|
|
|
'''אל-מֻוַפّקמֻוַפّק באללה''' (מילולית: המוצלח בעזרת האל), אבו אחמד טלחה בן אל-מתוכל עלא אללה הראשון (ב[[ערבית]]: '''الموفق بالله, الو احمد طلحة بن المتوكل على الله الاول''') נולד בשנת [[842]] ל[[ח'ליף]] ה[[בית עבאס|עבאסי]] [[אל-מתוכל הראשון]] והיה אחיו של [[אל-מעתמד]] באללה. למן שנת [[875]] החזיק אל-מופק במוסרות השלטון בפועל, כאשר אל-מעתמד הזעיק אותו להוביל את דיכוי [[מרד הזנג']], מרידת [[עבד|עבדים]] [[שחורים]] בדרום [[עיראק]]. אל-מופק הצליח לחזק את הממשל המרכזי ב[[בגדאד]], ואת השליטה במחוזות. מרד הזנג' דוכא לבסוף בשנת [[883]]. אל-מופק ניהל מלחמות כנגד ה[[טולונים]] ב[[סוריה]] וב[[ארץ ישראל]]. כאשר נפל למשכב בשל מחלת [[פיילת]] (Elephantiasis) בשנת [[889]] הוא החל לערב ביתר שאת את בנו אבו אל-עבאס אחמד והכינו לקראת עלייתו לשלטון באופן רשמי. על ערש דוויי, הכריח אל-מופק את אחיו אל-מעתמד לוותר רשמית על ירושת בנו ולמנות תחתיו את בנו שלו אחמד. ב-5 ביוני [[891]] נפטר אל-מופק ממחלתו ובנו ירש את תפקידיו הרשמיים. לאחר פטירתו של אל-מעתמד כעבור מספר חודשים עלה זה לכס הח'ליפות כ[[אל-מעתדד הראשון]].
{{סדרה
|
