סכמה (פסיכולוגיה) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת תו כיווניות |
|||
שורה 10:
הסכמה מתגבשת ומתייצבת ככל שההתנסויות, התפיסות והתנהגויות שגרמו להיווצרותה חוזרות ונשנות{{הערה|שם=שינוי}}.
לאורך כל חייו צובר האדם מערך גדול של סכמות המניעות את ציפיותיו ומארגנות את עולמו{{הערה|שם=Lewis2013|Lewis, C., & Lovatt, P. J. (2013). Breaking away from set patterns of thinking: Improvisation and divergent thinking. Thinking Skills and Creativity, 9, 46-58.
בהתאם לכך, לכל אדם יש מערכת סכמות שונה, הנבנית על החוויות וההתנסויות הייחודיות לו{{הערה|שם=שינוי}}.
שורה 24:
לצורך כך הסכמות משפיעות על תהליכים מרכזיים כמו [[קשב]], [[קידוד (זיכרון)|קידוד בזיכרון]] ו[[שליפה (זיכרון)|שליפה]]. ליתר דיוק, הן משפיעות על המידע שאליו האדם ישים לב מתוך כלל ה[[גירוי]]ים ב[[סביבה (פסיכולוגיה)|סביבה]], על התהליכים שדרכם מידע זה יאוחסן ב[[זיכרון לטווח ארוך]] ועל המידה שבה הוא יצליח להיזכר בו ב[[עתיד]]{{הערה|שם=פסיכוחברתי}}.
בשלב הקידוד של מידע חדש ל[[זיכרון מפורש|זיכרון המפורש]] אנו משתדלים לייחס אותו לסכמות קיימות ב[[זיכרון סמנטי|זיכרון הסמנטי]]. במידת הצורך אנו אף נוטים לשנות את המידע החדש, כדי להתאימו לסכמה קיימת כלשהי המצויה בזיכרון הסמנטי. במידה ויש מידע ספציפי שאינו יכול להיכלל בסכמה זו או אחרת בזיכרון הסמנטי, הוא מקודד ב[[זיכרון אירועי|זיכרון האירועי]]. ישנם מספר גורמים הקובעים האם מידע שאינו תואם את הסכמה הקיימת יושמט, ישונה או יקודד בזיכרון האפיזודי. תהליך זה תלוי במידת החשיבות של מידע זה להבנת הסיטואציה ובמידה שבה הוא מקנה את האופי הייחודי
לאחר שסכמה התגבשה, היא [[מסנן|מסננת]] את הגירויים מהסביבה ומקנה להם מובן ומשמעות על פי המבנה שלה{{הערה|שם=שינוי}}.
שורה 78:
סכמות חברתיות נקראות גם [[סטריאוטיפ]]ים. הן כוללות את הידע, הנתונים והציפיות שיש לאדם לגבי כל [[קבוצה חברתית]].
הן עלולות להוביל למצב של [[דעה
זוהי אחת הדרכים שבהן החשיבה יכולה להשפיע על הרגשות{{הערה|שם=פסיכוחברתי}}.
| |||