איסור עריות – הבדלי גרסאות

כל האיסורים חלים גם אם הנישואין שיצרו את הזיקה כבר אינם בתוקף עקב מוות או גירושים. החריגים הם אשת איש שנתגרשה, שמותרת להינשא לאחר, אחות אשה, שמותרת אם אחותה נפטרה, ואשת אח שנפטר ערירי בלא ילדים, המותרת ב[[ייבום וחליצה|ייבום]] במקרים מסוימים. על פי ההלכה קידושין אינם תופסים באיסורי עריות מהתורה, ואילו נשים האסורות מדרבנן - קידושין תופסין בהן, ולכן יש לבצע גירושין. כמו כן, אשה שהיא ספק ערוה - ספק אם חלו קידושיה, ולכן יש לגרשה (שו"ע אבן העזר טו א).

 

 

על פי הרמב"ם יש איסור ליהנות מאיסורי עריות באופן מיני, אף ללא קיום יחסים: "האזהרה שהזהרנו מלהתענג באחת מכל העריות ואפילו בלי ביאה, כגון החיבוק והנישוק וכיוצא בהן מפעלות שאדם נהנה בהן"{{הערה|ספר המצוות, מצוות לא תעשה שנ"ג}}. על פי הדין התלמודי אף מי שהיה נהנה מקרבה מינית עם עריות אף ללא יחסי מין היה לוקה{{הערה|שולחן ערוך אבן העזר כ א}}. [[איסור ייחוד]] לכתחילה היה מוקדש לכל האנשים שיש ביניהם קרבה של עריות, אף אם הנשים זקנות או ילדות, להוציא אם עם בנה ואב עם בתו, ורק בהמשך הוא התפתח לאיסור על פנויה וגויה{{הערה|שולחן ערוך אבן העזר כב א, ב}}.

מקרה נוסף, עליו מסופר בספר מלכים, הוא מעשהו של [[אבשלום]] בן [[דוד]], ששכב עם עשר פלגשי אביו, על גג בית המלכות לעיני כל ישראל - כדי לבטא את מרידתו המוחלטת בדוד אביו ({{תנ"ך|שמואל ב|טז|כב|קצר=כן}}).{{הערה|1=אמנם יש מחלוקת האם פילגש נקנית בקידושין, והבא עליה עובר על איסור אשת איש - ראה תלמוד בבלי, סנהדרין כא,א; ירושלמי סנהדרין ב ג; רש"י, רמב"ן והרא"ם {{תנ"ך|בראשית|כה|ו|קצר=כן}}; רד"ק שמואל ב' ה יג; רמב"ם הלכות מלכים ד,ד.}} מנגד, על יוסף מסופר כי עמד בניסיון, וסירב לשכב עם אשת אדוניו, באומרו: "ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת, וחטאתי לאלוהים".{{הערה|1={{תנ"ך|בראשית|לט|ט}}.}}

 

 

==[[תרשים]] של איסורי עריות==