוצע של 5 ימים- ייתכן שמדובר במקריות סטטיסטית בלבד‏‏בלבד{{הערה|1=[http://transactionpub.metapress.com/openurl.asp?genre=article&issn=1045-6767&volume=17&issue=4&spage=434] {{קישור שבור|22.3.2011}}}}.
 
רוב המחקרים בנושא בוצעו בדיעבד, כלומר הנשים נשאלו על מחזורי העבר שלהם. ייתכן שתשובותיהם הושפעו מהטיית דיווח קוגניטיבית‏‏קוגניטיבית{{הערה|שם=סינכרון|[http://www.straightdope.com/columns/read/2429/does-menstrual-synchrony-really-exist Does menstrual synchrony really exist?]{{D}}, באתר The Straight Dope}} מה שהופך את תוצאות המחקר ל[[דגימה מוכתמת]].
 
התאוריה אינה מסבירה את אופי הסנכרון בין שתי נשים בעלות אורך מחזור שונה‏‏שונה{{הערה|שם=סינכרון}}. נשים בעלות הפרש של יומיים באורך המחזור שלהן עשויות לקבל מחזור באותו יום אך בחודש הבא יהיה ביניהן הפרש של יומיים, בחודש שלאחריו של ארבעה ימים וכן הלאה.
 
נמצאו כשלים מתודולוגיים במחקרי העבר. ניתוח ביקורתי של הממצאים הציג את הדוגמה הבאה:
שורה 19:
}}
 
סביר כי שגיאות כאלה יתקבלו במחקרים קטנים יותר, כמו אלה שנעשו בנושא‏‏בנושא. חוקר אחד טען כי בניתוח ממצאי העבר בתוספת תיקון שגיאות כאלה, הראיות לקיום האפקט נעלמות‏‏נעלמות{{הערה|1=H. Clyde Wilson,{{כ}} [http://www.sciencedirect.com/science?_ob=ArticleURL&_udi=B6TBX-485YJ9D-D6&_user=10&_coverDate=11%2F30%2F1992&_rdoc=1&_fmt=high&_orig=gateway&_origin=gateway&_sort=d&_docanchor=&view=c&_acct=C000050221&_version=1&_urlVersion=0&_userid=10&md5=203744b97bf2e080a7d185bb6929af99&searchtype=a A critical review of menstrual synchrony research], באתר ScienceDirect (לקוח מ-Psychoneuroendocrinology כרך 17, גיליון 6, נובמבר 1992, עמודים 565–591)}}.
 
יש שטענו כי ה[[מתאם]] הסטטיסטי המסביר את האפקט הוא [[מתאם אקראי|אקראי]] או נובע מגורם חיצוני כמו השפעת הירח{{הערה|ראו [[:en:Special:BookSources/0300049110|כאן]]}}. תאוריות הקושרות בין הירח לזמני ביוץ ומחזור (Lunaception) אינן מקובלות כמבוססות מדעית.